תוכן infer73 - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

infer73

משתמש רשום
  • מספר הודעות

    2716
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

הודעות שנפתחו על-ידי infer73

  1. ההבדל הוא בנורמות חברתיות (אגב מבחינתי שאנשים ילכו ערומים, לי זה לא יזיז) ונובע מכך שברחוב קטינים יכולים להחשף לזה והמוח הרגיש שלהם יפגע.

    קטינים יכולים גם להיחשף לעשן סיגריות והריאות הרגישות שלהם ייפגעו.

    אך אם נתייחס לכך ברצינות אם יש גשם או שמש תעמוד בפנים, אל תחכה בחוץ לאוטובוס.

    וכשהמעשן גם עומד בתוך התחנה? איך אני אמור להתחמק מלנשום את העשן שלו?

    הבעיה היחידה זה שאתה מחכה בתור לאוטובוס והאדם לפניך מעשן עד הרגע האחרון בזה באמת אין מה לעשות חוץ מלזוז קצת הצידה אך מדובר באנשים לא מתחשבים אשר לא מעידים על הרוב, אני לא עושה כאלה דברים לדוגמא.

    יופי שאתה לא עושה דברים כאלה, אבל יש הרבה מאוד כאלה שכן עושים את זה.

    אז שוב, למה אני (ולא-מעשנים אחרים) אמורים להיפגע בגלל זה?

    אני אגב שונא את כל הקטע של פינות עישון. אני מעשן מעט, למה אני צריך להצטופף עם עוד עשרות אנשים ולשאוף עשן של עשרות אנשים (ולא בגלל שסיגריות גורמות לנזק אלא נזקי עשן, כל עשן באשר הוא)

    מה שאתה כותב כאן אפשר לקרוא גם בתור - "אני לא אוהב להיחשף לעשן סיגריות של אנשים אחרים, אז לא נשים את המעשנים בפינת עישון ואז כולם ייחשפו לעשן שלהם ואני אחשף לפחות עשן כי אני בעצמי אוכל להתרחק מהמעשנים שהעשן שלהם מפריע לי".

    כלומר, אתה מודה בפה מלא שעישון של אחרים מפריע לך ובכל זאת אתה חושב שיש לכפות את העישון הזה על שאר האוכלוסיה

    זה נשמע לך הגיוני?

    כי אתה החלטת שהם מפריעים לסביבה, זה כמו שאני אחליט (ופה אני יורה מהמותן) שכל מריכבי המשקפיים מפריעים כי השמש משתקפת להם בעדשות וזה מסנוור אותי. הזוי? כן! כך גם אתה..

    הזוי? הזוי? אתה בעצמך מודה שהעשן הזה מפריע לך:

    למה אני צריך להצטופף עם עוד עשרות אנשים ולשאוף עשן של עשרות אנשים (ולא בגלל שסיגריות גורמות לנזק אלא נזקי עשן, כל עשן באשר הוא)

    זאת כבר אפליה, ואני לא רוצה אפילו לכתוב אילו משטרים ההגיון שלך הזכיר לי

    אתה יודע מה אני רואה במשפט הזה?

    אני רואה מישהו שמבין שאין שום היגיון בשטויות שהוא כתב אז הוא ישר משווה את זה ל"משטר אפל" כלשהו בשביל לנסות לזעזע.

    אי אפשר להשוות בין עישון ובין בגלל מספר סיבות:

    1. בשביל שאנשים לא ייחשפו לעישון פסיבי, מספיק להזיז את המעשנים לפינת עישון סגורה, בעוד שעם זה לא יעבוד.

    2. נשימה של עשן סיגריות, אפילו בתור "יד-שניה", הוכח כמזיק לבריאות בעשרות מחקרים שונים ב-50 (ויותר) שנים האחרונות. רק הוכרז כ"אולי מזיק" והוא כרגע באותה קטגוריה כמו קפה וחמוצים...

    3. 90% מהאוכלוסיה (אני זורק כאן מספר, אבל אני משער שהוא בערך נכון) משתמשים בטלפון סלולרי, בעוד שרק 25% מהאוכלוסיה הבוגרת מעשנים.

    ואתה יודע מה? אין לי בעיה.

    אם תארגן קבוצה מספיק גדולה של אנשים שרוצה לאסור על שימוש בסלולר בתחנות אוטובוס וכד' אז אין לי בעיה שיאסרו גם על סלולר

    כרגע, אתה הפסיכי היחיד שמתעקש להשוות בין עישון לסלולר ומשקפיים...

