עבור לתוכן

חברים מובילים


Popular Content

Showing content with the highest reputation since 20/01/18 ב הודעות

  1. 8 points
    פיספסתי את הדיון כשהיה פעיל וקצת חבל לי על זה - אני לא נמצא כאן בצורה קבועה כמו בעבר, 11010010110 אבל אתן תשובה בכל זאת תחום האור הנראה נמצא, פורמלית, באורכי גל בין 700nm ל 400nm. אורך גל קצר יותר = אנרגיית פוטון גבוהה יותר = צבע לכיוון הסגול (400nm) / אולטרה סגול (קצר יותר מ 400nm ומחוץ לתחום הנראה) מציאותית, אנחנו יכולים לראות תחום קצת יותר גדול בצד האדום (אורכי גל ארוכים יותר מ 700nm) אבל בצורה חלשה, הדוגמה לכך היא לדים אינפרא אדומים של מצלמת אבטחה (שיא הפליטה שלהם הוא ב 850nm, אבל אנחנו כן רואים בצורה חלשה חלק קטן מהאור שנפלט קרוב יותר לתחום האור הנראה) מנורת ליבון פולטת ספקטרום שנקרא "קרינת גוף שחור" - בהקשר שלנו, זהו האור האדום, כתום, צהוב, או לבן שגופים חמים מאוד פולטים בהתאם לטמפרטורה שלהם. מבחינת אורכי גל, לקרינת גוף שחור בטמפ' מסויימת יש אורך גל מסויים שבו נמצא שיא הפליטה, ואורך גל שבו נמצא סוף התחום, כלומר לא נפלט אור באורכי גל קצרים יותר ממנו ככל שהטמפ' גבוהה יותר, שני הנקודות זזות לכיוון אורכי הגל הקצרים יותר. כך למשל, ב 3000K נקודת השיא נמצאת באינפרא אדום, ונקודת הקצה בדיוק בסוף התחום הנראה ב 400nm. ב 2700K (הטמפ' של חוט להט במנורת ליבון) שני הנקודות נמצאות ימינה אפילו יותר : הנורה אפילו לא בדיוק מכסה את הקצה הסגול של תחום האור הנראה השטח במתחת לגרף הזה מסמל הספק. ניתן לראות, שבקרינת גוף שחור, רוב ההספק שיוצא ממקור האור נמצא בכלל מחוץ לתחום האור הנראה. זו הסיבה העיקרית שבגללה מנורות ליבון "לא יעילות" : חוט הלהט הוא גוף שחור מצויין, אבל את רוב האנרגיה שיוצאת ממנו אנחנו לא רואים (היא הופכת לחום כשהיא נבלעת בדברים שנמצאים בסביבה, חלק מזה בנורה עצמה ובגוף התאורה) שנית, אפילו בגרף של 5000K, כיסוי התחום הנראה הוא לא אחיד : יש שיא באורך גל מסויים ופחות באורכי גל אחרים. למרות הטענה הקבועה שמקשרת "אור של מנורת ליבון" (או קרינת גוף שחור בכללי) ו "תאורה טבעית", השמש (לאחר סינון האור באטמוספירה של כדור הארץ) נותנת לנו ספקטרום טוב בהרבה : ומה שטוב בו, שהוא מכסה בצורה אחידה למדי את תחום האור הנראה, בלי "גבעה" באמצע וכמעט כלום בצדדים. זהו אור לבן באיכות גבוהה אם אנחנו צריכים תאורה חשמלית ביעילות גבוהה יותר, אנחנו צריכים לחפש דרך אחרת לייצר אור באורכי גל שאנחנו רוצים, לא על ידי קרינת גוף שחור. קיימים כמה מנגנונים ידועים לכך : 1. פריקה חשמלית בגזים פולטת ספקטרום של כמה קווים דקים (אור באורכי גל מסויימים), בהתאמה לסוג הגז. ייתכן שחלק מהם יפלו בתחום האור הנראה או האולטרה סגול 2. התאחדות אלקטרון אם "חור" (במבנה של גביש - אטומים שמקושרים ביניהם ברשת מסודרת, "חור" הוא מקום שבו היה אמור להיות אלקטרון ואין אותו. אלקטרון שמגיע מבחוץ, למשל מ "-" של מקור מתח חשמלי, יכול להגיע לחור ולתפוס את המקום. חיבור של "+" של מקור מתח חשמלי לגביש יכול להביא ליציאה של אלקטרון מהגביש וזרימה שלו לכיוון מקור המתח, כלומר יצירת "חור" חדש. בגביש שבו יש מבנה מסויים המיועד לכך, חיבור של "+" ו "-" של מקור מתח למקומות המתאימים יביאו לזרימה קבועה של אלקטרונים וחורים). נפלט אורך גל אחד המתאים לחומרים מהם עשוי הגביש. יש תחום מסויים של אורכי גל שנפלטים, כלומר זה לא בדיוק "קו" אבל בבירור יש לו שיא והפליטה באורכי גל אחרים קיימת רק בתחום צר שקרוב לשיא 3. רוב החומרים, כשפוגע בהם פוטון, או מחזירים אותו כמו שהוא או בולעים אותו. כלומר הם לא מתערבים באורך הגל. חומרים מסויימים, מסוגלים לבלוע רק חלק מהאנרגיה של האור המוחזר : כלומר, פגע פוטון באנרגיה מסויימת, במקומו יוצא פוטון באנרגיה נמוכה יותר, ההפרש הלך לאיבוד (נבלע בחומר). התופעה נקראת פלורסצנציה וחומרים כאלה נקראים חומרים פלורסצנטיים. חומר פלורסצנטי יכול, למשל, לקבל פוטון אולטרה סגול ולפלוט במקומו פוטון ירוק במנורת פלורסצנט, משתמשים בפריקה של כספית. לכספית יש פליטה בתחום האור הנראה : אבל בלחץ נמוך, קרוב לוואקום כמו שיש במנורת פלורסצנט, כמות האור הנראה נמוכה ועיקר הפליטה הוא בתחום האולטרה סגול : על המנורה מוסיפים ציפוי מחומרים פלורסצנטיים, שתפקידו להמיר את האולטרה סגול לאורכי גל רצויים של אור נראה. על ידי שילוב של חומרים שונים, ניתן לקבל כיסוי טוב של ספקטרום האור הנראה בפלורסצנט זול אם חומרים פשוטים (פלורסצנט 36W ב 8 ש"ח), מקבלים משהוא כזה : ניתן לראות את הפיקים מהכספית עצמה (הם גבוהים אבל דקים מאוד, ולכן לא מעבירים אנרגיה משמעותית) ואת רוב האור, שמגיע מהחומר הפלורסצנטי (הגבעה וה "גבעה" השניה). איכות האור של פלורסצנט כזה בינונית בפלורסצנט איכותי (כל ה T5, PL, רוב נורות ה CFL) יש חומרים פלורסצנטיים יעילים יותר, שנותנים אזורים ממוקדים יותר בספקטרום והרבה יותר אור. על ידי שילוב של כמה חומרים, נותנים כיסוי לאזורים שונים בספקטרום. הכיסוי אינו רציף אלא ב "כתמים", אבל בממוצע מכסה את תחום האור הנראה בצורה אחידה יותר מקצה עד קצה, בלי גבעה משמעותית (הגזמה) באזור מסויים בהשוואה לאזורים אחרים צבע 840 הוא cool white באיכות גבוהה : שארית האור האולטרה סגול, שחדרה דרך הציפוי הפלורסצנטי, נחסמת על ידי הזכוכית של הנורה בנורת לד, האור הכחול הוא פס ספקטרלי צר, שמגיע ישירות מלד כחול. על הלד יש חומר פלורסצנטי יחיד שמוסיף "גבעה" רחבה סביב הצבע הכתום. ביחד, כחול וכתום נראים כאור לבן : על ידי שינוי כמות החומר הפלורסצנטי מעלים או מורידים את ה "גבעה" וכך מקבלים לדים בצבעי cool white / warm white ללד יש כמה יתרונות : - האור הכחול מתקבל מהתחלה ואינו דורש המרה על ידי חומרים פלורסצנטיים - קלות ייצור המוני : גם של הלד עצמו (ליטוגרפיה, לא ייצור נורות מזכוכית) וגם קבלת צבעים שונים (שינוי כמות החומר וזהו, ללא מיקס של 3 או 4 חומרים שצריך לשחק אם הכמויות שלהם עד שמתקבל אור שנראה טוב) אבל, מקבלים תמורת זאת : - פיזור מאוד לא אחיד של האור על פני תחום האור הנראה. יש אזורים שלמים שמוארים בהגזמה לעומת אזורים אחרים - הגזמה גבוהה מאוד באור הכחול, סביב 450nm. ומייד נראה מה הבעיה אם זה נציין שקיימות אפשרויות נוספות להאיר ביעילות גבוהה, חוץ מפלורסצנט ולד. אחת מהן - מטאל הלייד, מבוססת על מיקס של גזים בנורה, בצורה שמתקבל מיידית שילוב של אורכי גל רצויים ללא צורך בהמרות נוספות על ידי ציפוי פלורסצנטי. לא משתמשים בנורה זו בבית מכיוון שהטכנולוגיה עובדת טוב בעיקר בבהירויות גבוהות (שגבוהות מידי בשביל שימוש ביתי), וכי לנורה לוקח זמן התחממות לאחר ההדלקה עד שהיא מגיעה לבהירות מלאה ברשתית העין שלנו יש 5 סוגים של תאים רגישים לאור, המוכרים כיום : - מדוכים הרגישים לאורכי גל ב 3 תחומים, האחראים לראייה העיקרית שלנו ומאפשרים לנו לראות בצבע ובהבחנה טוב בגוונים - קנים, האחראים לראייה בתנאים של רמת תאורה נמוכה מאוד. בטבע זהו מצב של ראיית לילה, אבל במציאות שלנו רוב המקומות בהם אנחנו נמצאים מוארים גם בלילה בעוצמת אור גבוהה בהרבה, כך שאנחנו עדיין רואים באמצעות המדוכים - תא השולט על ייצור מלטונין. זהו תא שהתגלה לא מזמן ואינו קשור לראייה על כמות האור המגיע לכל אלה שולט גודל האישון במצב רגיל (ובראיית "יום"), הראייה שלנו מבוססת על דיווח של כמות האור מכל סוג של מדוך למוח. כמות האור המדווחת על ידי המדוך היא תוצאה של הכפלה, עבור כל אורך גל : - כמה אור באורך גל זה מגיע מהנורה ? - כמה הדברים שאנחנו רואים מחזירים (או בולעים) אור באורך גל זה - כמה כל מדוך קולט את אורך הגל הנ"ל, לפי הרגישות שלו : חומרים בעלי צבעים בוהקים, מחזירים תחום צר של אורכי גל. למשל, צבע אדום "חזק" (כזה שתופס את העין) יחזיר תחום צר מהספקטרום, יכול להיות עד כדיי קו ספקטרלי דק. בנורה שפולטת אור בתחום רציף, גם אם הוא בצורת "גבעה", יש (בין היתר) אור באורכי הגל הרצויים ולכן הם יאפשרו לראות את הצבע החזק. בנורה שלא