אני התחלתי את דרכי כגיימר בגיל 9 (המשחק הראשון ששוה איזכור היה יומו של הטנטקל שאחותי קנתה לי). מגיל 13 כבר נכנסתי לזה יותר רציני והייתי מתחיל לברר על משחקים באינטרנט צב. היום אני בן 22.

עד לפני שנתיים עוד היו משחקים שהיו מלהיבים או כאלה שחיכיתי להם בטירוף... אם רק היה לכם מושג כמה שעות ללא שינה העברתי בציפייה לטרייבס 2 בזמנו, שבסוף למרות הבאגים היה משחק הרשת המהנה ביותר ששיחקתי בו עד היום.

בשנה האחרונה האפטיות שלי למשחקים הפכה גדולה יותר ובעצם מאז ביושוק שהיה איזה ניצוץ מההתלהבות של פעם, לא מצאתי משחק אחד לרפואה ששווה את הציפייה שלי (או את הויזה שלי, במיוחד במחיר מלא). גם לכם זה קורה? או קרה? זה די מבאס אותי, גיימינג זה אחד התחביבים הכי גדולים שלי ופתאום להגיע להבנה כזאת זה לא פשוט בשביל גיימר כמוני.

אולי זו אשמת התעשייה שממחזרת ומקשה למצוא משחקים שמשאירים חותם: משחקים ממש עצובים, מצחיקים כמו GIANTS או מפחידים כמו SYSTEM SHOCK2 (שהיה גם בעל הדיבוב הטוב ביותר אי פעם לדעתי)

אולי זה אני שהזדקנתי וקשה להלהיב אותי כמו פעם כי כבר יש לי דרישות מעבר לפיצוץ מדליק וכוסית מפורטת (מה אתם רוצים? אני מהדור שגדל עם החזה של לארה, תרתי משמע)...

מה איתכם? דעה שונה? מזדהים? אההה וסתם מסקרנות - ממתי אתם התחלתם להיות גיימרים?

נ.ב.

למרבה הפלא דווקא קרייסיס (למרות שעד הדמו תמיד פיהקתי ממנו בפרומואים) נתן לי קצת תקווה כי זו המשחקיות המלטושת של פאר-קריי עם אלמנטים עתידיים ויש פוטנציאל לעלילה שהיא יחסית מעניינת למרבה הפלא.

עריכה: בעקבות ההצעה של זומרו והעובדה שגולשים מנושא הדיון (למחוזות רלבנטים אמנם) אני מרחיב את הדיון לנושא - "משחקי המחשב - לאן".

רמז: לכונן הקשיח שלי!

הבעיה עם המשחק שהם חוזרים על עצמם....כל משחק שאמור להפחיד, אתה בתוך בניין ותוך חצי שעה אותם מפלצות חוזרות על עצמם..אין שום שינוי בין המשחק מלבד הגרפיקה. הבעיה העיקרית עם משחקים היא שהם לא זורמים, כל הטעינות המעצבנות כל הסרטונים האין סופיים האלה ובסוף הכל חוזר על עצמו..

זו לא הבעיה. הבעיה היא שגדלת עם משחקים. אתה עוד זוכר ימים שכמעט כל משחק שיצא היה בזאנר חדש לחלוטין והביא איתו חדשנות אמיתית. בנוסף גדלת, וכמו רב האנשים הגדלים בעולמנו, פיתחת מידה בריאה של ציניות. קל יותר לצחוק על הפגמים מאשר לשקוע במשחק ולקבל את הפגמים. עוד בעיה היא כמויות ההייפ שנשפכות עליך עם כל משחק. פעם לא ידעת כלום על המשחק, לא היו לך ציפיות שיכלו להכזיב.

אם אתה רוצה להנות שוב ממשחקים אתה צריך

1. לצמצם מאד את החשיפה למידע על משחקים, מה שמשחק יכל להיות כמעט תמיד יהיה יותר טוב ממה שהוא יצא בסופו של דבר.

