<<< מערכות מוזיקה וקולנוע ביתי >>> - אודיו וקולנוע ביתי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

<<< מערכות מוזיקה וקולנוע ביתי >>>


Fkl0ster

Recommended Posts

המאמר הבא אשר לא אני כתבתי אותו, מובא כאן לפניכם לשם קבלת הדרכה\טיפים\עצות עבור העומדים בפני רכישת מערכת סטריאו\קולנוע ביתי...

המאמר משקף "גישה אודיופילית" משהו ולכן אינכם חייבים לקבל את כל הדברים. לעומת זאת, הוא כן נותן דגשים לגבי הצעדים שיש לנקוט בבואכם לרכוש מערכת חדשה.

כולי תקווה שהכתוב כאן יגדיל את המודעות בקרב הצרכנים!

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מערכות מוזיקה וקולנוע ביתי

מאת: אייל פור

מערכת הסטריאו הביתית הזכורה לטוב הפכה בעשור האחרון מרהיט או מעמד ציוד צנוע עם כמה קופסאות מוגדרות וזוג רמקולים אי שם בקרבת הקיר האחורי של הסלון, למבחר מביך של אפשרויות ואלמנטים, שמספר הצירופים ואפשרויות הבחירה ביניהם גובל באבסורד. מטרת מאמר קצר זה היא לסייע לקורא לאבחן את צרכיו האמיתיים בניגוד לצרכיו של איש המכירות ולסייע לו להגיע לבחירה נכונה של המערכת המתאימה לו, לבית בו תמוקם המערכת ולבני המשפחה.

כיצד בוחרים מערכת:

כדאי לזכור כמה כללים בסיסיים בבחירת מערכת שמע כלשהי:

1. סמכו על אוזניכם ועיניכם בלבד. גם אם המוכר יוצא מגדרו בתשבחות על מכשיר X, אם מכשיר Y נשמע לכם טוב יותר, בחרו בו ללא היסוס. גם אם המוכר נקי מאינטרס (ובדרך כלל יעדיפו למכור לך את המוצר הרווחי יותר). המערכת מיועדת לכם אתם תצטרך לחיות אתה וליהנות ממנה, לא המוכר.

2. "YOU DONT GET SOMETHING FOR NOTHING" ככל שלמכשיר יותר נוריות וכפתורים, איכותו תסבול (כל כפתור, מתג ומעגל אלקטרוני מיותר מורידים את איכות הסיגנל), ועל כל התוספות האלה אתם משלמים כל מתג ונורית כזו עולים ליצרן בכסף, ועוד הרבה יותר כסף לצרכן כך שההפסד הוא כפול: באיכות ובמחיר גם יחד.

3. להדגמה נכונה של ציוד איכותי, יש לשאוף לכך שההדגמה תעשה עם סט רמקולים אחד בחדר, וללא שימוש ב"מרכזיות" הפופולריות כל כך ברוב החנויות.

4. בהדגמה, הקשיבו תמיד לדיסקים אותם אתם מכירים היטב, ורק אתם תשוו את סוגי הציוד המוצע. קל מאוד להתבלבל ולטעות כששומעים מוזיקה בלתי מוכרת בהקלטה אודיופילית משובחת. גם ציוד בינוני ביותר יכול להרשים בצורה כזו.

5. ספציפיקציות ומחירים מטעים ועוזרים למוכר לבלבל אתכם אל תתחשבו בהן. מגבר של 200 וואט אינו בהכרח חזק יותר ממגבר של 20 וואט, וודאי שאינו בהכרח טוב יותר. רמקול של 1000 וואט אינו בהכרח טוב יותר מרמקול של 60 וואט. מגבר יקר מאד, שנראה מדהים, יכול להישמע הרבה פחות טוב ממגבר שעולה חצי ממנו ונראה סתמי וחסר ייחוד, שתמצאו בחנות אחרת. רמקול ענק עם 5 יחידות יכול להיות הרבה פחות טוב מרמקול קטן בהרבה שלו שתי יחידות בלבד, ורמקול קטן וסתמי לחלוטין יכול להישמע הרבה יותר טוב מרמקול אחר שנראה היי-טקי בעיצובו, עם ממברנות בכל צבעי הקשת, העשויות מחומרים אקזוטיים עם שמות מרשימים.