  2. התחמקות? כבר איזה עשרים עמודים כמעט אני עונה לכולם על מה יקרה לי -

    קודם כל, אני אחוש אי נעימות בגלל העשן והריח המסריח שמתלווה אליו,

    שנית, העשן והריח נדבקים לבגדים ולשיער ולגוף וגורמים לי להריח כמו מאפרה.

    וכל זה כשאנחנו מתעלמים מההשפעה לרעה על הבריאות שיש לעישון פסיבי במצטבר לאורך שנים.

    ומה עם ההתעלמות שלך מהחלק שבו ניסיתי להבין מה ההבדל המהותי בין עישון בציבור לבין התערטלות בפומבי?

    "קח צעד הצידה" נשמע כמו פתרון מצויין, אם הוא היה פרקטי וישים.

    בתחנה מרכזית בתל אביב כולם מעשנים בדיוק איפה שאמורים לעלות על האוטובוס. איך בדיוק אני יכול להתחמק מזה?

    ובכל תחנת אוטובוס אחרת, כמה הצידה אני יכול לזוז כבר? וכשיש שמש מאוד חזקה או גשם איפה אני אמור לעמוד בשביל לא לנשום את העשן סיגריות?

    וכשאני מחכה לרמזור (הולך רגל) שיתחלף לירוק, לאן בדיוק אני אמור לזוז בשביל לא לנשום את עשן הסיגריה של מי שמחכה לאותו רמזור בדיוק?

    ובכלל, אם המעשנים הם אלה שמפריעים לסביבה, מדוע אני צריך להתאים את עצמי אליהם? למה שהם לא יתאימו את עצמם לאלו שהם מפריעים להם?

    ובנוגע לקרינה הסלולרית - מעבר לכך שאני לא מעוניין להיכנס לדיון על האם זה מסרטן או לא (בשביל זה יש דיון אחר שבו כבר הבעתי את דעתי), מאחר וכמות המשתמשים בטלפון סלולרי גדולה הרבה יותר מכמות המעשנים (מעשנים יש בערך 25% באוכלוסיה הבוגרת, משתמשים בטלפון סלולרי הייתי מנחש שיש משהו כמו 90% מכלל האוכלוסיה) אז יש הבדל מהותי בין שני הנושאים.

  3. מה יקרה לגוף היקר שלך אם חס וחלילה תחשף לטיפה עשן במקום פתוח? האם עצם זה שתריח לשניה קצת עשן סיגריות זה מה שיהרוג אותך?

    ואנא ממך ספר לי מה אתה עושה כאשר אתה צריך לעמוד במעבר חציה וחולפות על פניך מכוניות ואבוי אולי גם משאיות?

    מה יקרה לך אם חס וחלילה תראה מישהו מסתובב ברחוב בעירום לשנייה וחצי? זה יצלק אותך לכל החיים?

    אנא ממך ספר לי מה אתה עושה כשאתה במלתחות בבריכה ונאלץ לרגע לחזות במישהו בעירום?

    אני עדיין לא רואה שום הבדל מהותי בין עישון במרחב הציבורי לבין להסתובב בעירום בציבור.

    אז האם אתה גם בעד ביטול החוק שאוסר על התערטלות בעירום?

    אני לא מבין מאיפה יש למעשנים את החוצפה לחשוב שזכותם לזהם את המרחב הציבורי של כולנו עם העשן המסריח והדוחה שלהם (ועזבו אותי מנזקי העישון, זה פשוט דוחה). אתם רוצים להסריח כל היום ושכל הבגדים שלכם יריחו כמו מאפרה? אין לי בעיה עם זה, אבל למה אתם צריכים להסריח גם אותי?

    ולהשוות את זה לעשן שנפלט ממשאית, אוטובוס או מכונית זה מפגר לחלוטין. קודם כל, כי אין פתרון אחר להעברת סחורות/אנשים

    שהוא באמת ישים ואפשרי ושלא יעלה מיליארדי שקלים נוספים למדינה ולאזרחיה (בניגוד לעישון, שזה מותרות).

    ושנית, כי ניתן לקבוע פינות עישון שרק בהן יעשנו ואילו אי אפשר להפריד את הכביש משאר המרחב הציבורי.

    וחוץ מזה, עדיין לא יצא לי להיכנס לפאב ושתהיה בפנים משאית פועלת שפולטת את כל העשן שלה לתוך אוויר הפאב...

  4. כמו שאמרתי - אם אפשר לוודא שמי שאינו מעשן לא יצטרך לסבול מכך, אין לי בעיה שיאפשרו זאת.

    ברכבת זה פשוט יחסית - אפשר להקצות את החלק האחורי של כל רציף למעשנים, ומאחר והרציף

    ארוך יחסית אין סיבה שלא-מעשנים ייחשפו לעשן הסיגריות.

