עדיף שתחזור לשיעורי פיזיקה עם ה"עובדות" האלה

http://www.sosmath.com/diffeq/first/application/newton/newton.html

the surface temperature of an object changes at a rate proportional to its relative temperature. That is, the difference between its temperature and the temperature of the surrounding environment

לא משנה ממה גוף קירור עשוי, הוא עדיין צריך לסלק את החום אל האוויר

לכן, ככל שגוף קירור מוליך חום טוב יותר (נחושת > אלומיניום) כך הוא מתחמם יותר יחסית לאוויר, ופולט יותר חום לאוויר בזמן נתון

שכחת לציין את זה..

From experimental observations it is known that (up to a ``satisfactory'' approximation)

אבל לא עקרוני חוק זה חוק... ;D

וגוף פולט חום ביחס ובקצב שמשתנים ממתכת למתכת ובהתאם לטמפ' הסביבה...

אם נחושת מקבלת X היא לא פולטת את אותו הX מידי אלה חלק ממנו..(סתם דוגמה 60%)..

לעומת מתכת אחרת (במקרה הזה אלומינים) שמקבל את אותו הX אבל פולט יותר (60%+)...

זה שנחושת מוליכה יותר ומתחממת יותר זה ברור..היא כמובן פולטת גם יותר חום אבל ביחס נמוך ממה שהיא מקבלת..(היחס בין קליטה לפליטה לא שווה)..

העניין הוא שאלומינים לא מקבל את אותו הX כמו נחושת אבל מצליח להתפתר מאותה כמות יותר מהר...(ככה שבסופו של דבר הוא "משיג" אותה)..

שוב - פליטת החום של נחושת או אלומיניום כבר לא תלויה בהם, אלא במוליכות החום של האוויר (דוגמא: מתכת חמה בואקום לא תתקרר לעולם). אבל בגלל שנחושת סופגת חום טוב יותר, היא חמה יותר יחסית לאוויר (שנשאר פחות או יותר באותה טמפ' כל הזמן) והפרש מעלות גדול יותר משמעו פליטת חום גבוהה יותר. אפשר להשוות את זה לנהר שזורם מהר יותר ככל שהוא במדרון תלול יותר