תוכן yonir - עמוד 4 - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

yonir

משתמש רשום
  • מספר הודעות

    819
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

הודעות שנפתחו על-ידי yonir

  1. לא מדובר על שינוי מיקום הניסוי אלא על פעולות שאתה עושה בתוך המערכת על הצורה שאתה מחשב דברים. (כלומר פעולות על הקיוביטים, שהם חלקיקים קוונטיים שמחליפים בחישוב קוונטי את הביטים הקלאסיים (0 או 1) שמחשב רגיל עובד איתם)

    בכל מקרה תורת האינפורמציה הקוונטית זה כבר תת-נושא בתוך פיזיקה קוונטית שאין טעם להכנס אליו (כל עוד האנשים פה לא יודעים את הבסיס של פיזיקה קוונטית בכלל).

    דרך אגב אני פחות או יותר מסיים עכשיו תואר ראשון בפיזיקה אז יש לי מספיק ידע בנושא, אם כי אני מניח שגם אחרי חצי קורס של חישוב קוונטי צריך לדעת את היסודות של תורת הקוונטים ולא צריך יותר מזה בשביל השאלות בדיון הזה.

  2. מצטער, אני לא ממש מבין מה אתה מנסה להגיד, וגם לא את המשפט "לכול התחלה אין סוף ולכול סוף יש התחלה" :nixweiss:

    כל דבר שתקח ותפרק לחלקים ואחרי זה תרכיב מחדש יחזור לאותו הגודל שהיה לו בהתחלה. (גודל פה בתור פרמטר אבסטרקטי, כמובן שבמציאות אפשר למחוץ חפצים)

    אולי אתה מתכוון שאם אתה מסתכל על משהו גדול אתה יכול לקחת רק חלק ממנו ואז הוא יהיה יותר קטן (למשל בשמש יש הרבה מאד אלקטרונים).

    נראה לי שאתה מנסה למצוא תיאורים מתוחכמים לדבר לא מסובך..

  3. dm_wa, הפרוטון בנוי מ-3 קוארקים, האלקטרון לא (אתה כנראה מתבלבל עם הניוטרון שגם בנוי משלושה קוארקים כמו הפרוטון).

    לא הבנתי את הפסקה השנייה.. מה הקשר ללהגיע לאפס? ואז מה אם יש דברים סופיים ואין סופיים, מה אתה מנסה להגיד בזה?

    ועקרון האי ודאות הוא אולי מבחינתך סוג של בורות.... אז תלמד יותר.. אבל אנשים שיודעים מספיק עליו ומבינים אותו.

    לא הבנתי מה הקשר בין עקרון האי ודאות ו"סופיות שאין לה חוקיות" ? :nixweiss:

    דרך אגב, בן כמה אתה?

    NeNi, יש הרבה אנשים שלא מבינים במדע ובגלל זה חושבים שזה מיותר. אתה לא מודע לכל הדברים שיש בזכותו. למשל- המחשב שאתה משתמש בו. (כמו שמישהו כבר ציין מקודם בטרנזיסטורים שמרכיבים את המחשב יש אפקטים קוונטיים שאם לא היו מבינים לא היו מצליחים לבנות אותם) ויש עוד הרבה דברים מעשיים שמסתמכים על תורת הקוונטים.

  4. אני לא ממש עוקב אחרי מה אתה מצטט מתי.. :S

    לגבי החלק עם פירוק אלקטרון- דבר ראשון אלק' הוא חלקיק אלמנטרי שלפחות עד היום לא הצליחו לפרק לחקיקים קטנים יותר (לא ידוע אם זה אפשרי כלומר קיימים חלקיקים קטנים יותר שמרכיבים אותו או לא) ודבר שני- אתה טועה בהגיון שלך. אני זוכר שפעם, מזמן, היה לי ויכוח עם חבר שלי (באזור כיתה ו' ז' או משהו :) ) לגבי דבר דומה- דיברנו לגבי מה קורה כשלוקחים ומוסיפים למספר כל פעם עשירית ממנו, כלומר לוקחים

    9 ומוסיפים 0.9 ואז מוסיפים 0.09 וכו'. אני אמרתי שאם אתה כל הזמן מוסיף דברים בסופו של דבר המספר הזה חייב להיות גדול עד אין-סוף.

