[חייב הסבר קצר על כל הקטע הזה של הנפט ואיראן]

אתה שוכח בכל העניין שביבי הוא בכלל מרכז-שמאל

אתם בחרתם אותו, לא הימין השפוי.

כן, ביבי הוא איש שמאל ידוע בכלל בוגד ולא נאמן. שמענו על זה. במיוחד כשהוא לחש באוזנו של הבאבא שאנשי שמאל שכחו להיות יהודים. ועדיין צריך לבדוק מה פירוש המושג "ימין שפוי" ובמיוחד צריך לבהדוק את השימוש שלך במילים "אתם בחרתם בו". מן הסתם בעיניך מי שלא איש תנועת זבל כמו "כך" הוא איש שמאל אוהב ערבים וכו' וכו' שאר הבלים ששומעים בטיעונים כאלה.

וזה עדיין לא שייך לעובדה שהוא דוגל במדיניות כלכלית-חברתית מסויימת שמביאה להעלאת מיסים עקיפים המקשים על כלל האוכלוסיה והטבה עם שכבה קטנה עשירה מאד, וזה למרות שכך השיטה לאט לאט גורמת לחורבן המדינה.

זה ביחד עם מדיניות פוליטית-גלובלית מסוימת שלאט לאט גורמת לסיוע למטרות החמאס (כמו שאר אנשי הימין) ותביא לחיסול מדינת ישראל, בין אם על ידי הערבים המשחרים לטרף ובין אם על ידי מדינות העולם כמו שעשו ללוב וכפיית מנדט של האו"ם הנשלט על ידי הערבים.

ביבי הבטיח לא להעלות מיסים ישירים כגון מס הכנסה, אפילו הבטיח להוריד אותם וכך עשה...

אבל על הדרך הוא העלה את המיסים העקיפים, כי את החסרון צריך בכסף בתקציב צריך להביא מאיפשהו.

בדיוק כך. איש המכירות הזה מאד עיקבי בדרכו ובאחיזתו במשנה כלכלית-חברתית קיצונית שכבר בכל העולם מעלים נגדה טענות גדולות מאד ומחפשים דרך להביא אותה ממשנה ותורה (מטרה) לכלי מבוקר ונשלט (כלי). אבל הוא עדיין ממשיך בדרך שגוןרמת נזק לרוב האוכלוסיה ומטיבה עם מיעוט קטן ועשיר ומושחת. זה אומר משהו על האיש ויושרתו, או ליתר דיוק היעדרה. עיקר כוחו בדברי חלקלקות לצרכי מכירות, לכן התפקיד היחיד שמילא טוב ומועיל בשירות המדינה היה נציג המדינה באו"ם, שם צריך בעיקר לדבר ולמכור. עמדתו בעמדת מפתח מביאה בעיקר לנזק מתמשך שמשעותו תתברר רק עוד שנים.

וכל ההבלים ונפיחות האויר על "שנאה לביבי" הם לא יותר מאשר תירוצים ותקיפה של הכותב במקום התיחסות לכתוב

שזו שיטה ידועה של דמגוגיה ימנית נפסדת, שמביאה בעיקר להמשך הנזק למדינה.

[חייב הסבר קצר על כל הקטע הזה של הנפט ואיראן]

מסים,מסים על המסים ועוד מסים לצד המסים

לא יכול להיות הרי ביבי הבטיח שלא יעלו מיסים ושהוא מיטיב עם האזרח אז מי שמתנגד למה שביבי עושה הוא סמול קיצוני שונא יהודים עוזר לאויב.

לא ככה?

תשאלו כאן בפורומים כמה אוהדי ימין/ביבי שזה בערך הנימוק העיקרי שלהם לכל ביקורת על מהלכי הביב

[חייב הסבר קצר על כל הקטע הזה של הנפט ואיראן]

איראן היא אחת המפיקות הגדולות של נפט גולמי. כאשר המקור הזה נסגר נוצר חוסר בשוק, והמחיר עולה בהתאם לחוקי היצע-ביקוש. ככה זה במערכות כלכלה ליברליות-קפיטליסטיות שהמחיר לא שייך להוצאות או לעלויות אלא כאשר יש ביקוש מעלים מחירים בהתאם.

בנוסף יש ביקוש גדול מהרגיל בעולם בגלל החשש של מדינות רבות שמלחמה באיזור קרובה ואז מקורות אספקה נוספים לא יוכלו לספק בצורה סדירה. לכן יוצרים מאגרים גדולים לשעת מחסור, וזה מעלה עוד את הביקוש מעבר לצורך הרגיל.

ולאחר כל זה, מחיר נפט גולמי לפי מה שנקרא "חבית נפט" (כמות סטנדרטית של נפט גולמי לצרכי מסחר, לא זוכר כמה זה בליטרים) בערך 108 דולר. מחיר הדולר יחסית לשקל הוא פחות מ-3.78.

לפני כ-4 או 5 שנים מחיר הנפט הגולמי היה 135 דולר ל"חבית". שער הדולר היה 3.90. מחיר ליטר נפט בתחנות הדלק היה בערך 6.5 ש"ח. אל "תתפוס" אותי במספרים המדויקים, הם מציגים את העיקרון. את המספרים המדוייקים תוכל למצוא לבד.

המסקנה: כאשר מחיר הנפט היה יותר מאשר היום, ושער הדולר קצת יותר מאשר היום, ואין סיבסוד של הדלק למכוניות, בכל זאת המחיר היה פחות משמעותית מאשר היום. ההפרש הוא הגדלה מלאכותית ומכוונת ברישעות של המס המוטל על הדלק, ואשר אינו קשור באחוזים למחיר הדלק אלא הוא סכום קבוע. למס הזה קוראים "בלו". מס כזה הוא דוגמא לפגיעה במי שאין לו (רוב העם), לא מדאיג את מי שיש לו, והקלה לחברות העיסקיות הגדולות (שעלויות תובלה ותחבורה הן חלק מהמערך העיסקי ומועמסות על הלקוחות).

אבל נתניהו הבטיח שלא יגדילו את המיסים ויש כאלה שמאמינים.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

קרא שוב מה שאתה הדגשת: לפזר סיסמאות על .. וגו'.

לפזר סיסמאות. לפזר סיסמאות. לפזר סיסמאות.

כמו הסיסמאות על האפליה.

לפזר סיסמאות. אתה הדגשת.

לא " לערוך השוואות". לפזר סיסמאות . כך זה נמשך ונמשך.

ואכן כאיש ימין מובהק הדגשת שוב את אשמת השמאל בהקשר הזה, כלומר פיזרת את אותה הסיסמה.

אתה עושה ההשוואות. לא ייחסתי לימין עריכת השוואןת אלא פיזור סיסמאות.

גם התשובה "קומוניזם" לטענות על מדיניות כלכלית-חברתית של נתניהו היא פיזור סיסמאות, לא השוואה בין שיטות ופיזור סיסמאות זה חביב על אנשי הימין. מבין את ההבדל?

כמו שאתה מתעסקת עם ציון מקור הנאום, כותב " אם הנאום היה בכנסת ..." וגו'..... כאשר אין כל קשר לאיזכור קודם של הכנסת. מה הקשר ולשם מה האמירה הזו שלך? לא ברור. מי דיבר על הכנסת שאתה מכניס אותה פתאום? לא ברור אלא אם זה נעשה לשם הכנסת מילים מיותרות כדי לנסות "לסובב" את הנושא. כשאני שואל אותך שוב אתה תוקף שאני משקר. מדוע? גם לא ברור.

גם לביקורת על מובארק הסברתי כי היא עולה בזיכרון למקרא הביקורת על נתניהו אותה אתה כלכך מגדגיש כדי ל"הוכיח" אובייקטיביות של עיתון וביקורת. גם בבן גוריון והביקורת ב"דבר" של אז נזכרתי. מה קרה? נעלמה ממך ההצמדה הזו שמאירה את המשמעות? צריך לדעת איך לקרוא עיתונים כאלה כדי להבין מה מזכיר את מה ומדוע אמירה כמו "החבר ברז'נייב שוקל ובוחן ..." על ענין שכבר החליט עליו בעבר, חמורה וקשה כביקרת יותר מאשר "נתניהו שגה כאשר...." או למשל "נתניהו התבזה כאשר לא הצליח להחליט..." כשכותבים על החלטה של נתניהו. ?

כמובן שגם בהמשך, בקטע שאתה שוב מצטט ומשתמש כדי להסביר כי לא כל אנשי הימין מאשימים את השמאל ברצון בעיתונות דוגמת פראבדה. אכן, לא כל אנשי ימין, רק חלקם, מה שמחזיר אותי לפיזור הסיסמאות.

הביקורת בישר"ה חמורה יותר מהביקורת בעיתונות המצרית? נו באמת....... וכי טענתי שעשיתי השוואה כזו? אפילו ציינתי שאיני מכיר את העיתונות הערבית כל כך, כדי לדון בניואנסים הדקים הנובעים מהבדלי שפה, תרבות, קונוטאציה והקשר פוליטי מעמדו של העורך במערך הפוליטי המקומי, גורלו הצפוי בעת פירסום הביקורת, גודל התמונה האחרונה שפורסמה וזהות האישים המופיעים בה, ועוד כמה ענינים ששיש להביא בחשבון וכנראה לא ידועים לך. בוודאי לא כמו את פראבדה שהיתה ממושאי העבודה שלי במשך שנים. לצרכי הבנת חקר אל-אהרם נעזרתי בעמית בשולחן הסמוך, שזו היתה שפתו. אבל מן הסתם אתה שולט בשתי השפות ומקפיד על ניתוח העיתונות המצרית והרוסית מאותן שנים גם יחד. ציינתי כי הביקורת מזכירה לי את הביקורת וכו' וכו' כבר כמה פעמים. אתה לא שואל אילו היבטים וכיצד אלא אתה שוב חוזר להשוואה שרק בדמיונך אתה עושה.

כשכותבים "זה מזכיר לי את..." לא בהכרח עושים השוואה אלא מתץיחסים גם לקונוטאציה, לנימה, לטרמינולוגיה, לקונטקסט ולעוד כמה היבטים. נכו שקצת קשה לחשוב כל כך רחב, אבל זה קיים בעולם .

ולהגדרות על חומרת הביקורת יש לבחון שוב בהתאם לקונטקסט ולסביבה, כמו למשל בדוגמא שנתתי מקודם.

הדגשתי כאן כי כנראה לא שמת לב בחיפזון הקריאה.

לגבי האפרטהייד: אילו היה נכונות בטענה על אפרטהייד בישראל המדיר ערבים ממוסדות שלטון, גם שופט אחד לא היה. בדיוק הערב שוחחתי עם אדם מאד משכיל ומענין, שייצא מדרום אפריקה בזמנו ולא יכל לחזור בגלל חשד להתנגדות לאפרטהייד ויודע דבר אחד או שניים על מושג זה. אם היה שמץ של ספק בטענות האפרטהייד לא היה שופט ערבי בחבר ששפט את קצב, דווקא בגלל הסימליות בכך.

אבל: הטענה על אופי אחיד מכוון בתקשורת לאורך זמן נובעת שוב בעיקר בגלל הגדרת האופי הזה ולא בגלל הנכונות בטענה הזו. שוב חזרתי לקריטריונים בהגדרות. על פי הגדרותיך ל"שמאל" של כותבים מסוימים או מאמרים מסויימים המסקנה היא שבן ארי נחשב אצלך למתון.

אתה כותב שמאמר כזה או כזה הוא עלה תאנה. אבל משום מה אתה מתעלם כי אם כך אז גם מאמר אחר יכול להיות מוגדר כעלה תאנה. לא הבנת את זה? פשוט מציג את הטיעון שלך כעורבא פרח. אבל הכי קל לכתוב "אתה משקר" על מסקנה שאתה הסקת מתוך חוסר ההבנה שלך את מה שאתה קורא.

לגבי נתניהו, (לא ביבי כי הוא לא חבר שלי ולא שתיתי איתו מאותו מסטינג, אלא נתניהו) בוודאי שלא הזכרתי כל הימים אלא זו שוב המצאה שלך. דיברנו על נוכחות בפגישה עם ברק ושרון? היום הזה. אבל אל תתן לזה להפריע לך.

והכי מענין: אתה כותב בנוסח "מה איכפת לי מה מישהו אמר אתה מתווכח איתי ".... וגו'. אבל אתה מזכיר את ה"שמאל" ומתווכח איתי על "ימין" ככלל וכקבוצה. אז תחליט. כשמדברים על "ימין" אי אפשר פתאום לטעון "מה איכפת לי מה מישהו אחר אומר" רק בגלל שאמירה שלו וטיעון שלו כאיש ימין אינה עוזרת לטיעון שלך.

בקיצור אתה מבלבל וממשיך בגידופים. זה הכל. אני משקר כי אתה כותב שאני משקר. בהתעלמות מכך שאתה מנסה להציג מסקנות שלך הנובעות מחוסר הבנה כאילו היו אמירות מפורשות שלי. אתה גם מביא קטעים בהם הכיתוב הרגיל הוא אמירות שלך והכיתוב הנטוי הוא תגובתי שלי, ומתבלבל בין השנים. קרא שוב.

האלימות המילולית האישית מתאימה אומנם לאידיאולוגיה שאתה מתיימר ליצג. את אסופת הקללות שהדגמתי הוספתי לא כי הן ציטוט שלך, אלא כי הן אוסף מייצג של רמת הטיעונים האופייניים ברבים, רבים מדי, של דיונים כאשר כותבים דבר לא נחמד על מעשים של אנשי ימין. המעבר המהיר מאד שלך לקללות רק מציב אותך בסביבה מסוימת.

מלכתחילה הגדרת אותי כאיש שמאל דומני כי במקום אחר כבר הדגשתי שההצבה הזו מופרכת, אלא אם באופן אוטומטי כל ביקורת על מי מאנשי הימין היא מחייבת להיות של אנשי שמאל. (מה שמוכיח את הראיה הדוגמטית וחסרת החשיבה המפרחבית והמופשטת שלך) וכעת גם הוספת לי את התואר "מרגל". (אם כוונתך לבחור ההוא מגן שמואל, לא ברור מה הקשר לשמאל. מדובר באנארכיסט יותר מאשר שמאל. אבל גם אילן היה מגן שמואל, קיבוצניק איש שמאל מובהק. היו אנשים דתיים שניסו לרצוח יהודים וגם עשו זאת בשם אמונתם. לדעתך יש בכך לרמז שכל הדתיים רוצחים? מה הקשר ומה האמירה שלך הזו מלבד שוב הוספת מילים ללא תכלית להסטת ההבחנה?)

חסר תכלית .

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

אני מתקשה שלא לשים לב לכך שאין כאן אף לא מילה אחת של התייחסות עניינית לטענה שהעליתי. האם מבחינתך התמיכה בנתניהו ב"ישראל היום" היא מוחלטת, או שמא זה המצב רק ביחס לעיתונים הגדולים האחרים? הרי לפי אותו ההגיון, "אל-ג'זירה" הוא פרו ישראלי (ביחס לערוצים בשליטת איראן או האחים המוסלמים).

אני מתקשה להתיחס לקטע שנחתך מהקשרו והטיעון כלפיו חסר קוהרנטיוןת מתחייבת.

מה שייך "אל-ג'זירה"? זה איזכור עניני ביותר לנושא?

ולגבי מגוון הדעות להן ניתנת במה - לצערי אין לי תחת ידי כרגע גליון של "ישראל היום", רק את של אתמול באתרם באינטרנט, אבל דווקא יש לי את "הארץ" מלפני כמה ימים. במדור הדעות ישנו מאמר דעה אחד שלא עוסק בנושא טעון פוליטית, וכל השאר הם מאמרי שמאל (אפילו לא ממש מתון, נדמה לי שאפילו לפי ההגדרה שלך).

דיברנו על ידיעות ומעריב, לא על זה שמכונה גם new palestine post והוא דוגמא טובה לעיתון מוטה לכוון מסוים, זכות קיומו כעיתון (להבדיל מדעתי על מזכות קיום מאמרים מסוימים) היא בדיוק כמו עיתון מוטה לכיוון אחר. אני בטוח שבעיתון של חנין יש גם מאמרים מאד מסוימים. גם בעיתון "בשבע" יש בעיקר מאמרים מאד מסוימים ואין שם במה ליוסי ביילין. אז מה?

(דרך אגב, מהיבט מסוים שלא רלוונטי כאן אטען כי גדעון לוי הוא לא "שמאל" בהגדרה שלי. הוא סתם זבל שעצם הצמדתו למונח "שמאל" עושה לשמאל בדיוק כמו מעשי הזבל מהשומרון בהצמדה למונח "ימין" עושה לימין).

בגליון האחרון של "ישראל היום" מופיע מאמר של יוסי ביילין, בנוסף ל9 (!) כתבות וטורים בגנות המתפרעים...

גם נתניהו גינה את המתפרעים, להבדיל מכמה מראשי הימין הקיצוני שגם בכנסת בעבר הטיפו לעבריינות בשם האידיאולוגיה (בתנאי שזו אידיאולוגיה שלהם). בוודאי שגם בעיתון הזה יופיעו מאמרי גינוי למעשים כאלה. זה היה מאד מוזר אם לא כך היה הדבר. מצער מאד שיש מי שמוצא במעשי הפושעים מהשומרון שמעשיהם מסיעים לאויב, כמשהו מייצג את המושג "ימין".

ולפני שמישהו כרגיל "קופץ" - מדובר במעשים שנעשו ביומיים האחרונים ובכללם התקפה על חיילים וקצינים, ושריפת מקומות קדושים לדת אחרת.

תזכיר לי, מתי ראית ב"הארץ" (או בכל עיתון אחר) כתבה בגנות המתפרעים בבילעין, כולל אלה המשליכים בלוקים על חיילים? מזכירים את ההפגנות האלו רק כשמפגין נפגע (ואז הכתבה היא כתבה עמוד 2/3, כמובן בגנות הפגיעה) או כשחייל מאבד עין (עמוד 5, במקרה הטוב). יתרה מכך, זכורה לי כתבה ב"הארץ" בה מפגין שנפצע בעינו הוצג באור חיובי כקורבן של הצבא, למרות שנכון לאותו רגע תביעתו נגד צה"ל כבר נדחתה והשופט אף כינה אותו "שקרן" אחרי שהתברר כי הוא נפצע לא מכדור גומי אלא מאבן שזרק חברו. איזה מהשניים הוא עיתון פוליטי, אם כן?

מה זה מענין מה מישהו ב"הארץ" כותב על המתפרעים בבילעין . אל תתבלבל עם המושג "מפגינים", כפי שעושים פעמים רבות אלו המגינים על המתפרעים בשומרון. כפי שרואים היטב בצילומי התקשורת המוגדרת "שמאלנית" רואים דווקא יפה מאד כי מדובר במתפרעים, אשר ברגע שהכניסו אבן בראש חייל יש לנהוג בהם כמו שלדעתי יש לנהוג במתפרעי השומרון. או גם ברגע שנוגעים בגדר. מאידך, אין לעשות להם מה שאותה תקשורת מראה לעיתים (ואז היא כמובן מוגדרת כתקשורת שמאלנית שעוזרת למחבלים) שיורים בהם עוד כשהם מרוחקים מהגדר.