פולטת אור באורכי גל מסויימים, יכול לקרות מצב שבדיוק אורך הגל המוחזר מהצבע החזק אינו קיים במקור באור המגיע מהנורה, ולכן הצבע לא ייראה. מכיוון שכמעט ואין חומרים שמחזירים אפס ממש באורכי גל קרובים, הצבע עדיין ייראה, פשוט יהיה מוחלש מדד העברת הצבע - CRI, המשמש להערכה של כמה האור מהנורה מעביר צבעים חזקים במידה טובה (ולא, למשל, מביא לכך ש 2 צבעים ייראו זהים), מבוסס על חישוב שנעשה מתוך גרף הספקטרום. הוא משקף את המידה בה צבעים חזקים נשמרים שונים אחד מהשני, אבל לא בהכרח עד כמה הם נשמרים נאמנים למציאות ולא מתייחס לבעיית ה "גבעה" חומרים בעלי גוונים קלים, שהם רוב מה שיש סביבנו... (גם אם למשהוא יש צבע, לצבע יש גוון), מחזירים תחום רחב למדי של אורכי גל. גוונים של לבן למשל, מחזירים את כל התחום הנראה כולו - רק בשינויים קלים, יותר באזור מסויים ופחות באזור אחר. מהשינויים הקטנים האלה, המתבטאים בדיווח שונה בקצת של רמות האור מהמדוכים השונים למוח, אנחנו יכולים להבחין בגוונים ברור, שאם מקור האור מלכתחילה פולט אור שמכסה את התחום הנראה בצורה לא אחידה אלא הספקטרום שלו נראה כמו "גבעה", גם האור המוחזר מחומרים בעלי גוון קל יכיל את אותה "גבעה" בדיוק. נוצר מצב, שאנחנו יכולים להבחין בצבעים, אבל גוון האור של הנורה עצמה משתלט על היכולת שלנו לראות נכון גוונים קלים יותר - למעשה הגוון שלהם הולך לאיבוד, אנחנו מקבלים במקומות פשוט את הגוון של האור מהנורה ברוב המקומות בהם מוזכרת איכות אור, אין התייחסות לבעיה זו. לנורת הליבון למשל מייחסים איכות אור גבוהה ו "אור טבעי", שיש לו CRI100 (חישוב ה CRI מנורמל לפי נורת ליבון), אולם כמות האור בקצה האדום-צהוב מוגזמת ולעומתו כל הקצה הכחול-סגול של תחום האור הנראה אינו משתקף כראוי תחת האור שלה. ללד יש בעיה דומה, אלא שבו יש 2 אורכי גל מוגזמים, אחד באמצע של מה שמגיע מהחומר הפלורסצנטי ואחד שמגיע מהלד הכחול. לעומת שני אלה, הספקטרום של הפלורסצנט (מהסוג האיכותי) אולי אינו רציף, אבל הוא נותן לרוב הגוונים להיות מה שהם, בפגיעה מינימלית ניתן לדמות את העניין למהדורת חדשות : בערוץ אחד, נותנים סיקור מעמיק של עניין מסויים ושל כל מה שמסביבו, והרבה פחות דברים אחרים. למרות שכן מזכירים אותם, נוצר מצג שיש משהוא מסויים שהוא החשוב ביותר על סדר היום, והכל מתחבר אליו. בערוץ אחר, נותנים סיקורים של כמה עניינים בקצרה, בתחומים שונים ככל הניתן. הערוץ האחר אולי מפספס פרטים לפעמים, אבל הוא כן מציג את הדברים בפרופורציות כמות המדוכים הכחולים (S) בעין שלנו היא רק כ 1/20 מכלל המדוכים. כלומר, כמות קטנה של מדוכים שמספקים את 1 מתוך 3 צבעי היסוד. מדוכים נהרסים ככל שאנחנו מתבגרים / מזדקנים. וזו סיבה חשובה מאוד לשמור עליהם כמות האור הנכנסת לעין נשלטת על ידי גודל האישון, והוא נשלט על פי כמות האור (הכוללת) הנכנס לעין - בקרה במעגל סגור. בקרה זו מונעת כניסה של יותר מידי אור מכל הצבעים לעין בצורה ממושכת, שתביא לעומס יתר על המדוכים נשים לב, שבדרך כלל אנחנו רואים אור שהוא בין לבן-כל הצבעים (דברים שונים) לצבעים "טבעיים" (צבע של צמחייה, אבן, העור שלנו). בטבע, הצבע הכחול לא נמצא בכמות גדולה. יש גוון שלו בהרבה צבעים אחרים, יש אותו בשמיים (וגם שם הוא לא לבד - הם לא בצבע כחול חזק כמו של צבע גואש כחול). כלומר, לאחר בקרה על כמות האור הכוללת על ידי האישון, בממוצע לא נכנסות לעין כמויות מוגזמות של אור כחול אם נחזור לנורת הלד, נראה שהאור שלה מכיל "גבעה" כחולה חזקה מאוד, שנופלת בדיוק על שיא הרגישות של המדוכים הכחולים. מתוך כמות האור הכוללת (שנראה לבן), גם לאחר האישון, החלק של אור כחול שנכנס לעין גבוה ממה שיש במקורות אחרים. מדוכים הכחולים לא התפתחו לקבל לאורך זמן כמות כזו 1. אם מסתכלים על הנורה, הבעיה מובנת (ומורגשת : הסתכלות על מנורת לד חזקה מכאיבה לעין, במידה גבוהה יותר מהסתכלות על מנורה שאינה לד, גם כשהשנייה בהירה יותר) 2. אם מסתכלים על הסביבה שלנו (שמוארת על ידי המנורה), רוב החומרים בסביבה בעלי ספקטרום החזרה רחב ובהירים : קירות, ניירות, משטחים בהירים שונים. כלומר, גם כשמסתכלים עליהם ולא על הנורה, הספקטרום לא שונה בהרבה. אבל עליהם אנחנו מסתכלים כל הזמן, שעות בכל יום שבו אנחנו נמצאים איפה שהוא לבעיה יש התיחסות מסויימת מצד התקנים, אלא שהיא נכתבה (על ידי מומחי תאורה, שעובדים אצל יצרני תאורה) בצורה שלא תפריע לקידום תאורת הלד : - חלוקת סוגי המנורות וגופי תאורה לקבוצות סיכון (RG) מתייחסת לפיזור האור על ידי הנורה או גוף התאורה. כלומר, נורה "מט" תקבל רמת סיכון נמוכה יותר מנורה "שקופה", גם בשימושים בהם אף אחד לא מסתכל על הנורה לאורך זמן (כלומר, שמעשית אין הבדל). על פי התקן, אפילו נורות ליבון שקופות יכולות להגיע לקבוצת סיכון, בזמן שלד מסויים אם ספקטרום איום אבל כדור מט, יהיה "ללא סיכון". קבוצת ה "ללא סיכון" מוגדרת כך שרוב הלדים בעלי כיסוי מט נופלים אליה, למרות שיש בהם בעיה חמורה בין אם מסתכלים עליהם ישירות ובין אם לא - הניסויים בהם נבדק נושא הבטיחות נעשו לפי חשיפה לעוצמה גבוהה של אור במשך תקופות קצרות יחסית, כמו 24 או 48 שעות. התגובות בחשיפה "חלשה" (אור מהסביבה) במשך שנים יכולות להיות שונות בהרבה, וייתכן נזק שמתגלה רק לאורך זמן ללא תלות ברמת החשיפה העניין לא מפריע למשווקי הלדים לציין שהם בטוחים פוטוביולוגית (על פי התקנים הנ"ל) ושהן "ללא קרינה" (הכוונה לאולטרה סגול, שנפלט מפלורסצנטים בכמות מזערית שקטנה בהרבה ממה שאנחנו מקבלים כל יום בצורה טבעית מהשמש, ולאינפרא אדום, שנפלט בכמויות גדולות ממנורות ליבון ומתנורי חימום, ואינו מזיק), תוך יצירת מצג שיווקי שהם בטוחים יותר לעין מכל הנורות האחרות... ככלל, כל נורות הלד הלבן (כולל warm white) פולטות יותר אור כחול מהנורות המקבילות להן בפלורסצנט. ההמלצה להשתמש רק בנורות לד warm white מקטינה את הבעיה, אלא שבפלורסצנט אין בעיה כזאת לא ב warm white, לא ב cool white, ולא ב daylight, וייתכן שאישית נעדיף את הגוונים הקרים מלטונין הוא הורמון האחראי על הסוויצ' שלנו בין מצב יום : הגוף שלנו פעיל ואנרגטי, ומצב לילה : שינה, גדילה, התחדשות, תיקון עצמי. ייצור המלטונין נשלט על ידי תאים שנמצאים ברשתית העין. הרגישות של תאים אלה לאור דומה למדי לזו של המדוך הכחול. ביום (אור שמש, שמיים כחולים) התא פעיל ועוצר את יצור המלטונין. ככל שאנחנו מתקדמים לקראת השינה, כמות האור הכחול יורדת : שקיעה, חושך, רמת המלטונין עולה ואנחנו הולכים לישון אנחנו הארכנו לעצמנו את היום, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים פחות שינה. כשאנחנו משתמשים בתאורה שמכילה כמות גדולה של אור כחול, זה אומר שעד לרגע כיבוי האור כמות המלטונין בגוף שלנו נמוכה. רק אחרי שהלכנו לישון, הוא מתחיל לחזור מכאן ההמלצה להשתמש בתאורה בגוונים חמים לפני השינה, הפיצ'רים המתאימים לכך במחשבים וכדומה כמה שיקולים נוספים : בחישוב של 0.54 ש"ח לקוט"ש, נניח שיש לנו מהוא שצורך 1W, ועובד 24 שעות 365 ימים. עלות החשמל במשך שנה היא קצת פחות מ 5 ש"ח. נניח 5 ש"ח בדיוק (כלל נוח לשימוש, לא רק לתאורה) אם ניקח נורה, שעובדת 6 שעות ביום (זו הערכה כפולה מההערכה של 3 שעות, בה היצרנים משתמשים בשביל חישובי אורך חיי נורה של 20 שנה), על כל 1W חיסכון (או בזבוז) חשמל, יהיה הבדל של 1.25 ש"ח אם נשווה נורת ליבון של 60W ונורת פלורסצנט E27 של 13W (כמות אור דומה), חסכנו חשמל ב 60 ש"ח בשנה על ידי שימוש בפלורסצנט אם נשווה את הפלורסצנט E27 13W ללד 8W (כמות אור דומה במידה שהלד איכותי), חסכנו חשמל ב 7.5 ש"ח בשנה על ידי מעבר מהפלורסצנט ללד. נשאלת השאלה האם באמת החיסכון הנוסף בחשמל הוא המטרה העיקרית כאן, לעומת יתרונות/חסרונות אחרים של כל נורה היעילות של נורות פלורסצנט E27 בינונית למדי בהשוואה לפלורסצנטים ארוכים (לאיכותיים כמובן). כשהפלורסצנט E27 הופיעה היתה נטייה להשתמש בה במקומות כתחליף לגופי פלורסצנט "אמיתיים" ואפילו לנורות חזקות יותר כמו מטאלהלייד, בהנחה שהיא חוסכת