    אבל זה לא נכון- אם אתה מוסיף לו עוד ועוד חלקים אבל כל פעם יותר קטנים אתה לא תגיע לגודל אין סופי, אלא תשאף לאיזשהו מספר סופי (בהנחה שאתה מוסיף מספרים מספיק קטנים)

    אם תוסיף לא 10 פעמים דברים תגיע ל-9.99999999 ואם תוסיף 100 פעמים תגיע למספר מאד קרוב ל-10, אבל אף פעם לא תעבור את 10.

    אם תפרק אלקטרון (באופן תאורטי מאד, אם זה היה אפשרי לפרק אותו לאין סוף חלקיקים כמו שתיארת), היית נגיד מפרק אותו למיליון חלקיקים שהגודל של כולם ביחד עדיין היה גודל של אלק' בודד (והגודל של כל אחד לחוד היה לכן 1/1000000 מגודל של אלק').

    עריכה: ערכת את ההודעה שלך מאז שראיתי אותה.. הכל אפשר לתאר במידה מסוימת על ידי מתמטיקה ואין שום סיבה שלא יהיה אפשר לתאר את ה"עולם של החלקיקים הקטנים" בעזרתה.

  5. קודם כל מיקום זה דבר יחסי

    אתה מחליט מהו המיקום התחלתי שלך ואתה מחשב את המרחק יחסית לנקודה הזאת נקרא לה ראשית הצירים

    גם לחלקיק יש ראשית צירים.

    בשורה התחתונה היא שגם במכניקה קלאסית אי אפשר למדוד את כל הנתונים. יש לנו את הטווח - האויר שבו הכדור עף ונגיד שיש רוח אנחנו לא יכולים לצפות את זה.

    בעולם הקוונטי יש הרבה מאוד רוחות. במכניקה הקלאסית למדו לצמצם את הנתונים המפריעים לחישובים שלנו. למשל לעשות את הניסוי בחדר סגור-מעבדה.

    אבל גם פה אם נתעקש יש לנו הסתברויות וסטטיסטיקות. כמו בעולם הקוונטי.

    השורה התחתונה שלי

    היא שבקלאסית החישובים שלנו מדויקים כי יש לנו את הנתונים החשובים. בקוונטית פשוט אין לנו מספיק נתונים. רק סטטיסטיקה

    למשל הנוסחה המפורסמת אנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור כל זה בריבוע E=MC**2

    היא לא הנוסחה המלאה יש בה איברים זניחים בגלל שהם איטיים ממהירות האור

    אבל זה נכון לעולם הקלאסי בעולם של האלקטרון זה לא ככה [למרות שעדיין אלקטרון יותר איטי ממהירות האור]

    זה שמערכת הצירים היא יחסית לא קשור לזה שלחלקיק אי אפשר למדוד מיקום וגם מהירות מדוייקים. מה זה משנה באיזה מערכת אתה מודד את זה.

    ובעולם הקוונטי הבעיה היא לא זה ש"יש הרבה רוחות" אלא אי-ודאות בסיסית שאי אפשר לשנות. זה לא חוסר ידיעה שלנו על המצב, אלא שהמצב (כלומר כל הפרמטרים שאפשר למדוד על חלקיק וכו') פשוט לא מוגדר בצורה מלאה.

    זה שהטבע מחליט זה לדעתי לא בטוח יש פשוטת כוחות שמשפעים עילהם שאנחנו לא יודעים ביגלל שאנחנו מדברים על דברים בגודל אפסי אז היה קשה לנו מאוד לדעת מה באמת משפיע עילהם.