אז לא הבנתי מה אתה רוצה, שהרי כבר מלכתחלילה דיברתי על הארץ כעיתון מוטה פוליטית באופן מאד בוטה. גם על המאדים יש אולי עיתון כזה שמוטה פוליטית לאיזה כיוון, אבל מה זה שייך?

כהערת שוליים: קראתי מאמר דעה ב YNET ה"שמאלני" (כהגדרת טוקבקיסטים מהימין מדי פעם) שכתב אחד מאנשי הימין שטען כי הם בסך הכל הפגינו בשקט ובנימוס.

אגב, בגליון של שלשום של "ישראל היום" ישנם שני מאמרי דעה של אנשי מרכז-שמאל מתון (אחד טעון פוליטית בנושאים דמוגרפיים, השני לא ממש - אך עדיין כולל הערה בגנות התנהלות הממשלה), אחד של אשת ימין אך בגנות הקיצוניות של פלגים חרדיים מסויימים, ורק אחד שבאמת מציג "עמדת ימין" פרופר (בנושאים כלכליים).

לא כל הערה בגנות התנהלות הממשלה היא דעה של שמאל נגד ימין. זו הנקודה העיקרית שאתה מתקשה להפנים.

כפי שגם לא כל הערה בזכות התנהלות הממשלה היא דעה של ימין נגד שמאל. גם לא שייך בהכרח לשנאה כלפי נתניהו, כפי שאוהבים להציג. גם התיחסות לפלגים חרדיים או למוטאציה אחרת של היהדות שהתפתחה בעשורים אחרונים היא בהכרח ענין של שמאל נגד ימין או להפך..

שוב, אפס התייחסות עניינית ("עניינית" היא התייחסות לטיעון שמולך ולא לטיעון ששמעת פעם איפשהו). תקרא את מה שכתבתי למעלה בקשר ל"הארץ", ותגיד לי אתה, עם יד על הלב, האם הם נותנים במה מספקת לאנשי ימין במדור הדעות. לדעתי זה המצב רק אם 10-20% (ולעיתים גם 0%) זה יצוג הולם מבחינתך.

שוב חזרנו ל הארץ. אולי תקרא קצת לפני שאתה כותב? כבר קבענו מה דעתי על העיתון הזה. זה לדעתי עיתון מצויין מבחינה מסוימת, טוב שישנו וצריך להגדיל אותו לפחות פי שניים בשטח המודפס. רק לא לאפשר נייר כרומו שלא סופג ואולי להשתמש בנייר עבה יותר שסופג טוב יותר. הוא מביא תועלת גדולה מאד - כמצע לתאי האישפוז במקום המטפל בחתולים וכלבים פגועים שם אני עוזר בהתנדבות לפעמים. אלו דפים גדולים, וסופג טוב את החרא והשתן שמפרישים בעלי החיים בתאי האישפוז במרפאה. בכך תרומתו הגדולה ובערך ההיגב המתאים למודפס בו.

מה הלאה? אבל נראה לי שלדעתך מי שלא אוהב מעשה זה או אחר של נתניהו, או עמדה זו או אחרת של אנשי ימין, מחוייב לאהוב את הדעות בהארץ או לתמוך בהן.

חוץ מזה, במקרים מסויימים כלי תקשורת אכן לא נותנים לאנשי ימין להתבטא, במובן המילולי ביותר: בין אם בהעדר מתן אפשרות תגובה לכתבות, בין אם בהשתקת מרואיינים מהצד הימני (כאשר המראיין האעלק נייטרלי לוקח צד באופן בוטה ודואג להשתיק את הדובר הימני), ובין אם זה בתקיפה (מילולית) של אנשי ציבור ותקשורת שהעזו להביע דעות ימין בפומבי (העליהום נגד עברי גלעד, ההתקפות נגד מרגול בעקבות התבטאותה כנגד המחאה החברתית וכו').

ויש מקרים הפוכים. אבל כמובן שאז אומרים שזו לא השתקה אלא תגובה לאומית גאה ונכונה. זה לא אומר דבר על "התקשורת". גם לענין ה"השתקה" יש לבחון, במיוחד כאשר מרואיין מתחיל לשפוך משנה פוליטית שלמה במקום מענה רלוונטי לשאלה. זה לא מוגבל לימין, ועושים זאת לכולם, אבל בעיקר אנשי הימין מעלים נהי כזה עם טענות בנוסח "בגלל שהעזו להביע דעות ימניות"..

מאד נחמדה הדוגמא שלך על המחאה החברתית. זה מוכיח שכמעט כל ביקורת על מדיניות או דרך מסוימת היא מוגדרת כהתקפה בסגנון של שמאל וימין. אני בטוח שאם היה מדובר במשטר סוציאליסטי קיצוני וההפגנה היתה באותו האופן ובאותם הנושאים, היו אומרים שזו התקפה על הקומוניזם בהתעלם מהנושא החברתי עצמו. ההתקפות כלפי צנעני (היא לא חברה שלי לקרוא לה מרגול ולכן אני משתמש בשם המשפחה) וגם כלפי רגב נחמד מאד להגדיר אותן כמבטאות התקפה על הימין, בהתעלם מכך שאנשי הימין הדביקו לה את תווית ה "שמאל קיצוני" כתגובה פבלובית. אחרי זה כמובן שצריך להמשיך בכוון............

מענין מה היה קורה אם נתניהו היה מגיע ומבטא התנצלות על ניהול דוגמטי של תפיסה תיאורטית ללא התאמה ובקרה לחברה בישראל.ואולי גם מתחייב לשנות דרכי התנהלות מסויימים לטובת מערכות יותר חברתיות, בסגנון הסקנדינבי. המפגינים היו מקבלים את דבריו ומבטיחים לעקוב אחר הביצוע, לא רק אחר ההבטחות. האם הטענות של תעלולים ממניעים פוליטיים (או מרצון לצבור פופולריות בגלל שאיפות פוליטיות) של מי ששונא את נתניהו היו נעלמות? או שעדיין כל מה שאומרים כנגד מעשי נתניהו וממשלתו זה ביטוי לדברי שמאל, שנאת הימין, שנאת המדינה וכו' וכו' כמיטב הטרמינולוגיה הזו.

ענין עברי גלעד לא מוכר לי.

ועוד דבר אחד קטן: למה במדינה בעלת רוב ימני, מתן במה ליותר מאמרי ימין היא "איזון מלאכותי" מבחינתך? האם זה אומר שמבחינתך המצב הטבעי (הרי זה ההפך מ"מלאכותי", לא?) הוא שיש רוב לדוברי שמאל? היש גבול לצביעותך?

בוודאי שאני לא יותר מאשר שקרן וצבוע אם אני טוען אחרת. זהו בדיוק מה שטענתי על עמדת אנשי ימין בדרך כלל - מי שלא נסחף אחרי תעמולת הימין הוא שקרן וצבוע כי אלו עמדות הימין מכאן שההתנגדות להם אינה אלא צביעות ושקר. הגיון מעולה. כל השאר מדמיון שלך.

ולענין עצמו : מה זה "מתן במה"? יש מישהו עם מפתח לדלת האחלורית ונותן גישה לבמה? הנה נמצא מי שהקים עיתון המכוון בפירוש לכיוון מסוים. מה מפריע לך להקים כתב עת שיכתבו בו רק - או בעיקר - דעות שמתאימות לך?

המצב הטבעי מבחינתי הוא שיש מגוון כתבי עת והטיה זו או אחרת היא לגיטימית. למרות שיהיו כאלה שהשימוש שאעשה בהם הוא כמו השימוש שעושה בדפי הארץ. למרות שמבחינתך כנראה המצב הטבעי הוא שלא יאפשרו לכתוב מאמרי דעה כנגד מדיניות השליט הנוכחי . הרי כבר כתבתי בעבר כי לדעתי אין רוב מובהק כדרך של הטיית מערכת לאנשי שמאל או לאנשי ימין בשני העיתונים הגדולים, ויש אפשרות ביטוי לכולם ונשארה שאלת הכתיבה והמחיר. אני מניח כי לטעמך עצם העובדה שנותנים אפשרות כתיבה לכמה אנשים שחושבים אחרת ממך היא לא לגיטמית ומכיחה כי העיתון שמאלני. כל זה כאשר כמובן משמעות "שמאלני" גם היא לא תואמת את הבנתי שלי את המושג לעומת ההגדרות שלך.

בתור אדם המתיימר להיות אינטיליגנטי ציפיתי שתכיר את הביטוי. אין הכוונה ל"איש קש" שתול (אגב, לא השתמשת בטענה זהה בעצמך כשהראו לך תמונה של מפגין שמאל מצדיע במועל יד בראותו צועדים עם דגלי ישראל?), כי אם לבניית מטרה שאינה המטרה שמולך, ותקיפתה במקום המטרה האמיתית (http://en.wikipedia.org/wiki/Straw_man).

איש קש הוא גם זה המופיע במקום האחראי האמיתי, או מוצג במקומו, ויש עוד שימושים לביטוי. ראה גם הטיעון של שימוש באיש קש ישראלי כאשר רצו לקנות את בזק, וכיוב"א. שימוש דומה יש גם ה"קוף" בקזינו. כך גם מי שטוען לאיש קש ימני בעיתון כדי לחפות ולהסתיר כוונה אחרת. לא ברורה ההתקפה שלך והאיזכור בנוסח "אתה מתקיף את איש הקש" אלא אם אתה עושה בדיוק את מה שבו אתה מאשים אותי. הפרובוקטור המציג במופגן למצלמה מכוון למטרה מאד ברורה של השחרה והסתה, אלא שמרוב הבוטות גילה את ההונאה. ולשימוש שלך במושג הזה: שוב אתה חוזר על האשמת עיוות, סילוף ושקר. כבר אמרת שאני שקרן וצבוע, וכבר הבהרתי את הבנתי לתופעה הזו , לדרך הזו של האשמה בצביעות ושקר תוך עיוות, שאתה עושה.

ואם לחזור לנושא הפותח: ניתן להבין מדבריך כי אתה תומך בצעד של נתניהו כי יש בו סוף סוף להרבות בעוד דעות "נכונות" שחסרות בשיח הציבורי, שהרי זה מה שחס כי שאר התקשורת היא שמאלנית. והרי זה חלק מהטענה כנגד הצעד הזה, שהוא נעשה בדיוק מהסיבות הללו ולא מהסיבות המוצגות על ידי אנשיו.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

אתה שוב מערבב את הדימיון הפרוע שלך (מה שאתה קורא לו "זכרון") והעובדות המוכחות שאותן הצגתי. מאחר שאתה עדיין לא מצליח למצוא את גוגל, הנה עזרה:

http://www.google.com

גש לאתר ונסה למצוא את הזכרון הזה שלך. אם זה היה נאום בכנסת, לא צריכה להיות לך שום בעיה למצוא אותו, הרי כולם מופיעים באתר הכנסת.

תזכיר לי היכן צויין נאום בכנסת?

לא בושה ולא נעליים, מה שהיה זה בדיוק מה שאני כתבתי: בראיון עם ביבי שפורסם במוסף 7 ימים של ידיעות (ללא שום קשר לנאום בכנסת כפי שכתבת), הוא "אמר" שכשהלך כילד עם אימו ברחובות ירושלים, הוא היה רואה חיילים בריטיים מתאמנים במעבר גדרות תיל. הם נראו לו מאוד גדולים והוא חשש שכשיגיע לגיל הגיוס, הוא לא יהיה מספיק גדול ולא יוכל לעמוד באימונים. בזמן שאמא ממוצעת היתה אומרת לילדה שלא ידאג, עד שיגיע לגיל הגיוס כבר לא יצטרכו צבא, אמא שלו אמרה שלא ידאג, עד שיגיע לגיל הגיוס הוא כבר יהיה מספיק גבוה.

לא בושה, לא כלניות ולא רחובות. ברור מהסיפור הזה שלא היתה כוונה לחיילים בריטיים. וכאמור היתה הבהרה/התנצלות של העיתון. אבל זה, כמובן, לא מספיק לך, אתה מעדיף "להמציא הכל, כולל פירושים והסברים" - אפילו ציטוטים ונאומים שלא היו ולא נבראו. וכמובן שאתה לא טורח לחפש אסמכתאות לטענות שלך. אולי בגלל שאתה יודע שלא תמצא?

מענין שה"הבהרה" הזו נעלמה ועד היום נעלמת מעיני כ ו ל ם מלבד אוהדי נתניהו.

שקרן. הבאתי גם את הציטוט שלך (מצוטט כמו שצריך, עם הקישור להודעה המקורית) וגם את שלי - ושלך היה קודם. ההודעה שלך, עם האיזכור הראשון לעיתונות המצרית, היא תגובה מס' 87. ההודעה שלי, עם תגובה לאותה השוואה מופרכת, היא תגובה מס' 91.

קראתי שוב את הודעה מספר 87, כאשר מה שכתבתי מופיע באות נטויה. היכן האיזכור של עיתוני מצרים כהשוואה לעיתון ישראלי? היכן בדיוק הגדרתי את ישר"ה כדומה לעיתון מצרי זה או אחר? את פראבדה אני קצת מכיר וקראתי אותו לא מעט מה שאינני יכול לומר בהיקף כזה על עיתונות מצרית או בשפה הערביח. מה שאכן ציינתי (ובלשון הקצנה להדגשה) כי טענתך על קיום ביקורת על ביבי מזכירה לי את הטיעון על קיום הביקורת על בן גוריון בעיתון דבר בזמנו (ואת ההערה הזו בחרת להעלים) או ביקורת על מובארק בעיתונות מצרית. כלומר, ביקורת שניתן להשתמש בה כדי לטעון שהיתה ביקורת. המלה בה השתמשתי היתה "החריפות של הביקורת הזו". שוב, בהדגשה קצת שונה כדי שיהיה לך מובן יותר: "החריפות של הביקורת הזו" . אבל כמובן שנוח לך להתעלם מחלקי משפט כדי לעוות אותו. ביקורת שאינה חוקרת ומבקרת אלא חלילה מלהרגיז את המבוקר יותר מדי. כמובן שהדוגמא שלי (ולא השוואה) היא מוקצנת, לצרכי הדיון וההדגשה.

בנוסף, ציינתי בעבר כי מהימין נשמעות פעמים רבות האשמות של "בולשביזם", "קומוניזם" או האשמה כי השמאל רוצה בעיתונות בסגנון פראבדה לטעמו ולצידו כמובן. זה כאשר בו זמנית יוצא חינמון מוטה באופן מוגדר ובולט ימינה.

ולגבי הכינויים שלך, שכחת גם "שמאלני בוגד עוכר ישראל" ועוד משהו על אמא שלי, שהן טענות המקובלות בטוקבקים של אנשי הימין. וכדי שלא תתקשה להבין: גם כאן יש לשון הקצנה להדגשה, כדי להדגיש את אופי הקללות והתגובות הנפוצות.

לדברי? לו היית קורא פעם אחת את העיתון, היית רואה שזה כך כל יום שישי. אלא מה, אתה מעלה טענות כלפי העיתון בלי שקראת אותו. לא שאני מופתע.

איך אתה יודע שלא קורא אותו? (אמת, לא כל יום. רק בסופי שבוע) נו טוב, אם אינני אוחז באותן דעות ומסקנות כשלך אז בוודאי שלא קראתי כי כמובן כל מי שאיננו שמאלני עוכר ישראל שונא את ביבי חייב להגיע לאותן מסקנות....................

אכן אופייני.

אתה מחליט שזו לשון נקיה לקיצוני, אבל זו בעיה שלך, לא שלי. אני כתבתי בדיוק מה זה. זה שאתה כתבת שאני לא הסברתי, רק מראה כמה אתה שקרן/חסר זכרון (מחק את המיותר).

ההגדרות שלך מוכיחות את זה. התיחסת לנסיוןן להסביר עצמך רק לאחר שהשתמשת במושגים שאתה המצאת. מההגדרות שלך את האנשים מגיעים למסקנה.

כבר ציינתי התנגדותי להגדרות שלך ולקריטריונים שלך להגדרות אלו, כפי שבאים לביטוי בהתוויות שאתה נותן.זו הוכחה לכך שישר"ה מאוזן יותר משאר אמצעי התקשורת, זה הכל. הרי לא תמצא כזה יחס בין ימין לשמאל בידיעות אחרונות. מצד שני, אתה טוען נגד ישר"ה, אז מה יקרה אם הוא יסגר? נישאר בלי עיתון נפוץ עם יצוג משמעותי לעמדות הימין. המאמר הימני התורן בידיעות אחרונות או הארץ הוא רק עלה התאנה או ה- Token שנועד להסתיר את האפליה. בדיוק כפי שלו חנין היתה חברת הכנסת הערביה היחידה, בהחלט היה מקום לבחון את טענת האפרטהייד.

נו יופי. אז המאמר הימני בעיתון האחדהוא עלה תאנה, אבל המאמר השמאלני בעיתון השני אינו כזה.

ואולי זה בכלל לא כך? אבל אז היכן יהיה הנהי על השמאל שמקפח את הימין בתקשורת?

ויש רק שופט ערבי אחד בעליון. אז אתה מסכים שיש שיטת אפרטהייד? אולי צריך למנות כמה שופטים ערביים לעליון על בסיס היותם ערבים?

אני לא טוען נגד קיום ישר"ה, אלא זו מסקנה שלך. הרי ציינתי כי אין לי בעיה עם קיום עיתונים שנועדו לקדם אג'נדה פוליטית מאד מוגדרת או לתמוך ולקדם איש פוליטי מאד מוגדר (שכמובן תואם את האג'נדה). ודומני שכבר הסכמת כי העיתון הוקם לתמוך בנתניהו (כמובן שעל בסיס עמדתו הפוליטית, אבל זה מובן מאיליו).

ואני טוען שאתה ממשיך לדמיין. מה, אתה לא חושב שביילין נמצא בין השמאל המתון (עבודה, למשל) לשמאל הקיצוני (נאמר בל"ד)?

אתה ממשיך להמציא הגדרות לנוחיותך ולתייג בהתאם. ביילין לטעמי הוא איש שמאל מתון, שמאל ציוני וכנות דאגתו להמשך קיום מדינת ישראל אינו בספק גם אם לטעמך או לטעמי יש טעות בדעה זו או אחרת שלו. אלא כמובן אם תצטרף לטענה הרגילה של אנשי ימין (כי מי שאינו תומך בדרכי הפורעים בערביםבנימוק כי גם ערבים פוגעים ביהודים), הוא שונא ישראל שרוצה בחורבנה. הדגש על רוצה. גם כאן, כדי להקל עליך להבין, אני רושם לשון הקצנה כדי להדגיש כוונה ולאמגדיר את כל אלו התומכים בימין כאוהבי רצח ערבים סתם כך כי הם ערבים.

אוי. בתגובה לטענה שלי שהשוואה של השמאל את ישר"ה לפראבדה היא שגויה, אתה אמרת שהימין הוא זה שטוען שהשמאל משווה את ישר"ה לפראבדה. הראיתי שזה לא נכון. אז עכשיו אתה מחליף את הגרסה?

ההשוואה של השמאל את ישר"ה לפראבדה? אתה ערכת השוואה (בתגובה שלך86) כאשר ציינת כי בישר"ה מופיעות מילות ביקורת אשר בפראבדה לא היו יכולות להופיע. זו השוואה. זו לא הגדרת שיוויון אלא השוואה. המסקנה יכולה להיות הגדרת שיוויון או שונות. ממנה אתה רוצה להסיק כי ישר"ה אינו עיתון "מטעם" כמו שהיה הפראבדה. אני השתמשתי בפראבדה כאשר טענתי לאופי הטענות שלך שמזכירות את הטרמינולוגיה של הפראבדה. זו לא השוואה אלא שימוש בצורת טרמינולגיה כדי להדגים ולהאיר את דרך הטיעון. כל השאר הוא הדמיון שלך.