חשמל. (היא חוסכת אם בוחרים נורה בהספק נמוך, אבל כמות האור תהיה בהתאם ואף פחות מכך). בהשוואה לפלורסצנטים ארוכים / מטאל הלייד שעומדים בגוף תאורה מתאים, תאורת לד לא בהכרח תהיה חסכונית יותר אנשים מבוגרים מאבדים את היכולת לראות גוון כחול, חלק מזה כתוצאה מהרס המדוכים הכחולים, וחלק כתוצאה מהרס עדשת העין (העדשה מצהיבה). הכמות של אור כחול שמגיע מנורות לד דווקא גורמת להם לראות טוב, וכך נראה שהם מעדיפים תאורת לד לבנה (6500K) בעוצמה גבוהה. יתכן שלאורך זמן זה מחמיר את הבעיה, באותה מידה כמו שאנשים שלא שומעים טוב מגבירים את הווליום עוד ועוד בשימושים מסויימים, אורך הגל הוא לא עיקר הבעיה. למשל, נורות פלורסצנט E27 והיום גם רוב הפלורסצנטים הישרים אינם מכילים כספית נוזלית. הם מכילים אמלגמה, שהכספית מתאדה ממנה רק בזמן שהנורה דולקת. לוקח לכספית כמה דקות להתאדות, והתהליך איטי יותר ככל שהטמפרטורה קרה יותר. בגלל זה למשל, נורות פלורסצנט E27 דולקות חלש מאוד בקור ולוקח להן זמן להתחמם. זו לא בעיה אם הנורה דולקת במשך שעות בכל הדלקה, אבל אם מדליקים את האור בשביל לעבור ומכבים אותו (כמו בחדר מדרגות למשל), הפלורסצנט E27 היא לא אופציה. נורת לד איכותית (שלא נשרפת כתוצאה מכמות הדלקות) היא אופציה טובה למקומות כאלה, וגם מנורת ליבון (שאינה חסכונית בחשמל, אבל לא עובדת זמן ממושך בשביל לצרוך כמות משמעותית של חשמל בכל מקרה) נורות לד קיימות בצורות שאין לפלורסצנטים E27 או אחרים. לשימושים מסויימים יש נורת לד שיכולה להיות מושלמת מבחינת סוג וצורת הנורה, ובחלק מהן התאורה היא רק משנית לחלל שכבר מואר על ידי נורות אחרות. במקרה כזה כל הדיון על אורכי גל גם הוא משני, מכיוון שהאזור יהיה מואר על ידיי נורות מסוגים שונים שביחד נותנות איכות אור גבוהה יותר
  2. 6 points
    לכל המתברברים בשרשור ארוך ומייגע זה, מצד אחד נחמד לראות פלפולים לדבר אחריות וסוגיות משפטיות בנושא, אך סוגיית האחריות יוצאת יחסית משנית במקרה דנן: א. ראשית משום שהיא זניחה מבחינת שווי כספי (אחוז משקל האחריות ממחירו של המוצר). ב. שנית משום שמוצרים כגון כרטיסי מסך נחשבים לאמינים, זאת על בסיס נסיון אישי של עשרות (רבות) של כרטיסים בשמוש בייתי במרוצת 30 פלוס השנים האחרונות, והן כפועל יוצא מנסיון עם מאות כרטיסים במקום העבודה (מבחינה מקצועית בתעשיה). ג. שלישית, אחריות בארץ מבחינה שירותית היא ממילא יותר תאוריה. לצערנו מרבית היבואנים והמשווקים נוטים שלא לקיימה/לממשה או לעמוד מאחוריה, ומתחמקים ממנה בשלל תרוצים מן היקב ומן הגורן. בישראל אין מנטליות של שירות, פה זו לא אמריקה ולא אוסטריה.... לכן "משקלה של האחריות" בישראל קטן מאד. אלמנט היעדר מימוש ברור לאחריות בישראל (גם אם קנינו חדש לשמוש פרטי כמוסבר מעלה), שולח אותנו לרוב לוותר על מימושה. או במקרה הקיצוני שולח אותנו לפנות לבתי המשפט על מנת לממש את זכותנו... אלא שהתעסקות והתפלפלות משפטית (במקרה דנן תביעות קטנות) יוצאת כדאית לביצוע, רק אם "התמורה לטירחתנו" מוצדקת. מוצדקת הווה אומר מספיק כסף - סכום 4 ספרתי של שקלים, ולא סכום פעוט של מאות שקלים. זמננו כאנשים עובדים (אבדן יום עבודה בכדי להופיע בבית המשפט) אינו שווה את התעסקות באם המוצר אינו במחיר מסדר גודל של 1000 שח ומעלה כנראה. והכרטיס דנן GTX1070 ביום שיתקלקל, כנראה יהיה שווה (אז בשוק) - פחות מסף זה. עכשיו קצת על הנדסה ואלקטרוניקה: "כרייה" אינה מקצרת את אורך חייו של הכרטיס מבחינה אלקטרונית. בדיוק כפי שעבודה 24/7 אינה מקצרת את חייו של שבב ASIC ואינה מקצרת את חייהם של הרכיבים האלקטרוניים התומכים במעגל ומזינים אותו חשמלית (קבלים נגדים טרנזיסטורים). חשמל שעובר במעגלים אלקטרוניים אינו משנה בהם מאומה ואינו גורם לאבדן תכונותיהם, אין בלאי חשמלי ולא קיימת הגדרה שכזו למוצר ממן זה, למעט סייג - באם המעגל החשמלי הופעל מחוץ למעטפת התרמית או החשמלית שלו, ואז ישנה אפשרות לבלאי (overclocking אגרסיבי למשל). הבלאי במקרה שכזה הוא כתוצאה מחום יתר שאליו הגיעו הרכיבים - חום שהוא מחוץ למעטפת העבודה התקינה של הרכיב. אלא שכיום כרטיסים מסוג מאיצים גרפיים מכילים בתוכם מעגלי הגנה הן תרמיים והן חשמליים, כך שאם הכרטיס מורץ מחוץ למעטפת המותרת לו, המנגנונים ממילא משתלטים על מערכת הנהול של הכרטיס, עושים לה override ומורידים את תדר העבודה והמתח ומחזירים אותם למותר. כך שגם מההיבט הזה - הכרטיס מסך מוגן "משטויות" שעושה עליו המשתמש האנושי. הדבר היחיד איפה שכן מתבלא הוא "במערכות המכאניות" - וזוהי מערכת המאווררים של הכרטיס. כרטיס שעבד 24/7 במערכת כרייה, הבלאי שנגרם בו הוא למאוורר שמקרר אותו. אלא שזהו אלמנט שקל לבדוק אותו ב- 5 דקות: מחברים הכרטיס למחשב. אם המאוורר מסתובב חלק ושקט, אם הוא אינו סתום כולו באבק ולכלוך, אם אין סימן לבלאי מובחן ויזואלית או שמיעתית למיסב שלו, אזי המוצר בסדר גמור. כמו כן היה והמאוורר ישבוק ביום מן הימים את חייו, אל חשש: זהו רכיב שקל יחסית להחליפו במידת הצורך. כל מאוורר יעשה את העבודה במקומו של התקול, בין שיהיה מאוורר מקורי (ניתן לרכוש באינטרנט) ובין שסתם מאוורר גנרי "בשקל תשעים" כמו כל מאוורר סטנדרטי של מארז. השאלה היא המחיר: ביקשו הבנתי 1400 שח ? לצניעות דעתי ונסיוני, מחיר שכזה הוא סביר יחסית (כיום) לכרטיס GTX1070 משומש (בגלל בועת הכרייה שהאמירה את מחירי הכרטיסים). היינו כמובן שמחים יותר לכוון 1000 ש"ח, אך במצב השוק דהיום זהו אינו אלא חלום עבורנו. סיכום: שהרוכש ישקול האם הוא מעוניין להוציא כזה סכום על כרטיס מסך (regardless if its new or used) מבחינה עקרונית ותו לא. אין קשר לכרייה או לא, ואתנצל על ניפוץ מיתוסים בתחום.
  3. 5 points
    רקוויאם לכרטיס גרפי.
  4. 3 points
    coch, ואז ואז... ואני יכול להרשות לעצמי פי 10 (אם לא יותר...) ממה שאתה יכול להרשות לעצמך. נו אז ? למה זה מעניין בכלל... או רלוונטי לטעון. לא קונים "כי יכולים להרשות לעצמנו", עובדים עם הראש. זה נכון בכל אספקט בחיים ובמיוחד באספקטים צרכניים. לא נכנס שוב לדיון הזה... העברנו את הפואנטה הזו לכל יושבי הפורום ומחוצה לו די והותר. מי שהשכיל להפיק מכך תובנות מהותיות לחייו הרוויח, ומי שלא זו בעייתו "ושייחנק בעבודה" עד המוות, הוא הרי יכול להרשות לעצמו... (אהבתי את הטעון שהבאת) ועוד נעשה בו שמוש מושכל בהמשך. פותח השרשור, לבטח אחד מהחמישיה הפותחת בידע והבנה דיסיפלינרית בפורום שלנו, אני לפחות התרשמתי ממנו מאד בעבר ובכלל, העלה נקודה מעניינת גם אם לא חידש מאומה (לוותיקים). נו אז מה קרה, כולה הצטרך אליו עוד חנאג' אחד והעביר למי שהיה צריך, קצת יותר לעומק את כוונת המשורר. אז בהמשך בא מישהו אחר בשרשור ומנסה לטעון "שכן חשוב מעבד חזק לגיימינג", כאשר ההסבר הכי חזק שיש לו מבוסס על הטיעון: "כי הוא יכול להרשות לעצמו" . שפשפתי לרגע את עייני כחושד בראיה קלוקלת - שלא קורא נכון את השורה. אז מה דעתו של הטוען - אולי לשם שינוי פעם אחת בפורום שלנו, להסביר היכן המעבד היקר בפרקטיקה, בפועל, במימוש, בטכני... באים לידי ביטוי בגיימיג ? מדוע הוא לא מנסה לתסבר את הצידוק ל 8700k מבחינה מקצועית ? אפילו כלפי עצמו (שנחשב גיימר כבד), הוא מוותר לנסות להסביר. האולי הבין לבד (באמצעות המראה ששמו לו) שגם עבור עצמו הוא ממש אינו צריך מוצר יקר כזה, כאשר ממילא המוניטור שלו חסום מלעיל ב- 60hz ? אני שואל שאלה שכל הזמן מסקרנת אותי: מדוע במקום לדבר לגופו של דיון מקצועי **הוא** מעדיף לדבר "על האנשים" ולא על התוכן, ואז עוד מתעצבן שמחזירים לו באותה מטבע. ממרום גילי ארשה לי להטיף לך, שעברת מזמן את גיל 30, אז תתחיל להראות זאת ליתר החברים. nec לא מעניין פה את אף אחד (אפילו לא אותי). **טיעונו הטכני** של nec הוא היחידי שמעניין (אם בכלל). תתקוף את הטעון הטכני. עד שלא תלמד לעשות זאת, תקבל דליי מים על הראש. מנסיון חיים, דליי מים בסוף מבגרים את כולנו ורק עושים אותנו לטובים יותר במה שעושים. כי אחרי כמה דליים אנחנו מבינים שאם לא נתחיל לעבוד עם הראש לא נצא מזה.