    עם הזמן לדעתי נוכל לחקור את העולם של כול הדברים הקטנים ביותר ונוכל לגלות מה כן משפיע עליהם.

    בנתיים לדעתי זה טעות להגיד שהטבע מחליט ככה סתם בזמן שאתה לא מכיר את כול הדברים שיכולים להשפיע על דבר כולכך קטן.

    אולי יש דברים מרחוק שמשפעים ואולי דברים שעדין לא ניראים לנו לעין ולא ניתנים למדידה אז ביגלל זה אנחנו לא יודעים שהוא מושפע ביגלל זה.

    וזה עדין לא קשור שהחתול גם מת וגם חיי מה החלקיק עושה את שתי הדברים בו זמנית?

    החלקיק לא עושה את שני הדברים בו זמנית, הוא נמצא במצב שיכול להיות שהוא עשה את א' ויכול להיות שהוא עשה את ב'.

  6. במכניקה קלאסית לדוגמא החלקיק שלנו נגיד יהיה כדור. ואם נזרוק כדור בזוית X בעוצמה Y אפשר לחשב לאיזה מרחק הוא יגיע. במכניקה קוונטית אי אפשר למרות שיש לנו את הנתונים האלה. אנחנו יכולים רק לתת הסתברויות.

    טיפה לא מדויק- במכניקה קוונטית אתה לא יכול לדעת את הנתונים האלה, אתה לא יכול לדעת בדיוק לאן ובאיזה עוצמה זרקתה אותו (ליתר דיוק אתה לא יכול למדוד את המיקום והמהירות ההתחלתית המדויקים שלו) לפי עקרון אי הודאות.

  7. מה שגורם בדיוק לקריסה של פונקצית הגל, כלומר שגורם לטבע "להחליט מה קרה" הוא נושא לא לגמרי ברור אני חושב.

    זה לא ממש המודעות שלך אישית אלא עצם פעולת המדידה של משהו, ואולי היכולת שלך לדעת את תוצאת המדידה, שקובעת האם פונק' הגל קרסה, נראה לי.

    יש מקרים שבהם אם חלקיק (אין הרבה מה להסביר על מה זה חלקיק, זאת חתיכת חומר מאד קטנה, למשל אלקטרון) היה במצב מסוים שהוא שילוב של נגיד 2 מצבים (סופרפוזיציה) א' ו-ב' ההתפתחות של מה שקורה לחלקיק שונה מההתפתחות שהייתה אם הוא היה במצב א' או אם הוא היה במצב ב'.

    לכן אתה יודע שבעצם הוא לא היה לא במצב א' ולא ב-ב' אלא איזה שילוב שלהם. (הדוגמא הכי פשוטה לזה היא תמונת התאבכות)

    ואין ממש קשר בין תורת הקוונטים לזה ש"כל חומר מורכב מאנרגיה" (זה יותר בכיוון של תורת היחסות)

    ואיזה קטע עם חבילה?

  8. אני לא בטוח למה אתה מתכוון במעבד עם ה-"X bit".

    בעיקרון כשאומרים שמעבד הוא 32 או 64bit הכוונה היא שגודל הרגיסטרים וצורת העיבוד הבסיסית של הפקודות שהוא היא במספרים עם 32 או 64bit. (קצת קשה לי להסביר את זה במילים יותר פשוטות אם לא הבנת..)

    אבל מזמן כבר אין מעבדי 16bit כך שאולי אתה מדבר בכלל על משהו אחר. (יש הרבה דברים שנמדדים בביטים)

  9. אם זה ככה למה בחרו גם בויסטה 32 להשאיר את זה במגבלת הארבע גיגה ולא לטפס ליותר ?

    זה עוד סביר, בשביל יותר מ-4GB הם צריכים לתמוך ב-PAE (Physical Address Extension) שהם יכולים להחליט לא לתמוך בו בגרסאות ה"פשוטות".

