ההסבר האחרון דווקא לא היה כ"כ מוצלח -

תחשוב על חלום - כל מה שיש שם זו המצאה של המוח שלך (אפשר להתווכח על זה, אבל נניח לזה שניה).

האם יש משהו שלא יכול לקרות בחלום? אני טוען שלא (ומניסיון די רחב, אני יכול לסתור די הרבה דברים שאנשים עלולים לחשוב שלא יכולים לקרות בחלום), כי כל דבר שאתה יכול לחשוב עליו, יכול לקרות לך בחלום.

כיוון שכל מה שקורה לך במציאות יכול לקרות לך גם בחלום, וכל מה שקורה לך בחלום זה ב"עולם הוירטואלי שלך" אתה לא יכול לשלול את האפשרות שגם המציאות שאתה מכיר היא לא "עולם וירטואלי שלך".

מה שכן - הגישה הזו לא שלמה בלי לענות מהי הסביבה החיצונית.

א. תער אוקהם זה רק המלצה. זה לא הוכח מדעית ולא יכול להיות מוכח מדעית, וכמו כל תיאוריה פילוסופית אפשר להתווכח עליה ופילוסופיים מכובדים רבים שוללים אותה ואחרים מקבלים אותה.

ב. קבל דוגמה:

אופציה א': איך נוצר מזג האוויר? אפשר להסביר את זה בעזרת הסבר מדעי לא פשוט כל כך, או אפשר להגיד שאלוהים עושה אותו. לפי תער אוקהם נקבל את אופציה 2, כי היא נוחה יותר. בעצם, נקבל תמיד את אופציה 2 (אלוהים) בשאלות קשות לפי תער אוקהם, ואם תמיד היו נוהגים כך זה היה מסרס את המדע לגמרי.

א. נכון, אתה צודק. לא כתבתי שזה תמיד נכון, אבל זה בהחלט עקרון מנחה שיכול לעזור לך בשלילת תאוריות מסובכות מדי

ב. אני לא מסכים. אם אתה קובע שאלוהים יצר את מזג האוויר, אתה צריך להסביר מה זה אלוהים, שזה כבר יהיה הרבה יותר

מסובך מאשר משוואות מתמטיות ששני אנשים על כדוה"א יכולים לפתור

תגדיר מסובך. אדם דתי יענה לך פשוט 'אלוהים זה הכל'.

אבל ההסבר הזה לא עונה על הדרישות של תער אוקהם

לפי תער אוקהם, בהינתן 2 הסברים המסבירים תופעה באותה מידה של הצלחה....

ואני לא חושב ש"אלוהים זה הכל" מסביר מאוד בהצלחה שום דבר

מערכת לא יכולה לחזות את תחילתה ואת סופה

מה שהמשפט אומר בעצם הוא שאתה לא תדע לעולם איך הכל התחיל, ואיך הכל ייגמר (הכוונה היא מעבר לתחילת עידן האדם אלא להיווצרות החומר והאנרגיה)

ובכלל, למה זה מעסיק אותנו... לכו שבו בחושך קצת וזה יעבור לכם

קוקואים

אבל ההסבר הזה לא עונה על הדרישות של תער אוקהם

לפי תער אוקהם, בהינתן 2 הסברים המסבירים תופעה באותה מידה של הצלחה....

ואני לא חושב ש"אלוהים זה הכל" מסביר מאוד בהצלחה שום דבר

אתה לא, אבל מי שמאמין באלוהים חושב שזה הסבר מאוד מוצלח, וזאת הנקודה.

היום בשיעור באקולוגיה (קורס העשרה, הלימודים התחילו היום) - המרצה, ד"ר, הרצה על האבולוציה. תלמידה העירה שלא הוכח שזה נכון. הוא אמר דבר מאוד נכון וחכם - הוא אמר שהמדע לא נותן תשובות שהן האמת, אלא תשובות שהן נכונות. כל עוד תיאוריה שנבנתה לא הופרכה והיא עומדת בכל המבחנים וניתן להוכיחה - היא נכונה. באם תבוא תיאוריה אחרת שתפריך אותה - היא תהיה התיאוריה הנכונה. לא יקרה שום דבר משמעותי, התיאוריה הנכונה פשוט תהיה תיאוריה אחרת, טובה יותר בשאיפה. לדוגמה - משחר הזמנים בני האדם האמינו שהשמש סובבת את כדור הארץ. הייתה להם סיבה מאוד טובה להאמין בזה: הם קמו בבוקר, וב"ניסוי" פשוט שכל אחד יכל לעשות הם ראו שהשמש זורחת במזרח, עולה לאט לאט בשמים במעין חצי עיגול ושוקעת במערב, זאת הייתה תיאוריה נכונה באותה תקופה ולא נראה שניתן להעלות על הדעת שאפשר לערער אותה בכלל. עד שקם אדם "משוגע" אחד בשם גלילאו וטען שכדור הארץ הוא זה שמקיף את השמש. הכנסייה כמובן מיד דרשה ממנו לחזור ממנו ולהגיד שהשמש סובבת את כדור הארץ, וכשאמרו לו שאם לא יעשה זאת הוא יוצא להורג הוא הסכים "להתרצות". עמדת הכנסייה משקפת את הדת - הדת לא מחפשת אחר הנכון, אצל הדת יש את האמת. יש אמת אחת וודאית ואין להתווכח עליה - אין מה לחקור, אין מה לבדוק - כל התשובות נתונות והן האמת. ההבדל בין האמונה בתיאוריה שהיא "האמת" לבין תיאוריה שהיא "נכונה" הוא שתיאוריה שהיא "האמת" בלתי ניתנת לסתירה או להחלפה, ואילו תיאוריה "נכונה" תמיד יכולה להיות מופרכת או להיות מוחלפת על ידי תיאוריה "נכונה יותר". כל זה כאמור דבריו של המרצה שלי, ד"ר, בין השאר חוקר באונ' ת"א ומומחה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וכדור הארץ, ובלי קשר אדם חכם.

