במספר הערות נכתב שהמעבדים המהירים ביותר עולים יקר להחריד בגלל סיבות תמחוריות, ולא בגלל סיבות טכנולוגיות. הדבר לא מדוייק, ואנסה להסביר.

כאשר מעבד נכנס לייצור, לא יודעים מה תהיה מהירות פעולתו. המהירות בסופו של דבר נקבעת לפי חלקיקי אבק מיקרוסקופיים, לפי תהליכי דיפוזיה, וכו'. תהליך ייצור מסוים, ברמת בשלות נתונה, יכול לייצר מעבדים עם ממוצע מהירות מסויים וסטיית תקן מסויימת.

בסוף שלב הייצור המעבדים נמדדים. חלק נפסלים ונזרקים. למשל, yiled של 95% משמעותו ש-5% מהמעבדים נזרקים.

המעבדים שלא נזרקו מחולקים לקבוצות הנקראות bins. למשל, bin ראשון בקצב 2.0, bin שני בקצב של 2.2, ו-bin שלישי בקצב של 2.5.

הסיכוי שמעבד יגיע ל-bin השלישי הוא למשל 10%. מעבדים אלו הם, בהגדרה, יקרים יותר. לא ניתן להוזיל אותם: על כל מעבד כזה חייבים להמכר 9 איטיים יותר.

AMD לקחה את הנושא לקצוניות, ותומכת ב-binning בהסתברות של 1%. מעבדים אלו הם סמפלים בודדים, שמטרתם היא רק שיופיעו בטבלאות, ומחירם מרקיע שחקים. ברור ש-AMD מפסידה כסף על כך: הצורך למדוד את כל המעבדים בשביל למצוא חופן מוצלחים עולה הון. הרווח הוא מאתרי השוואה שאוכלים את הלוקש, ומכניסים מעבדים כאלו לטבלאות. שימו לב: אם כולם היו רוצים רק מעבדים כאלו, מחירם היה $20,000, כי על כל אחד מוצלח היה צורך לזרוק 100. אולי מחירם הוא "מציאה".

נובע מכך שהסיכוי לקחת מעבד אינטל ולבצע over clocking הוא בהגדרה יותר טוב ממעבד AMD. אצל AMD, אם ניתן היה, הוא היה עולה bin.

לאחר ה-binning מסמנים את המעבדים ע"י שריפת פיוזים fuse בתוך המעבד.

ונכתב בדיוק מה שאתה כותב, במילים אחרות, ע"י אנשים אחרים, בת'רד אחר

אני לא מוצא את הטעם להשאיר את שני הדיונים פתוחים במקביל

תעביר את הדיון לת'רד המקורי