לחלק מיצרניות כרטיס המסך יש מחלה שלא יכולה לעבור, זה מתבטא בכמות הזיכרון שהם דוחפים לכרטיסי המסך שלהם.

אם למשל כרטיס מסויים במקורו מיוצר עם 256M, החברות מוסיפות לו עוד 256M! ולא חשוב להם שזמן התגובה של הזיכרון הרבה יותר גבוה

או שהתדר של הזיכרון נמוך יותר, העיקר זה שיהיה יותר זיכרון, וכל זה בכדי למשוך את הלקוחות התמימים.

המחלה הזאת נקראת רמאות שיווקית.

כמו שהבנתם כבר, הזיכרון הנוסף הזה לא רק שהוא לא מועיל - אלא גורע. שלא לדבר על זה שהמשחקים של היום נמצאים רחוק מלדרוש 512M של זיכרון.

אני לא מדבר על גרסאות שונות עם כמות זיכרון שונה, לדוגמא כרטיס עם 128M ואותו הכרטיס עם 256M (למרות שגם מזה צריך לפעמים להזהר)

אלא על המקרים שבהם רואים כרטיס מסך כמו X1300P או X1600P עם 512M וכדומה.

הנה עוד דוגמא אחת לרמאות מהסוג הזה.

חברה בשם Biostar (שאגב ידועה מאוד בסוג של הרמאות הזאת) מתכוונת להוציא את הכרטיס 7600GS עם 1G של זיכרון.

עצוב לי שזה מה שקורה.

חח, בטח בשנים הקרובות כולם יתהלבו "יש לי כרטיס מסך עם 1 גיגה זיכרון".

הכרטיס הזה לא יזוז באוברקלוק

ועצוב שזה באמת משפיע על הלקוחות.

הרי רוב האנשים לא מבינים אפילו קצת בכרטיסי מסך, אז הביצועים נקבעים אצלהם על פי כמות הזיכרון שהכרטיס מכיל.

אני זוכר את עצמי לא מזמן, אכלתי את הלב בגלל שקניתי כרטיס עם 128M ולא עם 256M, זה היה FX5200 המוצלח.

אז נכון שזכרון לא קובע לגבי הביצועים, אבל ניתן להרגיש במשחקים כבדים ש-256M לא מספיקים ל-79GT... כששמים משחק על טקסטורות כבדות הוא לא זז..

אני לא מדבר על כרטיסי HIGH END.

אה.

בכל מקרה, אם אני לדרג את הכרטיס שלי מ-1 עד -10 הוא יקבל 6, וזה בגלל הזכרון. מה הטעם לקנות כרטיס ב-390$ ולא לקבל אפילו חצי ג'יגה (390 כי קניתי אותו על השבוע הראשון)