הם מופיעים בעיתון הימין, שהוקם בגלל שיש חוסר איזון קיצוני בשאר אמצעי התקשורת, כולל הטלויזיה והרדיו הממלכתיים.

הם מופיעים גם בעיתונים אחרים כפי שבעצמך הסכמת, אלא ששוב לקריטריונים שלך אנשי מרכז או ימין מתון זה בן ארי ושוב.

אויש, אתה שוב מערבב זכרון לקוי והמצאות. אני לא אמרתי שברק לא יכול היה לזכור אם לחץ את ידו של ביבי או לא, אני הבאתי דוגמה של מקרה שקרה לי בו היתה מעורבת לחיצת יד. ביבי אמר שהוא היה לרגע באותו נגמ"ש עם שרון וברק, הוא לא אמר שום דבר על לחיצת יד. אין לי מושג מה ניסית לומר ב"אבל בכלל היה שם או היה במקום אחר, שאז לשאלתך הזכרון שלהם אין קשר?" - אתה מתכוון שאולי ברק היה במקום אחר? אולי, אבל הוא יכול היה לענות שבזמן המלחמה הוא לא היה בכל באותו נגמ"ש עם שרון ולכן אותו מפגש משולש לא יכול היה להתרחש, אבל זה לא מה שהוא אמר: הוא אמר שהוא לא זוכר.

נתניהו, לא ברק . היכן היה שרון דווקא אני יודע. "ישבתי" גם על רשת הקשר שלו.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

לחתול, אתה קורא ליותר מדי אנשים שקרנים.

התחיל בביבי, עכשיו ברק ובדיוק השני רוטר.

הכל כולל יותר מדי קונספיקציות.

בואו נעשה ככה מעכשיו, צריך להביא הוכחות לכל מה שאומרים בלי סתם להגיד "שקרן" מבלי להביא הוכחות.

אני מבין שלדעתך פוליטיקאי מהימין אינו משקר מעצם העובדה שהוא מהימין, ולהפך.

אני מבין שלדעתך באתר רוטר אכן הפרסומים אמינים, אובייקטיביים ואינם מוטים כלל.

אני גם מבין שאינך מבין את ההבדל.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

תראה, חתול, מיעוט ביקורת על נתניהו ב"ישראל היום" ביחס לעיתונים האחרים אומרת אחת מהשניים: או שהעיתון הזה נמנע מלהעביר ביקורת על נתניהו, או ששאר העיתונים ששים יותר מדי להעביר ביקורת שכזו, בשני המקרים ביחס לעיתון דמיוני ניטרלי. על סמך הסקת שמדובר דווקא באפשרות הראשונה?

או שבאמת יש לגוף הזה אג'נדה מאד מסוימת, למרות הרצון להכחיש אותה. ברור שאם נתניהו יהפוך לחבר ב"שלום עכשיו" התמיכה בו תיעלם (בעיתון הזה ועל ידי בעליו). כאשר הוא מכחיש שמטרת העיתון היתה רק (במקור:בלבד) לתמוך בו , אין זה שקר מוחלט. אינני משוכנע שהתמיכה היא מטרה סופית, אלא יותר אמצעי, מתוך גישה פוליטית מאד ברורה, וזה היה יכול להיות בסדר גמור בעיני אם היו ה"קלפים" על השולחן (ולא משנה לאיזה כיוון).

אין לי בעיה עם זה שמדובר בביביתון (גם העיתון דבר היה פעם שופר מאד מקורנף לשלטון מסוים ובאיזו תקופה לאדם מסוים). הבעיה בעיני היא ההסתרה והרמיה וההצגה.

ולגבי הנציגות הימנית בעיתונות הישראלית, שוב אתה תוקף "איש קש" (למה אני מופתע מזה כל פעם מחדש?). אתה באמת צריך לעשות משהו עם הנטייה הזו שלך להוסיף בדמיונך מילים כגון "כל", "שום", "רק" וכיו"ב (או להסירן או להחליף בינהן כאוות נפשך) לטענות של יריביך לפני שאתה מתייחס אליהן. נטען בפניך שאין לדעות ימין מספיק ייצוג בתקשורת, ואתה עונה כאילו טענו בפניך שאין לדעות ימין שום ייצוג בתקשורת.

לא אמרתי כי טענו בפני שאין לימין שום יצוג בתקשורת. אמרתי שטענו כי יש הדרה ואי מתן ביטוי לימין. אני אומר כי הטיעון הנפוץ ביותר, וכמובן שלא רק בהתיחס לדבריך בלבד אלא בכלל ובהכללה, שהתקשורת שמאלנית ואינה מאפשרת לאנשי ימין להתבטא. העובדות מוכיחות כי מאפשרת. העובדות מוכיחות גם כי אין בעיה להקים עיתון ימני בעליל ובמוצהר. כעת אתה טוען שצריך להכניס יותר מאמריםבעיתונות הקיימת כדי לשמור על איזה "איזון" מלאכותי. לפי מה? לפי שטח בסמ"ר? לפי מספר המילים? העובדה שיש מוכיחה שאין קונספירציה להדרה. (ואין הכוונה לעיתונים מפלגתיים). כן, לא פעם נשמעות הטענות על התקשורת השמאלנית שמונעת מהימין להתבטא. זו עובדה שהטענות הללו נשמעות. כעת אתה אומר שאנשי הימין המתבטאים בחופשיות ובהתמדה הם "אנשי קש"? כן, הגיוני לטעון כך בהגיון המסובב הזה.

על זה היו אומרים אצלנו : אכלו לי שתו לי

טענו בפניך (נדמה לי שבדיון אחר) שיש בעיה בכך שבעליון יושבים רק שופטים בדעת שמאל, ואתה עונה כאילו טענו בפניך שיש בעיה בכך שבעליון יש שופטים בדעת שמאל. זו אחת הסיבות שאני מחשיב אותך לשקרן: במקרים בהם אינך מסוגל לענות על טענה כמו שהיא, אתה חייב קודם כל לעוות אותה למשהו "נוח" יותר לתקיפה.

שוב, לא הבנת טיעון ואתה מעוות אותו לנוחיותך. במיוחד בניתוק ההקשר והקשר, תוך שליפת מספר מילים ו"סיבובן" לנוחיותך. ועוד מגדיר אחרים כשקרנים אם זה נוח לך. מצד שני, למה אני מתפלא? ההתקפה האישית היא הרי מיסודות הדמגוגיה הימנית. מספיק לשמוע את נציגי הימין המובהקים המתראיינים לתקשורת כל יום, לאותה תקשורת אשר אחר כך הם טוענים שלא נותנת להם ביטוי.

הטענה שלי כלפי המתקיפים את העליון היא ברצון המוגדר היטב והמבוטא בבירור שלהם להושיב "שופטים בראש שלנו" (כפראפרזה על אמירה אחרת). הרצון למנות שופטים אשר מראש הכוונה כי יפסקו בהתאם למניע או אג'נדה פוליטית מאד מסויימת. הקריטריונים לבחירת שופטים לפי גישה ורצון אלו יהיו עד מהרה ההתאמה לכיוון פוליטי הרבה יותר מאשר בקיאות משפטית וחוקתית, שהביאו עד היום למדינה הערכה רבה בכל העולם. לא טענו שיש גם מהשמאל אלא עיקר הטענות (גם כאן על ידי אנשי ימין וגם במקומות אחרים) שבית המשפט הוא שמאלני, ששופטיו שמאלנים, שפסיקותיו לטובת השמאל וכו' וכיוב"א. זה נשמע לי מאד כמו כל יותר מאשר גם, אילו היה מדובר בטענת גם בלבד הרי שממילא מסתתמת הטענה (הלא ראויה לנושא זה) של "ייצוג לכל הגווונים הפוליטיים". גם אינני מסכים עם הטענההנשמעת לעיתים מאנשי ימין כי בעליון יש רק שופטים מהשמאל. טענתי כי יש לא מעט פסיקות הנוחות לאנשי ימין המוכיחות כי הפסיקה נוטה לחוק הרבה יותר מאשר לשמאל. כמו בענין העיתונות, עצם העובדה שיש פסיקות לכאן ולכאן מוכיחה שהטענות על בית משפט שמאלני הן שקרים. אסכים לאבחנה כי ככל שמרבים בלימוד ובהשכלה המשפטית, מקבלים יכולת ראיה אחרת מאשר הקיצוניות הימנית (או השמאלית, אבל את זה אזכיר כשנעסוק בשמאל) . ברור שיש גם אנשי רוח או משפטנים שעמדותיהם האישיות נוטות לשמאל, כפי שיש גם כאלה שעמדותיהם נוטות לימין. אפשר לטעון כי ה"מאפיה" השמאלנית מונעת מאנשי רוח ימנים גישה לאפשרויות ביטוי (מענין מה מונע ממישהו להקים הוצאת ספרים ועובדה שהקימו עיתון פרטי בלי בעיות) ואפשר גם להבין כי אצל הימין של היום פשוט חסרים אנשים מתאימים. זה שיש ביטוי לדעות אלו ואחרות מוכיח שלא בבית משפט פוליטי מדובר (כפי שרוצים, בהגדרה שלהם עצמם, פוליטיקקים של הימין לעשות). אולי ההשכלה והעיסוק המסוימים הללו מביאים לתובנות אחרות מאשר לצעוק ברחובות "בדם ואש את רבין נגרש" או לפגוע במשפחתו של מי שעם ישראל חב לו הרבה מאד.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

למיטב זכרוני נתניהו לא דיבר עת מתקנים בריטיים שחלקם קיימים עד היום ואף ממשלה לא ראתה צורך למחות את ה"בושה" שהוא חש, אלא הזכיר "כלניות" ברחובות. זה לא מתקנים, אלו צנחנים. ולא בושה למקרא הדברים בספר אלא למראה ה"כלניות".

אחר כך אפשר להמציא הכל, כולל פירושים והסברים.

אני איזכרתי בכלל עיתונים במצרים? מתי? הרי כל האיזכור ונקודת ההשוואה אליהם הועלת על ידך. ואתה עוד טוען שמעוותים את דבריך?..... נו יופי. אתה מציב כאן ציטוט של עצמך כאסמכתא ומדביק לי אותו? תודה, לא רוצה.

לדבריך יש ארבעה מאמרים, ואתה מגדיר אותם משמאל "עמוק" ועד ימין "עמוק" (אלוהים יודע מה זה, אתה יכול להמציא מה שתרצה, אבל בסופו של דבר זה יופמיזם לקיצוני). אבל אם כך זו הוכחה שאין אפליה והדרת אנשי ימין מהתקשורת, והתקשורת אינה "שמאלנית" כנטען. אחר ה"ימין" לא היה מופיע שם. אם להביא להקצנה אפשר לומר שזה כמו החנין הזו שטוענת לאפליה ואפרטהייד של ערביי ישראל כאשר בעצמה בכנסת ועצם העובדה הזו ממוטטת את טענת האפרטהייד.

ואני טוען שהגדרת "שמאל" אצלך מעלה החשש שלפי קריטריונים אלו בן ארי איש מרכז מתון.

בקשר לפראבדה - שוב אתה מייחס לי מדמיונך. הפראבדה צויין כמושג לעיתון מטעם, שקשה למצוא בו ביקורת על המנהיג. אחת הטענות היא היעדר כמעט מוחלט (למעט פעמים זניחות) הידיעות על החקירות בענין נתניהו, לעומת השפע בתקשורת בכלל. אכן, זה משיקולי העורך בלבד אלא שהוא יודע היטב מי מורח את הפרוסה שלו ומי מספק את החמאה.... האיזכור של פראבדה וברז'נייב יש לראותו גם כמו האיזכור של פוטין, כלומר השלטון היחידני והרצון לרכז כוחות רק בידי דמות או משרד אחד. שוב, מגמה זו משלתבת ברצון להעביר את הגוף הזה לרשות ולסמכות שלו במקום להחליט אם לחזקו או לחסלו בהתאם לצורך ולתיפקוד. והקטע המודגש הוא עיקר העיקרים בכל הדיון הזה שמבחינתך נראה לי שיותר מאשר בטלויזיה החינוכית עיקרו בהגנה על נתניהו לא משנה מה יעשה. ההבדל בהדגש הזה מוכיח את הזדון מאחורי הכוונה שלו.

בנסף, הטיעון כנגד התקשורת המועלה על ידי אנשי הימין הוא שהתקשורת משרתת את השמאל כמו שהפראבדה שירתה את הקומוניסטים. אז הנה מעצם העובדה כי מופיעים מאמרי דעה שונים עולה שטענה זו הזויה מיסודה.

שרון לא הכחיש , ברק אמר שלא זוכר (לא שברק כל כך אמין בעצמו), ואתה הסברת שפשוט לא יכל לזכור את כל האנשים שלחצו את ידו שם (הסבר מפוקפק מאד, במיוחד במקרה של ברק ונתניהו). אבל בכלל היה שם או היה במקום אחר, שאז לשאלתך הזכרון שלהם אין קשר?

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

שוב, נעדרתי בשל עיסוקים חשובים, קבל התנצלותי על מה שעלול להראות כחוסר התיחסות או כחוסר יחס ראוי לדבריך - ולא היא.

(בניגוד למסקנה לא כל כך חכמה שהסיק מאן דהוא אחר כאן)

[quote author=איסתרא בלגינא link=topic=518771.msg4442944#msg4442944date=1323036468]

אלוהים אדירים, Old Cat, איזה גיבוב של שטויות, שקרים ועיוותים הצלחת לכתוב ועוד בצורה שמקשה על כל אפשרות תגובה! חשבתי לעצור כאן, אבל יש לי חצי שעה פנויה ושום דבר טוב לעשות, אז...

למה שטויות? כי אתה חושב כך או כי טיעון שאינו תואם את דעותיך בהכרח שטויות הוא? נו, שיטת ויכוח ידועה ......

כך גם ה"שקרים", איזה בדיוק? חוץ מהגדרתך שלך כך?

הטקסט הנטוי שלך.

מה הבעיה? ענין של נוחות בכתיבה ובהתיחסות, בהצמדת הדברים לנשוא המשפט. זה מפריע?

מה בן ארי? איפה בן ארי?

נראה לי כי ברור, (הגם שכתבתי בנימה צינית מסוימת), כי בהתאם להגדרותיך את אנשי שמאל מסויימים כאלה או אחרים עולה כי לפי אותם קריטריונים בן ארי היה מוגדר כאיש מרכז מתון ולא מעבר לכך. לא אתה הזכרת אותו אלא זו המסקנה המצטיירת על ואודות הקריטריונים לפיהם נערכו ההגדרות בהודעתך. זה יותר ברור?

מההקשר, אני מניח שאתה מתייחס למאמרים של בן ארי שמתפרסמים לפעמים בהארץ. אני כתבתי שלא נותנים למאמרים שלו במה? אני כתבתי מפורשות שלפעמים הם נותנים מקום גם למאמרים של איש ימין. אז איפה בדיוק נמצא בן ארי במפה הפוליטית?

בעמוד הראשי של מוסף הדעות של הארץ יש בד"כ חמישה או שישה מאמרים ובנוסף מאמר מערכת. לעיתים מאוד נדירות יש שם שני מאמרים מצד ימין ולעולם, למיטב ידיעתי, לא היו שם שלושה. מקרים בהם היו אפס אני דווקא זוכר.

גם אני זוכר. אז מה? אולי יש עוד סיבות מלבד ההדרה של דעות ימין מעמודי העיתון? ראיתי גם מאמרי דעה של בנימין בגין, אבל הוא כנראה גם שמאלני בהתאם לקריטריון זה של הופעת מאמרו בעיתון הזה. (לא שטענת כך). מתפרסמים לפעמים? אז איך זה מתקשר עם הטיעונים שלא נותנים במה? לא, לא אתה כתבת אלא אני מציין את ההקשר הכללי והטיעונים שנשמעים חדשות לבקרים. מה לעשות, מתייחס להיבט רחב יותר לא רק למה שנכתב בהודעתך. דרך אגב, לא זכור לי מאמר של מנחם בגין בעיתון "על המשמר" ולא זכור לי מאמר של בן אהרון בעיתון "חרות". אלו היו עיתונים מפלגתיים במוצהר ובמוגדר, האחד של תנועת ימין והשני של תנועת שמאל.

מצד שני לא ברור לי למה אתה מנסה להתווכח. הרי אתה קראת רק לפני רגע לעיתון הארץ "NEW PALESTINE POST" ופתאום אתה מתנגד להגדרה הזו? אתה לא ציפי לבני מבקרה, נכון?

למה קבעת שאני מתנגד לכינוי הזה ? (כינוי ולא הגדרה). הרי בעצמי כתבתי אותו. או שיש סתירה פנימית בכינוי הזה או שיש היבט אחר שלא מובן לך. מדוע להיתפס קודם כל לאפשרות הראשונה? בגלל הנוחיות?

נו, אבל קל מאוד לבדוק את זה. גש לגוגל וחפש "ישראל היום" פראבדה. כנס לחמשת/עשרת/עשרים/כל מספר אחד שתבחר התוצאות הראשונות ובדוק כמה מהן הן האשמות שהעיתון הוא גרסה מקומית של פראבדה וכמה מהן האשמות (לא מבוססות, אם יש להן ביסוס הן שייכות למחלקה הראשונה) שמישהו מאשים את העיתון בכך שהוא גרסה מקומית של פראבדה. אז באיזו מחלקה נמצא הרוב המוחלט של הקישורים?

אהה….. ריבוי האשמות כנגד עיתון התומך בנתניהו מעיד על חוסר התקפות שלהן. לפי אותו היגיון ריבוי האשמות נגד חאנין משהו (סליחה שאינני זוכר שם מלא של כל זבל מצוי) מעיד על חוסר התקפות שלהן? או שלא הבנתי אותך? כמובן שיש הגזמה "פראית" (בלשון המעטה) במינוח הזה, של השוואה לעיתון פראבדה. (להבדילמהצבעה על בשימוש בטכניקה של רטוריקה) קיצוניות אינה מבורכת בכל מקום, לא משמאל ולא מימין.

ואתה כמובן שתמח לספק אסמכתה. נכון? נו, על מי אני עובד, ברור שאתה לא תטרח. אבל נאה דורש ונאה מקיים, לכן:

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=223287

ולפני שתעוות גם את זה - זה לא אומר שישראל היום לא הוקם על מנת לתמוך בביבי, זה כן אומר שאדלסון לא טוען שהעיתון הוקם על מנת לתמוך בביבי, וזו בעצם היתה הטענה שלך.

כן, הוא טען שזה לא נכון מה שאומרים כי העיתון הוקם כדי לתמוך בנתניהו בלבד. המלה בלבד מופיעה במקור הציטוט שלך.

