חייב לשפוך את הלב..

[fungiman]

נתחיל מהחדשות הרעות. צר לי לבשר לך, אבל אתה בבעיה רצינית. אני יודע שיתקפו אותי על כך, אבל בישראל, ברגע שלא עשית צבא, אתה בפיגור חברתי מסוים. גם העובדה שמיד שקעת בתחום ההי-טק בעייתי, זה לא ממש התחום החברתי ביותר בעולם.

אבל כמובן ששום דבר לא אבוד ואף פעם לא מאוחר לתקן ולהשתפר בתחום החברתי (אלא אם קוראים לך אהוד ברק ואז אתה מקרה אבוד).

לימודים אקדמאיים - מקום נהדר לפגוש בחורות ולהרחיב את מעגל החברים. פחות רלוונטי לתחומים טכנולוגיים. אבל האם אתה בטוח שאתה מעוניין להמשיך בתחום הטכנולוגי?

מקום עבודה אחר. בחירת מקום עבודה מוכתבת מהרבה שיקולים, משכורת היא רק שיקול אחד.

תחביב - תחביב מאפשר לך להרחיב את מעגל החברים ולפגוש אנשים מתחומי חיים שונים ומגוונים. אם יש לך כישרון אומנותי מסוים תנסה ללכת ללמוד צילום או ציור. אולי תלך ללמוד צלילה (ספורט שמחייב אותך להיות חברותי לפחות במידה מסוימת).

לצאת לבלות - בשביל ההנאה שבדבר ועל מנת לחזק קשרים חברתיים ולא כמסע צייד. אתה יוצא לבלות עם חברים, הולך להופעה טובה, שותה קצת (ולא נוהג אחר כך). לעזאזל בחורות. אם מישהי במקרה עושה לך עיניים, אז תזרום. אבל זאת לא המטרה.

אתרי היכרות ברשת/סדנאות "אומנות הפיתוי"/פיק-אפ בארים - :nono: :nono: בוודאי לא במצב שלך. תעבוד על האישיות שלך, אולי גם על המראה החיצוני שלך והדברים האלו יתחילו לזרום מעצמם...

[urib]

לפותח הת'רד אתה גר עדיין עם ההורים ?

[ExTaZi]

לפותח הת'רד אתה גר עדיין עם ההורים ?

בוודאי

[urib]

בוודאי

זאת התשובה לבעיה שלך.

רק שתצא מהבית ותגור לבד, תוכל לפתח יחסים בריאים עם בנות המין היפה, חברים ירצו יותר לבקר אותך מאשר בית של ההורים.

אני אומר לך את זה מנסיון! לאחר שנה מהשרות השכרתי דירה והחיים שלי השתנו ללא הכר מבחינה חברתית.

כמובן יש גם את החיסרון של איבוד מזומנים מאסיבי, אבל... חיים פעם אחת.

[galz]

אני במצב דומה לשלך.

גמרתי צבא ופתאום שמתי לב שאין לי מעגל חברים.

יש לי חבר אחד פה, חבר אחד שם, עוד אחד או שניים שלא קשורים אחד לשני, ולכולם יש את מעגלי החברים שלהם.

במקרים המעטים שאני איתם יחד עם החברים שלהם אני סתם מרגיש אאוטסיידר.

אנשים פה אומרים לך תצא לפאבים תכיר אנשים. זה בטח נשמע נורא מגניב על הנייר, אבל זה לא ישים בשיט. אני רוצה לראות מישהו מכאן יוצא לבית קפה, מתיישב ליד שולחן של שלושה חברים שהוא לא מכיר, ומתחיל לדבר איתם.

הייתי כבר אצל פסיכולוג תקופה לא קצרה. שמעתי ממנו את אותם דבר נורא יפים לאוזן שכולם כאן אמרו - אתה עוד צעיר, אתה תכיר אנשים, זה לא בעיה להכנס למעגל חברתי קיים, בלה בלה בלה. ממה שאני רואה בעולם סביבי, לכולם יש את מעגל החברים שלהם מהתיכון, אולי למעטים יש מעגל חברים נוסף ופחות רציני מהצבא.

גם אם אתה מכיר אנשים חדשים, אתה יכול להיות חבר שלהם אישית, אבל אתה לא תהפוך פתאום לאחד מהחבר'ה שלהם. ואז המצב בעצם לא משתנה.

הלוואי שהמצב היה שונה, אבל כמו שזה נראה, פספסתי את הרכבת.

[תמיד מחייך]

כנראה שהגזמתי עם הפסיכולוג, אולי פשוט קשה לי להשלים עם המצב שאני זקוק לאחד כזה..