    אבל לא הצלחתי לחשוב על סיבה להגבלה ב-64bit חוץ מאשר חסימה מכוונת של גישה לזכרון מעבר לכמות מסוימת.

  10. צריך יותר מקום בשביל לטפל ביותר , אבל לא שכנעת אותי שיש סיבה שזה יפריע למערכת ההפעלה באופן מהותי.

    מה גם שדי תמוה לי שזה עולה בצעדים קטנים, כלומר גרסה שתומכת ב-4, ב-16, ב-64 ב- 128 וכו'.

    אם הייתה להם בעייה עקרונית (נגיד הם מפנים לזכרון בטבלה עם שתי רמות ונגמרה הרמה העליונה אז מוסיפים עוד אחת) אז הייתי מצפה שזה יקפוץ מ-4GB לנגיד 4096GB ישר בכל הגרסאות של המ"ה.

    אולי הם פשוט מגבילים את זה סתם כדי שהם יוכלו להגיד "כדאי לכם לקנות את הגרסה הזאת (הכי יקרה) כי היא תומכת בהכי הרבה זכרון"?

  11. אבל גם במערכת עם 2GB מערכת ההפעלה צריכה לשמור בתוך ה-2GB את טבלאות ניהול הזכרון (בעיקרון אפשר גם לשמור חלק על ההארד דיסק במקרה הגרוע) ויש לה מספיק מקום ב- בשביל זה.

    ובאותה צורה במערכת עם 1024GB זכרון יהיה מספיק מקום ב- לשמור את כל הטבלאות של ניהול כל ה-1024GB האלה, גם אם כולם בשימוש.

    אני לא רואה סיבה מיוחדת שתקשה עליה להתמודד עם זה יותר מאשר במצב עם 2GB.

  12. המערכת שומרת לעצמה מידע איזה תאי פנויים ואיזה לא (מישהו צריך לשמור את המידע הזה)

    ככה שבשבילה זה מאוד מאוד משנה אם זה 4GB או 1024GB

    אבל במערכת עם 1024GB יש מספיק מקום לשמור את ה-overhead של ניהול הזכרון- יש יותר דברים לשמור אבל גם יותר מקום לשמור את זה, כך שעדיין אני לא רואה למה זה צריך להפריע למערכת ההפעלה.

  13. נראה לי די ברור ש- ghghyr זה gm3ailss במשתמש אחר, כנראה די משועמם.. אבל כנראה גם באמת מתעניין במידה מסויימת.. אז אני אענה בכל זאת.

    ghghyr/ gm3ailss - כמו שאמרו, אין דבר כזה מחבר דיגיטלי באיכות גבוהה יותר, ההבדל היחיד זה רוחב פס גבוה יותר, כלומר תמיכה ברזולוציות גבוהות יותר/ קצבי רענון גבוהים יותר, אבל באותה רזולוציה לא יהיה הבדל בין שני מחברים דיגיטליים - הם מעבירים בדיוק את אותם הנתונים (בהנחה שלא מתקבלים ביטים שגויים, אבל אם מגיעים למצב של שגיאות בחיבור דיגיטלי צריך להוריד את הקצב.. אני מניח שבתחום שמוגדר כ"נתמך" זה לא קורה). זה בניגוד לחיבור אנלוגי שכן יכול לסבול מעיוותים.

  14. ואוו, מה עובר עליך? (או שאולי אתה בכוונה "משחק" כדי לשגע את האנשים פה?)

    בסך הכל משתמש אחר, בדיוק כמוך, ניסה לענות לך למשהו שהוא חשב ששאלת, ואם מישהו לא מדייק במשהו אז תגיד.

    אף אחד לא פגע בך, שלא לדבר על לאיים עליך?

    תקרא את התגובות שלך לאחרים לפני שאתה מתלונן על זה שהם מדברים אלייך בצורה לא יפה.

    אפשר לחשוב שאתה משלם כסף לאתר שאתה חושב שמגיע לך שירות מיוחד כ"לקוח"..

