אלברט אינשטיין...מדהים...

[topgun]

אתה אומר שהאיסלאם והנצרות סותרים את היהדות.

well, אולי הם צודקים ואתה טועה?

ובכל מקרה,

airborn-i, תפסיק לפרסם 2 הודעות ברצף!!

[airborn-i]

למרות מה שקראת באנציקלופדיה אביב, הבודהיזם היא בהחלט דת.

זה לא מאנציקלופדיה, אלא מהנט.

לבודהיזם יש הסבר על תהליך בריאת העולם.

ניתן לקרוא על הקוסמוגוניה הבודהיסטית ב-Agamas.

דת לא מחייבת קיומו של אל.

הבודהה הורה לחסידיו שלא להתייחס אליו כאל.

הוא הורה להם לא להתייחס אליו כאל, אבל אם הם מאמינים ויש להם תורה שלפיה נברא העולם אז זה ברור שיש בורא ולפיהם זה בודהה.

זה שאת לא מכיר את שאר הדתות לא אומר שהן לא שוות התייחסות.

לכל אחת מהדתות האלה יש מליוני מאמינים. לרובן יש הרבה יותר מאמינים מליהדות. לכולן יש ספרים כתובים עתיקים אף מהתנ"ך וגם מסורת עניפה.

אין דת שיש לה מסורת שנשמרת עד היום כמו היהדות, ואין ספר עתיק יותר מהתנ"ך.

ביהדות אין שום הגיון, שלא לדבר על כך שזו דת פרימיטיבית ביותר ושוביניסטית

מה שאמרת עליי, שאני לא מבין מספיק בדת הבודאיזם, בדיוק כאן אני אומר עליך בהקשר ליהדות, ברור לי שאתה לא יודע כלום ביהדות.

אתה אומר שהאיסלאם והנצרות סותרים את היהדות.

well, אולי הם צודקים ואתה טועה?

הבאתי הוכחות לכך שהם טועים ושהם סותרים את התנ"ך שהוא המסמך העתיק ביותר שקיים עלי אדמות, והם התבססו על דברים מהתנ"ך, כולל נבואות ומאורעות רק הם שינו את שמות הנביאים.

[borg]

הוא הורה להם לא להתייחס אליו כאל, אבל אם הם מאמינים ויש להם תורה שלפיה נברא העולם אז זה ברור שיש בורא ולפיהם זה בודהה.

הבודהה הורה שלא להתייחס אליו כאל. החסידים שלו התעלמו מכך ורוממו אותו למעמד של אל. לא כל הבודהיסטים מאמינים שבודהה הוא אל.

זה ממש לא ברור שיש בורא.

לבודהיסטים יש הסבר לבריאת העולם, אבל אין שום איזכור לגבי בורא.

מי אתה שתקבע שהבודהיסטים מאמינים שבודהה הוא בורא העולם?

מה שאמרת עליי, שאני לא מבין מספיק בדת הבודאיזם, בדיוק כאן אני אומר עליך בהקשר ליהדות, ברור לי שאתה לא יודע כלום ביהדות.

אני מבין ביהדות דיי כדי להבין את העקרונות של היהדות ואת סיפור התנ"ך. אין לי שום חשק ללמוד את כל שאר השטויות שמסביב.

אני בטוח שאני מבין ביהדות הרבה יותר ממה שאתה מבין בבודהיזם.

הבאתי הוכחות לכך שהם טועים ושהם סותרים את התנ"ך שהוא המסמך העתיק ביותר שקיים עלי אדמות, והם התבססו על דברים מהתנ"ך, כולל נבואות ומאורעות רק הם שינו את שמות הנביאים.

לא הבאת שום הוכחות שהם טועים. זה שהתנ"ך סותר אותם לא אומר כלום. אם כבר, הם סותרים את התנ"ך, מכיוון שהם יותר חדשים.

[airborn-i]

אני מבין ביהדות דיי כדי להבין את העקרונות של היהדות ואת סיפור התנ"ך. אין לי שום חשק ללמוד את כל שאר השטויות שמסביב.

אני בטוח שאני מבין ביהדות הרבה יותר ממה שאתה מבין בבודהיזם.

ואני בטוח שאתה לא מבין [glow=red,2,300]כלום[/glow]  ביהדות.

לא הבאת שום הוכחות שהם טועים. זה שהתנ"ך סותר אותם לא אומר כלום. אם כבר, הם סותרים את התנ"ך, מכיוון שהם יותר חדשים.

מה זה קשור?!

בוא אני אשאל אותך שאלה, כל דבר חדש הוא בהכרח טוב יותר? לא, יש למשל כרטיסי מסך חדשים שהם פחות טובים מהעמידים הישנים.

זה שהם דשים רק מראה שהם שקר כי זה ברור שמה שעתיק יותר הוא האמת, וזה ברור שאם הם לקחו את התורה שלנו ועיבדו אותה, אפשר להגיד העתיקו מאורעות וקראו לזה התורה שלהם, זה מראה שהם לקחו את המסמך העתיק ביותר ועיבדו אותו לצרכם בלבד.

[airborn-i]

פתחתי בכוונה נושא חדש כדי לסבר את ידיעותיכם לגבי מקורות חז"ל, להלן לקט מדעי מחוכמות חז"ל בגמרא:

רפואה:

הליכה מואצת ומאומצת בפסיעות גדולות, מזיקה לראיה. (ברכות כא, ב)

הצינה גורמת לכמה וכמה מחלות. (בבא מציעא קז, ב)

ניתוח סטרילי בבית שיש. (בבא מציעא פד, ב)

ניתוח ההיפוספדיאס. (יבמות עו, א)

ניתוח קיסרי. (נדה פרק ה, א)

חומרי הרדמה לצורך ניתוח. (בבא מציעא פד, ב)

ביקוע מורסת דלקת חריפה בגרון, ודרך הטיפול עד לריפוי המושלם. (גיטין סט, א)

התעמלות לרפואה. (שבת קמז, א. וראה בפירוש רש"י שם)

פצע או חתך שנגרמו מברזל, יש בהם סכנת חיים (-טטאנוס), ומחללים עליהם את השבת. (ע"ז כח, א)

ריפוי נקע על ידי שפשוף רב במים צוננים. (שבת קמז, א)

ריפוי דלקת אזנים באמצעות שמן ושום ועוד. (ע"ז כח, ב)

ריפוי דלקת חניכיים חריפה. (ע"ז כח, א)

רפואה אוריקולרית - טכניקת ריפוי כל חלק בגוף ע"י טיפול בחלקי האוזן. (מדרש רבה, האזינו)

רפואת עינים על ידי הנחת תרופה מתחת הכר. (בבא מציעא קלה, ב)

תכונת הריפוי של חומץ תפוחים. (עבודה זרה מ, ב)

חמשת תכונותיו הנפלאות של השום. (בבא קמא פב, א)

תכונותיו השונות של התמר. (כתובות י, ב)

היין, ריבויו מזיק, ומיעוטו מועיל. (גיטין ע, א)

ריפוי מחלת עינים ע"י שימוש בתרופה המופקת מעקרב. (גיטין סט, א)

ריפוי דלקת ריאות ע"י אכילת תבשיל תרד, כרתי, כמון ועוד פריטים, ושתיית שיכר חריף לאחריו. (גיטין סט, א)

ריפוי פצע ע"י דבש. (שבת עו, ב)

ריפוי מחלות לב שונות. (גיטין סט, ב)

ריפוי תולעי מעיים. (גיטין סט, ב). ריפוי עצירות. (גיטין סט, ב)

אריכות ימים. (ברכות נד, ב)

יש קשר ישיר בין שרירי הלב למצב בריאות העינים. (עבודה זרה כח, ב)

אוכלים ומשקים תחת המטה, אפילו מחופים בכלי ברזל, מסוכנים לאכילה. (פסחים קיב, א)

שינוי הרגלי האכילה - תחילת חולי מעיים. (בבא מציעא קמו, א)

מים מחוממים שלא הגיעו לרתיחה מסוכנים לשתיה כמות שהם. ודוקא כשחוממו בכלי מתכת. (בבא מציעא כט, ב)

כל זיעה היוצאת מן האדם מכילה רעלים ומסוכנת למאכל. מלבד זיעת הפנים. (ירושלמי תרומות)

שלשה עשר דברים נאמרו בפת שחרית. מצלת מן וכו' (בבא מציעא קז, ב)

שמונים ושלשה חולאים תלויים במרה. (בבבא מציעא קז, ב)

כל החלאים שתלויים במרה, פת שחרית וקיתון של מים מבטלתן. (בבא מציעא קז, ב)

מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו דבש. שהדבש מאיר עיניו של אדם. (יומא פג, ב)

הפחד - מכחיש כחו של אדם. (גיטין ע, א)

רבה היה מקדים לשיעור מילתא דבדיחותא. לאחר מכן היה מתישב באימה ופותח בשיעור. (שבת ל, ב)

לילה - מושך עמו קינה. (איכה רבה א)

זכרון הלימוד: ברית כרותה היא, הלומד מתוך הספר לא במהרה הוא משכח. (ירושלמי ברכות פרק ה, א) וכן: לימוד בקול רם מועיל לזכרון. (ערובין נג, ב)   .הבטלה מביאה לידי שעמום הנפש. וכפירוש רש"י: שגעון.