חח והאמת רשתות חברתיות זה נחמד..זה לא ללוזרים..אבל זה בכל זאת וירטואלי.

המצב לא צריך להיות עגום במיוחד כדי שתלך לפסיכולוג. להיפך, פסיכולוג יכול לעזור לך למנוע את הדרדרות המצב וכדאי לשקול זאת ברצינות ללא דעות קדומות (די מטופשות יש לציין, בהתחשב בכך שאנשים נורמטיביים לחלוטין הולכים לפסיכולוג מהסיבה שרשמתי לך למעלה).

[Yoav]

לימודים אקדמאיים - מקום נהדר לפגוש בחורות ולהרחיב את מעגל החברים. פחות רלוונטי לתחומים טכנולוגיים. אבל האם אתה בטוח שאתה מעוניין להמשיך בתחום הטכנולוגי?

ממש לא מסכים איתך במשפט הזה. בכל אוניברסיטה יש בנות - בין אם זה במקצועות הטכנולוגיים ובין אם זה לא. חלקן נראות טוב וחלקן לא, חלקן יותר חכמות וחלקן לא, אבל ממש אין חוסר (אגב, בסה"כ יש יותר סטודנטיות מסטודנטים).

אם הכוונה שלך הייתה להרחבת מעגל החברים - למה זה פחות רלוונטי לתחומים הטכנולוגיים? זה שמישהו לומד הנדסה או מקצוע מדעי אחר אומר שהוא "חנון"? אני רוצה להודיע לך שזה ממש לא נכון.

פותח הת'רד. אני לא אשקר לך ואומר לך שאתה עוד צעיר וכל החיים לפניך כי לצורך העניין יכול להיות שזה כבר מאוחר. אבל דבר אחד בטוח - חברים תמיד אפשר למצוא - אז מה אם זה יהיה יותר קשה, וחידוש קשרים ישנים יכול לעזור לך יותר ממה שאתה יכול לדמיין. בשביל ההתחלה אתה יכול לפתוח דף ברשת חברתית, נניח, פייסבוק. להתחיל להוסיף אנשים שאתה מכיר בתור "חברים", למצוא חברים מהתיכון - ולחדש קשרים. על הדרך, אם ברשימת החברים של מישהו/מישהי מצאת מישהי חמודה, גם אותה תוסיף.

חידוש קשרים, ניסיון ליצירת קשרים חדשים וכו' - שום דבר הוא לא ללוזרים או חנונים. כל הדרכים כשרות, במיוחד שאתה במצב כזה לא טוב. באופן אישי אני ממליץ על לימודים אקדמאיים, ולא רק בשביל יציאת קשרים (שלא תבין לא נכון - 3-4 שנים לימודים עם מאות אנשים זה פשוט גן עדן ליצירת קשרים, העיקר לא לפחד).

ודבר אחד אחרון - תן חיוך, הכל לטובה בסוף אתה תמצא את החברים שלך ואת אותה אחת שבעוד כמה שנים תנשא לך

[KrustyTheKlown]

אני במצב דומה לשלך.

גמרתי צבא ופתאום שמתי לב שאין לי מעגל חברים.

יש לי חבר אחד פה, חבר אחד שם, עוד אחד או שניים שלא קשורים אחד לשני, ולכולם יש את מעגלי החברים שלהם.

במקרים המעטים שאני איתם יחד עם החברים שלהם אני סתם מרגיש אאוטסיידר.

אנשים פה אומרים לך תצא לפאבים תכיר אנשים. זה בטח נשמע נורא מגניב על הנייר, אבל זה לא ישים בשיט. אני רוצה לראות מישהו מכאן יוצא לבית קפה, מתיישב ליד שולחן של שלושה חברים שהוא לא מכיר, ומתחיל לדבר איתם.

הייתי כבר אצל פסיכולוג תקופה לא קצרה. שמעתי ממנו את אותם דבר נורא יפים לאוזן שכולם כאן אמרו - אתה עוד צעיר, אתה תכיר אנשים, זה לא בעיה להכנס למעגל חברתי קיים, בלה בלה בלה. ממה שאני רואה בעולם סביבי, לכולם יש את מעגל החברים שלהם מהתיכון, אולי למעטים יש מעגל חברים נוסף ופחות רציני מהצבא.

גם אם אתה מכיר אנשים חדשים, אתה יכול להיות חבר שלהם אישית, אבל אתה לא תהפוך פתאום לאחד מהחבר'ה שלהם. ואז המצב בעצם לא משתנה.

הלוואי שהמצב היה שונה, אבל כמו שזה נראה, פספסתי את הרכבת.

Same here....