  15. ההבדל בין דיגיטאלי לאנאלוגי מסביר לך למה חיבור אנאלוגי של וידאו מיועד לוידאו בעוד על חיבור DVI אתה גם יכול להתחבר לאינטרנט מה שעונה לשאלה או לטענה המוטעה שההבדל בין DVI לHDMI זה היכולת להעביר גם סאונד.

    באמת ענית על משהו בכלל לא קשור, הוא מעולם לא רשם משהו שיכלת להבין ממנו שהוא לא מבין את ההבדל בין דיגיטלי ואנלוגי (ואפילו להפך).

    והמשפט "רוחב פס זה דבר אינסופי" לא נכון- הפרוטוקול של למשל או כל חיבור אחר כולל את "שיטת הפיענוח והשליחה של המידע" ומגדיר רוחב פס מסוים. וחוץ מזה גם אם לא מתייחסים לפרוטוקול לא יתכן שהכבל יתמוך בכל קצב העברה- יש לו מגבלות פיסיות שאף פרוטוקול לא יצליח לפתור.

    בכל מקרה, gm3ailss, למה אתה כועס? אפשר לחשוב שהוא השמיץ אותך או לא יודע מה, בסך הכל הסביר משהו מיותר.... ותכתוב משפטים יותר ארוכים ומובנים, קצת קשה לעקוב אחרי הרצף הקטוע של המשפטים שלך.

    בכל מקרה, טכנית כבל DVI יכול להעביר גם , אבל זה לא חלק מהפרוטוקול שלו לכן נראה לי מאד תמוה להוציא על יציאת DVI.

    חוץ מזה שנגיד אם הם מוציאים את הסאונד על הפינים של ה-dual link כשהוא לא בשימוש אז זה עוד סביר אבל איך הם שוזרים את המידע של הסאונד לתוך המידע הגרפי כשהפינים של הdual link כן בשימוש? מסך סטנדרטי עם כניסת DVI לא יתמוך במידע מעורבב בלי להיות מתוכנן לפרוטוקול שהם ממציאים.

  16. אבל הם מצרפים הרי מתאם ביחד עם הכרטיס- פשוט היו צריכים לבנות את הפעולה של המתאם על הכרטיס במקום להפריד את זה לרכיב נפרד, אני לא רואה סיבה שזה יעלה להם יותר לייצר כך מאשר להוסיף מתאם נפרד.

    אולי זה חוסר קצת מקום על הכרטיס..

  17. גם אני לא הבנתי את הנקודה הזאת- HDMI מעביר גם תמונה וגם סאונד, DVI מעביר רק תמונה. המתאם לא יכול להעביר את הסאונד שלא קיים ב-DVI אל ה-HDMI.

    אז מאיפה מגיע הסאונד ל-HDMI?

    עריכה:

    יש קצת מידע ב-http://www.theinquirer.net/default.aspx?article=39367

    למרות שזה קצת תמוה, הם מעוותים את הפרוטוקול של DVI בשביל להעביר בו גם סאונד? די עקום.. למה לא לשים יציאת כבר? (ביחד עם ממיר ל-DVI שזורק את הסאונד- יותר הגיוני מאשר להפך)

  18. או להעביר לי את זה מתישהו כשאתה עובר במאייר.. :P (אני מזהה את השםמשתמש שלך מהפורום של אס"ט)

    במחירים של היום כדאי לקנות Dual-. סביר להניח שג'יגה יספיק לך בינתיים אבל במחירים של הזכרונות היום אפשר גם לקנות 2GB (עוד איזה 250 ש"ח בסה"כ נגיד) אם המחשב אמור להחזיק לטווח ארוך אז במיוחד.

    בכל מקרה בשביל מחשב שיריץ משחקים טוב אני לא חושב ש-2000 ש"ח יספיקו.

    בכל מקרה, פתח שרשור בפורום מפרטים ויעזרו לך שם.

×
  • צור חדש...