2. לוותר על הציניות כשאתה ניגש למשחק. כן יש הרבה דברים מפגרים במשחקים כמו ערמות החיים או התחמושת לסוג הנשק שיש לך שמפוזרת בדיוק בצורה הנוחה באמצע מבצר של האויב, שקע לתוך המשחק וקבל את השטויות האלה.

3. חדשנות מוערכת יתר על המידה. אל תצפה לאלמנטים חדשים ולא תתאכזב כשלא תמצא אותם.

גם לי יש בעיה כזאת בזמן האחרון

שום משחק לא משנה כמה טוב אומרים לי שהוא וכמה ביקורות טובות יש עליו,אני עדיין לא מצליח להביא את עצמי לסיים את המשחק (כאילו אני לא מצליח להנות מהמשחקים) לדעתי זה מגיע מהעובדה שלא היה איזה שהוא שיפור רציני (ואני מתכוון שיפור במשחקיות כמובן,הגרפיקה יכולה ללכת לעזאזל) ואני פשוט לא רואה את זה במשחקים

עוד בעיה היא כמויות ההייפ שנשפכות עליך עם כל משחק. פעם לא ידעת כלום על המשחק, לא היו לך ציפיות שיכלו להכזיב.

כל כל צודק.

פעם היה הרבה יותר יפה.

החברה היחידה שעוד נאחזת בנוסטלגיה ועדין מוציאה משחקי איכות היא blizzard.

עוד בעיה היא כמויות ההייפ שנשפכות עליך עם כל משחק. פעם לא ידעת כלום על המשחק, לא היו לך ציפיות שיכלו להכזיב.

כל כל צודק.

פעם היה הרבה יותר יפה.

החברה היחידה שעוד נאחזת בנוסטלגיה ועדין מוציאה משחקי איכות היא blizzard.

האמתי ששום משחק של בליזארד כבר לא מעניין אותי (אותה בעיה) בכולם שיחקתי כבר ואת כולם אני מכיר

ועכשיו המשחק זה בעצם סטארקראפט עם מייקאובר ועוד כמה פיצ'רים נחמדים... לא משהו חדשני במיוחד

אני כנראה אשחק בו,אבל רוב הסיכויים שאני אפילו לא אסיים אותו

מצחיק, אני בדיוק כמוך. התחלתי לשחק כבר לפני 5-6 שנים, ועכשיו עם כל הקונסולות החדשות שנכנסות זה איבד את הטעם שלו. תעשיית המשחקים כבר לא מעניינת כי כולם מעדיפים חדשנות טכנולוגית על פני יצירתיות. אז כן, הגרפיקה מעניינת לרבע שעה, אבל המשחק עצמו לא.

אבל עם זאת, בחודש האחרון שיחקתי באפיסוד 2, ביושוק, וchronicles of riddick, משחקים שלוקחים אותך מעבר לגרפיקה ובאמת מכניסים לאווירה, וזה קצת שיפר מצב הרוח לגבי לאיפה התעשיה הולכת.

עם זאת, אני מניח ששנה הבאה עד התקופה הזאת זה יחזור, וחבל שכך.

גם אני מרגיש אותו דבר, אני לא מתלהב כל כך ממשחקים כמו פעם, והרבה מהם פשוט משעמים ואני לא גומר אותם, לא יודע למה לזה קרה.

אבל אולי אני כן יודע...

עד היום היה לי מחשב מעפן, P4 2.4 256MB עם GF4MX440... בתקופה הזו המשחקים היחידים ששיחקתי היו CS1.6 וסטארקראפט, לא בדקתי על משחקים חדשים ולא שיחקתי שומדבר אחר בגלל שידעתי שאין לי סיכוי להפעיל את זה על המחשב שלי ואני מרגיש שעם הזמן זה גרם לי להתרחק מעולם הגיימנג...

שלא תבין לא נכון, אני משחק המון, זה פשוט לא מרגיש כמו פעם...

