חייב לשפוך את הלב..

[eitanb3]

במקומך הייתי שמח דווקא!

"התעוררת" מוקדם! רוב בני האדם "מתעוררים" בערש-דווי שלהם!!

זה לא רק חברים, זה הצורך האנושי במערכות יחסים, צא לחקור את העולם חבר!

=)

[sir f]

וזו אגב, אחת הסיבות שהצטרפתי לפורום.

פשוט הייתי חייבת קשר כלשהו עם אנשים, לא אכפת לי שאלה יהיו רק אותיות.

קשר בפורום הוא קשר ווירטואלי ולא אמיתי. בשום פנים ואופן אין להתייחס אליו כאל קשר חברתי. למען האמת הוא עלול להגביל אותך כי תחשוב שיש לך קשרים חברתיים למרות שאין לך.

זה קצת יותר עמוק ומורכב מזה, אבל כן, אחרי הפגישות הייתי מרגיש עשר, כאילו אני מסוגל באותו רגע לעשות הכל, אבל אחרי כמה שעות זה היה נעלם.

נראה לי שהבעיה עם הפסיכולוג היא שהוא פשוט היה גרוע. פסיכולוג טוב לא פותר לאדם את הבעיה אלא מנחה את הבן אדם איך לפתור את הבעיה בעצמו.

אני עכשיו בן 15, והמצב החברתי שלי מחורבן. אין לי כ"כ קשרים מחוץ לבית הספר. למען האמת אני נהגתי ללכת לפסיכולוגית, אבל עכשיו אני בבעיה כי אני לא מוכן להתחייב לעשות כל תרגיל שהיא אומרת לי(אני לא נוהג להתחייב לעשות דברים-במיוחד אם אני לא יודע מה הם).

עכשיו אני שוקל כן להתחייב וללכת כמו שצריך שוב, אחרי מה שקראתי פה.

מילים של טלה

לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר ^^

כן, מסכים.

[BEST_VOL]

אנשים, מה אתם חיים בבועה ?

מה אתם בני 80 ?

אני לא מבין את הקטע,

אל תיעלב כן. אבל זה ניראה כאילו אתה יושב בבית ומיתבאס שאין לך חברים, זה הדבר הכי לא נכון לעשות

אני לא אגיד לך ללכת לפאב ולנסות להכיר אנשים, אתה יודע מה טוב בישבילך. תחליט אתה לאן אתה צריך ללכת או מה אתה צריך לעשות בכדי להכיר אנשים חדשים

החברים שלי הם מהתיכון\חטיבה\יסודי,

אתה רוב החברים שלא הכרתי דרך בית ספר הכרתי דרך חברים אחרים

אני מקווה שתצליח ותצא מהדיכאון

למחשב אין שום קשר לזה, אל תאשים את המחשב

[realmagic]

קשר בפורום הוא קשר ווירטואלי ולא אמיתי. בשום פנים ואופן אין להתייחס אליו כאל קשר חברתי. למען האמת הוא עלול להגביל אותך כי תחשוב שיש לך קשרים חברתיים למרות שאין לך.

וואו, אני ממש לא מסכים עם זה - קשר בפורום יכול להפוך להיות קשר חברתי ואני אומר את זה מניסיון - אפילו את אישתי הכרתי דרך האינטרנט...

[Tanya]

אני רק רציתי קשר כלשהו. שים לב שלא הזכרתי קשר חברתי בהודעה שלי.

זה נורא קל לתת עצות למי שלא נמצא במקום הזה באמת.

[sir f]

וואו, אני ממש לא מסכים עם זה - קשר בפורום יכול להפוך להיות קשר חברתי ואני אומר את זה מניסיון - אפילו את אישתי הכרתי דרך האינטרנט...

מה שאתה עשית נקרא לשבור את הווירטואליות. אבל לא כולם עושים את זה

אני רק רציתי קשר כלשהו. שים לב שלא הזכרתי קשר חברתי בהודעה שלי.