[fungiman]

ממש לא מסכים איתך במשפט הזה. בכל אוניברסיטה יש בנות - בין אם זה במקצועות הטכנולוגיים ובין אם זה לא. חלקן נראות טוב וחלקן לא, חלקן יותר חכמות וחלקן לא, אבל ממש אין חוסר (אגב, בסה"כ יש יותר סטודנטיות מסטודנטים).

אם הכוונה שלך הייתה להרחבת מעגל החברים - למה זה פחות רלוונטי לתחומים הטכנולוגיים? זה שמישהו לומד הנדסה או מקצוע מדעי אחר אומר שהוא "חנון"? אני רוצה להודיע לך שזה ממש לא נכון.

הייתי פה והייתי שם. חברים לחיים אפשר לפגוש בכל מקום, זה באמת לא פחות רלוונטי לתחומים טכנולוגיים. בנות זה כבר סיפור אחר, זה לא שאין סטודנטיות לתחומים טכנולוגיים, אבל הן מעטות יותר ומשום מה התנאים בפקולטות למדעים מדויקים ולהנדסה פחות מוצלחים למערכות יחסים. הפקולטה שבה למדתי היתה שפניה (מלשון - שפנים) רצינית לעומת כל פקולטה למדעים מדויקים שיצא לי להכיר, המצב אפילו מושחת יותר בתחום מדעי החברה והרוח.

בכנות, כמה נציגים מהפקולטה למדעי המחשב/פיזיקה/מתמטיקה רואים במסיבות של אגודת הסטודנטים? ולמה משום מה יש ריכוז גבוה משמעותית של בחורות שוות ובעלות גישה ליברלית לחיים בהר הצופים (או בדשא מול גילמן אם מדובר בת"א)?

אבל אנו סוטים מהנושא. בכל מקרה בכל מסלול לימודים יש אפשרות להרחיב את מעגל החברים.

[Totalost]

יקירי אני קורא את התראד ואני מתקשה לעקוב

גם אלו שאמרו שהם פיספסו את הרכבת

מה שאני הולך לכתוב נלקח בין היתר מלימודי פסיכולוגיה שלי [משם אני מביא את הזוית לכתיבה] וגם מתוך ניסיון אישי

אני לא בטוח כמה לכתוב וכמה להשקיע כי אני לא יודע כמה אתה פתוח למה שאנשים כותבים פה ואם אתה באמת מיישם את זה

נתחיל מזה שאם הצלחת פעם אתה תצליח גם היום לרכוש חברים

משום מה לאנשים יש נטייה להאמין שסוכני החיברות אלו רק המסגרות הגדולות כמו צבא או בצפר או מקום עבודה אבל הם לא!

אנשים תמיד אפשר להכיר

ויש לך שתי צורות לעשות זאת

1.בתור התימהוני שפתאום מופיע משום מקום ויוצר קשר-שיטה שלוקח הרבה זמן אחר כך להתנער מתדמית התמהוני שאיכשו נדבק ליציאות בשישי

2.לעורר סקרנות אצל אנשים אחרים ולדאוג להישאר זמין כדי שמתי שהם ירצו אותך שם אתה תיהיה שם

השיטות הללו תואמות לאנשים עם אופי שונה

אני מכיר לפחות שני אנשים שבחרו בשיטה מספר 1 כי היכולות החברתיות שלהם לא בשיא והם לא יודעים "לשבור את הקרח" וליצור קרבה לכן הם פשוט מעדיפים להיות שם,לא לומר כלום בשיחה וגם לא להתרחק ממנה

הם פשוט קיימים.

השיטה השנייה תואמת לאדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו,רק אדם עם תוכנית בראש שיודע מה הוא עושה תוביל אותך למצב שתקבל טלפון ב7 בערב ותשמע "אחי אנחנו בדרך לדאנס בר בתל אביב מתאים?"

זה לוקח יותר זמן,אולי לא תמצא את עצמך עם חברים "אמיתיים" אבל גם לא תמצא את עצמך בודד בהתחלה

כולנו יצורים חברתיים מעצם העובדה שאנחנו בני אדם שבאו מקופים יצורים חברתיים אחרים

צריך רק ללמוד ולהבין מהי הדרך הכי קלה להתברג

בין אם זה להתחיל לזרום יותר ליד מתקן המים בעבודה

בין אם זה להגיד שלום לשכנים בגילך

בין אם זה לצחוק בקול רם בבית קפה ולפתוח בשיחה ידידותית עם הברמן

אני מכיר אנשים שבצורה עקבית הגיעו לבית קפה [או גלידריה במקרים מסויימים] לבד ופשוט ישבו שם..לאט לאט הכירו אותם ולאט לאט אפשר לומר שהם יכלו לדבר עם העובדים שם