  5. 3 points
  6. 3 points
    סדרה ב- 3 פרקים מאת סטיב מ- hardware unboxed **פרק שלישי עלה לאויר רק ביום 24.1.2018 ונמצא בעמוד מס' 4 בשרשור זה
  7. 3 points
    @nec_000 יש לך אולי הסבר למה ספציפית היום, כלל המטבעות ירדו בהדרגה, ולפני שעה בערך פתאום הייתה קפיצה חיובית בכולם ביחד? (לפי מה שאני מכיר, אין למטבעות שעות מסחר או משהו דומה). בתור מתבונן מהצד, קשה לי לא לחשוב שיש גוף \ כמה גופים שפשוט משחקים בהם לפי השיקולים הפרטיים שלהם.
  8. 3 points
    חדשות טובות נכבדיי, קריסת בועת הביטקוין אותה עבדכם הנאמן חזה (גם) בפורום זה לא מזמן (סביבות דצמבר), מתבררת מיום ליום ככנראה נכונה. היום הספיקותי לבצע לימוד מעמיק בן כמה שעות טובות בסוגיית בועות הסטוריות ומחקר אודותן, ומסתבר שיש ידע מחקרי ניכר באקדמיה ואכן ניתן לא רק לחזות בועות, אלא גם את סמיכות המועד בו הן תקרוסנה, ואת האינדיקטורים מתי הקריסה היא כבר תהליך בעיבו. קרי שמי שמבין זאת יודע מתי לצאת בזמן מהפרמידה. הגרף והשלבים נראים כך: כאשר מבצעים סופר אימפוזיציה של גרף הבועה האקדמי עם בועת הביטקוין - ישנה התלכדות מלאה, ולא רק שלו אגב, אלא התלכדות מלאה גם של בועת ה- dot com משנת 99 : והנה גרף הביטקוין עדכני לרגע זה שעה 21:40 ליום 1.2.2018 : אם זו ההערכה המושכלת שלי, זוהי אכן הקריסה - מה שמכונה שלב ה- capitulation בתהליך קריסתה של בועה. בואו נעקוב בימים הקרובים ונראה אם אכן כך. אם כן, אזי כרטיסי המסך שנלקחו מאיתנו כנראה הולכים לחזור לשוק ולהציף אותו בגדול. ואז יתכן שלפחות את הבעיה הזו פתרנו ונשאר רק עם בעיית ה- DDR4...
  9. 3 points
    לא - שרת NAS - שבעה נייחים: NUC שמשמש HTPC, מיני PC שמשמש כמחשב שבסלון, שני נייחים של הילדים, נייח מהעבודה, עוד אחד להורדות, ועוד NUC שאני מסתובב איתו בתיק :-) - נייד של העבודה. - טאבלט Win10 - iPad אין כמו לעבוד על נייח, עם מסך בגודל נורמלי וארגונומיה טובה. משחקים תמיד ידרשו את המקסימום מהחומרה, ולכן יצטרכו קירור מתאים שידחוף למארז בגודל מלא, אם כי מתחיל טרנד של כרטיסי מסך חיצוניים, אבל בינתיים יקר ולכן נישתי. לכל שאר ה"עמך" כבר היום מספיק כמעט כל מיני PC.
  10. 3 points
    אתה מעלה נקודה שהיא ברורה לכל אדם עם מחשב נייח. לאפטופ בא לתת ערך מוסף מהמחשב הנייח מבחינה פרקטית בגודל ובניידות. מי שמודע לזה שהוא אדם שיצטרך לפטופ ברכבת או שהוא שותה קפה בארומה - זה יופי של ניצול. מי שבבית מחבר את הנייד כנייח יכול לשקול את שני העולמות, אלא אם כן הוא מאוד רוצה להזיז אותו בתוך הבית. בהחלט. ערסים וביריונים משחקים במחשב. אף אחד כאן לא חושב אחרת. רוב האנשים שאני מכיר שמים לאפטופ במקום שהוא נייח בבית. על ספרייה בגודל של 2000% מגודל של נייח שהם יכלו לשים את זה בפועל. כלומר גם אנשים קרובים אליי משתמשים בנייד שלהם כנייח ומתבאסים שהם רואים אותי עובד על המסך הגדול עם הכיסא הנוח והמפנק והרמקולים שתלויים בתקרה. מה לעשות, לא כולם מבינים את האופציות שיש להם עם נייח. אני חולק עליך בנושא הגדול ומכוער. לראות מישהו שלא זז מהנייד שלו בחופשה כי הוא חייב את הפייסבוק, או לא זז מהסמרטפון שזה בערך 90% מהאנשים שאני רואה יום-יום - זה מכוער. מחשב שאתה בונה בעצמך שזה כבר סיפוק והנאה, לא שימוש זה הדבר הכי יפה שיש. לאפטופ וסמרטפונים נראים כמו הצעצוע בתוך הביצת קינדר לעומת סביבת עבודה מושקעת שאפשר לעשות ממחשב נייח. מניסיון. קונסולה זה מכונת משחקים מוגבלת. משחקים מוגדרים מראש מבחינה גרפית, חומרה מוגדרת מראש, פריימים שמוגבלים ל 30 - ויש שירותים כמו תשלום שנתי וכו' בחלק מהמקרים. גיימפאד\עכבר מקלדת זה באמת עניין של נוחות, כל אחד ומה שמדבר אליו. זה נטו אישי ולפעמים תלוי במשחק עצמו, יש כאלה שמובנים כדי לעלות על שלטים וכדומה. לרוב האנשים אין ברירה. גם במגזר העסקי, ציבורי עובדים ויעבדו גם בעתיד עם מחשבי desktop נייחים. לא רואה קשר ליוצא דופן. שאני יוצא לבית קפה - אני יוצא לשתות קפה. כנל חופשה וכנל ערב עם חברים אצלי בבית או בחוץ. הסמארטפונים הביאו איתם הרבה דברים שליליים לעולם בנוסף לחדשנות ולנוחות. אנחנו ( אני מניח שיש עוד כמוני ) מהדור של ה PC שגדלנו על מחשבי פנטיום ומשחקי דום - כן מעריכים את השינויים האלה אבל מאזנים אותם בחיים. הדור החדש.. נכנס לשירותים עם הסמראטפון.. ואז מגיע הביתה ויושב שוב שעות על הסמראטפון.. אפשר לראות את זה שהולכים ברחוב ופותחים את העיניים ומסתכלים ימינה שמאלה. שאתה בבית יושב על ה PC שלך.. ( שוב אם אתה מחובר לדבר הזה ) זו לא אותה הרגשה. מי שמבין אותי מבין אותי..
  11. 3 points
    או שכבר חברו יחד ואנחנו פשוט לא יודעים. נכון אבל על הבנק לפחות יש רגולטור. לא רוצה להיכנס לדיון על שיטה הכלכלית שלנו ועל הביקורת שיש לי אבל ביטקויין לדעתי זה לא באמת פיתרון.