יש עוד מטרות. ( כמו לתמוך ברעיונות הימין). זה כדי להבהיר כי לידידותו האישית עם נתניהו ומשפחתו אין כל קשר להקמת העיתון..... מה ציפית שיאמר בכנס כזה? גם הוא מדברבהמשך על הסיבות לתמיכה הזו ולא עצם קיומה. (דרך אגב, אינני שולל זכותו לכך). זכורני את הטקסים בהשקת העיתון ובדברי "מה יפית" של אידלסון נתניהו. בוודאי שהוא לא יתמוך בנתניהו אם זה יהפוך עורו ויצטרף לתנועת "שלום עכשיו". ברור שמדובר ברעיונות ותמיכה במי שלדעתו מקדם את הרעיונות הללו. זה לא נכון שהעיתון הוקם כדי לתמוך בנתניהו בלבד, כפי שציין שם. אלא הוקם כדי לתמוך בנתניהו כמקדם הרעיונות הפוליטיים ולהשפיע על מהלכים פוליטיים באופן שיתאימו למי שהקים את העיתון. זה נעשה על ידי קידום ותמיכה בוטים במי שמשרת את המטרה של בעל המעה. קצת מופשט ומסובך? ככה זה בחיים. לא כל דבר אפשר לפתור או לפטור בהיגד פשטני בנוסח "זה שקר של שמאלנים" כפי שמאד מקובל לשמוע. קרא גם בהמשך דבריו. הוא מצהיר אין לו אינטרסים פוליטיים אבל מיד מסביר זאת בהיעדר אינטרסים כלכליים. איש לא טען שהוא מתחבר אל נתניהו ומתחזק את התמיכה בו בגלל רצון לקבל משהו מושחת במשמעות כלכלית. אז למה הוא מתגונן? אולי בגלל הרצון להעביר עיקר המחשבה לכיוון בו הוא צח כשלג?

(במאמר מוסגר: לדעתי הנסיון לחוקק חוק מיוחד מה שנקרא "חוק אדלסון" כדי למנוע ממנו להפיץ את העיתון שלו הוא רע. עצם המעשה גרוע ומזיק מכמה וכמה בחינות, כמו כל חוק המכוון לפרסונה ומכליל לעבר).

לחליפין, נראה אותך מוצא בעיתונות הממסדית במצרים בתקופת מובראק ידיעות בסגנון של "מובראק התבזה" או "מדוע מובראק תומך במושחת?". אין חיה כזו.

אכן, יופי של דוגמא ומופת. כמו שפעמים רבות אני קורא "אבל הערבים …." או "גם הם עשו ככה……"

בישראל היום יש ידיעות שליליות על ביבי. נכון, יש פחות, הרבה פחות, מאשר בידיעות אחרונות. אלא מה, שם מפריזים לכיוון הפוך... בידיעות, ביבי לא יכול להישמע לרחשי ליבו של העם או להימלך בדעתו או לשנות את דעתו או אפילו להתחרט - הוא יכול רק להיכנע, לזגזג או להתקפל.

מענין שאני קורא בכל סוף שבוע גם בידיעות וגם במעריב מאמרים התומכים בנתניהו ובמדיניותו, לא משנה מה היא. גם אתה ציינת מקודם כמה כותבים כאלה. מה שנכון הוא שפעמים רבות גם כותבים האוחזים בדעות ימין מובהקות וגם כאלה האוחזים בדעות שמאל מובהקות מאוחדים בדעה על חוסר מנהיגות, חוסר החלטיות וחוסר תיפקוד מדיני של נתניהו. כל אחד – לכיוון אחר, אבל המכנה המשותף על ה"זיגזוג" ברור. זה לא בגלל שינוי דעה כתוצאה משינוי מצב (רק חמור לא משנה דעתו, אמר פעם מישהו) אלא כעולה מדברי הביקורת מכל הצדדים בעיה לגבש דעה ולהנהיג בהתאם.

אתה אמיתי? הרי האיש סיים את הקריירה הפוליטית שלו כיו"ר מר"ץ. תזכיר לי איפה מר"ץ במפה הפוליטית הישראלית? לא במשאל הקיצוני, שמתחיל מחד"ש, לא בשמאל המתון שמתחיל בעבודה, מר"ץ נמצאת באמצע - מפלגה שמתנדנדת בין שמאל ציוני לשמאל פוסט-ציוני. אז בהנחה ששמאל עמוק הוא בין שמאל מתון לשמאל קיצוני (וזו הרי מונח שאני טבעתי, ברור שאני יודע מה המשמעות שלו), איפה בדיוק אתה רואה את ביילין?

אם כך לא ברור לי מה זה "שמאל עמוק". לא ביטוי יותר מתון למה שאחרים מכנים "שמאל קיצוני"?

כלומר, אותו הדבר רק בכינוי שפחות מעורר התנגדות? כמו שכתב, ביטוי שאתה המצאת. אז תפרש לפני השימוש.

ועכשיו עברת את הקו שבין חלקיקי אמת לשקר בוטה. אני כל הזמן כתבתי שישראל היום נוטה לימין. מצד שני, כשמשחקים כל כך קרוב לגבול באמת קשה לשים לב כשעוברים אותו. אולי כדאי שתתרחק ממנו קצת?

היכן בדיוק? לא הבנת את הציניות שבמשפט? אז קצת יותר פשוט: אם טוענים שלא נותנים במה וסותמים פיות לאנשי ימין ובו זמנית מסתבר שיש במה ויש ביטוי, זה קצת מערער את הטיעון. ואין מדובר רק במה שכתבת ישירות אלא בהקשר ובטיעונים הנשמעים לרוב בהקשר זה.

אבל כמובן הכי נוח להגדיר "שקר" אם לא מבינים.

רגע, מישהו שהשתמש בדיוק באותו ניק כמוך לא כתב ממש באותה הודעה שהשוואת ישראל היום לפראבדה היא טריק של הימין? האם אתה מושתל ימני שבא להגחיך את השמאל? אם כן, אתה עושה יופי של עבודה.

שוב, שאלה של הבנה. נכתב בציניות מסוימת. הגדרות על המבקרים או הטוענים נגד דרכי התנהלות של השליט כי הם "אויב העם" או "בוגדים" או שמניעיהם בביקורת הם שנאת השליט או שנאת העם או רצון לפגוע במולדת – אלו נראים כלקוחים מהטרמינולוגיה של פראבדה ועוד כמה תועמלנים קומוניסטים מימי שנות השלושים והארבעים. יש לזה מונח מיוחד בשפה הרוסית. השיטה המקובלת דהיום על אנשי הימין (בהכללה גסה כמובן) לנקוט בהגדרות דומות כלפי מי שמעביר ביקורת על התנהלות השליט או מדיניות הימין, מזכירה בדיוק את שיטת הטיעונים ההיא. לא השוואה לפראבדה אלא שיטת הטיעונים הדומה לטרמינולוגיה ולאופן ההיגד שהופיעו אז.

ביקרת יש, אפילו בישראל היום. השאלה היא המינון. הרי ישנם גם שניים או שלושה אנשים בארץ שדווקא תומכים במדיניות של ביבי. בעצם, אם לשפוט לפי תוצאות הבחירות וכל סקר שנערך מאז, יש קצת יותר משניים או שלושה. אבל הרוב המוחלט של הדעות בעיתון הן נגד. נשמע לך כמו צירוף מקרי? וכמובן הפיכת הטענה ש"הרוב המוחלט הם שמאל" לטענה "כולם שמאל" היא התקפה על איש קש. מה יש, לא יכול להתמודד עם הטענה המקורית אז אתה מגיב לעיוות שלה?

יש הרבה אנשים שתומכים במדיניות של נתניהו, בנושא זה או אחר. יש הרבה שמתנגדים לה, בנושא זה או אחר. יש גם כאלה שתומכים בנושא זה ומתנגדים בנושא אחר (או להיפך) ואין בכך סתירה. טוב מאד שיש בעיתון, כל עיתון, הרבה יותר ביקורת על מדיניות או אופן התנהלות, מאשר דברי חלקלקות.

הבעיה היא באנשים שתומכים בנתניהו בכל נושא כי מדובר בנתניהו, ורואים שכל ביקרות על נתניהו ביטוי לשנאת האיש (לא דרך והתנהלות אלא האיש) או שנאת המדינה או הבלים דומים, ומתקשים לראות בהתנגדות לפעולתו משהו עניני אלא לדידם הכל מתוך שנאה לאיש.

אם הרוב המוחלט של מאמרי הדעה בעיתון הם מצד שמאל (שלא לדבר על מאמרי דעה שמתחזים ידיעות חדשותיות ופרשנויות), הרי שזה עיתון שמאל. ההיפך אם הרוב מהימין. אם יש לך הגדרה אחרת, אשמח לראות אותה, עד אז זו ההגדרה היחידה שיש.

שוב, כנראה שיש לנו חילוקי דעות בשאלת הגדרת "שמאל". עיתון המייצג מפלגה הוא מוגדר בהתאם. מעבר לכך יש דעת העורך המשפיעה במאמריו על השאר, ותו לא.

האמירה על החיילים הבריטיים היתה כל כך אמת, ששבועיים אחריה העיתון (אותו עיתון בו קדמון כותבת...) פרסם התנצלות/הבהרה בה נכתב שמבדיקת ההקלטות התברר שהדברים לא נאמרו.

כל כך סודית שלא התפרסמה? או שרק יודעי ח"ן ראו אותה? או דמיינו אותה? למיטב זכרוני הוא עצמו לא הכחיש רק אמר שהוצאו מהקשרם. יכול להיות.

הרי ביבי לא סתם הזכיר חיילים "בריטיים", היה לזה הקשר - הוא סיפר שהוא פחד שכשהוא יגיע לגיל הגיוס, הוא לא יהיה מספיק חזק כדי לעמוד באימונים. אז איך בדיוק זה יכול להיות הצבא הבריטי?

נדמה לי ש"קצת" חטאת בעיוות הדברים והאמת. מדובר על נאום בו הזכיר את הבושה והחשש למראה החיילים הבריטיים, שליטי הארץ הזרים, (שנעלמו מישראל לפני שכלל נולד). אמירה לאומית גאה שעוסקת בעצמאות לאומית ומדינית, שהיתה יכולה להיות מצויינת אלמלא האיזכור הלא מוצלח בנסיון לתת נופך אישי לדבריו. מה הקשר לעמידה באימונים? עדיף שהיה נמנע מהמצאת תיאורים מופרכים בנסיון נואל לתת נופך אישי לרעיון אידיאולוגי, היה נשמע הרבה יותר טוב.

בנוגע לתמונה של נועה, מאיפה לך לדעת שהיא לא היתה במסגור? רק אם אתה מניח מראש שהאיש משקר אתה יכול להסיק שזה שקר,

לא, אלא גם מכך שבחלוף חודש צחקו גם עובדי הלכה שהתמונה עדיין במיסגור. למעשה היא מעולם לא נמצאה. ההגיון המעגלי הוא שרק אם אתה מניח שהוא מקפיד בדיבורו תמיד אז מכך נובע שדיבורו אמת ולא יתכן אחרת. מעצם היותו פוליטיקאי זה לא יכול להיות.

וזה כבר בהתעלם מהשמועות על השפעת זוגתו הנוכחית להרחקת הקשר עם בתו מנישואיו הקודמים, ענין אנושי ומוכר ודי נפוץ וגם הם בני אדם על כל המשתמע מכך. אבל כמובן שזה שוב ביטוי לשנאת נתניהו וטיעון של איש שמאל……. (זה במיניות, אם לא הבנת). רק שכלפי הגברת בגין גם בעיתוני שמאל אמיתיים איש לא העלךה כל טיעון אלא להיפך. אז אולי בכל זאת לא מדובר בתעמולה שמאלנית?….

אבל זה היגיון מעגלי. והפגישה עם אריק (ושכחת את ברק) בנגמ"ש? גם אין בעיה. אז שני היריבים הפוליטיים הגדולים שלו אומרים שזה לא נכון, הרי יריבים פוליטיים ובמיוחד שני אלו מעולם לא שיקרו.

בוודאי ששיקרו בעבר. רק נתניהו הוא פוליטיקאי שלא משקר, לפי המצטייר מהודעתך..... (גם זה בציניות, לפני שתיעלב). הרי שרון התחיל בפוליטיקה גסה עוד בהיותו במדים,ואת עשייתו בפיקוד דרום לפני המלחמה אני זוכר מידיעה אישית. ועל ברק בכלל אין מה לדבר . אז מה? הטיעון שלא זכרו אותו כי היו כל כך הרבה חיילים בסביבה יותר ממצחיק. דווקא אותו לא זכרו? ברק לא זכר את הקצין בצוות שלו, הקצין שהציל בזמנו במבצע במצרים? וכמובן שאין קשר לכך שהסתבר כי היה במקום אחר אותה עת ולא שם. שוב, נסיון לתת נופך אישי ו"אמין" לסיפור וכשלון בכך.

[/quote]

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

איסטרא, חבל על זמנך. אתה מצפה מאיש שמאל (ועוד אחד הנמצא שמאלה מביילין אם לשפוט לפי הודעתו האחרונה) להיות ישר, בעוד שאין הוא מסוגל להיות ישר עם עצמו ולהודות בינו לבין עצמו בסתירות ובדמגוגיה בדבריו. אמרתי כבר לא פעם - איכותה של טענה או עמדה נמצאת ביחס הפוך לכמות השקרים הנדרשים על מנת להצדיק אותה.

דוגמא קלאסית לחוסר היכולת להבחין בכל גוון אחר, ולשייך לאחרים את חוסר יושרתם שלהם. הצעקנות הימנית המוכרת על "שקרים" בעת העמדת המראה היא שיטה ידועה ומוכרת. בעיקר על ידי מי שהפכו הדמגוגיה לעיקר ומהות טיעוניהם, ובמיוחד טיעון "זה שמאל קיצוני" כתשובה כמעט קבועה, בלא קשר למה ששואלים אותם.

חתול זקן, אני אחזור רגע להודעות הקודמות, אלה שלא הספקתי להגיב עליהן. כשטוענים בפני אדם המגדיר עצמו כשמאלני .....

על מי אתה מדבר, עלי? תיקון קטן: את ההגדרה שלי את עצמי אני אגדיר. כל השאר - מגישתך הלקויה.

ולהמשך בדוגמא שלך על כלב השמירה של הדמוקרטיה - אכן, כאשר רוצים לעוות וליצור "דמוקרטיה" מתאימה יותר לדרכנו , בסגנון הידוע משכנינו או בחופש הביטוי המוכר מארצות הדמוקרטיה העממית, אפשר להגדיר את הכלב כחולה ולהצדיק בכך את השמדתו. האם הכלב חולה או אלו המגדירים אותו ככזה?

[הממשלה אישרה העלאת הסכום בקניות באינטרנט הפטור ממכס]

לא שאני מתלונן חלילה על עצם הרעיון, אבל בינתיים לא ראיתי הסבר אמין על:

* כמה זה יוצא? כמה עד היום בשנה האחרונה קנו באינטרנט מחו"ל, שילמו מכס וכמה זה "עולה". על מה באמת מדברים כאן לעומת הרעש התקשורתי והתדמיתי.

* כמה זה יגביר את הרכישות בחו"ל לעומת בארץ? כמה זה עלול לפגוע במערכת הסחר בישראל בחנויות קטנות וכד' והאם עלולה להיות השפעה שלילית על אנשים כאן.

* כמה זה יגביר את הרכישות בחו"ל? כמה זה יגביר הוצאת מט"ח בחו"ל לעומת המתרחש היום, האם זה רק "אחד תמורת אחד" או שצפויה הגדלת ההוצאה.

* מי הנהנה? מי יהנה מהשינוי, האם קבוצה מצומצמת של בעלי אמצעים שקונה באמצעות האינטרנט או גם הגברת שהכנסתה בעשירון השני והשלישי וממילא גם אין לה מחשב ומעולם לא קנתה במקוון, ואשר להקלת חייה שלה היו השינויים צריכים להיות מכוונים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4157291,00.html

מה לעשות שמענין אותי יותר התועלת הכללית לאלה הזקוקים לה בחברה מאשר האפשרות האישית שלי לקנות נעליים ב-50 ש"ח פחות.

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

לגבי קדימה - לא מעניין. לא מפלגה אלא קבוצת אופורטוניסטים וטכנוקרטים. זה שלא הפסיקו את מה שקודמיהם התחילו לא אומר דבר מעבר לאימפוטנטיות של החבורה הזו.

כאשר הם יהיו בשלטון - נבקר אותם באותה מידה.

לגבי סילבן שלום - מי שהיה שר האוצר בתקופת ראש הממשלה נתניהו הראשונה לא היה שטרית?

מדובר במדיניות של נתניהו עליה הצהיר ובה התגאה בהיותו לא בשלטון, כל השאר פועל יוצא.

לגבי העיקרון של סכומים לעומת מעשים (גם לא בהקשר של לשון הרע אלא רק העיקרון של איומים ותביעות שגורמות למעשים או לחדול מהם רק מעצם ההגשה): קראתי את שהתפרסם כאן

www.wnetnews.com

שזו הכתובת העדכנית של

wnet

אם זה נכון, ועדיין זה אם גדול מאד, אז המשמעות היא שרק מעצם הגשת תביעה ובה מן הסתם נקובים סכומים לא קטנים, גופים עיסקיים חזקים ובעלי אנמצעים ויכולת משפטית משמעותית העדיפו לא "להתעסק" בהליכי משפט יקרים גם אם בסופם יהיה פסק לזכותם. זה אומר משהו על ההבדל ועל הצפוי אם התיקון החדש יתקבל.

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

^^^

הקריאות "בגין רוצח" ו"שרון רוצח" באו קודם. וכמובן השיר "שרון שרון, שר הביטחון, כמה ילדים הרגת היום".

נכון מאד. בזוי מיסודו. גם התהלוכה מול לשכתו של בגין עם רישום מספר ההרוגים בלבנון לדעתי לא במקום ואסור היה לה להתקיים. לא זכורות לי תמונות של שרון או בגין בתחפושת של רוצח המכוון נשקו כנגד יהודים, שאלו תמונות וצעקות המכוונות להסית יהודים כנגד האישים הללו, (להבדיל מתמונות המכוונות לעורר רחמים על ערבים). אבל + מה שמענין הוא רק למה אתה חושב שמי שטוען נגד התופעה הנוכחית היה בהכרח בעד התופעה המקבילה בעבר?

התנגדתי לתופעה ההיא אז כפי שאני מתנגד לתופעת הקריאות הללו היום. זו נבלה וזו טריפה. ההבדל רק יש בכך שקודם הנעלבים (ובצדק) הבטיחו שהם יהיו טובים יותר, ואחר כך ירקו בפרצוף הבוחרים.

יש עוד הבדל קטן והוא קשור באלימות המופעלת פיזית, כפי שאמר פעם מישהו:"הרימון עף תמיד מימין לשמאל".

מאז קום המדינה צריך להיות אחרת, ומאז שנות השישים התחלנו להתרגל שאפשר גם אחרת, ואחר כך נבחרו אנשים שהיו צריכים לעשות אחרת והבטיחו זאת ברבים, והסתבר שהם לא רק אותו דבר אלא אף יותר גרועים.

אז למה הנחירות והנפיחות של דרעק מסוג אחד מצדיק את ההסתה של זבל מסוג אחר?

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

איפה היית כש"מנהיגי המחאה" ברוטשילד צעקו "ביבי הביתה" או "ביבי טרוריסט" (ולא, נניח, "ביבי תשנה את המדיניות הכלכלית\חברתית")?