    באוטובוסים זה יותר בעייתי, כי יש רק מקום אחד שעולים ממנו לאוטובוס, אבל אין לי בעיה שיעשו "פינות עישון" גם שם,

    כל עוד זה יהיה פתרון שלא יפגע בלא-מעשנים. לי אין פתרון כזה ואני גם לא מכיר פתרון כזה כרגע.

    (ופתרון שיאפשר הדלקת סיגריה כל עוד אין לא-מעשנים בתחנה אינו ישים או ניתן לאכיפה לדעתי)

    תבינו - אני לא רוצה להגביל את המעשנים בשביל להוציא אותם מן החברה/חוק, או בשביל להעניש אותם על כך שהם

    מעשנים או בשביל לנסות לחנך אותם שלא יעשנו כי זה לא בריא - הסיבה היחידה מבחינתי להגביל מעשנים היא על מנת

    למנוע פגיעה באלו שאינם מעשנים וכיום נאלצים להיחשף לעשן סיגריות באל-כורחם.

  5. למה קשה מבחינה מוסרית?

    האם ישנו מקום אחר שבו אתה מסתובב בעירום כאוות נפשך? כמובן שלא, הרי אם תסובב ככה בציבור זה יפריע לאנשים אחרים.

    בבית שלך תעשה מה שבא לך, תסתובב בעירום ותעשן כאוות נפשך.

    כשאתה בציבור, האינטרס הציבורי גובר על פני הרצונות האישיים שלך.

    וחוץ מזה, עדיין אפשר לקבוע פינות מעשנים בהרבה מאוד מקומות וגם ברכב שלך אתה יכול לעשן.

    זה לא שהבית שלך זה המקום היחיד שבו תוכל לעשן.

    כל עוד באמת יוקפד על הפינות מעשנים האלה ושלא-מעשנים לא יצטרכו להגיע לשם (כרגע בתחנה מרכזית בירושלים, וגם בתל אביב בעצם,

    מותר לעשן מחוץ לדלת, בדיוק במקום שבו עולים על האוטובוס. איך בדיוק אני יכול להימנע מלהגיע לשם? שלא נדבר על כך שבירושלים זה גם מקום סגור ולא מאוד מאוורר אז זה בכלל נורא) אין לי בעיה שיהיו פינות מעשנים בכל משרד, בסיס צבאי ותחנה מרכזית.

  6. Judas,

    אני לא חושב שהטיעונים בעד החוק כוללים "בשביל להגן על אנשים מעצמם", או לפחות זה לא טיעון שאני אשתמש בו בעד החוק (בהחלט יכול להיות שחברי כנסת מסויימים כן ישתמשו בטיעון המפגר הזה...)

    מבחינתי, המטרה של החוק הזה (וחוקים דומים אחרים), זה לחסוך ממני ומשאר הלא-מעשנים את החשיפה

    לעשן סיגריות, בין אם כי זה לא בריא, ובין אם כי זה סתם מגעיל, דוחה ומסריח.

  7. למה צריך מערכת ציבורית ?

    למה צריך ביטוח לאומי ?

    למה המדינה צריכה להתערב בהתנהלות חברות הסלולר ?

    ובזיהום מפעלים ?

    למה צריך הגבלות על פרסום ?

    לאסור על פורנוגרפים בערוץ 11 אחר הצהריים ?

    להוציא סחר בהרואין מחוץ לחוק ?

    לאסור על יבוא חופשי של צמחים ללא פיקוח ?

    אתה שואל את האדם הלא נכון...

    אני נגד קצבאות ילדים וכד' (אם כי אני כן חושב שאלו שבאמת אינם יכולים לדאוג לעצמם, כגון זקנים ונכים וחולים למיניהם כן צריכים לקבל קצבאות/עזרה מהמדינה)

    אני מתנגד להתערבות של המדינה בפרסומות (כל עוד הפרסומות לא מכילות מידע כוזב)

    אני בעד לגיליזציה של מריחואנה, סמים אחרים למיניהם (כולל הרואין) וזנות.

    ואין לי בעיה שתצפה בפורנו מתי שבא לך.

    בליל של שטויות.

    לפעמים אני תוהה למה אני טורח לכתוב תשובות למישהו שמנהל דיון ברמה של ילד ביסודי.

  8. או שאולי אתה מתבלבל וחושב שאכפת לי.

    אני מבין טוב מאוד את המצב, לדעתי זאת לא בעיה של המדינה או שהמדינה צריכה לטפל בה.

