אתה יכול קצת להרחיב. זאת לא תשובה. זה כמו שדתיים פוטרים את מי שלא מאמין באלוהים בתשובה שאם הוא לא למד כמה שנים בישיבה הוא לא יכול להבין. אמרת "כשתגיע לצבא - תבין". אז אני מניח שאתה לא מדבר על הלם קרב שאפשר לקבל בזמן מלחמה. אם אתה מדבר על הבירוקרטיה והאטימות: זה בסך הכל 3 שנים, וכמה שזה לא מתסכל תמיד צריך לחשוב על זה. יש סיפורים על עתודאים שעשו הנסדת חשמל בטכניון ושירתו 6 שנים כקציני מצגות ופאוור-פוינט, בלי יכולת להתפטר, ובלי שהצבא ישחרר אותם. לא שמעתי על מישהו שהתאבד בגלל זה.

זה ממש לא 3 שנים, זה הרבה פחות מזה, בחצי שנה +/- הראשונה אתה תוכל כל כך הרבה חרא, שאתה תרצה למות, קיצר אתה תבין ותזכור שזה עובר. אבל כשאתה בפנים זה מרגיש כאילו זה בחיים לא יגמר, אבל אתה יודע שבסופו של דבר זה יגמר (איך שלא יהיה, עוד לא מצאו דרך לעצור את הזמן). כשתגיע למצב הזה אתה תבין איך זה לרצות למות, הדבר היחידי שיחזיק אותך זה הידיעה שזה הולך להשתפר וגם אם לא אז תוך 3 שנים זה נגמר. ואז תחשוב על אנשים שככה הם החיים הרגילים שלהם, והם לא יודעים מתי או אם בכלל המצב הולך להשתפר...

זה נכון,אבל בין השמדה עצמית לבין דיכאון,יש מרחק גדול...

כול אחד יכול להגיד שהוא מבין מה זה,אבל אתם לא כי אתם פשוט לא באותו מצב ואתם לא אותו בן אדם ולא משנה כמה תדמיינו את הסיטואציה אתם בחיים לא תראו את התמונה המלאה.

בכול מקרה,תדעו שלא משנה כמה רע לכם בחיים,תמיד יהיו אנשים שיתגעגעו אליכם,בין אם זה מישהו שדיברתם איתו חודש במסנ אחרי שפגשתם אותו במשחק

או כמובן חבר קרוב,שום כאב בעולם או דכאון לא שווה את הטרגדיה.

בכול מקרה,תדעו שלא משנה כמה רע לכם בחיים,תמיד יהיו אנשים שיתגעגעו אליכם,בין אם זה מישהו שדיברתם איתו חודש במסנ אחרי שפגשתם אותו במשחק

או כמובן חבר קרוב,שום כאב בעולם או דכאון לא שווה את הטרגדיה.

חשיבה רציונאלית + דיכאון = שקר.

באותו זמן, אם אתה באמת בדיכאון, אתה חושב שלאף אחד לא אכפת, שזה לא משנה לאף אחד ושאין דרך לשיפור.

לדעתי יש בעיה בניסוח השאלה (הדיון לכשעצמו מעניין ומרתק), השאלה סוגרת את עצמה בכך שלא ניתן "להבין" התאבדות מבחינת רגש, אתה לא יכול באמת לשפוט את התחושות הפנימיות של האדם.

מה דעתכם בנושא ההתאבדות? היא שאלה מתאימה יותר לדעתי.

מניסיוני יש שני דברים עיקריים שמונעים התאבדות והם:

סקרנות - לך תדע מה יהיה מחר, אולי ישתפר אולי לא אבל זה לא נצחי וגם בזמן דכאונות גדולים יש את הקול הסקרן ששואל מה עם המחר.

קשרים - אתה חי את החיים שלך אבל גם אחרים מושפעים מהם ברמה כזו או אחרת כמו משפחה וחברים.

אם זה אדם שסובל ממחלה פרוגרסיבית חשוכת מרפא צריך לתת לו את הזכות למות אם הוא חפץ בכך לדעתי. נכון, אולי עוד כמה שנים ימצאו למחלה חשוכת מרפא כזו או אחרת מרפא אבל החולה בנתיים סובל ייסורי תופת. כמובן שיש תמיד את המדהימים והיוצאים מהכלל שלא נכנעים לשום מחלה פרוגרסיבית ומתפקדים אבל יש גם כאלה שהמחלה מנצחת אותם וגם אותם צריך לכבד ובמידה וזו בקשתם - לתת להם למות בשקט.