לא שמעתי שצעקו ביבי טירוריסט, אלא אם הכוונה לטירור חברתי-כלכלי שערך בזמנו (גם על אמא שלי, בת 80 אחרי אירוע מוחי ומשותקת בחצי גוף, שאמר שמקבלעי הקיצבאות צריכים לחפש עבודה כי מקבלי הקצבאות הם רק בטלנים שלא רוצים לעבוד ולכן קוצצו הקיצבאות שלה בכמעט חצי).

וזה לא מצדיק כמובן מתן קיצבאות לכל דיכפין, במיוחד למי שהפך ה"עבודה" על מוסדות הרווחה לעיסוק עיקרי שלו. גם לא מצדיק פגיעה במי שהקיצבאות הגיעו לו כדין ובצדק .

שמעתי צועקים על צדק חברתי (מה זה בדיוק? מישהו יודע?) ועוד הרבה מילים ללא אמירה מדויקת.

שמעתי בעיקר דרישה למדיניות חברתית-כלכלית שתתן תקוה ותאפשר תחושת הגינות בחיים שלנו כאן.

וכן, מוצדק לבוא בטענות לנתניהו כי הוא הנושא באחריות עיקרית בקידום מדיניות חברתית - כלכלית זו, שהוא מטיף לה מאז תקופתו הראשונה כראש ממשלה וביתר שאת בימיו כשר אוצר אצל שרון. אין ספק שיש לו זכות מלאה לנהוג בהתאם לאמונתו הכלכלית-אנטי חברתית, כי הוא ראש ממשלה. כפי שיש לו זכות והחלטתו לגיטימית בהתחומים אחרים בסמכותו בתפקיד זה. כפי שהיתה לו זכות וסמכות לתת מתנה חצי חברון בגלל שהאמריקאים השתעלו, כי הוא ראש ממשלה וזה עבר אישור בממשלה (למרות שלא אהבתי את ההחלטה הזו, כמובן שגם אף אחד לא שאל אותי). זו המדיניות שלו והוא ארחאי עליה לטוב ולרע, להצלחות וגם (ובעיקר) לכשלונות.

ועוד משהו:

כולם משתינים בבריכה. אבל ניסו להסתיר ולא התגאו, כפי שנהוג בשאלת כלה לחופתה. ואז מסתבר כי מי שנבחר לאחר שהודיע כי הוא יקפיד יותר, גם עושה זאת מהמקפצה על ראש כולם ומספר שזה גשם.

אבל הנה ההוכחה כי מצבנו הכלכלי הרבה יותר טוב מזה של שוויץ, גם המדינה שלנו מתנהלת ביתר קפדנות ודייקנות מאשר של שוויץ. אולי זה מסביר את הירידה באבטלה (מלבד השינוי בקריטריונים שהנחה האוצר כדי שסטטיסטית התוצאה תהיה נוחה יותר). התמונה מציגה את ממשלת ישראל היעילה לעומת ממשלת שוויץ הבזבזנית.

[attachment deleted by admin]

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

ביקורת על נתניהו אינה רדיפה. ביקורת על נתניהו במקרים בהם לא היתה מועברת ביקורת כלל אילולי זה היה נתניהו, או קשירת שמו בביקורת שאינה קשורה אליו בכלל, או בחירת מילים מפוצצות לתאר דברים זניחים, זו כבר כן רדיפה.

וכן, התנגדות ל"מדיניות של ביבי" (בניגוד, למשל, ל"מדיניות ההגירה", "המדיניות ביחס לטורקיה" או כל "מדיניות בנושא X" אחרת) היא ביטוי לשנאה. אם ציפי לבני בוחרת לתקוף כל החלטה של ביבי גם בעוד שהיא עצמה תמכה בהחלטה דומה (לפני שביבי הסכים איתה), אז כן - היא וכל העיתונאים ש"מתנגדים למדיניות של ביבי" מונעים בעיקר משנאה או מתחמנות פוליטית.

אבל כמעט כל ביקורת על מדיניות או ביצועה מוגדרת על ידי חסידי נתניהו כביקורת על נתניהו, נגד המדינה או שנאה סתם (בערך כמו התגובות בכל פעם שמלינים על פיעילות שלילית של איזו קבוצה חרדית). תבדוק את רוב התגובות במרחב הדיגיטלי או המודפס של מי שברור שאוהד את נתניהו ותראה את המכנה המשותף - גם בפורום זה. כאשר "המחאה של שד' רוטשילד" זכתה להגדרה "זה סתם שמאל קיצוני שרוצה הבלטה פוליטית ושנאה לנתניהו" על ידי חברת כנסת של הליכוד, חיפשתי מאד ומצאתי כי אין כל בעיה אילו נתניהו היה מאמץ מדיניות כלכלית-חברתית אחרת. כלומר לא נגד נתניהו האיש אלא דרכו ומדיניותו, אשר כראש ממשלה וכשר אוצר יש לו הזכות המלאה להוביל וליישם.

הרי הוא נושא הדגל של מדיניות מסוימת, מבטא תפיסות עולם מסוימות וטוען שיפעל למימושן. גם במאמריו שכתב כאשר לא נשא משרה רשמית בממשלה הביע ראיה מסוימת מאד של העולם הכלכלי והחברתי. אז לךמה זו לא מדיניות נתניהו כאשר הוא ראש ממשלה ומיישם אותה? לכן זו מדיניות נתניהו כפי שהיתה בעבר מדיניות אולמרט, מדיניות ברק וכן הלאה. יש גם מדיניות ש"ס שניתן להגדירה כמדיניות עובדיה יוסף (על פיו ישק דבר) וכו' וכו'. אם נתניהו נואם ומעיד על עצמו כמחזיק במדיניות מסוימת, ופועל לממשה בממשלה, זו מדיניות של נתניהו. חלק מהאחריות של מנהיג (?) שמגדיר עצמו ראש ממשלה.

כמובן שכאשר נתניהו עמד על המרפסת ועודד את אלו הצועקים "בדם ואש את רבין נגרש" זו ביקורת לגטימית כלפי ממשלת המערך וללא איזכור בכלל של אדם זה או אחר. הייתי רוצה לראות אם היו מעיזים להתנהג כך אם מנחם בגין היה בחיים. כך היה גם כאשר דובר באריק שרון "השמאלן הבוגד".

דרך אגב, מענין מדוע מגדירים כשנאה כאשר ראש אופוזיציה מנסה להבליט ולהציג מגרעות ביריב פוליטי ומדיניותו שהא מוביל ואין כך כאשר מי שהיום ראש ממשלה היה ראש האופוזיציה ועשה אותו דבר בדיוק?

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

מעניין היכן מצאת ימני שיטען דבר שכזה בנוגע לאורי אורבך. למעשה, אני אגלה לך סוד קטן: אין לי שום בעיה גם עם אנשי שמאל שבוחרים לתקוף את התיקון לחוק לשון הרע, כל עוד הם מביעים טיעונים ענייניים (בין אם אני מסכים עמם ובין אם לאו). למשל, טענה לפיה לפני העלאת הפיצויים יש לבחון את הבעייתיות בחוק שקיימת בו מימים ימימה היא טענה עניינית.

לעומת דבריך, מה קורה בפועל? במקום שכל מתנגד לחוק יוקע כ"שמאלני עוכר ישראל" כדבריך (הכי כיף לשחק אותה מסכן ונרדף, לא? ואם אין רדיפה - נמציא), כל מי שתומך בחוק מוקע מייד כפאשיסט על גבי התקשורת.

טרם, לכן צריך להזהר. בטוח שזה יגיע. למה? כי זה הסחף והכיוון של השנים האחרונות.

אכן, אם אין רדיפה נמציא. לכן ממציאים שהתקשורת היא שמאלנית ומי שתוקף מחדלי נתניהו הוא שונא שלו ורודף אותו ובכלל נגד המדינה עצמה, ומי שמעלה טענות על מדיניות חברתית-כלכלית של נתניהו ברור שזה ממניעי שנאה, שמאל קיצוני וכיוב"א (נציגת הליכוד בכנסת, בתחילת "מחאת רוטשילד").

לא כל מי שתומך בחוק מוקע כ"פשיסט". רק אלו שטוענים כי התנגדות למדיניות של ביבי היא רק ביטוי לשנאה, נגד המדינה, בגידה במדינה או חבלה בה, כביכול ביבי הוא המדינה ומיצוי מהותה.

מי שפועל להעלאת הסכומים אך בהשארת פגמי החוק כהוויתם היום, ברור שיודע כי מדובר בהחרפת המשמעות והתוצאות של הפגמים הללו. התומכים בכך או שאינם מבינים או שמתכוונים לאותו דבר.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

אם מדינת ישראל חושבת שיש צורך בערוץ ממלכתי, שיממנו אותו מהאוצר הכללי.

ככה לא צריך מערכת גביה שעולה חצי ממה שהיא גובה, ומס שרירותי שצריך לריב איתו אם כן רואים אם לא רואים איך רואים מה רואים יש טלוויזיה יש לה טיונר אין לה טיונר עברתי דירה לא עברתי דירה יש לי שותפים אין לי שותפים.

די, נשבר לנו הזין מרשות השידור.

לקצץ שם טוב טוב את השומנים ולסגור כל מה שלא נחוץ.

לסגור את מערכת הגביה הידועה לשימצה.

ושכל אזרח ישלם שקל אחד מתוך המיסים כדי לקיים ערוץ ממלכתי במתכונת חסכונית המתמקדת במה שצריך ואין בערוצים מסחריים.

מעולה !

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

נשמע בקיא, אבל הוא לא. איך אפשר להיות בקיא בנוגע להצעת חוק שבכלל לא קראת? אני קראתי הן את החוק והן את הצעת התיקון לפני שהבעתי דעה וגם הבאתי אסמכתאות לדברי. Old Cat לא הביא אסמכתאות.

קח למשל את פקודת הנזיקים: חוק לשון הרע מפנה אותך ישירות אליה. פקודת הנזיקים מפנה אותך ישירות לחוק לשון הרע. אבל Old Cat החליט שפקודת הנזיקים לא רלוונטית. על סמך מה? כי זה הורס לו את התזה...

הוא אפילו לא שם לב שבאתר שהוא ציטט טעו בלשון החוק!

הנזיקין. הנזיקין, לא הנזיקים. אם כבר קראת וטוען לבקיאות............... או שמא כוונתך לפקודת הנזיקים האזרחיים? (שגם היא שארית מימי המנדט וטלאים שונים). אם כך הרי שזה השם הנכון . גם כאן כבר הוגדרה מחדש כחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות מדינה) (תחילתה מלפני כ-60 שנה כמדומני). גם היא לא כל כך רלוונטית לענין הזה אלא במקרים מאד נדירים.

טענתי שלא רלוונטי באיזכור שלך אותו או ההקשר הזה שעשית. ציינתי שלשון הרע יכול להיות מקרה פרטי במסגרת פקודת הנזיקין (שיש כמובן עוד הרבה מקרים של נזק שנעשה לכאורה וניתן לתבוע ואין קשר ללשון הרע, לכן לא לענין לאזכר זאת כשעוסקים בענין אחד מתוך הרבה ש"מכסה" פקודת הנזיקין אלא יש להתמקד בלשון הרע.

לא שאלת על סמך מה אלא החלטת בעצמך סיבה שנוחה לך . נו יופי, טיעון למופת.

התימוכין העיקריים שהצגת הם העובדה שאתה טוען זאת. יופי של טיעון.

לשון החוק שם פשוט הועתקה מלשון החוק במקור. לא מדובר בפרשנות או רישום חלקי בהתאם לצורך.

http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/101011_Criminal_bypass_route.aspx

"מאיפה הגעתם לסכומים האלה?", תהה ח"כ אורי אורבך. לדבריו, לא ברור כיצד ניתן להעמיד סכום פיצויים כה גבוה על דיבה, בעוד שעל אלימות פיזית מפצים בסכומים נמוכים הרבה יותר. "זה לא אפקט מצנן", אמר על ההשלכות של התיקון לחוק, "זה אפקט מקפיא, מקפיא למוות". לדבריו, ברגע שלכתב או עורך יהיה ספק קטן שבקטנים, הוא יעדיף לא לכתוב כדי לא להסתכן. סכום כזה, הבהיר, יכול בקלות לחסל עיתונים קטנים ובינוניים רק בגלל טעות קטנה שנעשתה ברשלנות. "הפסד אחד בתביעת דיבה אחת", הזהיר, "בתאונת עבודה אחת, תגמור פה עיתונים".

מסתבר שעדיף לי לתת לך מכות מלקלל אותך...

אמת. וזה די משתלב במגמה הכללית.

אבל כדאי שיזהר אורי אורבך, תיכף ומיד יקראו לו שמאלני בוגד עוכר ישראל מסייע לטירור (כמו בדרך כלל למי שמעלה איזו ביקורת למעשי החונטה שהוא נאלץ להסתופף באדוות צחנתה). אחד הבודדים שאין פקפוק שיושרם ובכוונותיהם, בין אם מסכימים לדעה או לא ואפשר לדון ענינית בדעה בלא לחשוש ממניעיו וביושרו האישי, בניגוד למרבית עמיתיו לבית עבודתו.

...........

2. מכיוון שמדובר בתיקון לחוק לשון הרע, מן הראוי להוסיף או לשנות סעיפים על מנת שתביעות SLAPP יהיו קשות הרבה יותר ושיינקטו הליכים פליליים כנגד כל מי שמבצע שימוש בסוג כזה של תביעות. במצב כזה, לקרוא לחוק הנ"ל "חוק סתימת פיות" זה בהחלט הגיוני בהתחשב בכך שכל בריון יכול לאיים בתביעות SLAPP כנגד מי שמפריע לו במלאכתו.

אכן כך, וזו רק אחת הנקודות העקרונית והפונדמנטליות שהיה צריך להתיחס אליהן, אילו המטרה והמניע היו באמת תמימים ורצון לתקן ולשפר ליקויים. היעדר התיחסות מתאימה אומר או שאכן הכוונה המסתתרת היא זדונית ועיקרה השתקה (ולכן צריך להעיף הן אותה והן את מציעיה) או שמא אין כוונה כזו אבל מציעיה מטומטמים עד כדי כך שלא מבינים מה עושים (ולכן צריך להעיף הן אותה והן את מציעיה) .

וברוח אחרת:

זכור לי מקרה של איום בתביעה כזו שהשתיק ביקורת לגטימית ותלונה אמיתית שהתפרסמה באחת הפלטפורמות היותר נפוצות, ועסקה במוצר לקוי ושירות לקוי. לקח בערך 10 דקות שהתלונה וכל התיחסות אליה הוסרו מיידית, העורך ומנהלי האתר למדו את עובדות החיים בארץ השקשוקה, ומנהל אותו פורום "הועמד בפינה" בהתראה שישא בעצמו בסכומי העתק שהוזכרו שהיו כמה מאות אלפי שקלים. אבל כמובן שיהיו כאלה שיאמרו שאין כלל קשר להשפעה של בעלי אותה קבוצה שאליה משתייך אותו עסק, שסיפק השירות הלקוי והמוצר הלקוי, ואין כל קשר לאיום בתביעה שהגיעה ממשרד עוכרי דין מאד מפורסם ומקושר.

מקרה נוסף היה עם חברה מסחרית למכירת והשכרת מצלמות, נגדה התפרסמו כמה וכמה תלונות והיה לקוח שהקים אתר בו סיפר את סיפורו. החברה במקום להתמודד ענינית ולפתור התקלה שגרמה פנתה לדרך של הגשת תביעה במסגרת לשון הרע, בגין הפירסום הרב. אחרי שנתיים השופט קבע שהבחור צודק, הן בהיבט האמת והן בהיבט הענין הציבורי-צרכני. בינתיים הוא הוציא הרבה מאד כסף, ומזלו שיש לו אישית "כיסים עמוקים". הוצאות שנפסקו לא כיסו את ההוצאות האמיתיות, בוודאי לא את הנזק לפרנסתו באותה תקופה.

זכור לי גם מקרה בו אויימתי אישית על ידי עורך דין מחברה המציגה עצמה כ"אירגון" ולא טורחת לתקן כאשר מתיחסים אליה כ"עמותה", מלכ"ר), והיא חברה בע"מ עם מספר ח"פ ומחוייבת להתנהל כחברה בע"מ, וגובה כספים בעבור תעודות אלו ואחרות שמסירתן מותנית בתשלום מתאים. מדובר בגוף המציג עצמו כאביר הצרכנים הצדקני וכמעט רובין הוד של העם, ומשום מה טען עורך הדין כי איזכור העובדה שמדובר בחברה בע"מ (זו אמת, ויש הגנת אמת דיברתי, והיה העתק רישום מרשם החברות) עלולה לגרום לזילות ולבוז והעלבת הארגון כגוף ומקבלי השכר בו כפרטים . עצם ה "עלולה" מספיק להגשת תביעה ולפתיחת מסלול משפטי יקר ומעיק.

מצאתי אז גם בעיה על פניו ולכאורה בכך שגוף כזה המתפרנס מתלונות על עניני צרכנות, ועיקר הכנסתו מריבוי פניות אליו והצגתו כמייצג צרכני העולם ואחותו, גם מנהל פורום צרכנות ובו מפנה בעיקר אליו עצמו.

נו טוב, אז סביר שבמשפט אחרי 4 שנות דיונים ופרנסה לעורכי דין ושיתוק מלא של חיי הרגילים תביעתם היתה נדחית, אבל בינתיים הייתי מתרושש.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

רוצה לדבר על עיתונים? בבקשה.

על "הארץ" אנחנו מסכימים. העיתון הוא פוסט ציוני עם נטיות לאנטי ציוני, כשפה ושם הוא "מאזן" במאמר דעה בודד מפרי עטו של איש ימין.

אני מבין שלדעתך בן ארי הוא איש מרכז מתון, רודף שלום וכל מעשיו תרמו בעבר לבטחון המדינה ומוכיחים נאמנות עילאית לה ולחוקיה. אני חושב שהוא ואנשיו מסוכן לקיום מדינת ישראל יותר מאשר סכנת החמאס.

"ישראל היום", הוא הביביטון בלשונך, הוא בהחלט נוטה לימין.

הוא נוטה לאן שביבי נוטה.

קשה לתמוך בביבי ולא לתמוך בימין כמו שקשה לתמוך בלבני ולא לתמוך בשמאל. אבל השם "ביביתון" יכול לשמש רק את מי שלא קורא את העיתון הזה. קח למשל את עיתון יום שישי האחרון: כותרת משנה (ואחריה כמה פיסקאות) של התחקירן הראשי של העיתון היא "ביבי התבזה בתמיכה בהצעת חוק [כזו או אחרת]" - הציטוט מהזיכרון. היית רואה בפראבדה, למשל, כותרת בסגנון "ברז'נייב התבזה" בזמן שלטונו?

כן, תעתוע ידוע של אנשי ימין לפזר סיסמאות על ההשוואה לברז'נייב. תעתוע ידוע גם להשתמש בפראבדה כדוגמא. רק שהמשל כלל לא רלוונטי לנמשל. אבל כשצריך ........

בין השאר ראיתי בגליונות השונים של ישראל היום ביקורת על ההתמהמהות של ביבי בשורה של מינויים, כל גודל הממשלה, על רצונו להאריך את חוזהו של נציב שירות המדינה הולנדר (כולל רמיזות שהמניע הוא שחיתות - פעמיים!), עם אי ההחלטיות בקשר לחדר המיון הממוגן בברזילי ועוד.