  12. 3 points
    @Sargon לא מצליח אני להבין את הראציונל בלייצר תרשומת מבוזרת (כדי לשמור על אמינותה של התרשומת), כשעל מנת לממש המנגנון החלופי המוצע, מייצרים משהו כל כך מורכב מסורבל ויקר לביצוע. הרי אנו רוצים להחליף שיטה אחת, באחרת יעילה יותר לא כך ? ונגיד שאנחנו רוצים להעביר את מערכת הסליקה הכספית בין חשבונות כספיים למערכת block chain שהיא קשה לחישוב, ואז רגע - באנו לפתור כאן בעיה קיימת כמו מערכת בנקאות, שהיא מערכת יעילה, וזאת באמצעות מערכת שהיא סופר יקרה קשה וזוללת אנרגיה... הלא יצא פה רווחנו בהפסדנו ? לא סתם המנגנון של בלוקציין עדיין לא תפס בתעשיה בשום רובד, למרות שהאלגוריתמיקה קיימת כבר 11 שנה (מאז 2006). כנראה שאלגוריתמאים באמת אינם מצליחים להראות שום מקרה או יישום שבו השיטה המדוברת **יעילה יותר** מהשיטה הקיימת באותו תחום. גם IBM חקרה ומצאה שכך. בנקים (אם זו הדוגמה במקרה דנן), מייצרים מערכת סליקה אמינה מאד בימנו (עידן המחשבים המתקדם ואבטחת המידע המודרנית), בעלות תקורה יחסית מאד קטנה. כמה עולה לנו לנהל חשבון בנק כיום בישראל ? (כ- 200 ש"ח בשנה עמלות סדר גודל לחשבון פרטי אם יש לנו חבילת עמלות מופעלת). שיטת בלוקציין כאמור אינה חוסכת בעלויות של הבנקים בכדי לנהל את האופרציה, אלא עולה פי כמה, זאת מעבר לכל החולשות שיש לבלוק ציין ברובד אבטחת המידע. דוגמאות יסוד להמחיש: גנבו לך את המפתח (כי שמרת אותו במחשב) או איפה שהוא - לא ממש משנה איפה, על פתק אפילו, במקרה כזה גנבו לך את כל הכסף. אבדת את המפתח (קורה) אבדת את כל הכסף גם. נסה לעשות אותו הדבר מול מערכת בנקאית - נסה להזדהות "כגברת חנה מחדרה" ולגנוב את כל כספה מחשבון הבנק. אפשרי ? בישראל מעל 8 מיליון תושבים ועדיין לא גנבו ורוקנו לאף אחד את חשבון הבנק במחי יד. מעבר לכך שגם בתאוריה נגיד והצליחו, אזי שהכסף בבנק מבוטח: ראשית על ידי הבנק עצמו שכשל "בזיהוי חנה האמיתית" ואחראי לכך שמישהו הזדהה במקומה והצליח להונות את הבנק. שנית, אם הבנק פשט את הרגל, אז מבוטח על ידי המדינה שמבטחת את כספי בנקים. המעילה הגדולה ביותר האחרונה שהפילה בנק בישראל וקרתה לפני למעלה מעשור (את בנק ירושלים) מקרה אתי אלון המפורסם, בוטח על ידי מדינת ישראל שהיתה ערבה בגובה 90% לכספי המשקיעים בבנק זה. הערבות לא היתה 100% בגלל שבנק ירושלים לא היה מצוי בערבות מדינה מלאה, ונוסף על כך קרס בשל אשמה בבקרה פנימית של הבנק עצמו, שבעטיה נגרמה המעילה בכספי הלקוחות מצד עובדת הבנק. **הבנקים הגדולים במדינה בנק לאומי ופועלים מנגד כן בערבות מלאה, מה גם שהם גדולים מדי מכדי לפול במקרה של מעילה בודדה מצד עובד בדיד. אך מנגד - כמה מקרים אנו שומעים ומכירים שבהם נגנבו מפתחות משתמשי בלוקציין ונשדד חשבונם ? כמה מקרים שמענו שאנשים פשוט אבדו את המפתח והכסף אבד לעד (אני מכיר אישית שניים. זאת חוץ מסיפורי התקשורת הפומביים בנושא על כאלו שהדבר אירע להם). בבלוק ציין והעדרה של רגולציה אין הגנה, אין הזדהות חזקה ויעילה, אין גיבוי לכסף, גנבה היא גנבה שלא ניתן להשיבה. אבדן הוא אבדן להלכה. בבנקאות יש מנגנוני אבטחה "גדולים" בסדר גודל ויש ערבונות ובטוחות - יש בקרה על הכל. לכן כתב המומחה שלינקקתי קודם את ההסבר והדוגמאות - היכן בלוק ציין כמערכת תרשומת כושל כשלון נחרץ להוות חלופה לנהול אופרציה של חשבונות כספיים. כשלים נוספים שלא הזכרנו הם איטיות המערכת, עלות סליקה מאד יקרה - כזו שלידה עמלות הבנקים נראות לפתע זולות במיוחד. נסה להעביר כסף בבלוקציין, כמה ימים עד שתראה מברוקר את הכסף ? 5 ימים זו התוחלת נכון להיום וזה רק הולך ומחריף. כמה עמלה הוא יקח לך ? (תגגל על זה תלמד לבד). הברוקר שמבצע עבורך את הסליקה מטעם מי הוא ? מי מפקח עליו ? איזו ראשות ? מי מבטיח שהוא בעצמו אינו נוכל ? הכותב המומחה כתב עוד סעיפים שחסכתי מאיתנו כרגע, משום שרק אלו שכן פרטטתי כבר די מבהירות לאן זה הולך. מערכת הבנקאות איננה "שיטה רעה" שיש להחליפה, או מערכת "לא יעילה" שצריך ליעלה, או מערכת שנחשבת לא אמינה... (מערכת בנקאות בבסיס קיומה האינהרנטי היא אמינות ומכאן נולדה במקור). זו מערכת שהתפתחה משך אלפי שנים והשתכללה עד שהגיע לאן שהגיע כיום. ולראיה, אף גורם רציני בעולם הן הפרטי והן העסקי אינו חושב או שוקל או פוזל אפילו לרגע - להעביר את כספו או חשבונו למערכת סליקה חוץ בנקאית. יהיה קשה עד מאד להמציא כיום שיטה או אופרציה טכנית, שתחליף את המנגנון הבנקאי העולמי, וגם תייעל אותו יותר ממה שהוא נמצא בה כיום. אלפי שנים של מיטוב תהליכים בנקאיים לא הולכים ברגל.
  13. 3 points
    דוגמא טיפוסית לאיך "חוות כריה מקצועיות" של גופים אופורטיוניסטים שותים את כל חומרת כרטיסי המסך מהשוק. פשוט בלתי נתפס, יש כבר מעל 1000 אלגוריתמים (כיום) שמייצגים "מטבעות" וירטואליים שונים (קרי מעל 1000 מטבעות שונים שאנשי פיתוח קוד יצרו). אין שום משמעות לכך: 1, 100, מיליון.... ניתן לייצר אינסוף אלגוריתמי block-chain איך שרוצים. החוות הללו והטרנד העולמי לחשב חישובים סתמיים שמייצר "בלוקים" - שלא ניתן לעשות עימם מבחינה פרקטית כלום, לא לאכול אותם, לא להרכיב מהם מוצר ממשי בר-שמוש (בית, מכונית, בגד...), וגם לא לייצר באמצעותם שום שירות מועיל לכלכלה, "והעולם" פשוט סתם יושב שורף חשמל ומחשב חישובים לשם חישובים. יש רק סיבה אחת (זמנית) והיא שמוכנים בעולם כל מני "מהמרים" (ממש כך) לרכוש תמורת כסף אמיתי (דולרים... שקלים...) את התוצר של החישובים הללו, ושוב, לא לעשות עימם כלום חוץ מלהחזיקם מתוך תקווה, שבעתיד ישלמו להם אחרים יותר בעבור פיסת החישוב בה הם אוחזים. מודל הפרמידה בהגדרתו. הטמטום האנושי הוא בלתי נתפס וחסר כל פרופורציה לאינטיליגנציה המיוחסת לאדם. אז הנה לה כל החומרה "שנגנבה" לנו מהחנויות מוצאת את מקומה בסרטון שבדוגמא מטה - כואב הלב לראות זאת. התקווה היא שיבוא יום (במוקדם או במאוחר) ויגלו שהמלך ערום - שאין מה לעשות עם כל השרשראות הללו שחושבו, כי שוב - לא ניתן לעשות עימם שום דבר מועיל זולת למכור אותם הלאה, הכל מתוך תקווה "שישלמו עליהם יותר" בעתיד. אך מתי שהוא "ההלאה הזה" נגמר, ומגלים שהמלך ערום, פשוט כך. ואז כל החוות הללו וכל הכורים הפרטיים שבבית יפנימו שהם צריכים לפרק את החוות כריה ולנסות ולמחזר ולו חלק מההון שהושקע בחומרה, וזאת באמצעות מכירתו בשוק המשומשים. כשתהיה הצפה כזו גדולה בבת אחת אנחנו נראה כרטיסי מסך מחוות כריה בגרושים של ממש. העולם אסף בשנה האחרונה בציר אחר בציר של ייצור כרטיסי מסך, מיליונים על גבי מליונים של כרטיסים. כשהם יופצו לשוק המשומשים במכה אחת הפיצוץ יהיה דרמטי.
  14. 2 points
    זה שתחזור על זה לא יהפוך את זה לנכון. הכרטיס לא יאפשר לך לחרוג ממעטפת הטמפ' המורשית שלו.
  15. 2 points
    א. מזמן שלא נעשה שמוש בקבלים אלקטרוליטים בתעשיית כרטיסי המסך שעברו ל- solid state, כך שהסוגיה הזו אינה רלוונטית. קבלי solid state טיפוסית נולדים עם אורך חיים של 50-100 אלף שעות. והם ימותו עם עבודה או בלעדיה. ב. חום כשלעצמו אינו מקצר חיי רכיבים במעגל אלקטרוני, אלא "דלתאות" חום. **יש שיאמרו שחום סטטי דווקא מועיל כדי לדחות לחות. ג. עדיף כרטיס כבוי כל הזמן, או פועל כל הזמן בחום רציף (אפילו אם הוא גבוה), מאשר כרטיס שמתחמם ומתקרר תדירות כמה פעמים ביום. שכן "פערי החום" הם אלו שיוצרים התכווצות והתרחבות ומהווים את הגורם שמייצר נזק. לעניין זה מספיק להתבונן על שרתים העובדים 24/7 משך שנים, וממאנים למות גם אחרי 15 שנים ויותר. מה שנגמר לרוב אלו המאווררים והכוננים הקשיחים. או בקצור - המכאניקה.
  16. 2 points
    שמתי לב לדיון הזה רק עכשיו :-) אם זה כרטיס שנקנה אצלנו יש לו אחריות מלאה ל 3 שנים ולא חשוב מי בעליו על פי חוקי האחריות של היצרן/יבואן. אנחנו לא קונים ולא מוכרים כרטיסים וספקי כוח מיבואנים שמקצצים אחריות בגלל סיבת "כרייה". ולגבי קיצור אחריות יש בית משפט לתביעות קטנות ובכמה שקלים (כמדומני 50 שח) אפשר יהיה להזמין את היבואן/חנות שקיצרו אחריות להסברים מה ההבדל בין כרייה, שימוש בכרטיס לרינדור של סרטים 24/7 או השימוש שלו בקפה אינטרנט שפתוח 24/7 לגיימינג רצוף.
  17. 2 points
    יהודה ערב טוב, אני בודק בנצ', רואה מה הפער, מנתח את הסיבה לפער, ומנתח את המשמעות עבור השימושים שלי (ששונים לרוב מהבנצ' משום שאני מריץ ישומים אמיתיים), ורק אז מחליט אם הן רלוונטיות עבורי. לא נכון כקו אסטרטגי לטעמי, לשדרג ציוד באם הפער הינו זניח ואינו מצדיק את עצמו בפרקטיקה השימושית. זה הסיכום (שלי) בתמציתו. nookie, מעבדים וחומרה ככלל, ממשיכים להסחר בשוק הציוד המשומש הרבה לאחר שהציוד הפסיק להמכר כחדש. לגבי מעבדים, השוק משוכלל במיוחד. איזה מעבד תרצה ? E6400 ? בבקשה - מחירו 5$ בלבד, זמין בקלי קלות גם היום 11 שנים לאחר היום בו הושק לראשונה ו- 10 שנים מאז ואינו נמכר עוד בחנות כחדש: https://www.aliexpress.com/wholesale?catId=0&initiative_id=SB_20180218080139&SearchText=intel+E6400 עוד מעבדים ששאלת לגביהם מסוקט 1150 ? איזה למשל, אותו i7 4790 ? יש בשפע היום ומחירו ימשיך וירד ככל שיעבור הזמן. ניתן לרכוש מעבדים הרבה מאד שנים אחורה. הנה פנטיום 4 מהשנים 2000-2005, איזה דגם שתחפוץ בו ומאיזו סדרה שתבקש: https://www.ebay.com/sch/i.html?_from=R40&_trksid=p2050601.m570.l1313.TR0.TRC0.H0.Xcpu+pentium+4.TRS0&_nkw=cpu+pentium+4&_sacat=0 https://www.aliexpress.com/wholesale?catId=0&initiative_id=SB_20180218080501&SearchText=intel+pentium+4 ככל שעובר הזמן המחיר יורד גם במשומשים, לאור היצע ענק (פירוק ממחשבים שירדו מהכביש) ובקוש שהולך ויורד עם הזמן לאותה פיסת טכנולוגיה, שאינה רלוונטית עוד לאותה עת. היום פנטיום 4 הוא כבר מוצג מוזאוני עם בקוש אפסי. ובדרך לשם טכנולוגיית core2duo שגם בה מחיר המעבדים נע סביבות 5$ בלבד, והם עדיין זמינים במיליונים. בשלב הבא לקבל את המחיר מאזור חיוג 5$ - יהיו מעבדי Core i מהדור הראשון של 2009. כנראה יגיעו למחיר הזה בשנה הבאה סדר גודל גס להערכתי הזריזה. ושנה-שנתיים לאחר מכן מעבדי sandy bridge... וכן הלאה וכן הלאה. בכל דור מעבדים חדש שמושק, הפרמידה דוחקת מטה דור נוסף שיורד קומה.
