"... אף פעם לא היית חשוב... לא הצלחת יותר מדי בלימודים, לא היו לך הרבה חברים... יותר בסביבה של אין חברים.

החיים...

דרמה בגרוש

היו לי התנסויות עם התאבדויות מספר פעמים בכל הפעמים האלו זה היה מיאוש+דכאון ובכל הפעמים ויתרתי

עכשיו אני לא מיואש ולא מדוכא כבר שנתיים

אני יכול להבין התאבדויות .

אוהב אותך=החיים הם הדבר היקר ביותר=בוא נישמור עליו

היו לי התנסויות עם התאבדויות מספר פעמים בכל הפעמים האלו זה היה מיאוש+דכאון ובכל הפעמים ויתרתי

עכשיו אני לא מיואש ולא מדוכא כבר שנתיים

אני יכול להבין התאבדויות .

רגע, אתה ניסית?!

אני חושב שהוא התחרט

לכל מי שנעלב או לא הבין את התגובה שלי, אני אסביר למה התכוונתי : דיברתי מהנסיון שלי, הייתה תקופה בחיים שלי שהייתי בדיכאון רציני אפילו קליני אפשר לקרוא לזה בזמן שהייתי חייל בגיל 19-20 ככה. ויצאתי מזה לבד, אפשר לשלוט על כל דבר בחיים שלך בעזרת הראש והתפיסת מחשבה שלך. אם תכניס לעצמך לראש בכל פעם שרע לך שזה כלום כי כבר היית במצבים כאלה ויצאת מזה, אז שום דבר לא יהיה אכפת לך יותר. בגלל זה אני אומר שאנשים שחושבים על למות מבזבזים את הזמן שלהם סתם. יש משפט שאומר שרק שאתה למטה אתה באמת מתחיל לחיות, מה שהתכוונתי שאם תחיו כאילו שלא אפכת לכם כלום אז גם לא יכאב לכם כלום כי אתם גם ככה יודעים שלחיות אפשר פעם אחת, ולמות אפשר תמיד. נניח למה שמישהו יתאבד בגיל 15 או 20 ? במקום זה הוא יגיד לעצמו ששום דבר לא כואב לו יותר והוא חי איך שהוא רוצה, ומקסימום אם הוא ירצה למות הוא תמיד יוכל לעשות את זה בגיל 30 או 40 ככה מתי שהוא יזדקן. וככה אפשר עם הראש שלך לשלוט על הרגש. לי אישית דברים שהפריעו לי שהייתי בן 18 או 19 כיום לא מזיזים לי בגרוש. ואני אומר שזה הכל תלוי בתפיסה של הבן אדם. וחוץ מזה אני ממליץ על ספורט ואוויר נקי, איך שעושים ספורט ומזיעים קצת כל הגוף מקבל אנדרלין והרגשה טובה של היי

דרמה בגרוש

זה ממש ממש לא דרמה. יש אנשים שאלה החיים שלהם. כשאין לך חברים הכל מסריח, אין מי שירים אותך למעלה כשאתה בדאון, הכל נראה מסריח וסגור בפניך.

לך תבין אנשים שהתאבדו

לא קל לשאול אנשים מתים שאלות

אני מניח שאלה ששרדו לא ירצו לדבר על זה

Don't worry, be jewish

לכל מי שנעלב או לא הבין את התגובה שלי, אני אסביר למה התכוונתי : דיברתי מהנסיון שלי, הייתה תקופה בחיים שלי שהייתי בדיכאון רציני אפילו קליני אפשר לקרוא לזה בזמן שהייתי חייל בגיל 19-20 ככה. ויצאתי מזה לבד, אפשר לשלוט על כל דבר בחיים שלך בעזרת הראש והתפיסת מחשבה שלך. אם תכניס לעצמך לראש בכל פעם שרע לך שזה כלום כי כבר היית במצבים כאלה ויצאת מזה, אז שום דבר לא יהיה אכפת לך יותר. בגלל זה אני אומר שאנשים שחושבים על למות מבזבזים את הזמן שלהם סתם. יש משפט שאומר שרק שאתה למטה אתה באמת מתחיל לחיות, מה שהתכוונתי שאם תחיו כאילו שלא אפכת לכם כלום אז גם לא יכאב לכם כלום כי אתם גם ככה יודעים שלחיות אפשר פעם אחת, ולמות אפשר תמיד. נניח למה שמישהו יתאבד בגיל 15 או 20 ? במקום זה הוא יגיד לעצמו ששום דבר לא כואב לו יותר והוא חי איך שהוא רוצה, ומקסימום אם הוא ירצה למות הוא תמיד יוכל לעשות את זה בגיל 30 או 40 ככה מתי שהוא יזדקן. וככה אפשר עם הראש שלך לשלוט על הרגש. לי אישית דברים שהפריעו לי שהייתי בן 18 או 19 כיום לא מזיזים לי בגרוש. ואני אומר שזה הכל תלוי בתפיסה של הבן אדם.