    אם אנשים בוחרים לעשן מרצונם החופשי, מי אני (או המדינה) שימנע את זה מהם?

    וחוץ מזה, מה הלאה? (ואם בא DXM ואומר משהו על "טיעון המדרון החלקלק" אני אחנוק אותו)

    למה לעצור בסיגריות? למה לא אלכוהול גם? ומה עם מזון עתיר סוכר או כולסטרול?

    ובעצם, למה לעצור שם? מה עם סרטים גרועים? או תוכניות טלוויזיה תת-רמה?

    ולמה שמדינה לא תחליט גם איזה ספרים נקרא, כדי שלא נחשף לדעות לא טובות?

    אני מחזיק בדעה שמדינה צריכה לנסות להתערב כמה שפחות בחיי האזרחים, ואין זה מתפקיד המדינה לחנך את הציבור (פחות או יותר מתאים להגישה האמריקאית הנפוצה, בניגוד לאירופאית שיותר תומכת בהתערבות ממשלתית)

    ואתה מוזמן לטעון שזאת מגפה, אך מה בנוגע לנתונים היבשים? (מתוך http://en.wikipedia.org/wiki/Prevalence_of_tobacco_consumption#Israel)

    According to Israel Central Bureau of Statistics, the smoking rate in the Israeli adult population in 2009 was 20.9%, down from 34% in 2000
  9. Infer, אני מצטער אבל אתה פשוט פלצן מתנשא. אין שום דבר שמייחד אותך מאף אחד אחר שנותן לך את הזכות לקבוע לאנשים מה טוב להם ומה לא. ולא כל מה שקראת באיזה מחקר סטטיסטי שמבוסס על כלום ושום דבר צריך להפוך לדרך חיים ולהתבטא בחקיקה.

    אני לא מעוניין לקבוע עבור אף אחד מה טוב עבורו ומה לא.

    מי שרוצה לעשן, יותר ממוזמן לחנוק את עצמו למוות.

    הדבר היחיד שאני מעוניין בו זה שהוא לא יחנוק אותי ואחרים שלא מעוניינים בכך.

    מה בדיוק כל כך "פלצן ומתנשא" בכך?

    כי מצד אחד זאת מגיפה שדורשת התערבות.

    למה היא דורשת התערבות? אנשים בוחרים לעשן מרצונם החופשי, ואין סיבה לדעתי שהמדינה תתערב בכך.

    מחר יבוא מישהו ויטען שפייסבוק זאת מגיפה שדורשת התערבות ויש להגביל את הגישה לפייסבוק. אבל למה?

    אם אנשים הם כל כך חכמים ומסוגלים לחשוב עבור עצמם, כפי שאתה טענת לפני מספר הודעות, למה המדינה צריכה להתערב בהחלטות שלהם?

  10. מבחינתי (ומבחינת הרבה אנשים אחרים), ברגע שמשהו חוקי, הרי שאין למדינה סיבה להתערב בנושא בכלל.

    בגיל 12 לא אמורים להתחיל לעשן, כי זה לא חוקי. מבין מה ההבדל?

    וחוץ מזה, החוק לא אמור "להירטב", אלא אמור להישאר יבש (ואין קשר לאונס הנורא בקיבוץ שמרת בדיון הזה).

    ברגע שאדם מספיק מבוגר בשביל להחליט עבור עצמו (שלפי החוק, זה נקבע בתור גיל 18), זה מפסיקה להיות בעיה של המדינה ומתחילה להיות הבעיה שלו, ושלו בלבד.

    למדינה אין זכות (לדעתי, ולדעת הרבה אחרים), להגיד לך או לנסות לחנך אותך מה מותר ומה אסור לעשות.

    מה ההיגיון שסיגריות יהיו חוקיות אך אסור יהיה לפרסם אותן? זה נשמע לך הגיוני?

    המצב שסיגריות חוקיות אך אסור לפרסמן זה מין מצב מוזר כזה של "חוקי למחצה".

    או שמשהו חוקי, או שהוא לא.

    אם סיגריות זה כל כך נורא, הרי שהן צריכות להיות לא חוקיות. אם זה לא כל כך נורא, אז שיהיו חוקיות ושיהיה מותר לפרסם אותן

  11. גם רוב אלו שמעשנים חושבים ככה, ולא רוצים שהילדים שלהם יעשנו.

    ואני גם לא רוצה שהילדים שלי ילכו ללמוד באיזה מכללה מסכנה במקום אוניברסיטה. או שהם יהיו דתיים או הומואים. או שהם יצביעו לקדימה.

    האם זאת סיבה לאסור על פרסום של הדברים האלה?

