זה תלוי כמה גרם אתה מחשיב כגרגיר אבק, ומה התצרוכת של ישראל.

גרגר אבק- פחות מגרם, התצרוכת של ישראל- יותר ממכונית שמקיפה את כדור הארץ

אבל אנ' המסה תספיק לאדות את האוקיינוס...

אי הימצאות במקומות ה"אסורים" זה לא אקסיומה במכאניקה קוונטית? אני יודע שלפי עיקרון אי הוודאות הוא יכול להיות בכל מקום, אבל אתה בטוח שזה תקף גם לגבי המקומות האסורים?

בדיוק, זה מפר את האקסיומה, בעית אנרגית האפס מתחילה בכך שלוקחים חלקיק בתיבה, מחוץ לתיבה הפוטנציאל אינסופי, אם החלקיק בטמפ' האפס מאי הודאות הוא יצא מהתיבה מה שלא יכול לקרות

:'( חבל שהייה לי מרצה גרוע בפיסיקה 3

תודה על ההסבר...

מה זאת אומרת בצורה טהורה

אם ממירים 0.3KG לאנרגיה לפי אנרגית המנוחה שלה (שזה בכלל לא קשור לאנרגית האפס) מקבלים 27,000,000,000,000,000J

אם יש לנו כמות של מים בטמפ' של 0 מעלות (במצב נוזל) ואנחנו נחמם אותם ל 100 מעלות (עדיין נוזלים) זה ידרוש מאיתנו 420J לכל גרם של מים ומכאם שבאנרגית המנוחה של כס קפה יש מספיק אנרגיה כדי לחמם 64,285,714,285,714 גרם מים לפי הדרישות הנ"ל או קצת פחות מ 65 מיליון קו"ב.

לכינרת זורמים כל שנה כמיליארד קו"ב מים ככה שזה לא מי יודע מה הרבה ובוודאי שלא ירתיח את האוקינוסים.

אנרגית נקודת האפס היא לא תכונה של החומר אלא של המרחב, וואקום "מוחלט" לפי פיזיקה קוואנטית לא יכול להיות ריק לחלוטין משום שזה מפר את עקרון אי הוודאות של הייזנברג - ומכאן משתמע כי ישנה כמות מסויימת של חומר/אנרגיה גם אם מנסים לרוקן אותו כמה שיותר.

בעיה חמורה פה היא שבהנחה שניתן לנצל את האנרגיה הזו, הרי שגם לאחר שניצלנו חלק מהאנרגיה חייבת עדיין להישאר שם כמות מסויימת של אנרגיה בכל עת.

משום שיש כמות מינמלית של אנרגיה שניתן "לקחת" (קוונטה - בדיוק כפי שיש מרחק מינימלי וזמן מינימלי שמוכתבים ע"י קבוע פלנק") אז הרי למעשה זה אומר שאנחנו יכולים להמשיך ולשאוב אנרגיה אינסופית מהמרחב ה"ריק" שזה בעייתי במיוחד לאור תורת היחסות הכללית שמכתיבה שמסה ואנרגיה הן שקולות ולכן המרחב הריק היה צריך ליצור כבידה אינסופית.

אפשר לפתור את הבעיה אם מיחים שהאנרגיה שם, אבל שלא ניתן בשום אופן לנצל אותה - אבל זה כמו לומר שיש אלוהים או פילים ורודים בלתי נראים כי אם זה שם אבל אין שום אפשרות למדוד את זה אז מכל בחינה מעשית זה לא שם.

אם ממירים 0.3KG לאנרגיה לפי אנרגית המנוחה שלה (שזה בכלל לא קשור לאנרגית האפס) מקבלים 27,000,000,000,000,000J

אם יש לנו כמות של מים בטמפ' של 0 מעלות (במצב נוזל) ואנחנו נחמם אותם ל 100 מעלות (עדיין נוזלים) זה ידרוש מאיתנו 420J לכל גרם של מים ומכאם שבאנרגית המנוחה של כס קפה יש מספיק אנרגיה כדי לחמם 64,285,714,285,714 גרם מים לפי הדרישות הנ"ל או קצת פחות מ 65 מיליון קו"ב.

לכינרת זורמים כל שנה כמיליארד קו"ב מים ככה שזה לא מי יודע מה הרבה ובוודאי שלא ירתיח את האוקינוסים.

אנרגית נקודת האפס היא לא תכונה של החומר אלא של המרחב, וואקום "מוחלט" לפי פיזיקה קוואנטית לא יכול להיות ריק לחלוטין משום שזה מפר את עקרון אי הוודאות של הייזנברג - ומכאן משתמע כי ישנה כמות מסויימת של חומר/אנרגיה גם אם מנסים לרוקן אותו כמה שיותר.

בעיה חמורה פה היא שבהנחה שניתן לנצל את האנרגיה הזו, הרי שגם לאחר שניצלנו חלק מהאנרגיה חייבת עדיין להישאר שם כמות מסויימת של אנרגיה בכל עת.

משום שיש כמות מינמלית של אנרגיה שניתן "לקחת" (קוונטה - בדיוק כפי שיש מרחק מינימלי וזמן מינימלי שמוכתבים ע"י קבוע פלנק") אז הרי למעשה זה אומר שאנחנו יכולים להמשיך ולשאוב אנרגיה אינסופית מהמרחב ה"ריק" שזה בעייתי במיוחד לאור תורת היחסות הכללית שמכתיבה שמסה ואנרגיה הן שקולות ולכן המרחב הריק היה צריך ליצור כבידה אינסופית.

אפשר לפתור את הבעיה אם מיחים שהאנרגיה שם, אבל שלא ניתן בשום אופן לנצל אותה - אבל זה כמו לומר שיש אלוהים או פילים ורודים בלתי נראים כי אם זה שם אבל אין שום אפשרות למדוד את זה אז מכל בחינה מעשית זה לא שם.

וואו איזה הסבר חובה ליקרוא