  18. 2 points
    איך בכלל קיבלת 100/3 בהוט? לבזק יש 100/3, בהוט זה 100/2...
  19. 2 points
    לא ממליץ. זה בכל זאת מעבד לא כ"כ אקטואלי עוד כשיצא, קל וחומר עכשיו. בטח יש ניידים יותר מוצלחים.
  20. 2 points
  21. 2 points
    מפרט מחשב מיושן, לא מקצועי ומכיל חלקים מפוקפקים, עם אחריות עוד יותר מפוקפקת. אם אתה מעוניין לקבל הצעת מחיר קונקרטית כנגד זאת, אמליץ בחום למלא את השאלון בדיון הנעוץ של הפורום בהודעה כאן בדיון, ונשמח לעזור לך. אתה תוכל להינות מ-overwatch וממחשב עדיף משמעותית בזול יותר או באיכותי יותר באותו מחיר
  22. 2 points
    בכל מקרה לעניינינו - כן, אלו מעבדים טובים מצד AMD, ואני אהיה חוצפן ואגיד שיש מקום לעוד APU אחד או שניים בתצורת 2C-4T בתגי מחיר של כ-70 דולר וכ-50 דולר כדי שיהיה פתרון כניסה טוב לסבתא שרק רוצה להעלות תמונה של נכדים לפייסבוק. הפנטזיה שלי כנראה תאלץ להמתין עוד קצת - והיא מעבד PGA של AMD שיכיל 6-8 ליבות יחד עם משהו ברמת Vega 14-16. זה פשוט טכנית לא מתאים בארכיטקטורה הקיימת בשל מחסור בערוצי תקשורת זמינים לתושבת
  23. 2 points
    בכוח עיבוד כללי הוא שקול למעבדים 4C/8T אחרים. ביצועים כלליים פחות או יותר כמו 1500X חלש מעט מ-77XXk של אינטל ומעבדים אחרים שמבוססים על שש ליבות פיסיות. בביצועי גיימינג עם הליבה הגרפית המובנית הוא חזק מכולם בפער משמעותי. יש סקירה מקיפה בguru3d (בין היתר): http://www.guru3d.com/articles-pages/amd-ryzen-5-2400g-review
  24. 2 points
    http://www.guru3d.com/news-story/new-nvidia-gpu-is-named-at-reuterscalled-turing.html
  25. 2 points
    גרף הנצילות האנרגית של שבבים טרנזיטורים מתנהג בדומה לגרף ריבועי, ולכן לכל שבב כשמתפשרים מעט על התדר וזרם עבודה בו הוא מורץ, היעילות האנרגטית שלו עולה דרמטית. זהו טעון שנכון לכל שבב משני צידי המתרס, ולכן אינו רלוונטי לסוגיה שלפנינו מבחינה עקרונית. זה שהריצו את vega מחוץ למעטפת התדר היעילה שלו, זה רק מסיבה שווקית צרכנים גרידא, כדי שהוא יצליח להתחרות בסף הביצועים המקביל של המתחרה שמולו. שוב, זהו אילוץ פסיכולוגי שווקי צרכני. לצרכן שמבין לא היה מפריע להריץ את vega גם 10% לאט יותר ולהכניסו לאזור הנצילות היעיל יותר. ממילא 10% פער ביצועי במאיץ גרפי הוא פער שלא ניתן להרגיש (רק למדוד). שנית, כל דיון על נצילות של שבבים בסגמנט PC כשאנו מדברים פה על הפער בין אם המחשב צורך 350 או 300 וואט, בטל בשישים: עלות החשמל בישראל היא סביבות 55 אגורות לקילוואט חשמל (כולל מע"מ). אם מישהו מחפש להתעשר מהפרשים של עשרות וואטים בין שני מחשבים, שבקושי עובדים בהספק מלא כמה שעות לא רבות מדי בשנה ממילא, שילך ללמוד כפל מחדש - כי עשיר הוא לא יצא מההפרש שנוצר. מנסה בעדינות לכוון את החברים בפעם המי יודע כמה, לרדת מהשטות הלא מעניינת הזו שדחפו לנו באינטרנט סוקרים חובבנים ועשו מאיתנו אדיוטים, על נצילות אנרגטית של שבבים בעולם ה- PC הביתי. עניין שהוא לא רלוונטי לחלוטין, כאשר כל דיון חוזר בסוגיה עושה מאיתנו סליחה על הביטוי די דבילים - מציג אותנו באור של בורים שאינם חושבים. כאלו שלא מסוגלים לתרגם פער זניח בצריכת חשמל, למהות כספית או הנדסית וזאת במנותק מכל רלוונטיות שאינה קיימת למחשב שמוזן בחשמל מהקיר.
  26. 2 points
    דוד תחמן ! העיקר שעכשיו הגעת לשלוות נפש ! תתיישן !
  27. 2 points
    מכל הדיון הזה עולה צורך ברור כשמש לפורום " געגועים ל ....". כמה אמוציות לערימת טרנזיסטורים וקבלים .... כל אחד שיקח לכיוון שנראה לו.
  28. 2 points
    חבר'ה למה לפתוח פצעים...עכשיו אני בוכה על ה GTX 295 שנשרף, והמסך דל U2408 שנפטר עם פסים לאורך, והלוח GIGABYTE X58UDR-3 שככה קיבל דום לב באמצע היום...אבל אני כל יום נלחם ואוסף את עצמי מחדש. חייבים להמשיך, הם היו רוצים שנמשיך. יהי זיכרם ברוך.
  29. 2 points
    הסתכלתי על הטבלה הבאה שמייצגת מדידות ביצועים שבוצעו תחת האפליקציה הנסובה בשרשור זה.... (לינק מעלה יותר בשרשור באדיבותו של the king) גירדתי את הפדחת ובאמת שלא הצלחתי להבין איך מישהו יכול לטעון, שדגם המעבד משפיע באיזו שהיא צורה על מהירות הביצוע של פוטושופ, אבל שיהיה... הפער הביצועי מדבר במקרה דנן על חלקיקי השניה עד להשלמת ביצוע של פעולה בכלי. נגדיל לטעון כך: ששני מחשבים בעלי מעבדים שונים שיועמדו זה לצד זה ואנו נתבקש לאבחן במבחן עוור מי מהיר יותר בפוטושופ, יביאנו לכשלון צורב. המרכיבים שמשפיעים מהותית על כושר הביצוע תחת תוכנה זו הם גודל הזכרון, והאם במחשב מותקן SSD או HDD.
  30. 2 points
    לדל בסדרות העיסקיות יש אופציה ל-trackpoint צריך לבחור בזה כשבוחרים בסוג המקלדת זה נקרא אצלם dual tracking. בעקרון Lattitude 5290/5490/7390/7490 יכול להתאים לך רק תבחר את גודל המסך הרצוי מה שכן בקונפיגורציה 512GB/16GB כמו שאתה רוצה המחירים יקרים מאוד.
  31. 2 points
    ללא ספק כיום הדילמה היא בין 8 ל- 16 גיגה זכרון. במידה ויש SSD שמשמש לשמירת page file הדבר משנה מאד ומשפר התנהגות המחשב לעומת HDD שיוביל לגמגומים מובחנים מאד במידה ויש גישה מרובה ל- pagefile. כמו כן הבדיקה של ליינוס לגבי משחקים היתה יותר ברובד average fps והיתה גנרית מדי, לא דקדקנית דיה במיוחד בהיבט של min fps שמספר את תמונת הגמגומים שנובעים כפועל יוצא מירידה ל- paging file. לכן הייתי מסכם זאת יותר כך: לשמוש גנרי ניתן (כנראה) להסתפק ב 8GB. לשמוש משחק מודרני בהגדרות גבוהות וגם רצון לביצועים טובים צריך להצטייד ב 16GB, כמו גם עבודה עם תוכנות ויישומים שצורכים הרבה זכרון - לדוגמה עיבוד וידאו. מחשב חדש (כיום) לא הייתי רוכש עם פחות מ- 16GB זכרון וזאת למרות המחיר הגבוה של זכרונות בעת הזו. לרכוש 8GB עם מעבד חזק משול (לטעמי) לחוסר איזון משאבי וחבל על העבודה. זה או לקנות כמו שצריך או לא לקנות בכלל (ולהשאר עם המחשב הישן). זו דעתי הצנועה לפחות.
  32. 2 points
  33. 2 points
    http://www.rsm.co.il/product/כרטיס-מסך-gainward-geforce-gtx-1050ti-4gb-dvi-hdmi-dp-426018336-3828 עדיין אפשר להשיג במחיר שפוי אם מחפשים קצת
  34. 2 points
    איש מכירות עלוב בחנות מחשבים עושה את זה למטרת רווח ויש לו אינטרס אישי למכור. מי שהגיב פה עושה את זה נטו כדי לעזור ולתרום מהידע שלו וללא שום אינטרס אישי או רווח כלשהו. אז אולי אנשים פה טועים (ואלי גם אני), בכל זאת בני אדם. אבל יש דרך לבוא ולהגיד את דעתך בצורה יפה ולא לקרוא לאנשים שבאים במטרה לעזור, עלובים. אם אני טועה אני אקבל את זה ואלמד מזה גם בשביל לעזור יותר לאנשים אחרים.
  35. 2 points
    לא מבין למה בכלל צריך לשבור על זה את הראש. כל עוד הכל עובד טוב וכמו שצריך, מה זה משנה? ברגע שתתחיל לחוות ביצועים מאכזבים, אפשר להתחיל לדבר, ולחפש פיתרונות לשידרוג / ביצוע OC. וחוץ מזה תמיד אפשר לבדוק בנצ'ים של הכרטיס עם מערכות מודרניות, ולראות את הפער שיש ב-FPS בהגדרות זהות.