דרמה בגרוש

נכון שזה נראה ככה. אבל אני יודע שיש אנשים כאלה, לומדים אצלי בשכבה אנשים כאלה, רק שהם כ"כ סגורים ולא רגילים לחברה שאי אפשר ממש יכול לעזור להם.

כל החלק על "אהבת חייו" אכן היה די טיפשי(יש מצב שיש גם סיפורים כאלה. לא מכיר אישית), אבל זה לא סותר את העובדה שמצב כזה גורם לבן אדם להתאבד בלי בעיה.

לכל מי שנעלב או לא הבין את התגובה שלי, אני אסביר למה התכוונתי : דיברתי מהנסיון שלי, הייתה תקופה בחיים שלי שהייתי בדיכאון רציני אפילו קליני אפשר לקרוא לזה בזמן שהייתי חייל בגיל 19-20 ככה. ויצאתי מזה לבד, אפשר לשלוט על כל דבר בחיים שלך בעזרת הראש והתפיסת מחשבה שלך. אם תכניס לעצמך לראש בכל פעם שרע לך שזה כלום כי כבר היית במצבים כאלה ויצאת מזה, אז שום דבר לא יהיה אכפת לך יותר. בגלל זה אני אומר שאנשים שחושבים על למות מבזבזים את הזמן שלהם סתם

אז זהו, שלרוב כשאנשים מדוכאים הם לא שולטים במה שהם חושבים, וכשהם חושבים "אוי איזה חרא לי אני כבר לא יכול, נמאס לי" או שהם מצליחים כמוך להתנער מזה, או שהם מתאבדים או שהם הופכים לאימו ומתאספים עם עוד הרבה אנשים ולחשוב "אוי איזה חרא למו אנחנו כבר לא יכולים יותר, נמאס לנו בואו נקשיב לחרא מוזיקה"

דרך אגב, זה שהצלחת להגיע למסקנה שהגעת אליה בגיל 20 כנראה הייתה בגלל איזה גירוי חיצוני כלשהו, למרות שחשבת שעשית את זה בעצמך.

זה בטח נגרם ע"י משהו ששמעת/ראית שגרם לך להתחיל לחשוב (כלומר, גרם למוח שלך לשחרר הורמון מסויים נוסף, שהביא לרצף של מחשבות טיפה פחות דיכאוניות שהוציאו אותך מזה).

תודה וסליחה על החפירה.

...נניח למה שמישהו יתאבד בגיל 15 או 20 ? במקום זה הוא יגיד לעצמו ששום דבר לא כואב לו יותר והוא חי איך שהוא רוצה, ומקסימום אם הוא ירצה למות הוא תמיד יוכל לעשות את זה בגיל 30 או 40 ככה מתי שהוא יזדקן...

שאל אנשים בגיל הזה אם הם מרגישים זקנים.

"למה לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום"

זה ממש ממש לא דרמה. יש אנשים שאלה החיים שלהם. כשאין לך חברים הכל מסריח, אין מי שירים אותך למעלה כשאתה בדאון, הכל נראה מסריח וסגור בפניך.

לא התכוונתי שהוא לא צודק, האופן הדרמתי שבו הוא כתב את זה נראה לי פשוט טיפה מטופש.

נכון שזה נראה ככה. אבל אני יודע שיש אנשים כאלה, לומדים אצלי בשכבה אנשים כאלה, רק שהם כ"כ סגורים ולא רגילים לחברה שאי אפשר ממש יכול לעזור להם.

כל החלק על "אהבת חייו" אכן היה די טיפשי(יש מצב שיש גם סיפורים כאלה. לא מכיר אישית), אבל זה לא סותר את העובדה שמצב כזה גורם לבן אדם להתאבד בלי בעיה.

לזה היתכוונתי, כתבת את זה באופן מאוד נדוש, לא התכוונתי שזה לא נכון, אבל זה היה כל כך דרמתי שגרמת לי לרצות להקיא.

שום דבר אישי כמובן.

שאל אנשים בגיל הזה אם הם מרגישים זקנים.

"למה לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום"

לא אמרתי שהם זקנים, כשאתה בן 20 גיל 30-40 נשמע לך רחוק וזקן. יכול להיות שאתה תרגיש לגמריי צעיר בגיל 40

זה היה כל כך דרמתי שגרמת לי לרצות להקיא.

:lol: :lol:

סליחה

אי אפשר להשוות בין מקרים, לבין אדם מסוים סיטואציה מסוימת יכולה להיראות קשה יותר מאשר לבן אדם אחר וההפך. כול בן אדם רואה דברים בצורה אחרת. וכאשר אנשים מדמיינים מה עובר על בן אדם, הם בסך הכול מדמיינים איך הם היו מרגישים אם הם היו במקום הבן אדם האחר. וקשה ולא נחמד לדמיין את עצמך סובל.

לפי דעתי כול הנושא הוא נושא רציני, ואני לא רוצה להבין למה כולם צוחקים על זה כול הזמן. יכול להיות כי הנושא לא מובן להם או קשה להם יותר מדי.