הממ,שאלה שהמון זמן אני חושב עליה ואין לי תשובה חוץ מזה שנראה לי שהתדר גבוה מדי ורמקול X אינו עומד בתחום והוא מזייף.

אשמח לשמוע אותכם!

רמקול זז בשביל להפיק תדר. ברגע שהוא צריך לזוז יותר ממה שהוא מסוגל הוא מזייף. ברגע שמבקשים ממנו לזוז מהר יותר ממה שהוא מסוגל הוא מזייף.

ויש עוד כמה דברים, אבל אלה העיקריים.

Anatoli.

אז הכול למעשה זז סביב התזוזה?

הכל לא, לפעמים יש דברים אחרים, חלקם קשורים לתיבה, חלקם קשורים לקרוס, חלקם קשורים למגבר, חלקם קשורים למקור

אבל האלמנטים עצמם מעוותים בגלל הסיבות שציינתי.

Anatoli.

לפי דעתי בגלל שלפעמים היצרנים שמים חלקים על הסאבים שהם מפלסטיק או חלקים שגורמים לצרצורים מעצבנים.

פשוט טעות בעיצוב.

חלקים מצרצרים?! זה משהו שלא קיים ברכיבים של חברות אמיתיות.

Anatoli.

אז אולי אני פשוט טועה בצורה שאני מתבטא.

ייתכן לפעמים שבגלל שהפיר של יציאת הבאסים קטן מדי אז הסאב מזייף?

זה כבר משהו שונה לגמרי. בעיקרון הפיר מתוכנן לפי מה שנקרא tune frequency. הרעיון הוא לפי הנתונים של הרמקולים (לא נתונים שאתה רואה בתור צרכן, אלא נתונים שרואה המתכנן) והתיבה שלך אתה בוחר מספר פירים, מיקום, גודל, אורך, צורת הקצוות, כל זה משפיע על התדר שהוא יפיק הפורט הזה. הפורטים יכולים לגרום לבאס להישמע מלוכלך בעוצמות גבוהות אם הם לא תוכננו עם מחשבה על העוצמות האלה. עם זאת, בדר"כ מדובר בעוצמות שלא בריאות לרמקול אז זה סימן להירגע.

למרות הכל, הזיופים שאתה מדבר עליהם של חרחורים הם בדר"כ מגיעים מאלמנט שנדחף לגבול היכולת שלו, או משודך למגבר שלא מתאים.

Anatoli.

הבנתי,כי שמתי לב שככל שהרמקול יותר גדול הפיר יותר גדול לדוגמא ב:Z5500 יש פיר כזה גדול שאפשר להכניס את היד לשם.

זה לא תמיד נכון. היו לי רמקולים קטנים עם פירים דיי גדולים ורמקולים רצפתיים עםפירים צרים מאוד. זה תלוי לאיזה תדר מכוונים את הפורט. בדר"כ, יש אכן קשר בין הגודל של הרמקול לשל הפיר, אבל זהו לא הכרח. רמקולים מסוימים אפילו לא דורשים פיר, ויש לכך לא מעט סיבות. חלקם מסתמכים על הלחצים שיחזירו את הממברנות למקום מהר יותר, חלקם מסתמכים על הלחצים שיזיזו אלמנטים פאסיביים בתיבה.

Anatoli.