רק שבעל המאה והמעה עצמו הצהיר לא פעם על מטרת העיתון. נו, החריפות של הביקורת הזו בעיתון הזה מזכירה לי את הביקורתב "דבר" על בן גוריון בשנות החמישים או הביקורת על מובארק בימי שיא שלטונו........

מבחינת מדורי הדעות, ישר"ה הרבה יותר מאוזן מידיעות אחרונות, למשל. כל יום שישי, הדף המרכזי במדור הדעות שמור לארבעה: שני אנשי השמאל עמוק (כי יש גוונים בין מתון לקיצוני) מוריה שלומות ויוסי ביילין,

ביילין הוא איש "שמאל עמוק"? טוב, למי שחי בגבהי אולימפוס גם תעלת זניחה בצידי הדרך נראית כקניון הגדול. למי שחי במעמקי ים המלח גם גבעה קטנה נראית כהר האוורסט.

איש הימין מתון דורי גולד ואשת ימין עמוק ששמה פרח מזכרוני. בעמודים אחרים תמצא בעיקר מאמרי דעה של אנשי ימין, אבל לא רק.

מה, יש בעיתון כותבים אנשי ימין? איך יכול להיות? מהר מהר להעלים את האמירה הזו שיכולה לחבל חלילה בהסתה הפרועה על התקשורת השמאלנית שאינה נותנת מקום כלל לדעות אחרות מלבד של שמאל קיצוני.........

הרי בעצמך כתבת שנמצא מאמרי דעה של אנשי ימין אבל......

ואם כבר הזכרתי את "ידיעות אחרונות", העיתון השני בתפוצתו במדינה, העיתו נוטה לשמאל במובהק

אכןהוכחה לכך היא שהמאמרים של אנשי ימין הכותבים בו בגלוי ובמוצהר דעותיהם הם בעצם מושתלים של השמאל הקיצוני כי הרי מראש יש הנחת יסוד שהעיתונות שמאלנית ומלאת בוגדים שלא נותנים מקום לדעה אחרת של איש מרכז - שמאל מובהק כמו אלדד (שמאמריו מתפרסמים שם רבות). נכון שיש בו מאמרים של אנשי ימין אבל בל ניתן לעובדות להפריע להפרחת התיאוריה.

ואנטי ביבי עד כמה שרק אפשר, ואת זה אתה תשמע בגלוי משורה של אנשי תקשורת שלא חשודים בנטיה לימין. אם תקרא את מדורי הדעות שם ביום שישי, תראה שהם מוקדשים ברובן שלמאל, מעיקר המרכזיים.

זו רק הוכחה נוספת שמדובר בעיתון שמאלני שמפיץ תעמולה במטרה לפגוע במדינה, שהרי כל ביקורת על פעולותיו (או היעדרן) והחלטותיו (ובעיקר היעדרן) של ביבי היא בעצם התקפה נגד הימין, המדינה, גילוי לחוסר נאמנות למדינה וסיוע לטירור. לא יכולה להיות ביקורת על מדיניותו, התנהלותו, הפכפכנותו, רפיסותו, יהירותו, של נתניהו אלא מתוך רצון להזיק למדינה כולה שהרי הוא מייצג באישיותו את מהותה של המדינה. היכן כבר שמענו גישות כאלו? לא בפראבדה של שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת?

וכמובן שהכל נובע מכך שכל אמירה שאינה תומכת בפעולה או מחדל זה או אחר של השלטון הנוכחי זו פעולת חתרנות של שמאל (קיצוני) ששונא את ביבי אישית.

שני הטורים של הימין נדחקים לשולי המוסף. וזה עוד בלי לדבר על עיתונאים ופרשנים שמתעקשים לדחוף תעמולה במסווה של ידיעות ובראשם סימה קדמון עלאק פרשנית פוליטית שמזמן איבדה את הבושה ולא בוחלת בשקרים (ראה ביבי והחיילים הבריטים).

אכן כרגיל כל ידיעה או מאמר אודות ידיעה שאינם אוהדים את השלטון הזה הם כמובן שקרים מוחלטים והסתה פרועה שאסור לאנשי תקשורת להשמיע כלל כי הרי ברור שזה נעשה לא מתוך רצון לבקר פעולה או מחדלאו רופיו המפוקפק אלא רצון לחבל במדינה. יופי של גישה. את סטאלין כבר הזכרנו?

ודרך אגב, האמירה על החיילים הבריטים אמת היא, מעשה שהיה גם היה, אבל מה חשובה האמת אם צריך להתחיל לערוך מסעי נהי על "שמאלנים עליך ביבי מלך ישראל". זכורני אמירות דומות גם על התמונה של נועה שלא ברור אם כבר חזרה מהמיסגור. גם הסיפור על אריק שרון במלחמת יום הכיפורים היה גם היה, אבל מה לנו כמה עובדות קטנות...... כאשר אפשר לטעון על כך שפשוט שונאים אותו.

ומה עם "מעריב"? באמת בין העיתונים המאוזנים מבחינת הדעות, כפי שכבר כתבתי, אבל עדיין נוטה שמאלה. לשמחתי הצלחתי לתפוס את העיתון האחרון שנשאר אתמול, אז יש לי את המוסף מול העיניים. בוא נראה:

עמ' 2-4: בן כספית, הפרשן הפוליטי (בעיקר) הבכיר של העיתון.

ממש שונא את ביבי. אישית, שהרי בתפיסת העולם הימנית המוקצנת אין דבר כזה ביקורת על פעילות, מחדל, דעה, וכיוב"א אלא הרי האיש הוא המדינה (רק סטאלין? מה עם הלואי ההוא?) ואז כמובן שכל ביקורת עליו היא מעשה בגידה שמאלני.

האיש פשוט שונא את ביבי ברמה שלא תבייש אפילו את סימה קדמון, והרגע שברק הצטרף אליו, גם אותו.

הביקורת על ברק גם של בן כספית לא מהיום ולא רק מאז שהטרף אל ביבי. מענין ששוב הנימוק העיקרי לביקורת הוא שהאיש שונא. שונא. שונא. לא יכול להיות שהאיש סולד ממדיניותו ואין כאן שאלה של שנאה אלא רתיעה וסלידה מהמדיניות ומדרך ביצועה. כי הכל זה שנאה ואהבה, כאילו ביחסים אישיים עסקינן.

גם הוא יעוות כל סיפור כך שביבי יצא ממנו רע וישקר אם צריך (שוב, ראה ביבי והבריטים).

הוא לא צריך לעוות, ביבי עושה מספיק רע לבדו. רק שהכי קל זה לומר "הוא שונא את ביבי הוא איש שמאל קיצוני".

עמ' 6-7: בן-דרור ימיני. בשמאל אוהבים לטעון הוא איש ימין. וזה נכון, אם הגבול בין ימין לשמאל נמצא אי שם בין העבודה למר"צ. רק שהוא לא.

עוד דוגמא להקצנה. גם ביבי בעד מדינה פלשתינאית. הוא איש ימין במובהק, מאוהדי תנועת החירות של בגין.

ישנה התעלמות מאפשרות של הדמוקרטיה בסגנון הימין הקלאסי, לא העיוות הפשיסטי שעושים ממנו אנשי הימין היום.

בוא נראה: הוא בעד מדינה פלשתינאית,

גם ביבי. עובדה, שהוא אמר את זה בעצמו גם בנאום ידוע וגם לנשיא ארה"ב.

גם ריבלין הזכיר זאת כמה פעמים. שניהם אנשי שמאל בהתאם לקריטריון זה.

נגד התנחלויות ולא פעם מבקר את הימין הקיצוני. איש ימין קלאסי, לא? : אז למה אומרים שהוא ימני? כי הוא מרבה לבקר את המשאל הקיצוני. כלומר כשביבי יוצא נגד "תג מחיר", מתברר שהוא בעצם שמאל, לא?

כעת ברור כי מי שמבקר את פעולות "תג מחיר" הוא מוגדר כאיש שמאל עוכר ישראל, ומי שאוהד בריונות ופשע בחסותובניצול הדת והלאומנות הגסה הוא ציוני מובהק. אבות הציונות אם היו קמים לתחיה היו מתים שוב. לפי האי-גיון הזה גם בנימין בגין הוא איש שמאל. בדיוק על מעשי המופרעים מיו"ש נאמר כי הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.

לפחות הפעם הוא שמר את הביקורת שלו רק לשמאל הקיצוני והימין יצא די בסדר, חוץ מטרוניה על הרדיפה כביכול את קרן נויבך. למה "כביכול"? כי הרדיפה אותה היא מתוצרת בית היוצר של הימין? אבל כרגיל במקום להתמודד עם הטיעונים במאמרו של ימיני הכי נוח זה להכתיר בתואר "שמאלני" ואז לא צריך להתמודד עם העובדות.

עמ' 8-9: נדב איל. איש שמאל. וגם השבוע, ראה ביקורת בוטה על התנהלותו של ביבי בנוגע לאיום האירני.

הוא שאמרתי, כל מי שמתנגד או מבקר את נתניהו בכל ענין שהוא הרי שזה בגלל שמדובר באיש שמאל קיצוני עוכר ישראל. הרי לא יכול להיות כי אפשר גם לחשוב ענינית שהתנהלותו לקויה, נכון? בצפון קוריאה היו יכולים להזדהות עם צורת החשיבה הזו. בדרך כלל הכתרה בתואר "שמאל" היא למי שמתנגד לאיזה היבט בתפיסת עולמו או מעשיו או מחדליו של נתניהו (למעט אנשים כמו בנימין בגין או מרידור או ריבלין, שגם הם לקריטריון שהצגת אנשי שמאל מובהק או אף קיצוני כי גם הם מתנגדים נחרצות למעשי הביזה, הפשע ונסיונות הרצח של מטורפי הימין).

עמ' 10: חנן גרינברג. אף מילה פוליטית.

עמ' 10-11: עפר שלח. עוד איש שמאל ידוע ושוב ביקורת על ההתנהלות של ביבי בקשר לפצצה האירנית.

עפר שלח איש מרכז-שמאל, בסגנון העבודה. אכן, לא בסדר שנותנים במה גם לדעות כאלה. ממש לא בסדר.

עמ' 12-14: כתבה על שנה לשריפה בכרמל, בלי התייחסות פוליטית.

עמ' 15: קלמן ליבסקינד, התחקירן (המעולה) של מעריב ואיש ימין עמוק. אני מניח שאליו התכוונת כשכתבת "קיצוני". בהחלט ימין, רק שכתחקירן, הוא גם מביא עובדות ולא רק דעות.

איש ימין קיצוני מובהק שבדרך כלל מביא למימוש את האמירה כי חצי אמת גרועה משקר. מעולה ובולט בכשרונו להציג דעות כעובדות. כותב כשרוני מאד ביכולת הכתיבה שלו שמשתמש בכשרונו זה לפעמים גם לדברי בלע. עצם הפירסום של הטור שלו מוכיח כי ליללנות של הימין על תקשורת שמאלנית שאינה נותנת לאנשי ימין להתבטא אין יסוד. או אולי בעצם אין בימין אנשים רבים מוכשרים כל כך?

עמ' 16-17: כתבה על אדם שהסתבך עם דומרני, ללא נגיעות פוליטיות.

בעצם, מכאן ועד סוף המוסף אין יותר פוליטיקה מקומית.

אז מה יש לנו יותר?

על איזה פס"ד לזכות בן ארי אתה מדבר? על זה שפסק לו פיצוי של... שקל אחד, ללא החזר הוצאות? אתה בטוח שזו דוגמה טובה?

בן ארי ועוד כמה כהניסטים שהלכו באום אל פחם. החלטה לזכותו בכל ענין מהרבים שהגיעו לפתחו של בית המשפט. גובה הפיצוי מבטא את הסלידה ממעשיו הנפשעים אבל עצם הפסיקה מבטאת שיפוט על פי חוק ולא על פי נטיות פוליטיות. עובדה שממוטטת "קצת" את הטענות כלפי בית המשפט אבל זה לא מונע את המשך ההסתה ודברי הבלע (למרות שיש הרבה מה לבקר במעשי בתי המשפט).

נראה לי שכל מה שהימין עושה מעלה אצלך חשדות בנוגע למניעים.

לא הכל. רק מה שמעלים חברי כנסת מסוימים וגם חברי ממשלה מסוימים מאד. ביושרם של כמה ( שלפי הקריטריונים שהצגת יש שהיו מגדירים אותם אנשי שמאל קיצוני פוסט ציונים מסייעים לטירור) כמו בגין, ריבלין ועוד אינני מפקפק. בימינו אלה רוב מה שעושים אלו המזוהים עם הימין מסתבר כבעל מניעים שלא לטובת מדינת ישראל. גם ביושרם של כמה מהשמאל אינני מפקפק, למרות שאינני מסכים עם הרבה מדבריהם. אבל זה תלוי במה שהם אומרים ועושים ספציפית וענינית.

תנוח תעדך: רשות השידור אולי כפופה לראה"מ, אבל זה לא מפריע לאנשיה לבקר אותו. מספיק להדליק טלויזיה או לפתוח רדיו ולשמוע. כך שהכפפת הטלויזיה החינוכית לרשות השידור לא תעלה ולא תצוריד מבחינה זו. מצד שני, הטלויזיה החינוכית כפופה לשר החינוך, שחבר באותה מלגה כמו ראה"מ. כלומר כבר יש לראה"מ אפשרות לכפות את רצונו על השידור, לו המניעים היו אלו שאתה חושב שהם. אז אולי הם לא?

המניעים יותר מחשודים, ומהכרת דרכי הפעולה של הנפשות הפועלות לפי פעולתם עד היום, החשדות די במקומם וחובת ההוכחה על הנחשד. כמו שאומרים האמריקאים: אם זה הולך כמו ברווז מגעגע כמו ברווז ונראה כמו ברווז......

הסיבה הרבה יותר פשוטה: כסף. יש המון מנגנונים מיותרים בשתי הרשויות. אין שום סיבה, למשל, שיהיו אולפנים נפרדים לשות השידור ולחינוכית. ההנהלה של רשות השידור יכולה בקלות לטפל גם בחינוכית. גם חלק מהצלמים/טכנאים/מקליטים/מאפרים/מגישים מיותרי ומועסקים רק בגלל שאלו שני גופים נפרדים. היה לזה צידוק כל עוד החינוכית התעסקה בחינוך - זה תחום התמחות נפרד - אבל היום?

אם החינוכית לא רלוונטית לחינוך צריך לבטל אותה. אם אין התמחות לשמה הוקמה יש לסגור אותה. אם יש צורך בקיום התמות כזו ויש עבודת התמחות ויש צורך בחינוך צריך לחזק ולשפר התיפקוד. אם היא רלוונטית לחינוך יש סיבה להפרדה. אם רוצים לחסוך יש ממקומות הרבה יותר משמעותיים לחיסכון. בכללית מעסיקים טכנאים ואנשי צוות שעות נוספות כי הקיים היום מספק הרבה עבודה לכולם. בכלל לא דנים בשאלות אלו אלא החשוב מכל הוא לצרף לשליטה של רוה"מ. זה הכל.

תאחד את שני הגופים ותחסוך חלק נכבד מתקציב הטלויזיה החינוכית. כבר שנים מדברים על זה ולא רק כשהימין בשלטון. זה פשוט הגיוני.

אכן, מדינה היא עסק שיש לנהל אותה להכנסה מירבית והוצאה מיזערית. אין מחוייבות לאיכות ולהיקף שירות אלא לדיבידנדים ולהכנסות. 25 השנים האחרונות הימין בשלטון (ברק איש ימין בתפיסתו הכלכלית-חברתית ואופורטוניסט חסר מוסר בהתנהלותו החברתית והבין-אישית. גם אולמרט אוחז בדעות דומות בהיבטים אלו והרי הוא גדל בבית הגידול החינוכי של הימין).

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

חתןל זקן, דמגוגיה לא תוביל אותך רחוק.

אל תבלבל עם ציניות.

אין דינו של שירות ציבורי שרוב האזרחים רוצים בקיומו (אפילו אם הם עצמם אינם זקוקים לו ברגע זה ממש) כדין "שירות ציבורי" שרוב הציבור אינו מעוניין בקיומו, לפחות במתכונת הנוכחית.

"רוב הציבור" אינו נקבע על פי רצון כמה ממשתמשי HWZONE. "רוב הציבור" היה מסתפק באח הגדול ודומיו. בינתיים אין סקר רציני.

בנוסף, ברוב המדינות במערב יש שידור ציבורי מפותח ואיכותי. יש לכך סיבות גם מעבר לרצון אנשים שמתגבש בעיקר על סמך דמגוגיה של פוליטיקקים וכמה כתבלבים בעלי ענין. אבל ברור לך הרי שדברי אינם מכוונים לכך אלא לגישה הכללית הזו של "אני לא נהנה אז לא רוצה לשלם". בהתעלם מהערכיםהזקנים, העבשים, יבשים ושמאלניים כל כך של מחוייבות חברתית. זו רוח הדברים המשתמעת (ולא רק בדיון זה) ואליה התייחסותי.

ולגבי חלקה הראשון של הודעתך - למרות כל הדמגוגיה, נשארת עובדה פשוטה: הטלויזיה החינוכית נמצאת מלכתחילה תחת משרד החינוך כי היא הוגדרה בהתחלה ככלי לימודי.

נכון, אז מה? שוב, לא רלוונטי להגדרת "דמגוגיה" למרות שזה נחמד כדי להגחיך במקרה זה את הדברים. אני טוען, וזו אינה דמגוגיה למרות שנכתב ברוח סרקסטית קמעה, שאם לא צריך בכלל אז לא צריך בכלל. אם צריך, כטלוויזיה חינוכית, אז העסק הזה במקום הנכון. אם צריך חינוכית אבל יש מקום לשיפור, אז יש מקום לשיפור וצריך להשקיע בכך. הבעיה בעיני היא ברצון להעברה לסמכות אחרת בתירוצים של " זה כבר לא טוב באיכות" או "לא צריך יותר חינוכית בישראל". זו לא סיבה סבירה בעיני להעברה לסמכות רוה"מ. סיבות אחרות נראות יותר סבירות.

ועוד הערה לסיום: אני מודע לכך שהפוליטיקאים כיום אינם אוהבים יותר מדי את התקשורת (אם כי בשביל למצוא את האשם בכך לדעתי לא צריך להרחיק מעבר לתקשורת עצמה), אבל אני רוצה להזכיר לך, שמבין כל כלי התקשורת הקיימים, שרובם נוטים שמאלה ועויינים את הממשלה הנוכחית בגלוי, כלי התקשורת הגדול היחיד שמישהו ניסה לסגור במדינתינו בפועל (קרי, הגיע עד לנקיטת צעדים משפטיים כנגדו), היה דווקא "ישראל היום" שנוטה ימינה. אופסי.

זהו, שמה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה. התירוץ אינו לסגור אלא להעביר לסמכות, וזה כבר נראה חשוד. אם היה מדובר בלסגור בגלל שלא צריך יותר חינוכית - ראה מה שכתבתי לעיל.

לגבי הביביתון - קודם כל, לא נוטה ימינה אלא נוטה ביבי. אופסי.

