פורסם 2005 ביולי 1020 שנים רקוויאם לאנושות* \ פולחן עממי עתיקהו ערנבאכזר, מרושע, מפחידאת שמך אשא תמידאם - למענך - אצטרך להחריב מקום ישובכך אעשהשוב ושובהו ערנבמבעית, מזעזע, מוזראימת כל מושבה וכפרהו ערנבזורע בהלה והרסהופך גורדי שחקים לחרסכורה קברי אחיםוממלאם בחלשיםתן לנושאי שמך כוחלהכות ללא רחםבאלו שאת דתך לא אימצוועושים כל העולה על רוחםהו ערנבלא תעצור -לא בדרזדןלא בהאגתגדע חיים בחול או חגכך תמשיך עד יום הדיןלמין האנושי את כוחך תדגיםותצמצם ערים שלמותלכדי גלעד חסר משמעותהו ערנבעזור לי להמשיךכשנהרות הדם מתפתליםוהכל כך נראה ללא תקווהטע בי הרגשה של שליחותשל חובההו ערנבכארבעה מטרים גובהךושלושים טון משקלךפרוותך עוטה שריון טיטניוםבכפתך חנית,ליבך עשוי דרדרי מתכת מחוסמתעל ראשך אנטנה לווייניתאעקור משפחותאקשור לצלב נערותאקטול ואשמיד עד רד החמהכל שאבקש הוא את זיו החיוך על פרצופךשמופיע עם פשעי המלחמההו ערנבמביא הצדקמשדות הגזר הנצחיים* פרשנות המחבר: הערנב - ישות סינגולרית מימי קדם, המופיעה בספרים העתיקים כאות לבוא האפוקליפסה.שימשה כדמות חינוכית לאורך תקופות שונות בהיסטוריה, למשל: "אם לא תאכל, יקח אותך הערנב".
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.