    כל עוד סיגריות זה חוקי, אני לא רואה סיבה לאסור על הפרסום של סיגריות.

    vic07,

    אני חושב שהפגיעה שעלולה בלא-מעשנים שעלולה להיווצר בסיטואציות מסויימות היא גדולה מדי בגירסא שלך של החוק,

    מה גם שהאכיפה והיישום של החוק אינם אפשריים ("אבל הדלקתי את הסיגריה כשהתחנת אוטובוס הייתה ריקה ורק אחר כך בא לכאן מישהו שלא מעשן...").

    ואגב, מה בנוגע למי שצריך לעבוד באותם פאבים? מה אם הוא לא רוצה להיחשף לעישון?

  12. ויכול להיות שאתה צודק, אבל זאת הדעה שלך.

    הדעה שלי גורסת שבני אדם צריכים להיות מסוגלים לחשוב עבור עצמם, וזה לא התפקיד שלי או של המדינה

    להחליט עבורם מה לחשוב או לאיזה פרסומות ראוי שהם ייחשפו וכד'.

    כמו שאמרתי, כמו שהמדינה לא צריכה להתערב אם מישהו שומר שבת או לא (ואנשים דתיים יגידו שזה יותר חשוב מאיסורים על עישון, לדוגמא),

    אני לא חושב שהמדינה צריכה להתערב בפרסומות.

    אני כן חושב שהמדינה צריכה ללמד אנשים על הסכנה שטמונה בדברים מסויימים, כגון עישון,

    אבל ברגע שהמידע קיים לכל דורש ובצורה קלה להבנה (ואני לא חושב שיש מישהו שחושב שסיגריות אינן מזיקות) הרי ששם, לדעתי, נגמרת האחריות של המדיהנ.

  13. אבל הפורום אינו המרחב הציבורי, אלא פלטפורמה פרטית לחלוטין.

    ואפילו לו היה פרטי, היה אפשר למצוא פתרון שיאפשר דו-קיום של שנינו בפורום.

    למשל, אפשרות שלא יוצגו תגובות שלי כשאתה מחובר (או עבור כל אחד אחר שלא מעוניין לראות את התגובות שלי).

    מה גם שמעבר ללהיות מטרד, התגובות שלי לא פוגעות בבריאות שלך.

    איך אפשר לפתור את הבעיה שאני מחכה לאוטובוס בתחנה מרכזית בירושלים ובנתיים מוקף בקבוצה שלמה של אנשים שכולה מעשנים ולכן אני נאלץ לנשום את עשן הסיגריות המסריח שלהם?

    אני חושב שהחוק הוא מידתי, אף אם אולי ב"קצה הרחוק" של המידתיות.

    אתה כמובן רשאי לא להסכים, אבל הייתי מעוניין לשמוע איזה חוק (אם בכלל) אתה חושב שראוי/צריך לחוקק על מנת למנוע/לצמצם חשיפה של לא-מעשנים לעשן סיגריות?

  14. אנחנו מתווכחים רק על השאלה האם זכותו של המעשן לגרום נזק זה לעצמו, וכיצד ראוי להגביל זכות זו כדי למנוע פגיעה באחרים.

    אני לא ראיתי כאן אף אחד שטען שלמעשן אין זכות לגרום נזק לעצמו. מבחינתי זה גוף שלו, שיעשה מה שהוא רוצה לעצמו,

    כל עוד שאני (ואחרים שאינם מעשנים) לא סובל מכך ולא צריך לנשום את העשן המסריח שהוא פולט לאוויר העולם.

    ואני לא רואה איך דעתי על דמוקרטיה קשורה כאן. כמו שכתבתי - כל עוד אנחנו מתיימרים להיות דמוקרטיה, צריך להתנהג ולחוקק חוקים בהתאם.

    ביום שלא נהיה זה כבר משהו אחר, אבל כרגע אנחנו בדמוקרטיה, ואני חושב שהחוק הזה הוא בהחלט מידתי (אף אם לא בהכרח מושלם).

    זה לא השיטה הדמוקרטית שאתה לא מעריך, זה בני האדם שאתה חושב שהם ברובם טיפשים.

    טיב השיטה הדמוקרטית תלוי באנשים שמצביעים, ומאחר ואני לא מעריך את האנשים, הרי שגם את השיטה אני לא. אבל זה סתם סמנטיקה.

    עדיין יוצא לי לראות לפעמים (חדשים) שאני מתחיל לשים לב (לא בגלל שחיפשתי את זה) שכמות הסיגריות שמודלקות בסצנות היא מעבר לכל פרופורציה.