זה נורא קל לתת עצות למי שלא נמצא במקום הזה באמת.

כבר ציינתי שהמצב החברתי שלי מחורבן. גם לי הייתה תקופה שבה טענתי שיש לי קשרים דרך האינטרנט.

ואת בהחלט לא עברת את נקודת האל חזור. את יכולה לשפר את המצב.

[Domovoi]

מזדהה איתך כל כך.

גם אני ככה, ואני לא אספר איך הגעתי למצב הזה, כי זה כבר מיותר.

ואין לי מה להאשים את המחשב, אלא רק את עצמי.

[br]פורסם בתאריך: 11.11.2008 בשעה 17:06:48

---

וזו אגב, אחת הסיבות שהצטרפתי לפורום.

פשוט הייתי חייבת קשר כלשהו עם אנשים, לא אכפת לי שאלה יהיו רק אותיות.

למה שלא תספרי? נוכל ללמוד מזה

[Tanya]

למה שלא תספרי? נוכל ללמוד מזה

כי זה לא שונה מהסיפור של הבחור שפתח את כל העץ הזה.

[meirzr]

לפותח הת'רד

לא כקלישאה, אבל, אתה עוד צעיר, במובן שיש עוד כל כך הרבה לפנייך. ואני אסביר.

מניסיוני, גיל 22 נותן לך "סטירה" (אין לי ביטוי מתאים יותר).

אתה בדיוק מתחיל להינתק מן המסגרות שמאפיינים כל אדם בישראל.

סיימת תיכון, צבא חלקי, אתה נכנס למעגל העבודה.

אתה מתחיל להבין כי אין מסגרת קבועה וכי, כעת, באמת, אתה אדון לעצמך.

המצב הזה מבלבל כל אחד, וגם אני בעצמי זוכר את התקופה כהתחלה, המלווה בחשש (בדיעבד, בריא).

לאחר זמן יותר ממושך ופרספקטיבה בוגרת יותר, תוכל להסתכל על תקופה זו כמעצבת ומחשלת.

זה הזמן שלך, לא בכוח, לא בהכרח, תוך ניצול הזדמנויות שונות, למצוא לך חברים.

לאחר שתפתח את הדלת הראשונה, חבר "חיים" ראשון (לא מהתיכון או מהצבא) תוכל לעבור הלאה,

בין אם להתחבר עם חבריו של החבר ובין אם מציאת חברה אחרת בבילוי משותף.

תרשה לי לבשר לך, אתה נ ו ר מ א ל י.

רובנו עוברים תקופה דומה, בין אם אנחנו מבחינים בכך ובין אם לאו.

במעט שזה יכול לעזור....

אני כבר זמן רב קורא ומשתמש בידע של חברי הפורום.

אתה הראשון שבגינו היה שווה להירשם.

[Tanya]

לפותח הת'רד

לא כקלישאה, אבל, אתה עוד צעיר, במובן שיש עוד כל כך הרבה לפנייך. ואני אסביר.

מניסיוני, גיל 22 נותן לך "סטירה" (אין לי ביטוי מתאים יותר).

אתה בדיוק מתחיל להינתק מן המסגרות שמאפיינים כל אדם בישראל.

סיימת תיכון, צבא חלקי, אתה נכנס למעגל העבודה.

אתה מתחיל להבין כי אין מסגרת קבועה וכי, כעת, באמת, אתה אדון לעצמך.

המצב הזה מבלבל כל אחד, וגם אני בעצמי זוכר את התקופה כהתחלה, המלווה בחשש (בדיעבד, בריא).

לאחר זמן יותר ממושך ופרספקטיבה בוגרת יותר, תוכל להסתכל על תקופה זו כמעצבת ומחשלת.

זה הזמן שלך, לא בכוח, לא בהכרח, תוך ניצול הזדמנויות שונות, למצוא לך חברים.