לכן - בחזרה לעניינו - אלוהים הוא לא תיאוריה שצריך להבינה או שיש להתווכח איתה. אין מה לחקור - כי התוצאה ידועה מראש. לא ניתן להשיג או להגיע לתיאוריה טובה יותר מזו הנתונה בתנ"ך - ואם בתנ"ך כתוב שיש דברים שהאדם לא מבין כי חוכמת אלוהים עולה באופן בלתי נתפס על חוכמת האדם, אז המאמין צריך לדעת שזה לא משנה אם הוא חושב ש"אלוהים זה הכל" מסביר בהצלחה משהו - יש אמת, האומרת שאלוהים הוא התשובה להכל, ואי אפשר להתווכח איתה. לא אי אפשר מבחינה מוסרית, אי אפשר מבחינה טכנית, אמונתית. האדם מודע לאפסיותו ביחס לאלוהים, ולכן הוא יודע שאלוהים העניק לו את האמת שיש ללכת אחריה (התנ"ך למשל, או הברית החדשה או הקוראן - תלוי באמונה) - ואין להתווכח עליה או לנסות לערער אותה.

אתה צודק, אבל אני לא מתכוון לנהל ויכוח הגיוני עם מי שמאמין באלוהים, מכיוון שזאת

פשוט אמונה עיוורת, שמושתת על רגש, ולא על היגיון, ולכן דיון הגיוני (בנושאים מסויימים) הוא לא אפשרי ולכן

לא צריך להתקיים עם מי שמאמין באלוהים

(אני לא חושב שאני יותר טוב ממי שמאמין באלוהים, או משהו כזה, ואין לי בעיה עם מי שמאמין

באלוהים, אבל אין אפשרות לנהל דיון הגיוני [בנושאים מסויימים] כאשר מעורבת אמונה בעניין)

ההסבר האחרון דווקא לא היה כ"כ מוצלח -

תחשוב על חלום - כל מה שיש שם זו המצאה של המוח שלך (אפשר להתווכח על זה, אבל נניח לזה שניה).

האם יש משהו שלא יכול לקרות בחלום? אני טוען שלא (ומניסיון די רחב, אני יכול לסתור די הרבה דברים שאנשים עלולים לחשוב שלא יכולים לקרות בחלום), כי כל דבר שאתה יכול לחשוב עליו, יכול לקרות לך בחלום.

כיוון שכל מה שקורה לך במציאות יכול לקרות לך גם בחלום, וכל מה שקורה לך בחלום זה ב"עולם הוירטואלי שלך" אתה לא יכול לשלול את האפשרות שגם המציאות שאתה מכיר היא לא "עולם וירטואלי שלך".

מה שכן - הגישה הזו לא שלמה בלי לענות מהי הסביבה החיצונית.

אממ...בחלום אתה לא כל יכול , אתה לא יכול לחלום על חדירה. (גם בחלום הכי סוטה שלך.)

וזה למה?

גם דבר שלא קרה לך במציאות יכול לקרות לך בחלום.

אתה תרגיש איך שנראה לך (בתת-מודע) הגיוני שתרגיש, ואם זה לא קרה לך - לא תדע שזה לא אמור להיות ככה.

ועוד דבר - בדר"כ כלל אם אתה מגלה שאתה חולם (ומצליח להישאר ישן) אז אתה יכול לעשות בערך כל מה שאתה רוצה.

אתה צודק, אבל אני לא מתכוון לנהל ויכוח הגיוני עם מי שמאמין באלוהים, מכיוון שזאת

פשוט אמונה עיוורת, שמושתת על רגש, ולא על היגיון, ולכן דיון הגיוני (בנושאים מסויימים) הוא לא אפשרי ולכן

לא צריך להתקיים עם מי שמאמין באלוהים

(אני לא חושב שאני יותר טוב ממי שמאמין באלוהים, או משהו כזה, ואין לי בעיה עם מי שמאמין

באלוהים, אבל אין אפשרות לנהל דיון הגיוני [בנושאים מסויימים] כאשר מעורבת אמונה בעניין)

סליחה סליחה האמונה באלוהים זה לא מושתת על רגש תקרא את כל התנ"ך ותגיד לי אם סתם איזה סופר שחי לפני כמה מאות שנים המציא את זה..