    כל הזמן הגיבור הקשוח המחוספס והמיסתורי מדליק סיגריה, לפני, במהלך, ואחרי כל סצנה.

    וזה כבר לא משנה אם זה משקף את המציאות או שהמציאות משקפת את זה.

    אני לא אומר שאין כאלה, אני אומר שהכמות שלהם ירדה. ויצא לי לקרוא כתבות על מחקרים שבוצעו שמראים שזה אכן ירד,

    ולא סתם בגלל "תחושה" שיש הרבה/מעט עישון סיגריות בסרטים בימינו.

    אני מניח שגם אין לך התנגדות לפרסומות שמעודדות התאבדות הממומנות ע"י האיסלם או אירגון אנטישמי.

    אחרי הכל זה כסף טוב למדינה ומי שטיפש מספיק כדי להקשיב לפרסומות זה בעיה שלו.

    אולי אתה גם לא רואה סיבה להגביל פרסומות שמשכנעות ילדים שלקפוץ מהגג בתלבושת סופרמן זה מגניב.

    אתה זה שטוען שאנשים הם מספיק חכמים בשביל להחליט עבור עצמם. אז למה לפקח על הפרסומות אם הם מסוגלים להחליט בעצמם מה טוב ומה רע בשבילם?

    אבל זה ממש סטיה מנושא הדיון, אז חבל להמשיך עם הנושא הזה.

    כן אתה באמת דוגמא נפלאה למצב האנושות.

    שהעולם יחרב, למי איכפת מה קורה מחוץ לחלון.

    בשביל מה להתאמץ, הכל חרא, בו נתפלש בחרא.

    ככה לא בונים מציאות טובה יותר.

    אבל למה זאת האחריות שלי? מבחינתי, מי שבוחר לעשן זאת האחריות שלו והבחירה החופשית שלו.

    מי שרוצה לעשן, וביודעין בוחר לקצר את החיים שלו, למה שאני אתערב בהחלטה שלו? אלה החיים שלו, שהוא יעשה איתם מה שהוא רוצה.

    בדיוק כפי שאני לא אכריח אותו לשמור שבת בשביל להציל את הנשמה שלו מגיהנום (אם הייתי דתי ומאמין בזה) ככה אני לא חושב שאני צריך להתערב במה שהוא מעשן, אוכל או שותה.

  15. האמת שכמות העישון בסרטים ירדה בצורה מאוד משמעותית ב-20 שנים האחרונות.

    אישית אני לא רואה סיבה להגביל פרסומות על עישון. מי שמספיק טיפש בשביל לעשן בגלל

    פרסומות כאלה ואחרות זה בעיה שלו אם הוא רוצה לחנוק את עצמו למוות.

    כל עוד אני לא צריך לנשום את עשן הסיגריות המגעיל הזה בפאבים/מועדונים/בתי קפה/תחנות אוטובוס/כל מקום אחר,

    באמת שלא אכפת לי אם הם רוצים להרוג את עצמם לאט לאט.

  16. תחילה אגיד שלא התעלמתי משאר חלקי תגובתך, פשוט אין לי טעם להגיב עליהם בלי שנגיע להסכמה כלשהי בעניין לעיל.

    ולעניין לעיל: "הזכות החוקית" של מדינה להחיל חוק כלשהו על אזרחיה מוגבלת. מדינת היא מדינה דמוקרטית. נכון, היא לא נוהגת ככזו בכל 100% מהמקרים, אך אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון, למשל, הוא לפסול חוקים שאינם מסתדרים עם הגדרתה של המדינה כדמוקרטית כפי שזו מופיעה במגילת העצמאות.

    בנוסף, לא ברורה עמדתך האישית בעניין הזה: האם אתה רק טוען שהמדינה אכן יכולה בפועל להעביר חוקים שאינם דמוקרטיים, או שאתה תומך בזכותה לעשות זאת? מנימת דבריך עולה האפשרות השנייה דווקא, וזה קצת מדאיג אותי שזה יחסך לדמוקרטיה.

    קודם כל, אני טוען שהמדינה יכולה להעביר חוקים שאינם דמוקרטים (ואני אפילו יכול לחשוב על כמה חוקים כאלה די בקלות).

    בנוגע לזכותה לעשות כך, אני לא תומך בזכותה לעשות כן, כל עוד היא מתיימרת להיות דמוקרטית.

    אין לי הערכה רבה לשיטה הדמוקרטית (אני בגדול חושב שבני אדם טיפשים מכדי להחליט עבור עצמם בחלק גדול מהמקרים, אבל זה לא נושא הדיון כאן), אבל כל עוד אנחנו בדמוקרטיה אני חושב שצריך לדבוק בה.