מה שכן אף פעם לא הייתי במסיבת רשת ואני מת ללכת ואין מי שיבוא איתי... אני מניח שאני לא אפרד מגיימנג לעולם....

אני יגיד לך ככה גם אותי הרבה ממשחקי המחשב מרדימים

אני עדיין יקנה מחשב משחקים בקרוב

אבל כרגע אני מעדיף לשחק משחקים כמו מטרואיד.טראומה סנטר וכו

אלו משחקים שבאמת מלחיצים אותך לפעמים

בטראומה סנטר אתה צריך לעשות ניתוחים מהר (יש זמן) ובלי יותר מידי טעויות

ובמטרואיד פריים 1 אתה גם צריך לחקור ולחשוב אבל גם יש כמה בוסים קשים

וזה בלי לדבר על זלדה TP

בקיצור כמה שצחקו על הWII לדעתי הוא מכשיר מצוין שבמקום גרפיקה נותן לך לשחק במשחקים שפשוט אין במחשב

עכשיו אם היו במחשב הרבה משחקים באיכות של HL2 אז אולי הוא לא היה משעמם כל כך

אבל שיש במחשב יותר מידי FPS שחוזרים על עצמם אחרי שעתיים -

אותם אויבים אותם נופים אותם נשקים אותה מוזיקה אותה משחקיות

אז בטח שתישתעמם

ובגלל זה אני לא מצפה לקריסיס

ושאני כותב את השורות האלו אני צריך להשמיד בוס במטרואיד שקטל אותי בפעם הקודמת

קצת קשה לחדש עוד במשחקי FPS, מכיוון שיש כל כך הרבה מהם. אולי הפתרון הוא להחליף ז'אנר.

לנסות משחק שנחשב מצוין מז'אנר שעוד לא ניסית. למשל מאמן כדורגל, מרוץ מכוניות, בניית עיר וכו'. אגב, לא תמיד המשחק הכי חדש הוא הכי טוב.

אפשרות אחרת היא לחפש משחקים לא קונוונציונלים. בדיוק כמו שלחובב סרטים שנמאס מהוליווד ימליצו לחפש סרטים אירופאיים / יפניים וכו'. עוד לא שיחקתי בWitcher אבל הבנתי שהוא קצת שונה ומבוסס על ספר אימה פולני. תעשיית הבידור (סרטים, טלוויזיה, משחקי מחשב) יותר ממוסחרת, והחברות הגדולות רוצות להרוויח כמה שיותר ממשחקים, ולכן מייצרות את המשחקים לקהל הרחב, ובסוף מקבלים שטאנץ. מדי פעם יש משהו יצירתי כמו PORTAL אבל צריך להתאמץ בשביל למצוא משהו שונה.

כמו שנדב אמר, להתבגרות יש חלק גדול בהרגשה הזו.

אבל החלק השני נגרם לדעתי בגלל הירידה החדה באיכות המשחקים. לחדש גרפיקה/להוסיף פיזיקה לא נחשב לחידוש לטעמי. את רוב המשחקים "הגדולים" מהשנים האחרונות בכלל לא שיחקתי כי ידעתי מראש איזה עלובים הם יהיו.

אין מה לעשות - פעם המפתחים (חבורות של חנונים) היו עושים משחקים בשביל הכיף - היום תאגידים עושים משחקים בשביל הכסף.

תראו את EA לדוגמא שמוציאה כל שנה את אותם משחקים עם שינויים מינוריים. ובכלל, מתי בפעם האחרונה רכשתם משחק שפשוט עבד? בלי פאצים, תיקונים והורדות אחרי ההתקנה?

הרמה בתעשיה יורדת ככל שהיא מתפתחת והתחרות מחריפה כי חייבים להוציא מוצר לשוק לפני המתחרים בשביל לעשות יותר כסף מהם.

אני מאמין שבשנים הקרובות המצב ישתנה טיפה, והשוק האירופאי (המתעורר) אולי יצליח לנער את התעשיה.