  36. 2 points
    אנסה להיות יותר פרקטי עם דוגמה מספרית כדי להעביר את הרציונאל: מקרה א' אנו משחקים משחק כלשהו, המעבד שוהה טיפוסית סביב 50% עומס, ה- FPS הטיפוסי נא באזור 120, המאיץ הגרפי בעומס מלא של 100%. האם זהו מצב תקין בהגדרות ? נשים לב האחד בעומס 100% והשני בעומס של רק 50%. האם יצאנו פה מ balance ? ועוד איך שאנו במצב תקין. שכן אנו סוחטים מהמערכת את כל מה שהיא יכולה לתת ביעילות: גם מקבלים FPS גבוה ויש שיאמרו אף מצוין, וגם מנצלים את ההגדרות הגרפיות על המקסימום איכות שניתן לחלץ מהמאיץ הגרפי. הוא נותן את כל מה שיש לו הרי. מקרה ב' הפעם אנו על מעבד בעומס 100%, אך מאיץ גראפי על 50% עומס בלבד, ומקבלים עדיין 120FPS. דומה למקודם לא ? ממש לא: הפעם אנו לא ממקסמים את יכולות המאיץ הגרפי עד תום, וזורקים איכות גרפית לפח. מה שצריך לעשות זה להעלות את ההגדרות הגרפיות מעלה, עד שנגיע לרוויה במאיץ הגרפי ובתנאי שלא הקרבנו על הדרך FPS **בהנחה שאנו במוד FPS priority . מקרה ג' אנו על מעבד ברוויה מלאה 100% עומס, על 250FPS, ומאיץ גראפי בקושי בעומס 15%. האם מדובר בשגיאה ? ממש לא. מדוע ? מה אם מדובר בכותר מיושן ודל דרישות, לדוגמא CSGO. כותר זה ידוע כמסוגל לספק קצב מאד מהיר על חומרה מודרנית ולא רק מודרנית, ואם הגענו לקצב סופר מהיר כדי 250FPS, ההגדרות הגראפיות ממילא על מקסימום שיש בכותר - שהם מה לעשות עם כל הרצון הטוב לא מסוגלים להעמיס מאיץ 1070 עד תום, אזי דיינו: כל אחד מהרבדים נמצא במקסימום עומס ואיכות שהוא מסוגל לספק וההגדרות תקינות (מקסימליות). סיכום: סוגיית העומס היחסי שבין רכיבי ההפקה בשרשרת היא עניין קצת יותר מתוחכם ממה שהמחשבה הראשונית שלנו סוברת. צריך להבין את האינטראקציה העדינה והסמביוזה שבין הרכיבים השונים בשרשרת ההפקה, כתלות בסוג האפליקציה המורצת, הדור שלה, וההגדרות הגרפיות שהשתנו על המאיץ שברשותנו (גם בתלות הרזולוציה והמסך שיש לנו אם זה HD, 4K... וכהנה וכהנה). **על מסך 4K ניתן להכניע את כל כרטיסי המסך בקלות רבה, בעוד שעל מסך HD רגיל לא תמיד קל להכניע כרטיס 1080Ti
  37. 2 points
    בגדול נקודת האיזון של FHD עם גודל מסך זה 24/25" מעבר לזה הצפיפות מתחילה להיות קטנה יחסית. ברור שזה משתנה בין אנשים. בקיצור אם הוא ראה את המסך בעיניים והיה מבסוט זה מה שחשוב, אם לא אז שיחשוב על זה או שינסה להשוות בין מסכים. אישית בתקציב כזה לא רואה סיבה לא לעלות ל1440p.
  38. 2 points
    טוב. בוא אני אדבר בשם עצמי. את מה שיש לקינג לומר, יומר הוא. אני מתנצל מראש אם הסגנון שלי קצת נוקשה, מקווה שזה רק היום . אז ככה. קצת פרופורציות, אביעד הנכבד. במערכת של 7000 ₪ אתה מתעלק על 200 שקל ? זה מה שיעשה לך טוב ? נו באמת ! ועוד ברכיב שאחרי הרכישה ( להבדיל מאמצעי אחסון וכו' ), בתכל'ס, אתה תקוע איתו עד להחלפת כל המערכת, לטוב ולרע. עכשיו, בינינו, המאתיים שקלים האלה הם הם שיעשו לך את היום ? אז תחסוך היום 200 ₪ ותפסיד כ - 10 אחוזים בביצועים לאורך כל חיי המערכת. כונן קשיח / ssd אתה יכול להוסיף גם אח"כ. את המעבד, בצורה מעשית, אתה לא תחליף. ולבסוף, הצעה מעשית - דווקא את התוכנות ומערכת ההפעלה שים על הכונן הקשיח. ב - ssd תשתמש כדיסק עבודה של הפרוייקטים. נכון, העלייה של המחשב לא תהיה במהירות חלומית ומרשימה, אבל הפרוייקטים ירוצו חבל על הזמן. עד שתוסיף ( אם וכאשר ) כונן ssd "פושטי" של 350 שקל למערכת הפעלה ותוכנות.
  39. 2 points
    זה טוב שלפחות שמת מרכאות על המילה "דומה", כי המפרטים האלה לא דומים. הגירסאות הניידות של המעבדים הן חלשות משמעותית מהגירסה השולחנית (ומסורסות אפילו עוד יותר, מהר מאוד, כשהן במאמץ שמוביל להתחממות), כנ"ל גם לגבי כרטיס המסך - 1060 נייד זה לא אותו כרטיס מסך כמו 1060 שולחני. מעבר לזה לנייחים יש יתרונות נוספים - האפשרות לשים בהם מספר כוננים קשיחים פנימיים (שקטים יותר, מהירים יותר, לא תופסים שקע חשמל, זולים יותר), האפשרות לשדרג אותם בבוא העת בקלות (לשדרג כרטיס מסך למשל), איוורור טוב יותר שמאפשר להם לעבוד זמן רב במאמץ בלי שזה יפגע בביצועים (נסה לתת ללפטופ לעבוד על 100% CPU יותר מכמה דקות ותראה מה קורה לביצועים), יותר חיבורי IO פיזיים (בעיקר מלא חיבורי USB, חיבורי HDMI גדולים, חיבורי סאונד 7.1 אנלוגי / דגיטלי..). להגיד שלפטופ לא יכול להיות תחליף לנייח? בוודאי שהוא יכול, ב-90% מהמקרים לפחות. אבל הוא יהיה משמעותית פחות נוח ובמילא אתה תרצה שתהיה לך "עמדת מחשב" נוחה יותר, עם מסך אמיתי ומקלדת ועכבר אמיתיים. ברגע שכבר יש לך את העמדה הזאת, היתרון היחיד שאני רואה ללפטופ זה שאתה יכול תמיד לנתק אותו ולקחת אותו איתך, אם אתה הרבה בדרכים. מצד שני, בלפטופ למשל בהכרח אין הרבה נפח אחסון זמין מה שמכריח אותך להשתמש בכוננים חיצוניים לאחסון של מידע רב. אצלי במחשב הנייח למשל יש כרגע כ-10TB בשימוש, הכל בכוננים פנימיים. לך תתמודד עם זה בלפטופ, לא יהיו לך אפילו מספיק חיבורי USB בשביל לחבר את כל הכוננים החיצוניים שתצטרך בשביל זה.. ואם תרצה לקחת את המידע איתך אז במילא זה כבר יהיה מסורבל ולא כזה נוח (אבל עדיין יותר נוח ממחשב שלם נייח, ברור).
  40. 2 points
    ההרדיסק יוצא מהכיוון שצילמת. פירוק שאר המחשב לא יעזור. תנסה לחלץ את הבורג. אם המחשב לא חשוב לך פשוט תשבור בזהירות את הברזל שצמוד לבורג ותשחרר את הכונן.
  41. 2 points
    כי ברגע ששחקן גדול יממש את הכסף שלו זה יהיה כמו אפקט דומינו. בשלב מסויים זה יתמצע. לא ייתכן שזה יימשיך לגדול כי הערך של הביטקויין או מטבעות אחרים נובע רק מהכסף שאנשים שמים בשביל לקנות אותו. כלומר, האנשים שמתחזקים את הביטקוין הם גם האנשים שאין להם בעיה למכור את הכל ברגע שיהיה גבוהה מספיק. על פי הבנתי כשאתה משקיע בביטקוין והערך שלו עולה, זה רק בזכות זה שאנשים אחרים השקיעו בביטקוין אחריך. יכול להיות שפשוט יש שחקנים חכמים שמנצלים הרבה טיפשים ששמים את הכסף שלהם כי הם חושבים שירוויחו, ואז כל פעם מפילים את הביטקוין כדי לממש את הרווחים שלהם. אבל מאיפה הרווחים האלה נובאים? מהאנשים הטיפשים ששמו את הכסף שלהם. מאיפה בא המימוש של הביטקוין? הערך שלו לא עולה סתם, הוא עולה בזכות אנשים שקונים ביטקוין. ייתכן והביטקויין ימשיך לתחזק את עצמו, כי אנשים כל הזמן יוסיפו כסף, אבל אתה מבין שזה לא יכול לצמוח בלי סוף?
  42. 2 points
    הצעה - תשקול אם נכון לפרסם שטויות כאלה בפורום חומרה. זה נראה מהצד מגוחך ( איזה מכרז לקחת, מדען\מהנדס\מתמטיקאי, כמה כסף לך ולעוד כמה אנשים שאתה מכיר דרך חייך המקצועיים\חברתיים יש בעו"ש ). זה נראה פשוט רע. אתה בא להתדיין מול חבר'ה שרוצים טיפ או שניים בנושאים של חומרה, אתה מאכזב אותי מדיון לדיון ואני יודע מראש שזה לא מזיז לך - רק ציינתי, באמת שחלק מהדיונים שלך כיפיים.. למה אתה ממלא אותם בדברים כאלה אני לא מבין, להרשים מישהו ? בנוגע לדיון עצמו : מחירים בעייתיים של כרטיסי מסך כתוצאה מכרייה ומגורמים נוספים גוררים לא רק מחסורים אלא שינויים נוספים לטווח זמן מסוים. נוצרת בעיה נקודתית שנובעת מהכרייה. מי שהופך את זה לבעייתי הם אותם אנשים אלמונים שקונים כמויות משמעותיות ומציפים את שוק הכרייה בכרטיסים נחשקים. לכן, בפעם השנייה - מונופולים וקרטלים לא שייכים לעליות מחירים המרגיזות שאנו חווים. יכול להיות שנוח לך לערבב בין נושאים, ואני כאן כדי לתקן אותך : תגובות ארוכות ומייגעות ( בעיקר התגובה השנייה שלך עם שיעור בהיסטוריה ) שפירסמת לנו על כל מיני חברות שנסגרו, נרכשו, התמזגו וכו'.. לצערי זה לא רלוונטי לעליות האחרונות במחירי החומרה. תפתח על זה דיון נפרד כדי להיות מדויק. לגבי העניין ההנדסי\מתמטי : אין לך את היכולת או את הכלים להוכיח לאף אחד מתי ואיך יהיה פיצוץ בשוק הזה. איך לך את היכולת לדעת מי משקיע וכמה ספרות יש לו בבנק, חוץ מאלו שאתה מכיר. אתה יכול להניח, לא להוכיח. כנל לגבי דיונים אחרים שפתחת - אין לך את היכולת או הכלים לבחון\לכמת\לדעת עד כמה הבדלים בין הגדרות גרפיות הם משמעותיות. מדובר בנושאים שאי אפשר לכמת אלא לבחון על פרק זמן ולנסות ולהעריך אם ההבדל שווה את המחיר ועבור מי. אני אדם צעיר ממך, מצליח בחיי המקצועיים והאישיים - ואני חולק עליך כמעט בכל דיון ואני לא מהנדס ולא מדען. תדייק במה שאתה אומר, תצטט משפטים מלאים ( ולא חלקיים שנוח לך על מנת להוכיח נקודה - קורה לך הרבה.. ). כמו בדיון הישן שלנו שהתברר לי שבמשחק ספציפי ( BF4 בזמנו ) המהרה ל 4Ghz+ תתן לי את הבוסט לפריימים המינימליים שהייתי צריך - משהו שאתה טענת ואני הייתי סקפטי - באתי יום אחרי כדי להגיד שטעיתי.. אין בזה שום דבר רע. ההצלחה האישית שלך בחייך הפרטיים לא מעניינת פה אף אחד. אני לא בא להתנגח או חלילה להעליב, אלא להציע לך להפסיק להשתמש בתפיסת העולם האישית שלך ( כמו צידוד אוטומטי ב AMD ובחירה להתפשר על דברים שנראים לך כשוליים ) כמשהו שתורם בדיונים. בהצלחה איש.