    ועם כל זאת, אני לא חושב שהפגיעה במעשנים, כפי שתתבטא מהחוק שהתחיל את כל הדיון הזאת, היא מספיק גדולה על מנת להגדיר את החוק כ"לא דמוקרטי" (ביחס ל"תועלת" שתצמח מהחוק לאלו שאינם מעשנים).

    עם זאת, ניתן להתווכח על כך, ומישהו שאינו מעשן לא בהכרח יסכים איתי בנושא.

    וכמו שאמרתי כבר קודם - אין לי בעיה שיעשנו במקומות פתוחים ומאווררים כל עוד ניתן להבטיח שזה לא יפגע במישהו שאינו מעשן.

    אבל מאחר וזה לא אפשרי לאכיפה ולא אפשרי להבטיח כזה דבר, אני לא רואה דרך אחרת מלבד איסור מוחלט (כמובן שאפשר לא לחוקק את החוק, אבל ככה הפגיעה בלא-מעשנים תישאר כפי שהיא, ואני מאוד לא מרוצה מהמצב כיום מבחינת חשיפה לעישון)

  17. לא טענתי שזה דמוקרטי לקבוע חוק כזה, טענתי שלמדינה יש זכות חוקית לעשות את זה.

    הטענה הזאת:

    "אין לה זכות חוקית להגביל בצורה כלשהי זכויות כלשהן, אלא אם יש לכך נימוק של פגיעה חמורה יותר בזכויות אחרות"

    היא בעייתית מאוד, כי כל הקטע של "חמורה יותר" הוא סוביקטיבי, ולכן לא ניתן תמיד לקבוע מתי החוק "בסדר" או "דמוקרטי" ומתי הוא לא.

    יבוא אחד ויטען שאיסור הצגת חמץ בפסח הוא "דמוקרטי" והשני יגיד שהוא "לא-דמוקרטי". מי צודק? בעייתי להגיד, כי זה תלוי במשקל שכל אחד נותן לכל זכות ותלוי בעיקר בהשקפת העולם של מי שקובע ומחליט.

    ולחלוטין התעלמת מכל החלק הזה של ההודעה שלי:

    בעצם, החוק שאתה מעוניין שיחוקקו (כפי שאני מבין) זה שאסור לעשן בתחנות אוטובוס/רציף רכבת/מה שלא יהיה,

    כל עוד יש שם מישהו שלא מעשן. ואם יש שם מישהו שלא מעשן, הרי שאסור לך לעשן.

    אין לי בעיה עם החוק הזה, כי הוא אכן מספק (עבור מקומות פתוחים, ולא עבור בארים/מועדונים/בתי קפה למשל),

    אבל האכיפה שלו בעייתית מאוד וגם היישום בפועל. אם יש לא מעשן שעומד שתי מטר מהתחנה, האם מותר לעשן בתחנה או לא?

    ואם זה שלוש מטר? או חמש? ואם בעוד חצי דקה מגיע אוטובוס לתחנה ויורד ממנו מישהו שלא מעשן, איך תימנע מכך שהוא ינשום את עשן הסיגריה?

    ואני אחזור ואגיד - אין לי בעיה עם נוסח כזה של החוק ברמה התאורטית. אם זה לא מפריע לי (או למישהו אחר שאינו מעשן) אז באמת לא אכפת לי שאנשים יעשנו להנאתם (זה הם שיחלו בסרטן/נפחת/מה שלא יהיה, לא אני)

    הבעיה עם נוסח כזה של החוק זה שהוא מלא בעיות ובלתי אפשרי לאכיפה או יישום מהבחינה הפרקטית.

    זה פחות או יותר מקביל לחוק שקובע שאסור לך להסתובב בעירום ברחוב כשיש אנשים מסביב, אבל אם אין אף אחד מסביב (או אם הם גם בעירום) אז מותר לך.

    אבל בדיוק כמו כאן - מה תעשה כשיבוא מישהו שזה מפריע לו שאתה בעירום? (כלומר, מה תעשה כשיבוא מישהו שמפריע לו שאתה מעשן?)

    איך תוודא שאתה לא פוגע בו?

  18. קודם כל, זכותו החוקית של המחוקק למנוע זאת ממך כי למדינה יש זכות לקבוע זאת על פי חוק.

    בנוגע לזכות "מוסרית" או צידוק פרקטי כלשהו (שאני משער שלכך אתה מתכוון), אפשר לטעון שאתה

    "מונע גישה" או "דוחה" אנשים מלבוא לאותה תחנת אוטובוס/רציף רכבת/מה שלא יהיה.