6. דווקא יצרנים קטנים ובלתי מוכרים יחסית נותנים בדרך כלל את הערך הטוב ביותר לכסף, ואת המכשירים הטובים ביותר.

שיקולים בסיסיים בבחירת מערכת: מוזיקה או קולנוע ביתי :

בשלב ראשון עליכם להחליט למה תשמש אתכם המערכת: מוזיקה בלבד, קולנוע ביתי בלבד, שניהם במידה שווה או בעיקר אחד מהשניים. הסיבה לכך היא כפולה:

1. מוזיקה וסרטים דורשים תכונות שונות מהמערכת :

ככלל, מערכת, שהיא אופטימלית לקולנוע ביתי, תשמע בדרך כלל רע למדי במוזיקה. הסיבה לכך היא פשוטה: מערכות ומוצרים המיועדים לקולנוע ביתי שמים כמעט תמיד דגש על העברה דרמטית של אפקטים יותר מכל אלמנט אחר של הצליל. בניגוד לכך, מערכת הבנויה למוזיקה שמה את הדגש על העברה טבעית ונאמנה למקור של כלי נגינה וקול אנושי: הצליל אמור להיות בעל גוון הדומה למציאות, מאוזן מבחינה טונלית ועם רזולוציה גבוהה של אינטונאציות, הרמוניות ואובר-טונים. קל לראות, כי הדרישות משני סוגי המדיום האלה הן שונות מאוד. בעולם המושלם יהיו מערכות, שיוכלו להעביר את קולה של מריה קאלאס ואת ההתפוצצויות של הפגזים, שיורה שוורצנגר, באותה מידה של ריאליזם ושכנוע. במציאות המצב שונה - נכון להיום, ולטווח הזמן הנראה לעיין, מערכת מוזיקה טובה תשמע טוב במוזיקה ויכולה להיות משכנעת למדי בקולנוע ביתי. מערכת שתדע לעשות את ההפך, כלומר משכנעת מאוד בקולנוע ביתי, תהיה בדרך כלל לא טבעית ולא משכנעת כלל במוזיקה. במילים אחרות, אתה יכול ליהנות מקולה העשיר ומלא הניואנסים של אלה פיצג'רלד, או מהפסנתר הגדול והמרשים של רובינשטיין בצורה טבעית מאד וגם לקבל אפקטים של קולנוע ביתי בצורה מרשימה. לחילופין, אתם יכולים קבל אפקטים של קולנוע ביתי, שיקפיצו אתכם בבהלה מהכסא, אבל פיצג'רלד תשמע כמו ברווז והפסנתר ישמע כמו פסנתר צעצוע קטן ועם צליל רזה וחלול. משמעות הנאמר לעיל פשוטה: אם המערכת מיועדת רק או הרבה מאד לשמיעת מוזיקה, הדגש בבחירתה חייב להיות על מוצרים שישמעו אופטימלית במוזיקה נטו, ולהפך. איך לבחור את המוצרים על פי קריטריונים אלה לכך נגיע בהמשך.

2. מערכת מוזיקה דורשת ציוד שונה ממערכת קולנוע:

נכון להיום, מערכת מוזיקה דורשת הגברה של שני ערוצים ושני רמקולים בלבד. למי שמעונין במערכת שתשמיע מוזיקה ואינו מעונין בקולנוע ביתי, קניית מגבר קולנוע ביתי עם 5 ערוצים היא בזבוז מוחלט של כסף. גם מי שמעוניינים לשמוע הרבה מוזיקה, בנוסף לקצת קולנוע ביתי מפעם לפעם, צריכים לחשוב על סוג הציוד אותו הם רוכש: סביר להניח שהתועלת הגדולה ביותר במצב כזה היא בהשקעת רוב התקציב בשני הרמקולים ושני ערוצי ההגברה הקדמיים. השקעה גדולה מאד בזוג רמקולים אחוריים, כאשר משתמשים בהם פעם בשבוע לכל היותר, היא לא ממש משתלמת עדיף להשתמש ברמקולים אחוריים זולים יותר, ואת הפרש המחיר להשקיע ברמקולים קדמיים טובים. לעומת זאת, מי שמעונינים מעל לכל בקולנוע ביתי, מן הראוי שישקיעו בסט 5 רמקולים והגברת 5 ערוצים המתאימים היטב זה לזה מבחינת האיכות והצליל.