עודף אינפורמציה היום יוצר באיזשהו שלב חוסר ענין במשחקי מחשב חדשים.אבל לא רק.

אם לפני כמה שנים הייתי קונה משחק על בסיס תמונות וסיפור ומופתע לטובה ברוב הפעמים,היום אני מתחיל להרגיש כמין רדאר מקוון

ומוצא את עצמי נחשף לתמונות,ראיונות,טריילרים,ביקורות מקדימות,עוד תמונות,עוד טריילרים,ביקורות,ביטא,דמו...

בעידן שאנו נמצאים לייזי צודק,ההיבט הכלכלי הוא זה שמניע את יצרניות המשחקים ובעיקר את המפיצות הגדולות

וזה לא מתחיל ונגמר שם ,יש להם שותפים-יצרניות כרטיסי מסך,יצרניות מעבדים,יצרניות קונסולות וכולם תאגידי-ענק

שמחפשים את הדרך המהירה לכיס שלנו,הגיימרים.

בעיה נוספת היא ההתמקדות הכמעט טוטאלית של רוב המפתחים במשחק מולטי או במילים אחרות מותו של הסינגל פלייר

קשה שלא לשים לב שמשחקי סינגל איבדו מזוהרם ומאורך חייהם בשנים האחרונות ואין פלא,מפתחים חושבים ופועלים על בסיס חישוב

כזה שמחייב אותם להשקיע יותר במשחקי רשת,אחרת קהל הגיימרים יברח-אין מולטי (טוב) לא קונה.

אולי זה משהו שמשתנה בפרספקטיבה של כולנו לגבי משחקים שאנחנו לא מוצאים את עצמנו נסחפים לתוך העלילה אלא רק מתלווים אליה.

קשה לשכנע אדם שבע לטעום משהו אחר אז מכינים לנו את אותן ארוחות אבל מתבלנים אותן אחרת .

מדי פעם יש איזו יציאה טובה של משחק שמצליח לדגדג לנו את יצר ההתרגשות אבל שוב,אין הרבה זמן להשען עליו

כי או שהוא קצר מאוד או שהוא פגום או שמתחיל לשעמם כי בסך הכל הוא קדימון להייפ הבא

הייפ זו מילה מעצבנת כי אני יודע שאם משחק שאני מצפה לו יזכה למנות גדושות של הייפ סביר להניח שאני הולך להתאכזב.

יש פריחה מינורית עדיין מהשוק האירופאי אבל זה מחלחל וקראתי איפה שהוא שתוך שלוש שנים השוק הזה יהפוך לשחקן לכל דבר

אם יקיים את מה שמבטיח ויפתח משחקים מעניינים .

(הגיע לידיי המשחק Death to Spies של חברת 1C הרוסית ,נטול הייפ,אפשר להכתירו כאנונימי ואני נהנה מכל רגע למרות גרפיקה מיושנת)

מצד שני,תחשבו על המפתחים ועל יוצרי העלילות של המשחקים .

כמה אפשר לחדש במשחקי FPS או בכלל במשחקי יריות ?

במשחקי RPG יש המון מקום לחידושים והמצאות אבל הנטיה היא להשען על נוסחאות מנצחות.

הגרפיקה היום נראית נהדר אבל קשה להתלהב רק מגרפיקה כי בסופו של דבר היא ערך משני במשחק.

ואפשר לכתוב פה עוד עמודים שלמים על מצב תעשית המשחקים של היום ועל הבדלים בין המחשקים (המושלמים) של פעם למשחקים של היום

על מי להטיל את האשמה ,על הקונסולות?מפתחים?תאגידים? גיימרים? כולם אשמים .

כמה אפשר לחדש במשחקי FPS או בכלל במשחקי יריות ?