למה זה מעניין אותך עכשיו?? על זה תחשוב כשתהיה בן 80 ותשב על הכורסא ולא יהיה לך משהו אחר לעשות עם החיים שלך.. כל הדברים האלה הם בדרך כלל מה שגורם לאנשים צעירים שמחפשים משמעות לחזור בתשובה......

זה לא מושתת על רגש? זה מושתת על היגיון?

כנראה יש לך ממש בעיה בהבנה של המושג היגיון אם זה מה שאתה חושב

ואני חי טוב מאוד עם המשמעות שהחיים שלי הם למען עצמי, ואני לא מקדש את החיים

שלי למען יישות אלוהית מופשטת שאני לא חושב שקיימת

אתה צריך משמעות אחרת? שיהיה לך בכיף

אבל תן לי לחיות בשקט עם מה שאני מאמין בו

(ובאותה מידה אני יכול לציין את הצעיירם ש"יוצאים בשאלה" אחרי שהאכילו אותם בכפית את גיבובי השטויות שנקראים התנ"ך)

גיבובי שטויות? לא נסחפנו קצת?

זה שמה שכתוב שם זה לא אמת לא הופך את זה לשטויות.

חלק לא קטן מערכי המוסר שלנו מושתתים על התנ"ך.

תגיד לי ההגיון שלך אומר לך שהתנ"ך זה סתם סיפור מומצא ?

באותה מידה שאנחנו שואלים פה על מי המציא את האטום ואת היקום וכל השאר אאני יכול גם לשאול את כולכם מי המציא את התנ"ך נכון? מי רוצה לענות לי על זה?

אף אחד לא חייב להאמין באלוהים אין פה כפייה דתית אבל אני רוצה לדעת שאני לא הדתי היחיד פה.....

עוד משהו.. תמיד היהודים היו עם נפרד בגלל שהם האמינו ביישות מופשטת ולא בעצים ואבנים מבין? העם שרד כ"כ הרבה שנים רק כי הדברים שהוא האמין בהם לא נהרסו או נעלמו מהעולם...

הוא רק הסביר לך שאם הולכים לפי ההיגיון אז יותר הגיוני להאמין במשהו מוחשי כמו פסל מאשר ביישות מופשטת, לכן הטענה שלך שדת מבוססת על היגיון לא נכונה.

וכן אני מאמין באלוהים.

למה אתה חושב שיותר הגיוני להאמין בישות מופשטת מאשר בפסל?

דווקא פסל אתה יכול לראות, לדעת למה אתה מתפלל, איפה הוא, איך הוא נראה - ואם הם מאמינים שרוחו של האל שוכנת בפסל - מי אתה שתגיד ההפך?

אני מציע פרס למי שיגיד לי למה האמונה בדבר לא מוחשי יותר הגיונית או טובה מהאמונה בדבר מוחשי, ופרס נוסף על למה זה טוב להאמין באל אחד ולא בכמה אלים.

Boomerang, שלנו? שוב אני חוזר לזה - ה"שלנו" שנוצר מלפני אלפי שנים מבחינתי הוא כתיאוריה שאולי פעם הייתה נכונה, אבל כבר מזמן שהיא לא ראויה עבורי. אתה תופס אותה אולי בתור "האמת" - אז "השלנו" שלך שיש לו ביסוס בתנ"ך עבורך הוא האמת. אז אל תגיד שלנו, אני לא מאמין שהתנ"ך הוא האמת האבסולוטית.

ואני לא רוצה להכנס לוויכוח ארוך פה, אבל אני בהחלט מטיל ספק באמיתות חלק מההיסטוריה שבתנ"ך וגם ובעיקר במוסר התנכ"י (כמובן שאני לא מדבר על עשרת הדיברות - אלא יותר על כשרות, "בן סורר ומורה", אישה עגונה וכו'..).

וד"א, לכל מי שלא מאמין באופן עיוור בתנ"ך - התנ"ך זה יותר ספר פנטזיה משולב עם הרבה עובדות היסטרויות מאשר ספר היסטורי עם מעט פנטזיה. אני רק מקווה שאתם לא באמת מאמינים שהיו, או שיש, ניסים קוסמיים בעולם. אברהם היה כנראה כמו ישו וכמו מוחמד - איש עם הפרעה נפשית כלשהי שהיה בטוח שאלוהים מדבר אליו ובמקרה ניחן גם בכריזמה וכושר שכנוע בלתי רגילים. במקרה של מוחמד זה בולט במיוחד האמת.