חלל:

קיבלנו מרבותינו שכוכב השביט לעולם לא יעבור את מערכת הכוכבים המכונה "כסיל". ואילו היה עובר - היה מחריב את העולם. (ברכות נח, ב)

יש כוכב העולה אחת לשבעים שנה. (דברי רבי יהושע במסכת הוריות י, א)

צומח:

הרוצה לידע כמה גובהו של דקל, מודד קומתו וצילו (גובה עצמו, ואורך צל עצמו), וצל קומתו (של הדקל), וידע כמה גובהו של הדקל. (עירובין מג, ב)

הקול משביח את הבשמים "השומעים" אותו אבל מזיק ליין. ליין מועיל שקט. (כריתות ו, ב)

עץ הזית אינו מקבל הרכבה משום אילן אחר. (ירושלמי כלאים א)

הרגילים בשתיית שמן זית, חכמה מצויה בהם. (מנחות פו, ב)

שמן זית, רפואה לאדם, ומצהיל פנים. (תנא דבי אליהו רבה א)

שמן המופק מזית שלא הגיע לשליש גידולו, משיר את השיער ומעדן את הבשר. (שבת פ, ב)

אכילת הזית גורמת לשיכחת הלימוד. ושתיית שמן זית גורמת לזכרון הלימוד. (הוריות יג, ב)

חיות:

כל שיש לו קרנים יש לו טלפיים. (שבת קז, ב)

ג' בעלי חיים יש שככל שמזקינים מוסיפים גבורה: דג, נחש וחזיר. (תענית כא, ב)

מעי החזיר מקביל למעי האדם. (ירושלמי הובא בתוס' ברכות כה, א)

כל שדרך תשמישו להיות ביום נולד ביום. כל שדרך תשמישו להיות בלילה נולד בלילה. (בכורות ח, א)

בהמה טמאה בדרך כלל אינה מרחיקה את ולדה. אך אם הרחיקה שוב איננה מקרבת אותו. (שבת קכח, ב)

כל מה שיש ביבשה יש בים. מלבד חולדה. (ירושלמי שבת פרק יד)

כל העופות, כששותים נופלים מים מפיהם ומתערבים במי השתיה, מפני שמגביהים פיהם בשעה ששותים. מלבד היונה לפי שמוצצת ומה שנכנס אינו יוצא. (פרה פרק ט, ג. וראה שם את ההשלכה ההלכתית)

רשימה ארוכה של תקופת הריון בעלי חיים שונים, ומקביליהם בעולם הצמחים! (בכורות ח, א)

הכריש נדחה מאד מריח חומץ. כך ניתן להניסו מסביבות טובע או ספינה. (בבא בתרא עד, א)

גאולוגיה:

רעידות אדמה והתפרצויות געשיות. (תהילים קד, לב. ברכות נט, א)

הוראות לאיכות הסביבה, ועוד מענפי האקולוגיה. (בבא בתרא פרק, וסוף פרק ג)

מתמטיקה:

הנדסת המרחב [חישובי נפח של הגופים ההנדסיים האלמנטריים]. (ברייתא דמידות פרק ה, ג)

משפט פיתאגורס. (סוגית הנוטע ירק בכרם, במשנה כלאים פרק ה, ב. ועיין בירושלמי שם)

חשבון דיפרנציאלי. (כלאים פרק ג, א)

התרה של משוואות [אלגברה]. (מסכת קינים)

כל משא באמצעות מוטות, שליש מלמעלה, ושני שליש מלמטה. (שבת צב, א)

משא שיכול אדם להרים ולהניח על כתפו, הוא שליש ממשא שאחר יוכל להשים על כתפו. (סוטה לד, א)

הריון ולידה:

יתכן מצב שבו ישמע קול בכיו של תינוק בעודו בבטן אימו. (נדה מב, ב)

יתכן שהריון אישה ימשך שנים עשר חדש. (יבמות פ, ב)

הבחנה מדויקת בקביעת גיל שפיר של עובר אישה אם בן 40 או 41 יום. (נדה כה, א)

רשימה ארוכה של תקופת הריון בעלי חיים שונים, ומקביליהם בעולם הצמחים! (בכורות ח, א)

(כל ששהה לאחר הלידה, שלשים יום באדם, ושמונה ימים בבהמה, אינו נפל. (שבת קלה, ב

טבע:

ניתן להגן על הבית מפגיעת ברק, על ידי מוט מתכת המושך אליו את הברק. (תוספתא שבת פרק ז, י)

מחזור המים. (מדרש רבה קהלת פרשה א)

יש מקום באוקיינוס המושך אליו מתכות, וכך טובעות שם אוניות המכילות מתכת. (ברכות ח, א. וברש"י שם)

לדבש תכונות של חומר משמר. (בבא בתרא ג, ב)

כוחו של המגנט. (סנהדרין קז, ב. ועבודה זרה מד, א)

מיסטיקה:

אין חלום בלא דברים בטלים. (ברכות נה, א)

רשימת חלומות אמת ופתרונם. (ברכות נו-נז)

יש חלום שעל ידי מלאך ויש חלום שעל ידי שד. (ברכות נה, ב)

אין מראין לאדם בחלום אלא מהרהורי לבו. (ברכות נה, ב)

התגשמות החלומות מושפע מהפתרון הנאמר בפה. (ברכות נו, א)

אפשרות ראיית מזיקים, ואמצעי הגנה שלא להנזק באותה שעה. (ברכות ו, א)

אין ספינה שטה בפחות מעשרה טפחים עומק. (שבת ק, ב)

ידיעת המתים את המתרחש בין החיים. (ברכות יח, ב)

קשרי טלפתיה בין ידידים בנפש. (בבא בתרא טז, ב)

קשרי טלפתיה ותחושות בין תאומים. (יבמות קיז, ב. שמות רבה ב, ז)

בשעה שמכניסין אדם לדין (לאחר פטירתו) אומרים לו: קבעת עיתים לתורה? (שבת לא, א)

ורק זכרו שראיתם כאן אפס קצה מן החוכמות שחז"ל ידעו והעבירו מדור לדור ממעמד הר סיני ומן התורה שבעל פה דרך הגמרות הרבות מימים עברו שאותם לומדים עד היום.

חלל-המשך (חוכמות על החלל שאין יד אנוש הייתה יכולה להיות משגת בהם בלא אמצעים טכנולוגיים של ימינו):

כוכב השביט:

הלי היה, כביכול, הראשון שחישב שעתיד להגיע כוכב שביט בשנת 1758 וזאת לאחר ביקורו 70 שנה קודם לכן.

על כוכה השביט שהגיע ניקרא שמו. (הופיע גם באזורינו ב 1986).

--------------------------------------------------------------------------------

בגמרא (מסכת הוריות, דף י): "מעשה על רבי גמליאל ורבי יהושוע ששטו בספינה בלב ים. רבי גמליאל הביא רק לחם ורבי יהושוע הביא לחם וסולת וכשנגמר לחמו של רבי גמליאל סמך על הסולת של רבי יהושוע, אמר לו, מנין ידעת שנתעכב כל כך כדי שהבאת מזון נוסף?

אמר לו: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומטעה את הספנים וחששתי שמא יעלה ויטעה גם אותנו"

בגמרא (מסכת ברכות, נח): שמואל אומר: ברורים לי שבילי הרקיע כמו השבילים של עיירתי, מלבד כוכב השביט!

(ברכות נח, ב) כוכב השביט לעולם לא יעבור את מערכת הכוכבים "כסיל" ואילו היה עובר- היה מחריב את העולם.

בצביר הכוכבים הנקרא כימה (פליאדות) ניתן להבחין על ידי העין בשישה כוכבים, חדי העין עם ראות טובה יכולים להבחין בעוד 2 כוכבים. ועל כך סברו האסטרונומים משך דורות רבים שבצביר כימה ישנם 8 כוכבים.

והנה לאחר המצאת טלסקופ הרדיו התגלה כי מלבד שמונת הכוכבים הנ"ל כימה מכילה למעלה ממאה כוכבים אשר עין בלתי מזוינת לא יכולה לראותם.

--------------------------------------------------------------------------------

התלמוד הבבלי (לפני 2000 שנה) "מאי כימא? אמר שמואל: כמאה כוכבי.

אמרי לה (יש אומרים) דמכנפין (שהם מקובצים וסמוכים זה לזה), ואמרי לה (יש אומרים) דמבדרן (שהם פזורים)."

"פירוש רשי: כמאה הכוכבים במרכז אבל ישנם אף יותר ממאה"

"המים העליונים":

לואיס פרנק, הצליח לזעזע את עמיתיו האסטרונומים האמריקאים כאשר העלה לדיון היכן נעלמים כל אותם המטאורים והעלה סברה שהאלו כולם הם שרידי שביט ועשויים קרח.

רק כיום הצליח לואיס פרנק להוכיח את טענתו כאשר הציג תצלומי חלליות המראות מטאור נע לכדור הארץ, נבלע באטמוספירה, נמס והופך לגשם!

--------------------------------------------------------------------------------

מסכת תענית, דף ט: תניא ר' אליעזר אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה שנאמר "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" (בראשית, ב). אמר לו רבי יהושוע והלוא ממי האוקיינוס מלוחין הם, אמר לו ממתיקין בעבים (רק המים עולים והמליחות נשארת בים). רבי יהושוע אומר כל העולם כולו, ממים עליונים הוא שותה שנאמר "למטר השמיים תשתה מים" (דברים יא). (רבי יהושוע אומר: אמנם עננים מתגברים מכוח מי הים ועולים לרקיע, אך נוסף עליהם גשם מן המים העליונים ויחדיו הם ממטירים מים על האדמה).

"יפתח לך ה' את אוצרו הטוב, את השמיים."