בנוסף, במיוחד לאור הערותיך, בדקתי בשבת האחרונה במוסף של מעריב כותבים ימניים (אף קיצון) לעומת שמאלנים (לא מצאתי קיצון). ההגדרה שלך קצת לא מתאימה לממצאים העובדתיים והכמותיים. לא בדקתי בעיתונים אחרים. בעבר זכורני שנעשתה בדיקה דומה ולמעט ה NEW PALESTINE POST (הידוע גם בכינוי "הארץ" או "עיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים") הנתונים העובדתיים קצת שונים. אבל זה היה לפני כמה שנים. יש גם להביא בחשבון את הנטיה המובנית גנטית של אנשי ימין לצעוק "שמאל" או "שמאל קיצוני" (אין אחר אצל חסידי הימין) כסוג של קללה לכל מה שלא מוצא חן בעיניהם. זה כולל גם פסקי דין שלא מוצאים חן בעיניהם (כאשר שוכחים מהר פסקי דין אחרים כמו למשל בזכות בן ארי). זו אחת התופעות שהרתיעה אותי אישית מלהתקרב (שוב) למחנה מוטאציוני זה. אבל זה באמת לא לענין נושא השרשור הזה.

["ביבי בוחן סגירת הטלוויזיה החינוכית"]

ולהבדיל משאלת האגרה והצידוק לה והשידור הציבורי בכלל, אז לנושא המקורי: הטלויזיה החינוכית.

לפי המתפרסם, ולפי מה שפורסם, מדובר בהחלטה להוציא ממשרד החינוך ולהעביר למשרד ראש הממשלה. כל השאר אלו הנימוקים להעברה הזו של סמכות.

כלומר, אם באמת מיותר אז למה להעביר? ואם לא מיותר וטוב אז למה להעביר?

כלומר, אולי בכלל בעצם מדובר ב"תפיסת" מכשיר תקשורתי לשם השליטה? אולי בגלל שקצת קשה לשלוט בתוכן כאשר הסמכות במשרד החינוך?

מי יודע. אי אפשר לדעת. הרי אנשי "מקורבי" ראש הממשלה מעולם לא ניסו לחוות דעתם ברמז עבה על תכני שידור באמצעי תקשורת אחרים, שנחשוד בהם דווקא כעת. כל השמועות והדיבורים על כך הם סתם השמצה מרושעת של שמאל קיצוני שונאי ישראל בוגדים גיס חמישי סייעני טירור. לא ככה?

ושלא לנושא המקורי:

טוב אני אסכם את הדיון הזה כאן כי כבר אין לי כח, רק דבר אחד שאני רוצה לחדד. לא אמרתי שערוץ 1 מיותר כערוץ, אלא שזה מאד לא הוגן שכולם משלמים עליו למרות שרק אחוזים מעטים משתמשים בו. כמו כן, העובדה שכולם משלמים ללא זכות בחירה, מחייבת את הערוץ הזה להיות סופר יעיל - מה שלא קורה בפועל.

2 הטענות האלה מפחיתות מהלגיטימיות של הערוץ ולדעתי אם לא יכניסו מיסוי per שימוש וייעלו אותו - עדיף שיסגרו אותו לאלתר.

באמת נכון. ממש לא מוצדק שיתקיים שידור ציבורי ממומן במיסים של אלו שלא משתמשים בו.

כפי שגם לא מוצדק שיתקיימו בתי ספר מכספי מיסים של או שכבר לא לומדים בו.

כפי שגם לא מוצדק שאנשים חולים יקבלו טיפול יקר מאד ממומן מכספים של מי שלא צורך אותו.

כפי שגם לא מוצדק שישקיעו אגורה בתשתיות יקרות לכל מיני ישובים שהלגיטימיות שלהם שנויה במחלוקת ויש כאלה המתנגדים להשקעות בהם. למרות שהכסף בא גם מהמיסים של המתנגדים.

כפי שגם לא מוצדק שיתנו תמיכה מהכסף של מי שמתנגד לה לכל מיני כאלה נזקקים, נכים וכיוב"א שהמתנגד אינו נמנה עליהם.

ממש לא מוצדק. צריך כבר כעת לפרק את המדינה, להשאר אוסף פרטים בעלי אינטרסים שנלחמים אחד בשני בבחינת "איש את רעהו חיים בלעו" כדי לגדול להצליח וכולם לעזאזל. מדינת ישראל תתקיים כך עוד הרבה הרבה שנים מוצלחות וכוחה בהתפרקותה מלכידות חברתית ואחריות הדדית של אזרחיה זה לזה.

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

אבל איסתרא, מה עם המקרים שבהם תגובה ראוייה לכתבה היא אכן כאורך הכתבה, אם למשל הכותב דיבר אמת בעקרון אבל השמיט הרבה מאוד פרטים חשובים ע"מ ליצור מצג שווא?

כבר אמרו פעם חכמים שחצי אמת גרועה משקר, שקל להבליטו ככזה. אכן מסכים שצריך לשפר את מתן התגובה וההבהרה, ובעת מחלוקת בית משפט יחליט אם זה משמעותי או שמא נעשה בכוונת זדון. אבל יש לקבוע סייגים לדרישות התגובה. בוודאי שהדרישה הנוכחית אינה מעשית ומכך מתחזק ומתבסס החשד למניעים פסולים של יוזמי התיקון.

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

לא הייתי ב"סביבה" זמן מה. לא התפניתי אפילו לעיין שלא לדבר על להתיחס.

אשתדל לעשות זאת בתוך הציטוט ולא בתוספת, משום נוחיות הכתיבה, מקווה שזה בסדר.

קראתי את זה. שמת לב לטעות הענקית שיש שם? מציאת הטעות מושארת כתרגיל לקורא העירני 8) .

איזו בדיוק? איזכור הטורקים? כוונתי לאותם ענינים שהאנגלים אימצו, קצת שינו, קצת התאימו ושילבו כשלהם. המושג "פקודה" בספר החוקים שלנו הוא מתוך ההקדמה "פקודת המלך במועצתו" לנתינים בקולוניות שלו. דרך אגב, גם המושג "טאבו" הוא מימי הטורקים וכבר מזמן היה ראוי להשריש ביטוי עברי הולם.

ענקית? נו........

אז פשוט לא הבנת את החוק. שאלת הנזק מתייחסת אך ורק לנזק כספי (ראה פקודת הנזיקים, סעיף 58). אם הוכחת שנגרם לך נזק כספי, אפשר לפצות אותך בכל סכום שהוא. כמובן שמי שנמצא אשם בהפצת דיבתך ישתדל להראות שהנזק שנגרם קטן. נאמר שלפני חצי שנה אמרתי שבחנות XYZ מוכרים מוצרים מזוייפים. נאמר שבית המשפט מצא שזו לשון הרע. מה הנזק שנגרם?

אז פשוט לא הבנת את הנקרא (אולי בעיית ניסוח שלי). נזק - אינו בהכרח ממוני. קרא שנית ומתוך הבנה שאיזכור "נזק" אינו בהכרח לנזק כספי או אפילו בר כימות. כפי שבעצמך כתבת הרי גם פגיעה בשמו הטוב של אדם הוא נזק. לכן איזכור פקודת הנזיקין אינה לענין. קצת מוזר לטעון כאן כדי לסתור אותי כי שאלת הנזק מתיחסת רק לנזק כספי, ואחר כך בהמשך לטעון קיום לנזק לא כספי אלא של פגיעה בשם הטוב כשלעצמו.

"........הוכחת נזק כספי אינה דבר קל..".

נכון מאד. לכן הסכום לפיצוי ללא הוכחת קיום נזק צריך להיות קטן יחסית ואילו אם הוכח קיום נזק ממוני הסכום צריך לפצות, לא רק לשפות. השינוי הנוכחי בחוק אינו מתקן דבר למרות שיש מקום לתקן אלא מתמקד רק בהיבט אחד, כאשר הנחת הקורא היא שיש מטרה לכך ויש סיבה לכך, והיא אינה הרצון לשפר את החוק. למרות שיש מה לתקן בו והיה צריך לעשות זאת. החלק המודגש אמור להבהיר את דעתי על התיקון הזה ועוד יותר על מקדמיו.

נגיד שאני מודיע ברבים שאנסת שלוש נשים. סביר להניח שהדייט הבאה שלך, אם תשמע את זה, תהיה פחות נלהבת להמשיך איתך בקשר. איך בדיוק אתה יכול להוכיח שזה בגלל השקר שהפצתי ולא בגלל האישיות שלך, למשל? ואיזה נזק כספי נגרם לך בגלל זה? אני יכול לטעון שלו היית ממשיך לצאת איתה היו נגרמות לך הוצאות: מסעדות, סרטים, מתנות ועוד. אם היא זרקה אותך בגללי, הרי שכל ההוצאות האלו נחסכו ממך. אז אולי תפצה אותי?

לא ברורה האנאלוגיה ומה בכלל היא עושה כאן. אם כוונתך שוב לנזק ממוני הרי שאין זה רלוונטי. כל שעל המתלונן להראות ברמה סבירה כי נגרם נזק לשמו הטוב, כאדם סביר מהישוב. (אלא אם יוכח כי סביבתו מעריכה לטובה אנסים). אבל היו כבר מקרים בהם נקבע כי בנסיבות הענין לא נגרם נזק ( אם זה לא ברור-כוונתי לנזק לשמו הטוב) ולכן לא נפסקו פיצויים כלל. ללא הוכחת נזק - אין צורך להוכיח כי נגרם נזק, גם לא לשם הטוב, ורק בשל כך שעלול היה להיות נזק (גם לא ממוני) יהיה לי מניע טוב להשתדל ולהשקיע בתביעה. הסכום הקטן יתכן ולא היה מניע מספיקחזק להשקיע בתביעה. כך שגם כאן יש לתובע מה להוכיח ומה להראות.

אתה חושב שלא כך והסכום הגדול לא יהיה מעורר מוטיבציה לתביעות רק מעצם גובהו והפחתת הצורך בהוכחת נזק (לשם הטוב כוונתי, אחזור על כך שוב)? אז אמונתך בטובו של הטבע האנושי והיעדר חמדנותמובנית באדם גדולה משלי. לדעתי הרצון לנסות "מצליח" תמיד יגבר על הרצון להיות הוגן והגון, ככל שבבני אדם עסקינן. ראה רק הדיון הנחמד על האפשרות ל"צרכנות נצלנית" כלומר לקנות בידיעה מראש שבעצם רוצים להחזיר אחרי השימוש ולנצל לרעה את האפשרויות בחוק הקיים.

אלא מה, גם לשם הטוב של אדם יש חשיבות. גם אם לא יגרם לך נזק כספי בכלל, אני מתאר לעצמי שלא תרצה שאנשים יחשבו שאתה אנס סדרתי. שם טוב לא מכוסה ע"י פקודת הנזיקים. לכן נוסף סעיף ה"ללא הוכחת נזק". אגב, הוסיפו אותו ב- 1996, עד כמה שאני זוכר. מספיק זמן כדי להרוס את הדמוקרטיה, לא?

שם טוב לא מכוסה על ידי פקודת הנזיקין? אז מדוע הזכרת אותה לצרוך הפרכת הטיעון שלי לקיום נזק (לא ממוני, הגם שלא הדגשתי זאת כי הנחתי שהדבר ברור). בוודאי שיש לו חשיבות וגם מחיר של פיצוי בהתחשב בנסיבות ובענין (לא משקל אמירה בגנות אדם אלמוני במסגרת רכילות פרטית כאמירה במסגרת פרסום רב תפוצה בתקשורת כנגד איש ציבור ששמו הטוב אמור להיות מעיקרי יסודות פעולתו וחייו.

לעניןהשימוש בביטוי הרס הדמוקרטיה - כבר ציינתי כי נפיחות מצד אחד אינן שונות מנפיחות מצד אחר. נפיחות הן נפיחות, במיוחד אחרי צ'ולנט טוב בשבת (אם מישהו לא קורא זאת בחולם). מאידך, נחמד להתעסק בנפיחות מדי פעם. ראה ההגדרות של חסידי הביב בפוסטים בענין עמותות השמאל.

מה? זה לא נכון, חד וחלק. ראשית, רק כמה הודעות מעל זו שלך הבאתי את הצעת התיקון לחוק, הצצה מהירה היתה מראה לך שאין שם שום התייחסות בכלל לשאלת האמת או חוסר האמת שבפרסום וכן אין שם שום התייחסות לבדיקה שערך או שלא ערך המפרסם. כלומר התיקון לחוק בכלל לא משנה את המצב הקיים מבחינה זו!

התייחסתי להסברים של מקדמי החוק, כפי שהסבירו שעומד להיות במסגרת הדיונים בועדה.

שנית, הנה לשון החוק (הקיים) המפורשת:

רואה? לפי סעיף א, אם האמנתי שבאמת אנסת, אתה לא תזכה בתביעה. כלומר זה:

........

פשוט לא נכון. אם זה שקר אבל אני מאמין שזו אמת, אני פטור.

לא נכון. אתה יכול להאמין במה שתרצה, אבל בית המשפט ישווה עם מה שנקרא "דעת האדם הסביר" כלומר מכנה משותף של סבירות כפי שנראית בעיני השופטים. כל אחד יכול לומר "האמנתי שזה כך" ובכל זאת יש חובה מסויימת. גם חובת בירור הדברים, למרות ההבדל שיתנו בחובה זו בין דברי רכילות בתור בקופת חולים לבין המודפס בעיתון.

גם שאלת תום הלב, ושאלת חשיבות הפירסום, שיכולות להיות הגנה לנתבע, יש הבדל אם מדובר בדיבה כלפי איש ציבור (ראה הדיונים הרבים והויכוחים להגדרה זו) לבין אדם שאינו איש ציבור.

לפי סעיף ב, נדרשים "אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא" לפני הפרסום. בשום מקום לא אין דרישה ל"רמת החקירה המשפטית על ידי המפרסם". ומי קובע מהם "אמצעים סבירים"? בית המשפט כמובן.

רגע רגע. אתה טענת כי אין בחוק דרישת בדיקה אלא מספיקה הצהרת "כך אני מאמין". כעת אתה כותב שאכן יש דרישת בדיקה באמצעים סבירים. צריך להחליט. אלא שגם אמצעים סבירים אלו רוצים כעת, לפי הנאמר על ידי יוזם החוק, לדרוש שיהיו מחמירים מהקיים היום. עקרונית זה בסדר, והייתי מסכים עם זה(במגבלות מסוימות) אילו אכן היה מדובר באמת ברצון כן לשיפור אמינות תחקירים עיתונאיים וכיוב"א. החוק היום דורש אמצעים סבירים שאכן בית המשפט מחליט על סבירותם. בכך אין לנו מחלוקת. הטיעון שלי הוא כי יוזמי החוק רוצים לקדם הגדרות לרמת הוכחה שאינה מעשית בעיתונאות הכתובה, לא כל שכן המיידית הטלוויזיונית או האינטרנטית. אין כלל הבדל ביניהם והתיחסות לרמות חקירה שונות הנדרשות בהתאם.

ומה שאתה כותב כאן אינו בדיוק תמונת ראי של "כל מיני יצורים הכותבים על "המטרה של אירגוני שמאל היא לעשות נזק למדינה""? גם אתה מייחס למי שלא מסכים איתך כוונות, רצונות או מטרות שאינך יכול בכלל להוכיח. למעשה, כפי שהראיתי, גם את העובדות אתה לא מצליח להוכיח - כי הן שגויות.

מה בדיוק הראית? עצם זה שטענת כך או אחרת - אין בה הוכחה אלא בעיני מי שחושב שעצם אמירתו דבר היא ההוכחה לנכונותו. עובדות שגויות? איזה? אהההה..... כמה פעמים כתיבת "לא נכון" היא אכן "הוכחה".

יש לישאלה אליך, הנשאלת בתום ובישורה: אם הייתי מתיחס לאותם אירגוני שמאל בדיוק כמוך הגישה שלך היתה שונה? ולהבדיל - אינני מגדיר זאת כעובדה וטוען "הוכחתי" רק כי כתבתי כך.

בנוסף והזכרתי זאת - יש להבדיל בין פוליטיקקים (זו לא טעות הקלדה) לבין "אידיוטים שימושיים". לא שכולם כמקשה אחד ראויים להבחנה הזו, אלא שההתלהמות והאמירה שהזכרתי על יחוס מניעים אינה עושה הבחנה כזו.

מה? לא נכון. בכל מדינות העולם, למיטב ידיעתי, חובת ההוכחה בלשון הרע היא על הנילון ולא על המתלונן. זה אמור להיות מובן מאליו. קח שוב את הטענה שלי שאתה אנס סידרתי: אם זה יגיע לבית המשפט, איך בדיוק אתה מתכוון להוגיח שאיך אנס שכזה? האם תצליח להציג אליבי מוצק לכל דקה ודקה מימי חייך? האם תביא לעדות את כל נשות העולם, שישבעו שמעולם לא קיימת עימן יחסי מין בניגוד לרצונן? הרי אין שום דרך מעשית להוכיח שלילה. לעומת זאת אני יכול בקלות להוכיח את הטענה שלי: כל מה שאני צריך לעשות זה להציג שלוש נשים שישבעו שאנסת אותן. גם אם בחקירה צולבת תצליח להוכיח שהן משקרות או טועות או לפחות שסביר להניח שהן משקרות או טועות ובית המשפט יסכים שהטענות שקריות, עדיין תעמוד לי טענת תום הלב (בסייגים מסויימים). לחליפין אני יכול להציג את פסק הדין שהרשיע אותך. כלומר אני יכול בקלות להוכיח את הטענה שלי, לך אין שום להוכיח את הטענה שלך.

התובע מחברו עליו ההוכחה -כוונתי לשאלת הנזק ממוני כמובן. לא היה ברור? בנוסף, הנתבע צריך להוכיח תום לב אם הוא רוצה להעלות טענה זו להגנתו. איך יוכיח זו כבר שאלה אחרת. גם האמצעים בהם נקט לבדיקה הם דברים שהוא צריך להראות ןלהוכיח ולא התובע.

לשאלת תום הלב - מאד לא מדויק. ברגע שהן תעדנה שהן סיפרו לך, תהיה כמובן השאלה של אמינות המקור ואופן האמירה. אם אמרת ששמעת מהן כך וכך, וזה מה שהן אמרו וברור לשומע שזו שמועה של צד שלישי, זה בסדר. ניתן לטעון לתום לב. אם טענת שאני אנס (כלומר הצגת זאת כעובדה) ורק אחר כך מסתבר שזה מפי השמוןעה בלא שבדקת אם היתה הרשעה בכלל, למרות שקל מאד לברר זאת ואין לך צידוק או ענין ציבורי לפרסם זאת, הרי שלא תעמוד לך הגנת תום לב.

אבל מי שתובע נזק (ממוני) צריך להוכיח אותו. קשה? נכון, כמו בהרבה תחומים. מצד שני אם לא היה צורך להוכיח נזק ממוני כלל הרי שכל יומיים היו תביעות על כל דבר.

ושוב, זה סעיף שהיה קיים בחוק מהיום בו התקבל. התיקון המוצע לחוק בכל לא מתייחס לנקודה הזו, כך שהניסיון שלך לייחס למציעי התיקון/המצביעים בעדו/אלו שתומכים בו רצונות אפלים כלשהם בהתייחס לאותה נקודה מנותקים לחלוטין מהמציאות.

