היי, מה לדעתכם יותר טוב, תקליט הוויניל הישן או ה-CD המודרני מבחינת הסאונד והפרטים בהקלטה?

מה ינצח: הדיגיטלי או האנלוגי?

אשמח אם תכתבו את דעתכם + נימוק.

עוד דיון עקר ללא כל פואנטה? :

ה-CD טוב יותר בכל דבר, כל מי שחושב אחרת מדבר סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.

הטענה היא שכביכול "המעבר לדיגיטלי מאבד מידע" לא נכון כי התחום הדינאמי בדיסקים עוקף את זה של הויניל ב-20-30 דציבלים.

גם הטענה שההמרה לאנאלוגי לא מוצלחת היא לא נכונה כי תקליטים ישנים הוקלטו בצורה כל כך נחותה מבחינת המרה לאותות חשמליים ביחס לציוד שיש היום, שאין שום ייתרון לאנאלוגי היום. ואם מדובר על תקליטים חדשים אז ממילא הם מוקלטים ומעובדים דיגיטלית ואז מומרים חזרה לאנאלוגי ונחרטים על התקליט. יותר קל פשוט לשמור הכל דיגיטלי.

לפטיפון יש גם יתרונות, לא מעבירים כל רגע שיר, לסאונד המחוספס יש את היופי שלו. אבל מבחינה אובייקטיבית אין תחרות.

Anatoli.

ואוו, לא ידעתי את זה, אני מאוד שמח שאתה אמרת את זה. מעניין!

תגיד, מה קרה לת'רד ההמלצות שלך על אלבומים? למה הפסקת? והאלבומים שם, אלה CDים?