המים אשר מעל לרקיע:

כוכב שביט קטן מכיל כמיליארד טון קרח. ואילו כוכב שביט גדול מגיע לפי אלף מכמות זו. (1.000.000.000.000 טון קרח!) בקצה מערכת השמש נמצא איזור הנקרא "ענן אורט" (על שם מגלהו האסטרונום ההולנדי יאן אורט). באיזור זה לבדו נמצאים כ1000- מיליארד כוכבי שביט! מלבד זאת נודע בשנים האחרונות מדיווחי חלליות ששוגרו כי כמעט בכל מקום במערכת השמש נמצאות כמויות קרח עצומות. (כוכבי הלכת הענקיים צדק, שבתאי, וכן נפטון ואורנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי ק"מ! הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים. טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח. ועוד).

ברור אפוא כיום. כי כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל." (ראה כל זאת ועוד באטלס קיימברידג' עמודים 156-219. ועיין בספרו של פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא" עמ' 32).

--------------------------------------------------------------------------------

בחומש בראשית, בפרשה העוסקת בבריאת העולם נאמר כי יש מים מעל לרקיע. ובמילים אחרות: יש מים בחלל !

וכך נאמר (בראשית פרק א' פסוק ז'):

"ויעש אלהים את הרקיע ( =את שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ, מתוך אבן עזרא ).

ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. ויהי כן."

"המים העליונים יתירים על התחתונים." (מדרש רבה בראשית פרשה ד' אות ה').

כלומר, כמות המים שבחלל יתירה על כמות המים שבכדור הארץ.

נציין עוד כי במדרש הנ"ל נמסר לנו גם פירוט מדוייק אודות אופן הימצאות במים בחלל.

באותו מדרש נאמר כי בניגוד להבנה השטחית של הפסוק כאילו מדובר במים הנמצאים על הרקיע כשכבת מים רחבה, הרי המדייק בלשון הפסוק יגלה מיד כי מדובר במים התלויים בחלל.

וכך נאמר במדרש (מדרש רבה בראשית פרשה ד אות ג):

"אילו נאמר ויבדל בין המים אשר על הרקיע," הייתי אומר על רקיע עצמו המים נתונים. אבל כשהוא אומר המים אשר מעל לרקיע, הרי המים העליונים תלויים במאמר (-תלויים בחלל בהוראת הבורא)."

וראה עוד במדרש שם (אות ב) דיווח על קיפאון המים בחלל והיותם גלידי קרח!

מספר הכוכבים בייקום!

בגמרא (מסכת ברכות, דף לב) מציין ריש לקיש שמספר הכוכבים הוא 1,064,340,000,000,000 או בקיצור 18 בחזקת 10.

נרתיק השמש:

אנשי המדע גילו בעידן החלליות וצילומי השמש בקרינת x שיש נרתיק (מעטפה) לשמש!

(ניתן לראות את הממצאים גם בספרו של ד"ר נ. וידאל, האסטרונום במצפה הבריטי "גריניץ" - "צבא השמיים", 27)

אילולא מעטפה זו - קרני גאמא, קרינה אולטרא סגולה וקרינת x (רנטגן) היו חודרים לכדור הארץ ומכלים כל חיים!

--------------------------------------------------------------------------------

מדרש בראשית (רבה פ', ו): "גלגל חמה יש לו נרתיק"

תהילים (יט, ה): "לשמש שם אוהל בהם"

בבא מציעא (פו, ב): "אילמלא נרתיק השמש, היו יושבי כדור הארץ ניזוקים בצורה חמורה ובעתיד לבוא תצא

חמה מנרתיקה לכלות הרשעים..."

העולם נוצר ולא תמיד היה:

במאה האחרונה נודע מעל כל צל של ספק שלעולם היתה התחלה. זאת על ידי התפרקות חומרים רדיואקטיביים שונים (כלומר- חומרים המתפוררים לאט והופכים לחומרים אחרים במשך זמן ידוע).

1. אורניום, למשל, הופך לאט לאט לעופרת. זה שיש עדין אורניום בעולם ולא הכל הפך לעופרת מראה שהייתה התחלה לאורניום. מכך תסיק לגבי שאר החומרים בעולם שהייתה להם התחלה.

2. היקום כולו הולך ומתפשט, הכוכבים מתרחקים כל הזמן זה מזה כמו בתוך בלון המתנפח ומכאן מסיקים המדענים שהייתה התחלה לייקום. (המפץ הגדול).

--------------------------------------------------------------------------------

"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" (בראשית, א, א).

שימו לב שכאשר אומות העולם היו בטוחות שהעולם היה מאז ומעולם, היהודים ידעו שלעולם הייתה התחלה.

הם דבקו במסורת אבותיהם מאז האדם הראשון שזכה להיווכח בדברים במו עיניו וממעמד הר סיני ידעו כל ישראל לפני כולם שהעולם נוצר יש מאין ותחילתו הייתה ריקנות של חלל בכל עד אשר יצר השם את השמיים ואת הארץ...

צורת העולם: בזוהר הקדוש (ויקרא דף י, א):

כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (כל הישוב - כלומר, העולם והאנושות שעליו - מתגלגל בעיגול ככדור) אלין לתתא ואלין לעילא (אלה - כלומר, חלקם - מתגוררים למטה, בתחתית הכדור, ואלה למעלה) וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. (וכל אלה הבריות - המתגוררים בחלקים השונים של הכדור - שונים בחזותם - בצבעם, בקלסתר פניהם, וכדו', - מחמת שינוי מזג האויר, כפי מזג האויר של כל מקום ומקום. אולם עומדים הם כשאר בני אדם). ועל דא אית אתר בישובא (ועל כן יש מקום בעולם) כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא, ולאלין לליא. (כאשר אור לא?ל??ה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה) ואית אתר דכוליה יממא, ולא אישתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא. (ויש מקום בעולם שמואר תמיד ולא יימצא בו לילה אלא זמן מועט). דהכי כתיב (שכך כתוב) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך! (תהילים קלט) ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתא (וסוד זה נמסר לבעלי החכמה - חכמת התורה)"

בקטע קצר וקולע זה של הזוהר הקדוש נכללות מספר ידיעות נכבדות:

א. העולם בצורת כדור. ולא כהבנת האנושות דאז שהעולם בצורת משטח.

ב. ובכל זאת, לא רק בחציו העליון מתגוררים בני אדם, אלא גם בחציו התחתון.

ג. גם בני האדם שבמחצית הכדור התחתון קיימים ועומדים (כלומר רגליהם דורכות על אדמת הכדור) כשאר בני

האדם שבמחצית העליונה. (כח המשיכה).

ד. על אף הדמיון והשויון בצורת בני האדם ובמצבם שבשני חלקי הכדור, חזות פניהם, צבעם, וכדו' שונים ממקום

למקום (כושים, אדומי העור, צהובי העור וכו').

ה. השוני שבחזות בני האדם במקומות השונים נובע כתוצאה מהבדלי מזג האויר שבין המקומות.

ו. בעולם, כאשר לאלה יום לאלה לילה, וכשלאלה לילה לאלה יום.

ז. ויש מקום בעולם שמואר תקופה ארוכה וחשוך זמן קצר. (הקטבים).

--------------------------------------------------------------------------------

חיים על כוכבים אחרים:

טרם נחת האדם על הירח ולפני שהירח נחקר כראוי, ניטש כידוע ויכוח בין בכירי האסטרונומים אם יש חיים וצמחים על פני הירח.

האסטרונום הידוע ד"ר נ. וידאל (אסטרונום בכיר במצפה הכוכבים המלכותי הבריטי "גריניץ", ופרופסור אורח במרכז לאטרופיזיקה באוניברסיטת הרוורד) מציין בהתפעלות בספרו "צבא השמים" (חלק א, עמ' 250) שכאשר נשאל באותה תקופה המקובל הידוע הרב מרדכי שרעבי ז"ל בדבר האפשרות של קיום חיים כל שהם על פני הירח, השיב הרב הישיש בציטוט מהקדמת הזוהר (ב"פתיחת אליהו"):

"ובראת שמיא וארעא (ובראת שמים וארץ) וכו'. ובארעא (ובארץ= כדור הארץ), אילנין ודשאין (אילנות ודשאים) וכו' ועופין ונונין ובעירין (ועופות ודגים, חיות ובהמות), ובני נשא (ובני אדם)".

לאור זאת, המשיך הרב, נמצא שלא יתכנו חיים על פני הירח. שהרי נאמר במפורש "ובארעא אילנין ודשאין וכו'" משמע שרק בארץ נבראו צמחים, בעלי-חיים ובני-אדם.

ד"ר וידאל ממשיך וכותב שלפי אותו ציטוט נמצא שלדעת המקובלים לא יתכנו חיים לא רק על הירח, אלא גם בשום גרם שמיימי אחר.

ואכן, מאז התפרסמה גישתם של גדולי התורה לעניין, התייחס ציבור שומרי-המצוות באי-אימון בולט כלפי דברי אנשי-מדע הטוענים שקיימים חיים נוספים בכוכבים אחרים.

עד היום לא נתגלה בשום כוכב, צמחים ויצורים כבני האדם, נכון לרוח התורה והזוהר הקדוש המציבים את עולמנו במרכז הבריאה.

רפואה- המשך (חוכמות מעולם הרפואה של חכמינו המוכיחות שיד אדם לא הייתה משגת בהם אז):

הניתוח הראשון עם סם שינה וסטריליזציה בניתוח:

באנציקלופדיה "מכלל" כרך ו' עמ' 109 נאמר כי ההרדמה הראשונה שנעשתה בניתוח הייתה על ידי הרופא האמריקני קרפורד לונד לפני כ- 150 שנה.