עד שיצא והם הצטרפו למקום העבודה

עכשיו מה קרה?האנשים האלו נכנסו למקום עם אנשם שהם הספיקו להכיר מהתקופה שהם היו לקוחות כך שזה הקל עליהם במסגרת החדשה

בכל מקום אתה יכול לעשות זאת

יודע על מגרש שיש בו אנשים בגילך?לך בשישי בצהריים לשחק כדורגל\סל לבד ובטוח מתישו יציעו לך להצטרף

משם תתחיל

יש אלף ואחד דרכים

השאלה היא עד כמה אתה מוכן לשנות את המצב שלך

ובכלל זה תקף לכל מי שאמר פה שהוא חושש שפספס את הרכבת

ומי פה רוצה להגיד לי שזה לא פרקטי מה שהצעתי?

בכל תחום חיים שלכם יש אנשים בעלי אותו ראש

הפורום הוא ההוכחה לכך

ומאחורי פורום עומדים אנשים אמיתיים ומסגרות אמיתיות לדברים האלו

[Art Tatum]

לפותח הדיון:

יש לי חדשות בשבילך.

לרוב האנשים יש מעט מאוד חברים אמיתיים, אם בכלל.

ורובם נעלמים בשלב מסוים.

בדרך כלל החברים שנשארים הם מתקופת הילדות.

עד גיל 30 כולם כבר עסוקים עם החברה/אישה/עבודה/ילדים, ואין להם הרבה זמן בשבילך.

את החור שיש לך בנשמה רק אתה יכול למלא, ועדיף לא להעצים את זה אלה פשוט להחליף ערוץ.

אז תוריד הילוך ותזרום עם החיים.

תלמד להינות ממה שמזדמן על הדרך.

אל תצפה להרבה, ותראה שהמצב רק הולך ומשתפר.

שפר את המצב לאט לאט, ועם קצת מזל גם חברה תגיע בהמשך הדרך.

22 זה מאוד צעיר, החיים לא נגמרים בגיל 30.

ואפילו 40 זה לא מאוחר מדי בשביל שום דבר.

ותעשה לעצמך טובה, אל תעשן גראס...

[ExTaZi]

זאת התשובה לבעיה שלך.

רק שתצא מהבית ותגור לבד, תוכל לפתח יחסים בריאים עם בנות המין היפה, חברים ירצו יותר לבקר אותך מאשר בית של ההורים.

אני אומר לך את זה מנסיון! לאחר שנה מהשרות השכרתי דירה והחיים שלי השתנו ללא הכר מבחינה חברתית.

כמובן יש גם את החיסרון של איבוד מזומנים מאסיבי, אבל... חיים פעם אחת.

הממ כלכך מוקדם? חוץ מזה, דירה לא תבטיח לי הצלחה, אם אני אעבור ושום דבר לא ישתנה? אז אני אתאכזב כפליים.

מצד שני ההורים האלה כבר חונקים אותי,מקרצצים סביבי האשכנזים האלה כל הזמן. הרגתם אותי. חלאאאסססס!

הייתי כבר אצל פסיכולוג תקופה לא קצרה. שמעתי ממנו את אותם דבר נורא יפים לאוזן שכולם כאן אמרו - אתה עוד צעיר, אתה תכיר אנשים, זה לא בעיה להכנס למעגל חברתי קיים, בלה בלה בלה. ממה שאני רואה בעולם סביבי, לכולם יש את מעגל החברים שלהם מהתיכון, אולי למעטים יש מעגל חברים נוסף ופחות רציני מהצבא.

גם אם אתה מכיר אנשים חדשים, אתה יכול להיות חבר שלהם אישית, אבל אתה לא תהפוך פתאום לאחד מהחבר'ה שלהם. ואז המצב בעצם לא משתנה.

הלוואי שהמצב היה שונה, אבל כמו שזה נראה, פספסתי את הרכבת.

אם זה מה שהפסיכולוג אומר, נראה לי שאני אוותר..הוא באמת הצליח לעזור לך?

דברי נחמה שכאלה נשמרים בראש אולי יום יומיים..אחרי זה חוזרים לשגרה.

[MiniMizer]

טוס למזרח. לבד.

[ExTaZi]

טוס למזרח. לבד.

לבד? למזרח? זה רק יגרום לי לברוח מהבעיה..מה בדיוק אני אעשה שם לבד?

וכשאחזור? הכל יחזור להיות אותו הדבר..

[Screw_Master]

אנשים חוזרים משם אחרים - ייתכן וגם אתה