למען האמת רוב מעשי ההתאבדות הם לא ניסיון טהור למות, אלא בעיקר קריאה לעזרה. כשמישהו חותך את הוורידים מאוד קל להציל אותו

זה יותר נכון אצל נשים מאשר גברים, אצל גברים אחוז ה"הצלחות" גבוה משמעותית.

חומר למחשבה:

יש קשר חזק בין אחוז התאבדויות לבין IQ.

כלומר ככל שה-IQ של אדם גבוה יותר, הסיכוי שיתאבד גבוה יחסית לאחוז הנהוג בסביבה בה הוא נמצא.

כי נמאס לו להיות מוקף במטומטמים והוא לא מפחד מלהגיע לגהינום....

האמת שאני לא מבין את אלה ש"מנסים להתאבד"

כאילו מה בדיוק הבעיה?

אפשר פשוט להזריק אוויר

לתקוע לעצמך סכין בלב ועוד כל מיני רעיונות יצרתיים שלא צריך להתאמץ.

כל המנסים להתאבד בסוף באמת דופקים לעצמם תחיים בזה שהם יכולים ליצור לעצמם נזק בלתי הפיך וזה ממש דפוק.

לנושא הדיון,לדעתי אי אפשר להבין מתאבדים .. במידה ומדובר באנשים נורמאליים הם צריכים להבין שלא משנה כמה רע וקשה בסופו של דבר כל מצב משתנה ואם הם בוחרים בהתאבדות זה פשוט פתרון קל עבורם "לא רוצה לסבול אני אהרוג את עצמי וזהו".

וגם הם יכולים לחשוב על עוד הרבה יותר אנשים שנמצאים במצב הרבה יותר רע משלהם

כי נמאס לו להיות מוקף במטומטמים והוא לא מפחד מלהגיע לגהינום....

ענק D:

גניה -

"במידה ומדובר באנשים נורמאליים הם צריכים להבין שלא משנה כמה רע וקשה בסופו של דבר כל מצב משתנה ואם הם בוחרים בהתאבדות זה פשוט פתרון קל עבורם "לא רוצה לסבול אני אהרוג את עצמי וזהו"."

כבר דיברנו על זה שכשאתה בדכאון, אתה מרגיש שכל הדלתות סגורות.

נכון אבל עדיין יש לך מספיק שכל להבין שאפשרי לשנות את המצב אפילו אם זה לא נראה לך ככה כרגע,לא?

אם אתה במצב שאתה בטוח לחלוטין שאין לך יותר מה לעשות ואין אופצייות אז אני מניח שזה דכאון שכולל אלמנטים "פסיכלוגיים" וכאלה.

נכון אבל עדיין יש לך מספיק שכל להבין שאפשרי לשנות את המצב אפילו אם זה לא נראה לך ככה כרגע,לא?

אם אתה במצב שאתה בטוח לחלוטין שאין לך יותר מה לעשות ואין אופצייות אז אני מניח שזה דכאון שכולל אלמנטים "פסיכלוגיים" וכאלה.

מן הסתם אנשים שמגיעים למצב שהם רוצים להתאבד, נמצאים במצב נפשי ופסיכולוגי שהוא לא מצב נורמאלי.

חומר למחשבה:

יש קשר חזק בין אחוז התאבדויות לבין IQ.

כלומר ככל שה-IQ של אדם גבוה יותר, הסיכוי שיתאבד גבוה יחסית לאחוז הנהוג בסביבה בה הוא נמצא.

זה מאוד הגיוני לי דווקא. אנשים אינטיליגנטים סובלים יותר. אין לי הסבר לזה, אני פשוט יודע שזה נכןן.

זה מאוד הגיוני לי דווקא. אנשים אינטיליגנטים סובלים יותר. אין לי הסבר לזה, אני פשוט יודע שזה נכןן.

אי אפשר להגיד שמה שהוא אמר נכון.. לא ראיתי מחקר אחד שמראה כזה קשר, וגם אם ישנו מחקר שכזה לא הייתי מסתמך עליו בעיניים עצומות.

אבל כן נערכו מחקרים שמראים שאנשים בעלי IQ גבוה במיוחד מתקשים להסתדר בחברה בעלת IQ נמוך (יחסית), בגלל היכולות האינטלגנטיות שלהם, הם מרגישים כאילו הסביבה שלהם לא מבינה אותם, וכאילו הם יותר טובים מהאנשים שמקיפים אותם.

או במילים אחרות...

כי נמאס לו להיות מוקף במטומטמים והוא לא מפחד מלהגיע לגהינום....