הרי מתברר כי חז"ל גם ידעו את חשיבות הסטריליות בעת ביצוע ניתוח.

הנה דברי התלמוד (בבא מציעא פג, ב) על אודות הניתוח אשר בוצע בגופו של רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי:

אשקיוהו סמא דשינתא (השקוהו סם שינה), ועיילוהו לביתא דשישא (והכניסוהו לחדר שכולו עשוי משיש נקי), וקרעו לכריסיה (ופתחו את ביטנו) וכו'."

1) השתמשו בסם שינה לפני הניתוח.

2) וברורה הזהירות מלנתח בחדר רגיל אלא בחדר של שיש הנקי מאבק וזיהומים נועדה להשגת רמת סטריליות מרבית.

--------------------------------------------------------------------------------

מי גילה את החיסון?

כאשר תורגם התלמוד לצרפתית (על ידי דר' ישראל מיכל רבינוביץ), הגיע לידי לואי פסטר טקסט בלתי מובן מהתלמוד- (מסכת יומא, פד', עמוד א):

"כל מי שנשכו כלב שוטה (חולה בכלבת) מאכילין אותו מחצר - כבד שלו (תרופתו שיאכילוהו מיותרת הכבד של הכלב הנגוע!)"

לואי פסטר המופתע פתח מיד בסדרת נסיונות אשר תוצאתן הייתה והינה הצלת רבבות מיליוני בני אדם!!

קראו בהרחבה על הנושא בפורום שלנו:

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1155953

--------------------------------------------------------------------------------

הכרת החיידקים:

"לא ישתה אדם מהכוס ויתן לחבירו, מפני סכנת נפשות - כי שמא יש לו חולי בגופו, ויצא מפיו לאותו שיור,

מה שנשאר בכוס, ויחלה חבירו." (טורי הזהב, או"ח סימן קע ס"ק ח). מכאן למדים ש-

א) חולי מתפתח כתוצאה מהימצאותם של גורמים בלתי נראים הנמצאים גם בהפרשות החולה, ולא רק באבר שהמחלה פגעה בו.

ב) גורמים בלתי נראים אלה עלולים לעבור מאדם לאדם באמצעות שתייה מאותו כוס, ולהדביקו באותה מחלה.

ג) גם אדם בריא לא ייתן לחברו לשתות מכוסו. כי "שמא" יש לו חולי בגופו. כלומר יתכן שאדם בריא ישמש כנשאי של חיידקים שונים שאמנם אינם פעילים בגופו, אך הם יהיו פעילים בגופו של חברו!

--------------------------------------------------------------------------------

הפסטור:

(תלמוד, בבא מציעא כט, ב.) מדגישים חז"ל את החשיבות בשתיית נוזלים שהגיעו לרתיחה עד כדי אמרו:

"כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" (עדיפה כוס של כישוף מכוס של מים פושרים שלא הגיעו לרתיחה!)

חז"ל גם ממשיכים ואומרים את אשר עדיין לא גילו אנשי המדע. ואלו דבריהם:

ולא אמרן (ולא אמרנו) אלא בכלי מתכות, אבל בכלי חרס לית לן בה (כלומר, רשאי לשתות ואין בזה נזק) ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ (וגם בכלי מתכות לא אמרנו אלא כשלא רתח), אבל דצויץ (אם רתח, אף על פי שחזר והתקרר) לית לן בה (רשאי לשתות). ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא (שלא השליך במים עלים מן הצומח או תבלינים וכדומה). אבל שדא ביה ציביא, לית לן בה."

--------------------------------------------------------------------------------

מחלת הטטנוס:

(במסכת עבודה זרה, כח, א.) מארמית: "אמר שמואל: פצע שנוצר ממכת ברזל, סכנת חיים יש בו,

ומחללין עליו את השבת." (..ראו, גם על הסכנה שבמחלת הטטנוס ידעו).

כלומר, אף על פי שעל סתם פצע אין מחללים את השבת, שהרי חילול שבת מותר רק במקרה של הצלת חיים, אם הפצע נוצר ממכת ברזל - מחללים עליו את השבת כדי לרפאו. משום שלפי המידע שביד חכמי התורה יש סכנת חיים בפצע קטן כזה. (וראה שם בתלמוד את דרך הריפוי).

מסתבר מאד שאנשי המדע דאז היו מתפלאים לשמע הלכה זו: "הרי אין מדובר כאן בפצע בחלל הפנימי של הבטן וכדומה, אלא בפצע חיצוני קטן. ואיזו סכנת חיים יש בזה?"

כיום, לאחר גילוי עולם היצורים הזעירים, כולנו יודעים כי בחלודת הברזל מצויים החיידקים הגורמים למחלת הצפדת (טטנוס) הנוראה, וכניסתם אל הגוף באמצעות הפצע החיצוני הקטן עשויה להיות קטלנית.

לסיכום: חכמי תורת ישראל ידעו מתוך התורה כי:

א) קיימים בטבע יצורים זעירים שאינם נראים.

ב) יצורים אלה (הנקראים כיום חיידקים על שם דקותם: חי-דק), גורמים להעברת מחלות שונות מאדם לאדם.

ג) החיידקים מצויים בכל גוף החולה וממילא בכל הפרשותיו כולל ברוק שבפיו, ולא רק באבר הפגוע מהמחלה.

ד) משום כך יש להיזהר מלשתות בכוס ששתה בה חברו, שמא חולה הוא ורוקו ידביק את השותה.

ה) מתוך האזהרה הגורפת שלא ישתה אדם בכוס ויתן לחברו, מבלי לחלק אם חולה הוא או בריא, מתבאר שגם אם

השותה הראשון בריא, יש לחשוש שמא הוא נשאי של חיידק שאינו פעיל בקרבו, ויהיה פעיל אצל חברו.

ו) הברזל עשוי להכיל חיידקים מסוכנים, ולכן הנפצע ממכת ברזל אפילו אם מקום הפציעה רק על גב ידו ולא בחלל

הבטן וכדו', יש לחלל עליו את השבת. (כמובן שאין מדובר בשריטה שטחית אלא בפצע. כלומר חתך בעומק העלול

לגרום לזיהום חיידקי הטטנוס).

ז) מפני סכנת החיידקים, יש לבצע ניתוחים בסטריליות מרבית.

ח) ניתן להשמיד את החיידקים באמצעות חימום הנוזלים המכילים אותם.

הריון ולידה:

בזרע גלומים מיליוני תאים ורק המגיע ראשון שורד:

עד לפני המצאת המיקרוסקופ היו סבורים שמכל הזרעה יכול להיווצר עובר אחד בלבד. מכאן הבינו שתאומים נעשים משני הזרעות וכו'. אולם, לאחר המצאת המיקרוסקופ ושכלולו התגלה לאנשי המדע מחזה מדהים. בכל מיליליטר של נוזל זרע, יש בממוצע 120 מיליון תאי זרע! כאשר בכל אחד מהם גלום הפוטנציאל להיות אדם.

תלמוד (נדה יג, א): כל השופך זרע לבטלה.. כאילו שופך דמים שנאמר "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים." (ישעיה נז, ה). "כל האוחז באמתו ומשתין, כאילו מביא מבול לעולם" (כלומר, כשם שהמבול השחית את המוני בני-האדם אשר חיו אז בעולם, כך המשחית את זרעו נחשב אצל בורא היקום כרוצח כלל-עולמי.)

והתמיהה הייתה רבה. מדוע? הרי גם אם נחשב הוא אצל האלוקים לרוצח משום שהזרע שהושחת לבטלה היה כשיר ליצירת ולד, מדוע לא ייחשב לכל היותר כרוצח אדם אחד, שהרי בכך מסתכם כל הגלום בזרע זה! ומה לזה ולמבול המשחית עשרות מיליוני בני אדם?!

כתיב (=כתוב) "ותזרני חייל למלחמה" (שמואל א', כב), וכתיב "המאזרני חייל למלחמה" (תהילים יח)

מדוע במקום אחד אומר דוד המלך "ותזרני" מלשון זריה (כדרך הזורים את החיטה ברוח כדי להעיף את המוץ ולברור את החיטה), ובמקום אחר אומר דוד "המאזרני"? "

אמר דוד לפני הקדוש ברוך-הוא: רבונו של עולם, זריתני (בשעה שנוצרתי, זרית את כל השאר ובראתני מתא הזרע האיכותי והחזק ביותר) וזרזתני (זרזת את התא הזה כדי שהוא יגיע ראשון ויפרה את הביצית. וכך נאזרתי חייל למלחמה, וניצחתי). זאת מלשון רבנו חננאל (חי לפני כאלף ומאה שנים) בביאורו שם:

"כל העולם נוצר מן הברור (=החלק הנברר והאיכותי ביותר) של שכבת זרע."

--------------------------------------------------------------------------------

הכרת השלבים הפיזיולוגים של המחזור החודשי:

אחת מאבני היסוד של מצוות היהדות, זוהי מצות "טיהרת המשפחה". כלומר, לאחר ארבעה (ויש נוהגים חמשה) ימים מעת בא הוסת ולאחר שהתברר לאישה על ידי בדיקת עצמה, כי היא כבר נקיה לחלוטין, סופרת האישה שבעה ימים נקיים, אשר בסופם היא טובלת במקווה טהרה של מים. מעת הוסת ועד לאחר הטבילה במקווה אסורים בני הזוג במגע פיזי ביניהם. (אגב, חוק זה חל גם על רווקה ונקרא "נדה").