  43. 2 points
    זה בדיוק החשש שלי. לאחרונה שקלתי להחליף כרטיס, ואז פתאום המחירים זינקו במכה ועכשיו התקציב שלי מספיק לי לקנות את הכרטיס שכבר יש לי - וואט דה פאק? לדעתי מה שצריך להיות, אבל אף חברה לא תעשה את זה, זה להשיק קו נפרד לכרטיסים המיועדים לכרייה וקו נפרד לשאר הצרכנים ושהכרטיסים הללו יהיו נעולים. כן אני יודע, רעיון מטופש אבל ככה יהיו שתי תוצאות: 1) האידיוטים שמפנטזים על העושר הדמיוני הזה יחשבו פעמיים האם לקנות כרטיס שמיועד רק לכרייה, כי זה הרי לא יחזיר להם את ההשקעה כי הם יוכלו למכור את הכרטיסים הללו רק לכורים אחרים ולא לצרכנים אחרים. 2) שאר הצרכנים ייהנו מסדרה נפרדת שאין עליה איום שיגיעו כמה אידיוטים שיקפיצו את המחירים במאות אחוזים.
  44. 2 points
    מסכים שרוב התכנים בסטים הם זבל. יותר מזבל, חלק מהם זו פשוט הונאה זולה
  45. 2 points
    Adobe rgb הוא פורמט המשמש בעיקר צלמים מקצועיים׳ וגם את הפורמט הזה מתחילים להחליף. בשביל להציג תמונה בפורמט הזה אתה צריך לצלם בפורמט הזה (בניגוד לsrgb), וזה קיים רק לרב במצלמות מקצועיות. המשמעות העיקרית בצילום בפורמט זה היא בעיקר שזה נוגע להדפסות מקצועיות. כל עמודי האינטרנט עובדים לפי srgb. במשחקים גם לא תראה כל הבדל. מסכים של 99% ומעלה של Adobe rgb מאד יקרים (מסכים מקצועיים של nec או eizo). רובם מאפשרים פורמט 10 ביט, שבשביל לממש אותו אתה חייב כרטיס quadro שהוא מאד יקר, בעיקר כזה שיריץ לך משחקים חלק. בשורה התחתונה תסתפק במסך שנותן srgb מעולה. ההוצאה הכספית על adobe rgb לא תשתלם לך. דרך אגב, מעט תוכנות תומכות בAdobe rgb 10 bit, פוטושופ היא בין הבודדות. ממליץ לך לקרוא קצת על הפורמט על srg מול Adobe rgb ומסכים שתומכים ב10 ואפילו 14 ביט. מהר מאד תבין שזה, כנראה לא בשבילך ושהתוצאה הכספית גבוהה לתמורה שאתה תקבל, אלא אם אתה צלם מקצועי שעורך תמונות בפוטושופ לצורך הדפסות סופר מקצועיות
  46. 2 points
    תתפלא כמה מעט מחשבים בגודל קטן מ13'' וטובים יש . https://www.amazon.com/ZenBook-Ultraportable-i5-7200U-KabyLake-Fingerprint/dp/B01LHUA1NM/ref=sr_1_5?s=electronics&ie=UTF8&qid=1516625312&sr=1-5&keywords=12+inch+laptop 3300 כולל משלוח . 8 ראם , 256SSD , פיצי (12'') .מעבד I5 7200U זה הכי טוב בתקציב/גודל עריכה- יש לו אחלה מסך , סוללה בינונית (6 שעות) והוא נראה אחלה. לגבי זה שהוא אסוס... לא יודע אם אפשר למצוא משהו יותר טוב , אין הרבה מחשבי 12''
  47. 2 points
    כשנוסף על כך חסמי הכניסה והם "ברוקרים" שלוקחים מאיתנו דולרים וממירים אותם למטבע וירטואלי (או בכוון ההפוך), אין שום פיקוח ושום כלום. איך הם קמו במקור עולה השאלה, מי שמם שם ? מכח האינרציה קם לו מישהו שהחליט מטעם עצמו, שמעתה הוא "ברוקר" מטבעות וירטואלי, והתחיל לתת לכל חפץ "שרותי סליקה". הכל מתוך תקווה שאם הוא יהיה מספיק גדול אז הוא יהיה מוכר בתעשייה ואז השאר יבואו אליו. אט אט היו בודדים מבינהם שהצליחו לתפוס נתח שוק משמעותי דיו בכדי להשאר שם ולהרוויח מספיק לקיומם מעמלות הסליקה. הקטנים שלא הצליחו נעלמו. חלקם אגב יצרו סליקות מדומות בין לקוחות שהם עצמם העבירו מטבעות מצד לצד כדי כאילו לייצר נפח פעילות, על מנת ליצור רושם מדומה של גודל מתוך תקווה שזה מה שיקנה להם מעמד של סולק מוכר. עכשיו, אותו ברוקר מקומי מטעם עצמו שאינו מדווח לשום מקום ואינו מבוקר על ידי אף אחד, אפילו לא מדווח ברמה בסיסית של בדיקת ספרים נאותה מצד רואה חשבון, כי הוא אפילו לא עסק רשום, עושה את התרשומת שלו ונותן את שרותי הסליקה וההמרה לאנשים. מי בכלל יכול לתת באותו גורם פרטי מטעם עצמו את האמון, שייקח מאתנו דולרים, ייתן שרותי המרה (ובכוון ההפוך) מבלי להעלם לנו או לעקוץ אותנו ? מי נותן בו אמון שהוא מאבטח את חשבון הבנק הדולרי שלו בצורה נאותה כנגד הונאות או גנבות ? מי מבטיח לנו שהוא עושה חישובים נכונים ולא שוגה בכל ההמרות שהוא מבצע, מי מתחכה אחר פעולותיו כדי לוודא זאת עבורנו ? כל הנושא של מטבעות וירטואליים והעוסקים בתחום הרי אינו כלול במסגרת הבקרה והרגולציה של הרשות לניירות ערך או הבקרה על הבנקים. הוא יכול ברגע נתון להעלם לכל לקוחותיו עם כל המטבעות או הדולרים, ואף אחד לא ידע לאן כל הכסף שלנו הלך. חלקם של הברוקרים כל כך קיקיונים שנפרצו על ידי האקרים שלקחו לכולם את כל מה שהם נהלו בשבילם. רגע, לא אמרו שכל המטרה של מטבע וירטואלי היא אבטחת מידע שמונעת גנבות או מעילות ? חסם הכניסה אל המטבע הוירטואלי ובחזרה ממנו לכסף אמיתי - הוא חסם שלא יאפשר לדבר הזה לתפוס מקום רציני בעולם הפיננסי כל עוד הסולקים אינם גופים מפוקחים על ידי רשויות הבנקים המסוי ושוק ההון. שכן רק בהיות פיקוח יש אבטחת נאותה לתהליך ולגוף המבצע. במקרה יש לי גישה לקהל יעד אוכלוסיה מאד חזקה בארצנו, אנשים להם בחשבון העו"ש בין 8 ל- 50 מלש"ח, לקוחות GPB (מבלי לחשוף כרגע מהיכן הקשר שכן הדבר אינו רלוונטי לדיון עצמו). בשיחות ביננו, ובין אלו אל אנשי הבנקים שנותנים להם שירות, מעולם לא עולה לרגע אחד שיחה, או מחשבה, על לפזול לעולם המטבעות הוירטואליים. מוזר לא ? האם לאנשים אמיתיים להם יש כסף רציני (מרביתם בגילאים מעל 40, מנהלים בכירים במשק, בעיקר אנשי עסקים ובעלי הון), יש איזו שהיא חוכמה ונסיון שלאנשים בלי כסף (אבל עם הרבה חלומות) אין ?
  48. 2 points
    nec_000 אני מצטער, אבל נראה שאתה מדבר שטויות או מתוך בורות. לבלוקצ'יין יש את היכולת לנהל מסד נתונים מבוזר ולא ריכוזי. כל הרעיון של הבלוקצ'יין הוא שהוא לא רכוזי ואף אחד אין בעלות על ניהול הטרנזקציות. למעט המקרה שכורה אחד אוחז ביותר מ50% מכח החישוב או משהו כזה. היתרון הוא שהמטבע הזה לא מנוהל על ידי אף בנק ועל ידי אף גורם ריכוזי, ובכל זאת יש את היכולת לנהל אותו בצורה שקופה ואמינה ואוליי אפילו יותר שקופה ויותר אמינה מבנק. אז יש לך יכולת לבצע טרנזקציות בצורה אמינה ושקופה מבלי שום גוף ריכוזי. אני חושב שזה די מדהים. הדרך שעושים את זה זה באמצעות כח החישוב. יש מטרה לשריפה של כח החישוב הזה, המטרה היא שלא ייתכן פיסיקלית לשנות את המסד הנתונים המבוזר הזה מספיק מהר כדי שיהיה אפשר לפגוע באמינות והשקיפות של הבלוק צ'יין. זו גם נקודת התורפה של הבלוק צ'יין, שכן כל אוסף טרנזקציות דורש כריה, או עיבוד של "חידה" מתמטית כדי שיהיה ניתן להוסיף את הבלוק הזה לצ'יין. ייתכן ויהיה אפשר למצוא סוג חדש של בלוקצ'יין כך שיהיה אפשר מצד אחד להוסיף בלוקים בלי המון חישובים, ומצד שני לא לאפשר לכורים לפברק טרנזקציות לא אמיתיות. לא יודע. רצוי שתבין קודם איך הבלוק צ'יין עובד לפני שאתה כותב פה מגילות. לא מנסה לזלזל, אבל נראה לי שאתה עדיין לא מבין מה היתרון של הבלוקצ'יין.
  49. 2 points
  50. 2 points
    מה הסיבה שאתה חייב מסך 4K...? אתה מודע לזה שה-UPSCALER של WIN שווה לת... זה אומר, שתזדקק למשקפת בשביל לראות את הכלים של פוטושופ בתפריטים, ברזולוציה נייטיב 4K.