לאחר שתפתח את הדלת הראשונה, חבר "חיים" ראשון (לא מהתיכון או מהצבא) תוכל לעבור הלאה,

בין אם להתחבר עם חבריו של החבר ובין אם מציאת חברה אחרת בבילוי משותף.

תרשה לי לבשר לך, אתה נ ו ר מ א ל י.

רובנו עוברים תקופה דומה, בין אם אנחנו מבחינים בכך ובין אם לאו.

במעט שזה יכול לעזור....

אני כבר זמן רב קורא ומשתמש בידע של חברי הפורום.

אתה הראשון שבגינו היה שווה להירשם.

מילות חוכמה, באמת מעודד !

[ixslashix]

שמע מר בחור, אתה נגעת לליבי,לא להרבה אנשים יש אומץ להודות שהם בודדים... :-\

המצב שאתה מתאר הוא מצב של לופ אני חושב, לאהוב את העבודה זה משהו אחד, לבלות שם כל הזמן זה כבר

נראה לי לא בריא (לא רק לחיי חברה), צא מהלופ הזה, תשיג אפילו כלב, זה אחלה שובר קרח ולא צריך לצאת איתו למועדון

גם לרחוב זה טוב, זה גם יתן לך אולי תירוץ אם לא לבוס אז לעצמך למה אתה צריך לחזור מוקדם הביתה ...

המחשב אולי עוזר לזה בזה שאתה משקיע שם את מעט הזמן הפנוי שכן נשאר לך.

תכלס להכיר אנשים זה לא כל כך קשה וגם בחורות, זה עניין של תירגול בסך הכל וחיבורת, אולי באמת איזה קורס

או משהו שמעניין אותך, זה גם משהו שמקרב אנשים בדרך כלל.

ויש לי גם פיתרון יצירתי , אני קורא שיש פה עוד בחורונת באותו מצב שלך, אני עושה אחד ועוד אחד ומגיע לזה

שאם אתם גרים קרוב אולי תצאו קצת ביחד, אפילו לא בקטע רומנטי, סתם להכיר אנשים..

[ExTaZi]

וואו חבר'ה תודה על התגובות, באמת שהצלחתם לעודד אותי.

אני רואה שאני לא לבד, אולי אני בכל זאת נורמלי(:

[Tanya]

וכנראה שגם אני

[Elite_Sniper]

גם לי התרד הזה עזר קצת.

[Chymes]

אם אתה רוצה להכיר בחורה לך ללמוד בפקולטה לחקלאות. אם תשחק נכון בקלפים תשיג חברה תוך יום. יחס בין בנים לבנות בפקולטה עומד על 1:5, אפילו 1:6 מתצפיות. רוב הבנות גרות בשכירות או במעונות. אין הורים בסביבה, אין חברים, אין חברות. תענוג. כעבור מספר ימים בפקולטה ניהלתי יותר שיחות עם בחורות ממה שדיברתי בכל החיים. מדהים. מי יודע מה היה קורה אם הייתי מתחיל ללמוד השנה.

בקשר לפסיכולוג - אני במצבך פחות או יותר, אפילו יותר גרוע, כי עשיתי צבא ואני ללא חברים למעט חבר אמיתי שגר בקריית מוצקין. אני דיברתי על אותו נושא בדיוק עם הקב"ן (פסיכולוג צבאי) ואני ואומר לך זה היה כזה בזבוז זמן. סתם בלבל במוח אתה עוד צעיר, אתה עוד תכיר, בלה בלה בלה. הבעיה נוספת שיש לי זה שאני לא מסוגל להיות במקומות רועשים יותר משעה. שעתיים גג. מקומות רועשים, צפופים, הומי אדם, עושים לי כאב ראש בלתי נסבל. אחרי שעה אני חייב לברוח משם. אנשים לא מבינים את זה ויורדים עלי שאני לא יוצא לשום מקום. מה לעשות. לא מסוגל. אפילו מרכז קניות ליותר משעה זה כבר יותר מידי בשבילי.