בשלב הראשון - מתפרק ומתפורר הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם וגורם לדימום.

בשלב השני - הרחם בונה מחדש את הקרום שנהרס, לשם הכשרתו לקבלת והזנת העובר המתפתח.

והנה, באמצעות כלים מדעיים חדישים התגלה כי משך היווצרות הקרום החדש הוא שבעה ימים מעת תום ההפרשה הדמית. אנשי המחקר נדהמו לגלות כי בתורה (ויקרא טו, כה-כח) נאמר שלאחר תום ההפרשה הדמית, יש להמתין שבעה ימים נקיים מדם, ורק אז רשאית האשה לטבול במקוה ובני הזוג שבים להיתרם.

בשלב השלישי - מגיע מועד הביוץ. כלומר, הפרדות התא הקרוי ביצית והאמור להתהוות לעובר, מן השחלה.

מועד הביוץ הוא בדיוק לאחר סיום בניית הקרום הרירי (האמור לקלוט את העובר המתפתח ולפרנסו) וכפי שמתברר באמצעות מכשירי סריקה משוכללים המאפשרים צפייה בהגדלה. משמעות הדברים מדהימה. לפי מידע זה נמצא שיום הטבילה במקווה על פי מצות התורה, (אשר בו חלה מצווה על הבעל לפקוד את אשתו) הוא היום הכשיר ביותר לקליטת עיבור!!

המענין ביותר הוא שהחפיפה שבין המועד ההלכתי של הטבילה - לאחר תום שבעת הימים הנקיים, לבין הזמן הכשיר ביותר לעיבור, קרי "מועד הביוץ שלאחר תום שבעת ימי בנין הרחם", לא התחדשה עתה על סמך הנתונים הנ"ל, אלא נאמרה והוגדרה במילים ברורות בתורה שבעל פה במשפט קצר:

"אין האשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה" וכו'.

(נדה לא, ב. וראה עוד במדרש רבה, ויקרא יד, ה): "אין האשה קולטת אלא אחר נידתה."

--------------------------------------------------------------------------------

תחילת חיי העובר:

כבר בסוף המאה ה - 19 התברר כי מוחו הפועל של כל יצור החי מפיק זרמי חשמל הניתנים למדידה. תגלית זו הובילה להמצאת המוניטור, אשר באמצעות חיבורו לאלקטרודות בראשו של החולה, מתאפשר לרופאים לבחון את הפעילות החשמלית שבמוחו. (עם מות האדם, חדל מוחו לפעול. דבר הבא לידי ביטוי במוניטור בצורת קו ישר, ללא תנועה גלית).

לאור זאת הסיקו החוקרים את המסקנה החדשנית כי החיים מתחילים ביום בו מתחיל המוח לפעול ולשדר גלים חשמליים. שהרי אם הפסקת הפעילות החשמלית של המוח מעידה על מות האדם, נמצא שהתחלת הפעילות החשמלית של המוח, מעידה על התחלת החיים של העובר.

אך באיזה יום להריון מדובר? את זאת איש מהחוקרים לא ניסה אז לדעת. שהרי מי יוכל לבדוק מה מתרחש במוחו של עובר שגודל כל גופו כגודל שעועית, וגודל מוחו כראש סיכה!?

ואכן, במרוצת רוב שנות המאה העשרים איש לא העלה בדעתו אפשרות של בדיקה כזאת. רק לקראת סוף המאה העשרים, עם ההתפתחות הנפלאה של הטכנולוגיה ומיזעור מכשיריה, התאפשרה בדיקה זו.

הנה ציטוט מדבריו של פרופ' דיויד ליגר מהאוניברסיטה המרכזית של וושיגטון, בספרו "המשחקים בחיים". ספר הנחשב כאחד מהמתקדמים ביותר בתחום מחקרי זה:

למן היום ה -40 בערך, אשר בו מסתמן המבנה הבסיסי של המוח, ניתן להבחין בפעילות מועטת של גלים"

(נדה פרק ג' משנה ז'): המפלת ליום ארבעים, אינה חוששת לולד. ליום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנדה"

כיצד ידעו לפני 2000 שנה חכמי התלמוד שהעובר מתחיל את חייו למן ה- 40 יום? זהו מידע שהתגלה רק בסוף המאה העשרים באמצעות כלים טכנולוגיים משוכללים ביותר..

--------------------------------------------------------------------------------

העובר יכול לקלוט רשמים מהחוץ:

כיום דבר ידוע הוא שתינוקות מסוגלים לקלוט רשמים מן החוץ על ידי האם כגון מוסיקה, קולות אנשים ופעימות לב.

העובר אפילו מזיז את עיניו במהירות זמן ניכר משנתו ממש כמו ילדים ומבוגרים.. (ניתן לראות את הדברים גם בספר "גוף האדם - המכונה שלא תיאמן" (עמ' 39 ועמ' 52).

ואילו במשנה מבואר (במסכת יומא פרק ח, ה):

עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה". ופירש רש"י: "העובר מריח ריח תבשיל, והוא מתאוה לו. ואם אינה אוכלת, שניהם מסוכנים".

כלומר, כאשר אשה הרה מריחה תבשיל והיא מרגישה צורך נפשי בלתי מוסבר לאכול ממנו, לדעת תורת ישראל לא היא זו שמתאווה, אלא העובר קלט את הריח באמצעותה והוא מתאווה. ואם תמנע עצמה מן האכילה, חייו וחייה בסכנה.

--------------------------------------------------------------------------------

גורמי הקרישה בדם בחיי התינוק:

"וביום השמיני ימול את בשר עורלתו.." (ויקרא יב, ב-ג). רק ביום השמיני לחיי התינוק מתחילים לצאת גורמי הקרישה בדם התינוק. אילו היו עושים ברית מילה יום, יומיים קודם - התינוק היה מת מאיבוד דם!

--------------------------------------------------------------------------------

היווצרות תאומים:

כל זמן שהתפיסה המדעית הייתה שבכוח הזרעה אחת ליצור רק ולד אחד, הבינו אנשי המחקר שתאומים נוצרים כתוצאה משתי הזרעות, שלישיה משלש, וכן הלאה. אולם גם לאחר המצאת המיקרוסקופ והגילוי המרעיש כי העובר נוצר מזרעון אחד בלבד, החזק והזריז שבכולם, עדיין לא הייתה ברורה לחלוטין מה בדיוק גורם להיווצרות תאומים או יותר במקום עובר אחד, עד אשר בדורות האחרונים ממש נקבע סופית באמצעות התבוננות בכלי סריקה חדשניים ומשוכללים כי תאומים נוצרים משתי ביציות, שלישיה משלש וכן הלאה.

החידוש האחרון בתחום זה היה הגילוי המפליא כי תאומים זהים נוצרים כתוצאה מביצית אחת ויחידה שהופרתה על ידי זרעון אחד ויחיד ונחלקה לשניים. ורק תאומים שאינם זהים נוצרים משתי ביציות. (ראה על כך בהרחבה במאמרו של פרופ' יעקב רותם (האנציקלופדיה הרפואית למשפחה" כרך 9).

התלמוד (נדה כז, א): מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים (כלומר שנולד 3' חודשים לאחר לידת אחיו התאום). והרי הם (-התאומים הללו שנולדו אז) יושבים לפנינו בבית המדרש. ומאן נינהו (-ומי הם?), יהודה וחזקיה בני ר' חייא. והא אמר מר (והרי אמר הרב. כלומר והרי קבלנו מרבותינו) אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת? (כלומר, לא יתכן שאשה תהרה הריון נוסף כאשר היא כבר הרה. ואיך הרתה אמם שוב 3' חודשים לאחר ההריון הראשון?) אמר אביי: טיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים. אחד נגמרה צורתו בתחילת שביעי (כלומר הבשיל ונולד בחודש השביעי), ואחד בסוף תשיעי".

--------------------------------------------------------------------------------

תורשה במחלת ההמופיליה עוברת רק דרך האם:

עם התקדמות המחקר הגנטי במחלות העלולות לעבור בתורשה מההורים לבניהם, התברר לאנשי המחקר בודאות כי מחלת ההמופיליה (מחלה תורשתית שעיקרה חוסר של גורמי קרישה בדם, דבר הגורם לשטפי דם מכל פצע פתוח עד כדי סכנת חיים) מועברת בתורשה לדורות הבאים בעיקר כאשר האם היא החולה במחלה זו. אבל כאשר האב חולה, כמעט ואין כל חשש תורשתי לדורות הבאים.

כאמור, מדובר בתגלית חדשה של המחקר המודרני בתחום הגנטי.

למרבה הפלא מתברר כי הרמב"ם ידע נתון חשוב זה, לא מתוך מחקרים (אשר היו כמובן בלתי אפשריים אז, לפני שהומצא המיקרוסקופ וגילוי הגנים), אלא מתוך התלמוד.

הנה לשון הרמב"ם בהלכות מילה (פרק א הלכה יח):

אישה שמלה את בנה הראשון ומת מחמת מילה שהכשילה את כוחו, וכן מלה את השני ומת מחמת מילה, בין מבעלה הראשון ובין מבעלה השני, הרי זה לא ימול את השלישי בזמנו וכו', שסכנת נפשות דוחה את הכל".

(כלומר, לאחר שני מקרים של דמם בלתי פוסק בשני אחים, אין לתלות את הדבר בצירוף מקרים, אלא יש לחשוש שמדובר במחלה תורשתית המקננת גם בילד השלישי. משום כך אין למול את הילד השלישי, שהרי פיקוח נפש דוחה מילה.) ומוסיף הרמב"ם, שאפילו כאשר ילדה אותה אישה את הילד השלישי מאב אחר, הסכנה עדיין קיימת, ואין למולו! והסיבה ברורה. הגורם התורשתי של המחלה נעוץ באם, ומכיוון ששלושתם נולדו מאותה אם, אין למול את השלישי!