    בעצם, החוק שאתה מעוניין שיחוקקו (כפי שאני מבין) זה שאסור לעשן בתחנות אוטובוס/רציף רכבת/מה שלא יהיה,

    כל עוד יש שם מישהו שלא מעשן. ואם יש שם מישהו שלא מעשן, הרי שאסור לך לעשן.

    אין לי בעיה עם החוק הזה, כי הוא אכן מספק (עבור מקומות פתוחים, ולא עבור בארים/מועדונים/בתי קפה למשל),

    אבל האכיפה שלו בעייתית מאוד וגם היישום בפועל. אם יש לא מעשן שעומד שתי מטר מהתחנה, האם מותר לעשן בתחנה או לא?

    ואם זה שלוש מטר? או חמש? ואם בעוד חצי דקה מגיע אוטובוס לתחנה ויורד ממנו מישהו שלא מעשן, איך תימנע מכך שהוא ינשום את עשן הסיגריה?

  19. מי שדיקטטור פה אלה התומכים בחוק ולא להיפך.

    מדובר בהפרה של חופש בסיסי, כאשר דמגוגים זבי חותם פה משווים עישון לרצח או אונס בלי אפילו קמצוץ של ראיות וטיפת מצפון.

    אני אגב, בכלל לא מעשן. אבל לדעתי האישית שלא כמוך, לא כל מה שלא נעים לי, צריך להיות מחוץ לחוק.

    ותזכיר לי, מי בדיוק קבע שזה חופש בסיסי? אתה? על סמך מה בדיוק?

    ובהחלט נחמד לקרוא למי שמולך דמגוג, כאשר אתה כותב דברים כמו " דמגוגים זבי חותם"...

    ועדיין לא ענית לי מה ההבדל בין זה לבין התערטלות בפומבי...

    ולמה דיקטטורה? החוק עבר בצורה דמוקרטית לחלוטין...

  20. תגובות תומכות לחוק נובעות מ 2 סיבות:

    1. הם בצד הנוח של המתרס(הם לא מעשנים ורוצים לכפות את ה pet peeves שלהם על אחרים).

    2. חוסר מסוגלות עצמית בלהתמודד עם מצבים לא נעימים(למשל פשוט להעיר למישהו שמעשן לידם).

    הממשלה פשוט לא יכולה להיות בייבי סיטר לאנשים כאלה. מדובר בסופו של דבר בעריצות הרוב.

    זה כמו להגיד שהחוק על איסור התערטלות בפומבי נובע רק מכך שלא נעים להעיר לאנשים שילבשו בגדים...

    האם אתה מתנגד גם לחוק על איסור התערטלות בפומבי? כי לדעתי החוק הזה (איסור עישון) יותר נחוץ מהחוק על איסור התערטלות,

    שכן עישון פסיבי גורם לנזק בריאותי, בעוד שלראות מישהו בעירום יכול להיות מטריד ומעצבן (בדיוק כמו עשן וריח סיגריה), אבל לא פוגע בך בריאותית

    אתה קורא לזה עריצות הרוב. אני קורא לזה תיקון נחוץ והכרחי לחוק.

    ושוב, האם אתה גם בעד ביטול החוק על התערטלות בפומבי?

    ואם לא, אנא תסביר לי מה ההבדל העקרוני בין שני המקרים.

    אבל החוק אינו נכון בשום צורה.

    החוק אינו נכון בשום צורה, לדעתך.

    למזלנו, זאת לא דיקטטורה שבה Lev0 הוא היחיד שקובע מה החוק.

  21. תלוי איזה חוקים.

    דווקא החוק שהתחיל את הדיון הזה נתמך על ידי הרבה מאוד אנשים, כאשר לא מעט תגובות בדיון הזה היו בעד החוק.

    אבל מאוד נוח לך להתעלם מזה, נכון?

    (ואני לא יכול לראות סרטוני יוטוב כרגע, אז אני לא יכול להגיב על הסרטון)

  22. "אם המוסר אינו אבסלוטי אז כל הכלליים, הנורמות והחוקים שאינם מקובלים עלי אינם אלא דברים שרירותיים שנאכפים על ידי אנשים עם רובים."

    יש לך רק טעות אחת - זה לא שרירותי.

    זה פשוט הגירסא שמקובלת על רוב העם (פחות או יותר, ותוך התחשבות בזכויות של המיעוט) של כללים, נורמות וחוקים.

    לא מתאים לך? אתה מוזמן ללכת לגור במקום אחר שבו יש אנשים שיסכימו עם הדעות שלך.

×
  • צור חדש...