מאד לא מנותק מהמציאות. מניעים כאלה או אחרים יש לכל הפוליטיקקים והם אינם תמיד טובת הציבור או עצם שיפור המציאות. במקרה הזה - עצם העובדה כי מתעסקים בנקודות מאד מסוימות, דהיינו העלאת סכומים ובצידם מניעת הצורך להוכחת נזק, בהתעלמות מכל הדברים האחרים הזקוקים לשיפור ותיקון בחוק הזה, היא האומרת.

לכך יש להוסיף את שלל האמירות והדרישות לחקירה ולרמת בירור "שיוכיח בבית המשפט" (הסברי אחד מאוהדי החוק) והקונטקסט הכללי של אמירות ההשתלחות על "התקשורת" ומערכת המשפט (שגם בה יש פגמים רבים אך לא זה הנושא). כאשר מבודדים כל דבר זה נראה אולי תמים, כאשר בוחנים בקונקסט ובתהליכים - יש משמעויות אחרות. אבל זכותך המלאה לא להבחין בכך או להתעלם מנימוק זה או אחר.

וגם זה כמובן לא נכון. פקודת הנזיקים האזרחיים:

סעיף 7 לחוק לשון הרע איפשר במקורו רק פיצוי על נזק כספי. כלומר כל הבחורות שלא מוכנות לצאת איתך אחרי שפרסמתי כתבה בה טענתי שאתה אנס סידרתי לא גרמו לך נזק כספי ולכן לפי הסעיךף הזה אתה לא זכאי לפיצוי, למרות שמעולם לא אנסת אף אחת ואני ידעתי את זה בזמן הפרסום. אלא מה, המחוקק החליט ובצדק שגם לשמו הטוב של אדם יש ערך ולא רק לנזק הכספי שנגרם לו. הפרסום הנ"ל פוגע בשמך הטוב ועל זה מגיעים לך פיצויים. עכשיו המחוקקים חושבים שהסכום אינו גדול מספיק ורוצים להגדיל אותו. אבל עדיין יש להראות שהפרסום היה שקרי ושהמפרסם ידע שהוא שקרי או שלפחות לא ביצע את הבדיקה המינימלית כדי לבדוק את אמיתותו לפני שתוכל לקבל פיצוי.

כבר עסקנו בהיבט זה ובכך שהאיזכור שלך של פקודת הנזיקין לא רלוונטי. כאשר מוכח שהמפרסם ידע שהפרסום שקרי או מתפרסם בזדון - גם היום יש אפשרות לקביעת סכום גדול בהרבה אף מהצעת התיקון הנוכחית. מה הקשר? ושוב, הוכחת הטיעון שהמפרסם ידע שהמידע שקרי על התובע, כאשר הנתבע לא נתדרש להוכיח שהפירסום אינו שקרי. אם יידרש להוכיח שהפרסום אינו שקרי המשמעות היא שיידרש לפני הפירסום לעשות חקירה ברמה פלילית וזה לא מעשי. גם זה אחד ההיבטים הגרועים שיש בהצעה הנוכחית.

לפי לשון החוק מספיק שההשמצה הגיעה לאדם אחד. יותר מצומצם מזה אי אפשר. אבל שוב, זה החוק מהיום בו התקבל ואין לה שום קשר לתיקון.

נכון (לאדם אחד מלבד המושמץ, כוונתך) אבל מה זה שייך? מה רצית לומר בכך? שלא הבנת שהדוגמא הזו ניתנה כתשובה למי שציין את חשיבות היקף הפירסום לעומת אמירה בשיחה של קבוצה קטנה של "סתם" אנשים?

מישהו יופתע שגם זה לא נכון? זה אמנם איתות מהמחוקק לשופט שהקנסות שנגזרים נראים נמוכים מידי, אבל תסמוך על השופטים שהם יודעים להתעלם מזה. קח למשל את בן גביר נ' דנקנר: בית המשפט קבע שדנקנר הוציא את דיבתו של בן גביר (קרא לו בשידור טלויזיוני "נאצי קטן ומלוכלך") וגזר עליו לפי סעיף ה"ללא הוכחת נזק"תשלום פיצויים של... שקל אחד. ללא החזר הוצאות אפילו.

מאד נכון והדוגמא לא רלוונטית. שופטים נותנים כל מיני דברים כדי להביע דעה, להבדיל מלשון החוק (רלוונטי גם לדיון על ההבדל בין שיטת המושבעים לשיטתנו). השופט הביע דעתו על מעשיו של בן גביר (שאכן יש בהם לעורר תחושה של איזכור את הגישה של הנאצים כלפי היהודים) ויחד עם זאת את כך שעל פי החוק לא היה דנקנר רשאי לומר הדברים כפי שנאמרו. לשיטה זו של "פיצויים סמליים לבוז" ניתן להזכיר גם את עשר האגורות בהן זכה תובע שתבע את המשטרה על הפרת פרטיותו בכך שדיווחה לחברת הביטוח על היעדר רשיון כלל של יאכטה שבגין טביעתה רצה פיצוי. אין רשיון בתוקף-אין ביטוח, והמשטרה עלתה על כך שהרשיון היה מזויף והגישה נגדו העמדה לדין. על זה תבע את המשטרה והשופט קבע שאכן היתה הפרת פרטיותו והעברת מידע שלא כדין אבל לאור הנתונים דבע "פיצויי בוז" של עשר אגורות.

מהצד השני, קח למשל את פסק הדין המפורסם האחרון בנושא הזה: סרן ר' מול אילנה דיין. איזה נזק כספי נגרם לר'? סביר להניח שאפס. הרי הרוב המוחלט של האוכלוסיה לא יודע בכלל מי זה ר', אני למשל לא יכול להחליט שלא אעשה עסקים איתו כי אין לי שמץ של מושג מיהו. אבל בית המשפט פסק לו 300,000 ש"ח. אז איך הוא קיבל יותר מהמקסימום החוקי? פשוט מאוד: עוגמת נפש. אין שום הגבלה על הסעיף הזה.

מה שמוכיח כי אין צורך בכלל בתיקון המוצע כי החוק דהיום מאפשר פיצויים גדולים ויש חופש שיקול דעת לשופט. אלא שהגדלת הסכום יש לה משמעות מהיבטים אחרים שצויינו.

ראשית לכולם הוא המניע והדחף של חישוב "מצליח". דובר כבר על שיטות ההפחדה של עוכרי דין מטעם חברות גדולות כלפי מתלוננים או כאלה המביעים דעה שלילית על מוצר או שירות. הגדלת הסכום עלולה בהחלט להגדיל הדחף להגשת תביעות סרק, מתוך ידיעה כי הנתבע חסר אמצעים להתגונן לעומת (כלומר יחסית) לאותו גוף גדול ועשיר. אבוא לקראת הטיעון שלך ואומר בהגינות כי יש בכך להרתיע תביעות של אנשים פרטיים כנגד אנשים פרטים, שהרי הסכום המירבי לתביעה בת"ק בערך דומה, ואילו הגדלת הסכום תחייב העזרות בעו"ד שגוזר באחוזים מתוך הסכום הגדול. אבל ההיבט הזה בטל בשישים לדעתי לעומת הנזק לשאר מתביעות שמטרתן הפחדה. במסגרת הסכום הקטן ניתן גם להגיש תביעה נגדית בת"ק ללא הואות מרובות מה שאין כן בסכומים הגדולים. כבר ראינו רבות כיצד עסקים גדולים מגישים תביעות לשון הרע דווקא לשלום כתגובת נגד להגשת תביעה בגין מוצר/שירות לקוי וכד'.

לגבי התוספת של איסתרא : מצטרף לדבריו על הצורך בתיקון באופן שיהיה מעשי לעומת הנזק שבפירסום. ולא כפי שמוצע היום. זה רק מחדד את הבעיתיות בהצעה הנוכחית, ומחזק את החשד למניעים שלא מטובת החוק או הענין.

[מה העיתונאים (והפוליטיקאים) הצווחים כנגד התיקון לחוק לשון הרע שוכחים לספר לנו?]

ההודעה הזו נראית לי כרצינית ביותר, בהתיחסה לנושא החשוב כשלעצמו ופחות לסיסמאות.

אצטרף לטענה כי חוק זה ראוי לעריכה ולשינוי ולעדכון, כמו הרבה חוקים הראויים לכך הרבה הרבה לפניו (כל מה שמתחיל במלה "פקודה" שזו שארית מימי המנדט או הטורקים). התיקון הנוכחי אינו מכוון לשם כך אלא למטרה אחרת לגמרי.

1. התיקון המוצע אינו משנה את ההגדרה של "הוצאת דיבה", וההגדרה היא כזו: התבטאות פומבית תחשב להוצאת דיבה באם א)הדובר לא דיבר אמת; ב)הדובר ידע שאינו דובר אמת, או שלא טרך לברר באמצעים העומדים לרשותו האם מדובר באמת או לא; ג)הדברים נאמרו במטרה לפגוע בשמו הטוב של מושא הדברים.

החוק, בין לפני התיקון ובין אחרי התיקון, מתייחס לפיכך למצב בו הדובר מודע לכך שהוא משקר, או לפחות לכך שיש אפשרות סבירה שזה המקרה.

אכן לא משנה את הגדרת לשון הרע ובכך יש לטעמי בעיה מסוימת.

ההגדרה היא "קצת" אחרת מהנכתב לעיל והיא, מתוך חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965:

לשון הרע הוא דבר שפירסומו עלול

1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו למטרה לבוז שנאה או ללעג מצידם מצידם

השאר תקרא כאן, (העתק -הדבק לא לענין כאן):

http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0101.htm

הדגש על עלול. (ההדגשה שלי, לא במקור). כשאחד הדיירים אומר באסיפת ועד בית כי חבר הועד גנב מהקופה, או הוא בוגד באשתו עם קטינות, תהיה שאלה במשפט אם אמירה זו עלולה לפגוע בשמו הטוב (אלא אם מדובר בחברה של גנבים שם הגניבה היא הנורמה) או לעשותו לבוז וללעג בעיני הבריות, כלומר שכניו לבנין (אלא אם מדובר בחברה בה הנורמה היא להתעסק עם קטינות). כבר היו דברים מעולם וכבר נפסקו פיצויים בגין אמירות דומות באירועים או סיטואציות שכאלה. השאלה במשפט היתה על אפשרות "עלול" לגרום נזק, ואז נפסקו פיצויים בהתאם.

ההצעה החדשה עלולה לעקר מתוקפה כל התיחסות להיתכנות הפגיעה בשם הטוב כלומר להיתכנות גרימת נזק, שהרי שאלת הנזק כבר אינה רלוונטית. הנזק הכספי ניתן לכימות למשל בפירסום שהוציא דיבתו של עסק או יצרן וניתן להראות ירידה בהכנסות כתוצאה מפירסום זה.

שאלת "אמת דיברתי" היא אחת מהגנות המפרסם, כמו גם שאלת תום הלב והענין הציבורי בפירסום (כמדובר שאמצעי תקשורת). המודעות להיות הדברים בגדר שקר יכולה להתיחס רק לאמירה עובדתית (כי עובדה יכולה להיות אמת או שאינה קיימת ואז היא שקר. אמירה המתיחסת לאופיו של אדם על ידי הדיוטות במסגרת קונטקסט מסוים אינה עובדתית, כמו גם כינוי המתיחס לחוסר יושר של אדם או ארגון. (אם אדם מהשורה מגיב על אמירת דעה בתגובה: "אידיוט" אי אפשר לטעון לפגיעה בגלל הבעת נתון עובדתי כי אינו בעל מקצוע מתאים לאיבחון כזה אלא הדיוט מצוי וממוצע). לכן אין בחוק במקורו אמירה מפורשת לחובת הידיעה על היות הדברים שקר, וניתן לתבוע גם אם לא ידע המפרסם כי הדברים אינם אמת ואין חובת חקירה ברמה הנדרשת במשפט לפני הפרסום. טוב או רע זו שאלה אחרת, אבל אין חובה על מפרסם לברר אלא ברמה סבירה את אמיתות הדברים הנכתבים כנתון עובדתי, גם אם יסתבר אחר כך שאינם נכונים. הדרישה הנשמעת כאן לקיום חקירה ברמה המספקת לא להעלאת שאלות שצריכות להתברר על ידי הגורם המוסמך אלא ברמת החקירה המשפטית על ידי המפרסם שאין לו כלל כלים לעריכת חקירה כזו, נועדה לעקר מראש את קיום תחקירים עיתונאיים ברמה המקובלת בעולם וגם בארץ עד היום.

שאלת המטרה לפירסום אכן חשובה אלא שיש בעיה גדולה של הוכחה. כאשר עוסקים בנושא ברצינות, ולא ברמה המגוחכת של כל מיני יצורים הכותבים על "המטרה של אירגוני שמאל היא לעשות נזק למדינה", יש בעיה להוכיח כוונות או רצונות או מטרות. לכן התירוצים להכשרת התיקון לחוק אינם אלא תירוצים להסתרת המכוון.

2. חובת ההוכחה, כבכל תביעה, מוטלת על התובע. רק אם יש באפשרותו של התובע להראות כי הנתבע אינו דובר אמת, או שהוא לא טרח לבדוק בכלל לפני שהדברים נאמרו, יש ממש בתביעה.

כלל ידוע במשפט, הן הכללי והן היהודי, הוא כי המוציא על חברו עליו הראיה. רק כאן משום מה מנסים אנשים מאד מסוימים להתחמק מחובת ההוכחה בהתרבות מדאיגה של טענות שלהם על פגיעה בשמם הטוב.

החוק הקיים, בניסוחו ובדרישת רמת הבירור והחקירה שצריך המפרסם לעשות, מטיל קודם את חובת ההוכחה על מי שפירסם (הנתבע בתביעת לשון הרע) ולא על התובע לפגיעה בשמו הטוב.

5. הביטוי "ללא הוכחת נזק" אינו אומר "ללא אמדן נזק". המשמעות היא שהתובע לא יצטרך להביא הוכחות לגובה הנזק שנגרם לו, אבל זה ממש לא אומר שדינה של הוצאת דיבה בפורום מצומצם הוא כדין אותם הדברים על גבי עיתון בתפוצה ארצית, ויש לזכור שהחוק מציין את גובה הפיצוי המירבי בלבד, באופן המותיר לבית המשפט לקבוע את גובה הפיצוי הראוי לנסיבות המקרה

הביטוי "ללא הוכחת נזק" אינו מתיחס לאומדן נזק אלא לצורך להציג כי אכן בכלל נגרם נזק (נפגע השם הטוב או נגרמה הצגת התובע באופן נלעג או שבעקבות הפרסום זכה ללעג או לבוז). עצם הטענה כי הפירסום היה עלול לגרום נזק מספק לצורך התביעה, וכאן הבעיה. לגבי איזכור פורום מצומצם - 10 אלף ש"ח פיצוי בגין השמצת "גנב מהקופה" בפורום של אסיפת דיירי בית בית זה מצומצם מספיק? (אירוע עליו נכתב בעבר בפירסומי האגודה לתרבות הדיור לועדי בתים החברים בה). אמירת "את מתעללת בבת שלך" של אמא אחת לאחרת בפגישה של הורים בכיתה בבית ספר תיכון, בפורום מצומצם מאד של 15 איש, שנגמרה בפשרה שקיבלה אישור בית דין ופירסום התנצלות במכתב לכל אחד מהנוכחים בפגישה. זה מספיק מצומצם?

בנוסף, ידוע כי נטיית השיפוט נגזרת גם מהסכום המירבי (למרבה הצער לא מהעונש הנמירבי על אנסים ועל המפקירים נפגע שדרסו).

בנוסף, וזה חשוב לענין הסכום שכל כך רוצים להפחית במשמעותו: הדחף לתבוע והרצון להסתכן ולהשקיע בתביעה, כמובן גדל עם הסכום הצפוי לתובע אם ישכנע את השופט. במיוחד כאשר אין התובע צריך להוכיח דבר, אף לא שנגרם נזק לשמו הטוב ואף לא שהיה לו שם טוב מלכתחילה. בל נשכח כי בדיון משפטי בו נדרשת הוכחת פגיעה בשם טוב או שימת התובע לבוז בעיני הבריות, יכול הנתבע להתגונן בטענת קיום שם רע מלכתחילה, או שהמעשה עשוי להתקבל בהבנה בעיני הבריות יותר מאשר לעשות העושה אותו לבוז (ראה מעשה קצב בעיני ה"מיליה" הרבני הסובב אותו). התובע יחשוב פעמיים אם ידע כי תביעתו תעלה לדיון את שמו הטוב ומעשיו ה"טובים" נשואי התביעה. בלא צורך לדון בכך יש הגנה מיידית לתובע אף אם שמנו הטוב הוא כזה בעיקר או רק בקרב אלו שעושים מעשים דומים.

6. בהמשך לסעיף הראשון, חשוב לזכור שהחוק מתייחס למחלוקת על עובדות, ולא דעות. ניתן לתבוע (עם תקווה לזכות או בכלל להגיע למשפט) רק כנגד דברים שהוצגו כעובדה ושהשומע הסביר יפרשם כטענה עובדתית.

לא, לא רק על עובדות. ניתן לתבוןע בגין כל דבר שעלול ...(ראה לשון החוק לעיל). זה אכן חלק מהדברים שלא טרחו מתקני התיקון לתקן, ונימוקיהם עימם, מה שמטיל אור לא נאה כלל על טיעוניהם ומטרתם.

איזכור קיומו של השומע הסביר לא קיים בחוק.

7. ולבסוף, בשנים האחרונות (ולפי החוק ה"ישן") - כמה תביעות דיבה כנגד התקשורת מטעם פוליטיקאים\אישי ציבור נדחו עקב חוסר בסיס לתביעה? לא שמעתי על כאלה - מה שאומר שכשתובעים, יש על מה. אשמח אם תתקנו אותי.

לא אומר דבר. כמה תביעות הוגשו שהתובע משך אותם חזרה לאחר שהנתבע חזר בו, התנצל או סתם נבהל ונמנע מהפרסום בגלל האיום? כמה איומים כאלה הושמעו שמטרתם היחידה אכן לגרום למאוים להפסיק להשמיע את דבריו, גם אם יש בהם אמת או יש טעם ציבורי או הצדק ציבורי בהשמעתם?

לאחר סקר סטטיסטי מלא בנתונים כמו אלו אפשר להתקרב ל "מה שאומר ש.....".

אכן החוק הקיים ראוי לשיפור ושינוי ובעיקר בהתיחס לשינויים במדיומים המשמשים לפירסום. אין בשינוי הקיים דבר מכל זה . צעקות "פאשיזם" או "חיסול חופש העיתונות" הן הגזמה מתלהמת רבה, בערך כמו השטויות של "שונאי ישראל" או "אויבי המדינה" המושמעות חדשות לבקרים. אין בכך להמעיט מחומרת המעשה שנעשה בתיקון הזה ומשמעותו השלילית.

שים לבך גם לדרישת פרסום התגובה, שאינה סבירה על פניה. תגובה סבירה אינה מוזכרת אלא תגובה מלאה. מספיק שעורך דין התובע ישיב במסמך של 50 עמודים, מלא הצהרות גבבה דמגוגיות על תפיסת עולמו ופועלו של התובע, דברין שאינם קשורים לפרסום נשוא התביעה, והעיתון יהא מחוייב לפרסם כל החוברת הזו ולמעשה להיות שופר בחינם לאידיאולוגיה של התובע. דרישה זו בלבד מציגה את כל ה"תיקון" הזה באור אחר לגמרי, לא זה המופץ על ידי חסידיו ויוזמיו.