ומתוך כך למד הרב יואל סירקיש בספרו בית חדש (יורה דעה, סימן רסג):

"אבל באיש אחד שמתו שני בניו שנולדו מאותה אשה, ואח"כ נולד לו בן מאשה אחרת, יכול למולו, וכן עשה בעל ספר האגודה, וחי הילד".

כלומר, חסרון גורמי קרישה בדם עלול לעבור בתורשה רק מהאם לילדיה, אך לא מהאב לילדיו!

ומהיכן ידע זאת הרמב"ם?

נראה שדייק כן מהכתוב בתלמוד (יבמות סד, ב): "אישה שמלה את בנה הראשון ומת, שני ומת, שלישי לא תמול". ולא כתוב איש שמל את בנו הראשון ומת וכו'. ומורה שבאשה תלוי דבר זה.

(הרב יואל סירקיש בספרו "בית חדש" שם).

עוד כמה הדגמות של החוכמות שבורא עולם נתן בתורה שבעל פה:

חוק שימור האנרגיה:

עד החוקר הצרפתי הידוע לבואזיה (1743-1794), מי שמכונה אצל אנשי המדע בתואר אבי הכימיה המודרנית, היו אנשי המדע סבורים שכל חומר המרקיב או נשרף וכדו', כלה ואיננו. וכפי שנראה לעין השטחית. אולם לבואזיה הוכיח שכל חומר הנראה לנו ככלה ונעלם, לאמיתו של דבר אינו אלא רק מחליף צורה, אבל ממשיך להתקיים. חוק טבע זה נקרא: "חוק שימור החומר". חידוש נוסף נודע על ידי גאון אנשי המדע בדורות האחרונים, היהודי אלברט איינשטיין, אשר הוכיח כי החומר והאנרגיה הם מציאות אחת, שיש לה שני גילויים. [בדומה למים העשויים לההפך למוצק (=קרח), ולגז (=אדים)].

עוד התברר כי בשעה שהאנרגיה משנה את צורתה, לא נעשה שום שינוי בכמותה. היא אינה הולכת לאיבוד, אינה גדילה ואינה מתמעטת. בהתאם לכך נקבע חוק שימור האנרגיה.

תנ"ך (קהלת ג, יד): "כי כל אשר עשה אלהים, הוא יהיה (=ישאר קיים) לעולם! עליו אין (=יכולת) להוסיף, וממנו אין (=יכולת) לגרוע". וכבר ניסח רבנו סעדיה גאון ("אמונות ודעות" מאמר שביעי פרק א) חוק זה בצורה ברורה:

"כי אין (=יכולת) לגוף מן הברואים לכלות גוף אחד (=אחד מן הגופים) בשום עניין (בשום אופן). אפילו אם ישרפוהו באש, לא יוכל לכלותם לעולם! כי לא יוכל (=אין יכולת) לכלות הדברים עד שישובו לא-דבר (=עד שיהפכו ללא כלום), כי אם מי שבראם מלא-דבר (רק מי שבראם מלא כלום)."

נזכיר שספר קהלת נכתב לפני כאלפיים ותשע מאות שנה, ורבנו סעדיה גאון חי לפני כאלף ושלש מאות שנה.

--------------------------------------------------------------------------------

הרפואה האוריקולרית (AUICULO MEDICINE)

הרפואה האוריקולרית הינה שיטה רפואית לטיפול במחלות שונות, החל מריפוי כאבי שרירים ושלד,

אסטמה, אלרגיה וכו' ועד גמילה מעישון, כל זאת באמצעות טיפול באוזן.

הראשון לגלות וליישם את הקשר שבין חלקי האוזן לכל חלקי הגוף הוא ד"ר פול נוג'יה מהעיר ליון שבצרפת.

ד"ר נוג'יה בדק את הדבר ביסודיות והרחיב את המחקר לכל חלקי האוזן, עד שלאחר ניסיונות רבים ושונים הגיע למסקנה המפליאה כי כל חלקי הגוף קשורים לאוזן! כאשר כל אבר "מחובר" לנקודה מסוימת באוזן. וממילא, טיפול באוזן בנקודה השייכת לאבר החולה, משפיעה על ריפוי האבר הקשור אליה.

(מדרש רבה על פרשת האזינו י, א): "האוזן לגוף, כקינקל לכלים. (כלומר- האוזן משפיעה על הגוף כמו הרשת המתכתית אשר מניחים עליה בגדים כדי לבשמם ונקראת קינקל). שכן הקינקל, כמה כלים (=בגדים) ניתנים עליו ואתה נותן מוגמר תחתיו (-אלו גחלים שעליהם שמים את הבשמים) וכולם מתעשנים (-מושפעים מן הריח הנעים של עשן הבשמים), כך מאתיים וארבעים ושמונה איברים שבאדם הזה, על ידי (טיפול ומצב) האוזן כולם חיים".

(כלומר, כשם שבאמצעות עישון הקינקל בעשן הבשמים ניתן לבשם את כל הבגדים שעליו - כך באמצעות טיפול באוזן ניתן להבריא את כל אברי האדם).

--------------------------------------------------------------------------------

שעות השינה הרצויות לאדם:

מספר שעות השינה שבני האדם ישנים בפועל, משתנה מאדם לאדם. אך האם יש מספר שעות מומלץ לשינה, לשם השגת רוגע נפשי ושכלי אשר יסייעו לקליטה והבנה מקסימלית ולזיכרון החומר הנלמד?

ובכן, מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' רוברט סטיקגולד מבית-הספר לרפואה בהרווארד קובע כי המספר הרצוי ביותר של שעות שינה להשגת התוצאות הנ"ל הוא: שמונה שעות. (ובכל מקרה, לא פחות משש שעות). המחקר קובע חד משמעית כי הנוהגים לישון יותר משמונה שעות, מבזבזים את זמנם לריק!

בספר "היד החזקה" מהרמב"ן כתוב: "היום והלילה, כ"ד שעות. די לו לאדם לישן שליש מהן, שהוא שמונה שעות". (הלכות דעות פרק ד הלכה ד)

--------------------------------------------------------------------------------

היקיצה מסוכנת:

בידיעה הנ"ל של סוכנות עיתי"ם נאמר עוד כי בבדיקה שנערכה בישראל ובארה"ב במסגרת המחקרים הנ"ל אודות השעה ביום אשר קיימים בה שיעורי הסיכויים הגבוהים ביותר ללקות בהתקף לב ובשבץ, התברר כי בניגוד להגיון הפשוט, שכיחות ההתקפים היא דווקא בשעה הראשונה שלאחר השינה.

בתלמוד (מסכת גיטין ע, א): "חמישה קרובים למיתה יותר מן החיים. (כלומר, חייהם בסכנה ממשית). ואלו הן: ישן, ועמד" (ראה שם ברש"י: היה ישן, וכשהתעורר עמד מיד, קודם ששהה מעט).

וכן כתב ה"משנה ברורה" (סימן א סעיף-קטן ח) שאף על פי שצריך לקום בבוקר בזריזות לעבודת בוראו (תפילין, קריאת-שמע, וכו'), ישהה מעט לאחר שיתעורר לפני שמזדקף ממיטתו ולא יעמוד פתאום. משום הנזק הבריאותי הכרוך בכך. גם מסבירים חכמי התורה שהגורם המרכזי לתופעה נעוץ בקימה הפתאומית כמתוך בהלה.

--------------------------------------------------------------------------------

ידיעת חומר דבש הדבורים:

(בבכורות, ז, עמוד ב): "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן" (אין שום תערובת של מיצוי חומרים מגוף הדבורה, והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד). איך ידעו זאת אם לא מבורא עולם?

--------------------------------------------------------------------------------

כליא הברק:

בנימין פרנקלין, מדען וממציא (הכרזת העצמאות וחוקת ארצות הברית) המציא לפני מאתיים שנה את כליא הברק:

מוט ברזל המונח על כל בית ומושך את הברק אליו כדי לא לפגוע בבית. בינימין פרנקלין מת שבע ימים בשנת 1790.

תוספתא,שבת, פרק ז' (לפני 2000 שנה): נאסר להניח מוט ברזל בין האפרוחים מפני דרכי האמורי אך אם מניח מוט ברזל להצילם ממכת הברק הרי זה מותר"

[borg]

ואני בטוח שאתה לא מבין [glow=red,2,300]כלום[/glow]  ביהדות.

אז אתה [glow=red,2,300]טיפש[/glow].

מה זה קשור?!

בוא אני אשאל אותך שאלה, כל דבר חדש הוא בהכרח טוב יותר? לא, יש למשל כרטיסי מסך חדשים שהם פחות טובים מהעמידים הישנים.

זה שהם דשים רק מראה שהם שקר כי זה ברור שמה שעתיק יותר הוא האמת, וזה ברור שאם הם לקחו את התורה שלנו ועיבדו אותה, אפשר להגיד העתיקו מאורעות וקראו לזה התורה שלהם, זה מראה שהם לקחו את המסמך העתיק ביותר ועיבדו אותו לצרכם בלבד.

הנצרות והאיסלאם העתיקו מהיהדות.

דתות אחרות התפתחו במנותק מהיהדות, ללא שום קשר ליהדות.

לא אמרתי שהנצרות והאיסלאם יותר טובים מהיהדות.