תיתפלא אבל אפשר והרבה אומנם לא בדיוק בFPS אלה יותר בFPA

A-מסמנת אדוונסר

כמו שאמרתי מיקודם אני משחק במטרואיד פריים 1

והוא שונה מכל משחק אחר שיצא לי לשחק בעבר

וגם טראומה סאנטר וגם מלחמת הכוכבים לגימקיוב ועוד רבים וטובים

פשוט צריך ליתרחק קצת ממשחקי המינסטרים של המחשב והPS2

ולגלות עולם חדש

עכשיו המשחקים האלו לא מתאימים לכולם -אבל זה גם בגלל שהם שונים מאוד מהמינסטרים

במטרואיד לדוגמה צריך הרבה סבלנות אתה לא יכול רק להפציץ אויבים ולקחת מפתחות

תעשה את זה ותמות מהר מאוד

במקום צריך לפתור פאזלים ולגלות איך להרוג תאויבים ויש הרבה סוגים

כמובן יש תכדור מורפין שמגניב מאוד

תפסיק לדחוף את ה - WII לדיון על משחקי מחשב, נמאס.

ואו...

אני חייב להודות שאני מופתע שיש עוד חבר'ה כאלה פה, הייתי בטוח שלא יבינו מה אני רוצה בכלל ויגידו ללכת לשחק באמולטורים או משהו

שכחתי לציין שדווקא עם ביושוק קראתי כל פסיק בנושא ועדיין נהנתי מהמוצר המוגמר, למרות כל הקטע המסריח עם הגבלת ההתקנות (שהוסרה לא מזמן).

ביושוק הוא דוגמה מצויינת שלאו דווקא משחק שכולו חידוש הוא הצלחה. הנה משחק עשוי טוב עם אווירה, דיבוב מדהים ויכולת לעורר רגש (היה על זה גם מאמר בגיימר). הסוף הטוב גרם לי לריגוש קל, אני מוכרח להודות.

יוצא לי לתת דוגמות לפעולה, אבל גם אסטרגיה באופן ספציפי הפך להיות ז'אנר בעייתי. אז סבבה סופרים קומנדר הגיעה והמשחקיות היא תענוג וקנה המידה הוא עצום, הוא הגביה את הרף בז'אנר, 20V20 טנקים זה קטן עלינו כבר, בקושי מדגדג את האנדרנלין. אבל הבעייה שבשביל לשחק ברשת צריך מחשב-על של נאסא וחיבור לוויני של טרה-בייט בשביל שאף אחד לא יסבול מלאגים ויהיה אפשר להתחיל במלחמה זורמת ולא במלחמת שקופיות.

סטארקרפט2 מסקרן אותי כבר רק בגלל העלילה והתקווה למשחק רשת שכולם יוכלו לשחק בו יותר מ- 1V1 בלי להיות עם חיבור לוויני ומחשב-על. אם המשחקיות תהייה מספיק מלוטשת ומהנה אז בכלל נרוויח. הבנתי שהשאיפה שלו הוא להיות בעל קנה דומה לזה של סופרים קומנדר, נקווה שהם ידאגו לכך שהתחושה תהיה גדולה אבל במחיר סביר.

יש לי גם לא מעט כעס לגבי הקהילה שלנו כגיימרים שגרמו למשחקים נפלאים כמו SACRIFICE GIANTS, BEYOND GOOD&EVIL לשקוע באבק ולא לקבל מספיק כבוד על הצבעווניות, ההומר, המשחקיות מלאת העניין והמוזיקה הנפלאה (לפחות תחום המוזיקה מתחיל לקבל יותר כבוד בתעשייה.)

סלחו לי על כל הקיטור הזה, אבל התיסכול הוא לא מהיום וכבר נבנה תקופה ארוכה. אני כבר איבדתי תקווה. פעם בשנה בשביל לרענן את מלאי המשחקים אני פושט על סל המוזלים וקונה איזה 6 משחקים בקצת יותר מ-200 ש"ח. משום מה, במוזלים נוטים להגיע משחקים שלא ראיתי אף פעם על המדפים כשהם היו חדשים - BG&E למשל.