כל שלושת הדתות המונותיאיסטיות גרועות באותה מידה. בעצם, כל אחת מהן יותר גרועה מהאחרת.

במהלך ההיסטוריה היו כ"כ הרבה מלחמות ורציחות בשם הדת, כך שעדיף היה אם הדת לא היתה מתפתחת כלל.

הכי טוב בלי דת בכלל.

[move]בפעם המאה אלף ושלוש - מספיק עם ה-Double Posting![/move]

[scriewy]

אווירון אתה לא קולט שלקשר ספר ומאורעות למקומות ארכיולוגים לא קשה ברגע שיש לך תמקומות.

אתה לא קולט שאף 1 בחיים לא ראה את ה'  רק שמע את קולו.  אתה לא קולט שאתה יכול לשמוע בדיוק כזה קול כשתעשה סיאנס, אתה תשמע את הקול בתוך

הראש שלך ותחשוב שזה ה' כי זה נירא לך כדבר בלתי אפשרי לשמוע קול בתוך רושך משום כלום, ותגיד רק ה' מסוגל לזה.

אתה לא קולט שכמו שאתה מאמין בה' אז אולי זה היה השטן, כי לפי חוקים אחרים מותר לכוחות חיצוניים לגרום מהצד לדברים לקרות, רק לא מפעולה ישירה.

תראה לי רב שמסוגל לעשירית ממה שנזיר בודהיסטי מסוגל.

אתה לא קולט שאתה בן 16,  וכל הרגשות שלך שדיברת עליהם הם תגובות כימיקליות במוחך.

וכשאתה מגיב בפורום ואתה רושם תטענות שלך אתה מרגיש בעננים, כי אתה מאיר לנו תדרך הנכונה.

ואתה לא קולט שבמקום לקרוא ספר לך ותעשה סיאנס ותתקשר עם מישו שיודע יותר מהרבנים שלך.

אתה לא יודע מי רשם תספר, כמה פעמים הוא נכתב והועתק מחדש, וכמה דברים מחקו ממנו והוסיפו לו !

והוא ממש שובניסטי כמו ש BORG אמר עם חוקי מערות !  ומה זה השטויות האלה לדג יש יותר סנפירים אז הוא לא כשר.  יש דג אכיל יש דג רעיל, יש דג רעיל שאפשר להוציא תרעל ועדיין לאכול, ויש יצורים ימיים שפשוט האלמנטים שממנו הם עשוים לא יספגו בגופינו כי האמינו חומצות שלנו לא יוכלו לפרקו ולהפכו לדבר מועיל לגוף. אז מה קשור בכלל לכשרות !

וכשתפלגו לדתיים וגוים  אז פשוט חלק חי באגדות ואשליות \ וחלק חי בעובדות.

ותפסיק להשוות לי בני אדם שזחלו מתחת לסלע לפני אלפי שנים, איתנו. והנסים והקסמים שלהם, שזה מדע פשוט בעיננו

[airborn-i]

תראה לי רב שמסוגל לעשירית ממה שנזיר בודהיסטי מסוגל.

ואתה לא קולט שבמקום לקרוא ספר לך ותעשה סיאנס ותתקשר עם מישו שיודע יותר מהרבנים שלך.

כנראה שאתה לא היית אף פעם אצל קבליסט גדול, לך תנסה וזה יבלום לך את הפה.

ד"א, עיין בעמוד הקודם, יש שם מידע שעלול לעניין אותך.

[airborn-i]

הנצרות והאיסלאם העתיקו מהיהדות.

דתות אחרות התפתחו במנותק מהיהדות, ללא שום קשר ליהדות.

לא אמרתי שהנצרות והאיסלאם יותר טובים מהיהדות.

התשובה שלך מצוייה בתשובה שלך.

הנצרות מתבססת לאורך כל התורה שלה על התנ"ך, וכפי שכבר אמרתי יש סיפורים ונבואות שוות בתנ"ך וב"ברית החדשה", התנ"ך עתיק יותר, תעשה ת'חשבון.

[The Grey Matter]

התשובה שלך מצוייה בתשובה שלך.

הנצרות מתבססת לאורך כל התורה שלה על התנ"ך, וכפי שכבר אמרתי יש סיפורים ונבואות שוות בתנ"ך וב"ברית החדשה", התנ"ך עתיק יותר, תעשה ת'חשבון.

והתנ"ך והדת היהודית מבוססת במידה רבה גם אל אספקטים שלקחו מתרבויות אחרות באזור (ארמים, מצרים וכו'), עם חידוש אחד מרכזי (שגם הוא בהכרח לא מקורי) של מונותאיזם. מעניין לראות שרוב הדתות כוללות לא מעט מן המשותף ומושפעות אחת מהשניה.

אך זה לא העניין, ולמען האמת הדיון הזה מתפתח לוויכוחי סרק ומיסיונריות בגרוש (הן לכיוון קבליסטי והן לכיוון אתיאזם)

[topgun]

ובכל מקרה,

airborn-i, חוצפן מתנשא שכמוך, תפסיק לפרסם 2 הודעות ברצף!!

[scriewy]

זהו לדבר 1 הצלחת להתקרצף ?

הקבליסת שלך יודע להשתמש בטלפתיה ?

הקבליסת שלך יודע לזמן נשמות ?

הקבליסת שלך יודע לא לנשום יותר מ 10 דקות למתחילים, ומעלה ?

הקבליסת שלך יודע לצאת למסעות אסטרלים (לצאת מהגוף (שזה בעצם הנשמה שלנו כביכול שהיא הקשר בין "ה' שלך לאנושות" וצד נוסף להבנת העולם)) ?

מה הקבליסת שלך יודע חוץ ממה שהוא קרא בספר ?

בנתיים אתה תקוע בספר מוחשי איפה הסמיילי הזה מה זה ! איפה הסמיילי של הבחילה ! ARGHHHHH

איך אפשר לנהל פורום בלי הסמיילי של הבחילה ?

[Comnir]

airborn-i, אתה שוכח את העובדה שאתה מתייחס לתנ"ך כאילו הוא הספר הנכון, אבל הקוראן הוא הספר המעודכם ביותר. זו עובדה שיש ספר חדש ונביא שהגיע איתו ויש גם מאמינים באיסלאם, אז כנראה שאלוהים טעה בחישוב שלו, והוא הבין שצריך דת חדשה, ועם ישראל אינו הדבר האמיתי. הוא וויתר על עם ישראל, אבל אתה כבוא פשוט של אלוהים הגדול לא יכול להבין את דרכיו, ולא תבין למה הוא נטש אותך, זו בעיה כי דרכי הא נשגבות מבינתינו ונסתרות הן. אל תנסה להבין אותו, תקבל את זה ואולי בסוף תבין שצריך להאמין באללה... ( :)

[Guy King]

^^^ Good Point

אבל אולי העובדה שאלוהים לא מתגלה כבר 1400 שנה (מאז מוחמד ) מראה על כך שהוא רומז לנו שהוא כבר לא מתעניין בעולם הזה ושהוא רוצה לכנן דת חדשה - האתאיזם. כלומר - כולנו צודקים ואירבורן וגילי הם כופרים.

[airborn-i]

^^^ Good Point   

אבל אולי העובדה שאלוהים לא מתגלה כבר 1400 שנה (מאז מוחמד  ) מראה על כך שהוא רומז לנו שהוא כבר לא מתעניין בעולם הזה ושהוא רוצה לכנן דת חדשה - האתאיזם.    כלומר - כולנו צודקים ואירבורן וגילי הם כופרים.     

ככה בדיוק חשבו עובדי האלילים בעם ישראל, שאלוקים "מבין" אותם...עד שבאו הקללות:

ו?א?ם-ל?א ת?ש??מ?עו?, ל?י; ו?ל?א ת?ע?ש?ו?, א?ת כ??ל-ה?מ??צ?ו‍?ת ה?א?ל??ה. טו ו?א?ם-ב??ח?ק??ת?י ת??מ?א?סו?, ו?א?ם א?ת-מ?ש??פ??ט?י ת??ג?ע?ל נ?פ?ש??כ?ם, ל?ב?ל?ת??י ע?ש?ו?ת א?ת-כ??ל-מ?צ?ו‍?ת?י, ל?ה?פ?ר?כ?ם א?ת-ב??ר?ית?י. טז א?ף-א?נ?י א?ע?ש??ה-ז??את ל?כ?ם, ו?ה?פ?ק?ד?ת??י ע?ל?יכ?ם ב??ה?ל?ה א?ת-ה?ש???ח?פ?ת ו?א?ת-ה?ק??ד??ח?ת, מ?כ?ל?ו?ת ע?ינ?י?ם, ו?מ?ד?יב?ת נ?פ?ש?; ו?ז?ר?ע?ת??ם ל?ר?יק ז?ר?ע?כ?ם, ו?א?כ?ל?הו? א?י?ב?יכ?ם. יז ו?נ?ת?ת??י פ?נ?י ב??כ?ם, ו?נ?ג??פ?ת??ם ל?פ?נ?י א?י?ב?יכ?ם; ו?ר?דו? ב?כ?ם ש??נ?א?יכ?ם, ו?נ?ס?ת??ם ו?א?ין-ר?ד?ף א?ת?כ?ם. יח ו?א?ם-ע?ד-א?ל??ה--ל?א ת?ש??מ?עו?, ל?י: ו?י?ס?פ?ת??י ל?י?ס??ר?ה א?ת?כ?ם, ש??ב?ע ע?ל-ח?ט??את?יכ?ם. יט ו?ש??ב?ר?ת??י, א?ת-ג??או?ן ע?ז??כ?ם; ו?נ?ת?ת??י א?ת-ש??מ?יכ?ם כ??ב??ר?ז?ל, ו?א?ת-א?ר?צ?כ?ם כ??נ??ח?ש??ה. כ ו?ת?ם ל?ר?יק, כ??ח?כ?ם; ו?ל?א-ת?ת??ן א?ר?צ?כ?ם, א?ת-י?בו?ל?ה?, ו?ע?ץ ה?א?ר?ץ, ל?א י?ת??ן פ??ר?יו?. כא ו?א?ם-ת??ל?כו? ע?מ??י ק?ר?י, ו?ל?א ת?אבו? ל?ש??מ?ע? ל?י--ו?י?ס?פ?ת??י ע?ל?יכ?ם מ?כ??ה, ש??ב?ע כ??ח?ט??את?יכ?ם. כב ו?ה?ש??ל?ח?ת??י ב?כ?ם א?ת-ח?י??ת ה?ש???ד?ה, ו?ש??כ??ל?ה א?ת?כ?ם, ו?ה?כ?ר?ית?ה א?ת-ב??ה?מ?ת??כ?ם, ו?ה?מ?ע?יט?ה א?ת?כ?ם; ו?נ?ש??מ?ו?, ד??ר?כ?יכ?ם. כג ו?א?ם-ב??א?ל??ה--ל?א ת?ו??ס?רו?, ל?י; ו?ה?ל?כ?ת??ם ע?מ??י, ק?ר?י. כד ו?ה?ל?כ?ת??י א?ף-א?נ?י ע?מ??כ?ם, ב??ק?ר?י; ו?ה?כ??ית?י א?ת?כ?ם ג??ם-א?נ?י, ש??ב?ע ע?ל-ח?ט??את?יכ?ם. כה ו?ה?ב?את?י ע?ל?יכ?ם ח?ר?ב, נ?ק?מ?ת נ?ק?ם-ב??ר?ית, ו?נ?א?ס?פ?ת??ם, א?ל-ע?ר?יכ?ם; ו?ש??ל??ח?ת??י ד?ב?ר ב??תו?כ?כ?ם, ו?נ?ת??ת??ם ב??י?ד-או?י?ב. כו ב??ש??ב?ר?י ל?כ?ם, מ?ט??ה-ל?ח?ם, ו?א?פו? ע?ש??ר נ?ש??ים ל?ח?מ?כ?ם ב??ת?נ?ו?ר א?ח?ד, ו?ה?ש??יבו? ל?ח?מ?כ?ם ב??מ??ש??ק?ל; ו?א?כ?ל?ת??ם, ו?ל?א ת?ש??ב??עו?. {ס}

כז ו?א?ם-ב??ז?את--ל?א ת?ש??מ?עו?, ל?י; ו?ה?ל?כ?ת??ם ע?מ??י, ב??ק?ר?י. כח ו?ה?ל?כ?ת??י ע?מ??כ?ם, ב??ח?מ?ת-ק?ר?י; ו?י?ס??ר?ת??י א?ת?כ?ם א?ף-א?נ?י, ש??ב?ע ע?ל-ח?ט??את?יכ?ם. כט ו?א?כ?ל?ת??ם, ב??ש??ר ב??נ?יכ?ם; ו?ב?ש??ר ב??נ?ת?יכ?ם, ת??אכ?לו?. ל ו?ה?ש??מ?ד?ת??י א?ת-ב??מ?ת?יכ?ם, ו?ה?כ?ר?ת??י א?ת-ח?מ??נ?יכ?ם, ו?נ?ת?ת??י א?ת-פ??ג?ר?יכ?ם, ע?ל-פ??ג?ר?י ג??ל?ו?ל?יכ?ם; ו?ג?ע?ל?ה נ?פ?ש??י, א?ת?כ?ם. לא ו?נ?ת?ת??י א?ת-ע?ר?יכ?ם ח?ר?ב??ה, ו?ה?ש??מ?ו?ת?י א?ת-מ?ק?ד??ש??יכ?ם; ו?ל?א א?ר?יח?, ב??ר?יח? נ?יח?ח?כ?ם. לב ו?ה?ש??מ??ת?י א?נ?י, א?ת-ה?א?ר?ץ; ו?ש??מ?מו? ע?ל?יה? א?י?ב?יכ?ם, ה?י??ש??ב?ים ב??ה?. לג ו?א?ת?כ?ם א?ז?ר?ה ב?ג?ו?י?ם, ו?ה?ר?יק?ת?י א?ח?ר?יכ?ם ח?ר?ב; ו?ה?י?ת?ה א?ר?צ?כ?ם ש??מ?מ?ה, ו?ע?ר?יכ?ם י?ה?יו? ח?ר?ב??ה. לד א?ז ת??ר?צ?ה ה?א?ר?ץ א?ת-ש??ב??ת?ת?יה?, כ??ל י?מ?י ה?ש???מ??ה, ו?א?ת??ם, ב??א?ר?ץ א?י?ב?יכ?ם; א?ז ת??ש??ב??ת ה?א?ר?ץ, ו?ה?ר?צ?ת א?ת-ש??ב??ת?ת?יה?. לה כ??ל-י?מ?י ה?ש???מ??ה, ת??ש??ב??ת, א?ת א?ש??ר ל?א-ש??ב?ת?ה ב??ש??ב??ת?ת?יכ?ם, ב??ש??ב?ת??כ?ם ע?ל?יה?. לו ו?ה?נ??ש??א?ר?ים ב??כ?ם--ו?ה?ב?את?י מ?ר?ך? ב??ל?ב?ב?ם, ב??א?ר?צ?ת א?י?ב?יה?ם; ו?ר?ד?ף א?ת?ם, קו?ל ע?ל?ה נ?ד??ף, ו?נ?סו? מ?נ?ס?ת-ח?ר?ב ו?נ?פ?לו?, ו?א?ין ר?ד?ף. לז ו?כ?ש??לו? א?יש?-ב??א?ח?יו כ??מ?פ??נ?י-ח?ר?ב, ו?ר?ד?ף א?י?ן; ו?ל?א-ת?ה?י?ה ל?כ?ם ת??קו?מ?ה, ל?פ?נ?י א?י?ב?יכ?ם. לח ו?א?ב?ד?ת??ם, ב??ג?ו?י?ם; ו?א?כ?ל?ה א?ת?כ?ם, א?ר?ץ א?י?ב?יכ?ם. לט ו?ה?נ??ש??א?ר?ים ב??כ?ם, י?מ??ק?ו? ב??ע?ו‍?נ?ם, ב??א?ר?צ?ת, א?י?ב?יכ?ם; ו?א?ף ב??ע?ו‍?נ?ת א?ב?ת?ם, א?ת??ם י?מ??ק?ו?. מ ו?ה?ת?ו?ד?ו? א?ת-ע?ו‍?נ?ם ו?א?ת-ע?ו‍?ן א?ב?ת?ם, ב??מ?ע?ל?ם א?ש??ר מ?ע?לו?-ב?י, ו?א?ף, א?ש??ר-ה?ל?כו? ע?מ??י ב??ק?ר?י. מא א?ף-א?נ?י, א?ל?ך? ע?מ??ם ב??ק?ר?י, ו?ה?ב?את?י א?ת?ם, ב??א?ר?ץ א?י?ב?יה?ם; או?-א?ז י?כ??נ?ע, ל?ב?ב?ם ה?ע?ר?ל, ו?א?ז, י?ר?צו? א?ת-ע?ו‍?נ?ם. מב ו?ז?כ?ר?ת??י, א?ת-ב??ר?ית?י י?ע?קו?ב; ו?א?ף א?ת-ב??ר?ית?י י?צ?ח?ק ו?א?ף א?ת-ב??ר?ית?י א?ב?ר?ה?ם, א?ז?כ??ר--ו?ה?א?ר?ץ א?ז?כ??ר. מג ו?ה?א?ר?ץ ת??ע?ז?ב מ?ה?ם ו?ת?ר?ץ א?ת-ש??ב??ת?ת?יה?, ב??ה?ש??מ??ה מ?ה?ם, ו?ה?ם, י?ר?צו? א?ת-ע?ו‍?נ?ם; י?ע?ן ו?ב?י?ע?ן--ב??מ?ש??פ??ט?י מ?א?סו?, ו?א?ת-ח?ק??ת?י ג??ע?ל?ה נ?פ?ש??ם. מד ו?א?ף-ג??ם-ז?את ב??ה?יו?ת?ם ב??א?ר?ץ א?י?ב?יה?ם, ל?א-מ?א?ס?ת??ים ו?ל?א-ג?ע?ל?ת??ים ל?כ?ל??ת?ם--ל?ה?פ?ר ב??ר?ית?י, א?ת??ם: כ??י א?נ?י ה' א?ל?ה?יה?ם. מה ו?ז?כ?ר?ת??י ל?ה?ם, ב??ר?ית ר?אש??נ?ים: א?ש??ר הו?צ?את?י-א?ת?ם מ?א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם ל?ע?ינ?י ה?ג?ו?י?ם, ל?ה?יו?ת ל?ה?ם ל?אל?ה?ים--א?נ?י ה' א?ל??ה ה?ח?ק??ים ו?ה?מ??ש??פ??ט?ים, ו?ה?ת?ו?ר?ת, א?ש??ר נ?ת?ן י?הו?ה, ב??ינו? ו?ב?ין ב??נ?י י?ש??ר?א?ל--ב??ה?ר ס?ינ?י, ב??י?ד-מ?ש??ה.