בחירת המקור (Source): קורא התקליטורים :

נכון להיום, לפני כניסה עתידית אפשרית של פורמטים כגון SACD ו- AUDIO, ובלי להתייחס לפורמט האיכותי מאד, אך הפחות החשוב מסחרית, של הפטיפון (שעדיין נשמע טוב יותר מכל מקור צליל אחר), שתי האופציות העיקריות להשמעת חומר מוקלט הן הקומפקט דיסק (עבור תקליטור CD) וDVD (המנגן הן תקליטורי CD והן תקליטורי DVD). כאשר בוחרים בין שתי אפשרויות אלה, יש לזכור את העובדות הבאות:

1. יש הבדלים גדולים עד גדולים מאוד בין איכות הצליל של מכשירי CD שונים לבין איכות הצליל ואיכות התמונה של מכשירי שונים. בהחלט שווה לבדוק ולהשקיע במכשיר בעל איכות גבוהה ככל האפשר.

2. איכות הצליל של מכשיר תמיד נמוכה משמעותית מאיכות מכשיר CD. עם ניקח לדוגמא את תחום המחיר הבינוני - כדי להתקרב לרמת איכות הצליל של מכשיר CD טוב, תצטרכו לרכוש מכשיר , שמחירו לפחות כפול, אם לא יותר. השפעת עובדות אלה על הצרכן היא פשוטה, וכפי שהגדרנו כבר קודם, תלויה מאד בשימוש שייעשה במערכת:

א. למי שמעוניינים במערכת למוזיקה בלבד הפתרון האופטימלי הוא קניית CD איכותי.

ב. למי שמעוניינים במערכת לקולנוע ביתי בלבד הפתרון האופטימלי הוא קניית DVD איכותי.

ג. למי שמעוניינים גם במוזיקה וגם בסרטים יש בעיה. הפתרון האופטימלי כאן הוא קניית DVD זול יחסית ככל שחשיבות הסרטים יותר קטנה, ניתן יותר להתפשר בעלות ה DVD, ובמקביל לרכוש מכשיר CD באיכות טובה. שילוב כזה הוא פשרה מצוינת וחסכונית.

מקורות נוספים:

אופציות נוספות לחיבור למערכת כמקור הצליל כוללות פטיפון, טייפים (אנאלוגיים ודיגיטליים), ורדיו (טיונר). הבחירה ביניהם תלויה כמובן באוסף המוזיקה של הקונה ובצרכיו. יש לציין, כי הפטיפונים חזרו בגדול לשוק השמע העולמי בשנים האחרונות, ולא מטעמי נוסטלגיה: בכל הספרות המקצועית ניתן לקרוא כי לפטיפון יתרונות רבים על ה CD בכל מה שקשור לאיכות הצליל. כמובן, שמדובר לא במכשירים העתיקים מימי ילדותנו, אלא במכשירים מודרניים, מתוחכמים ולא בהכרח זולים. כתוצאה מכך, ייצור ומכירת הפטיפונים והתקליטים בעולם נמצאים בעליה מתמדת במחצית העשור האחרון. הטייפ האנאלוגי סיים כנראה את חייו כמכשיר רלוונטי, ולכן השקעה בטייפ צריכה להיות מינימלית, עם בכלל.

בחירת ההגברה:

הגברה יכולה להיות מורכבת מאחד המכשירים שלהלן, או משילוב מכשירים:

1. רסיבר: יחידה הכוללת מגבר עם רדיו בקופסה אחת. יכול להיות עם שני ערוצים בלבד, ולכן מיועד למוזיקה; או עם 5.1 ערוצים ולכן מיועד למוזיקה ולקולנוע ביתי. בדרך כלל, זהו הפתרון הנוח ביותר והזול ביותר אם כי יש רסיברים יקרים למדי.

2. מגבר: יחידה אחת, ללא רדיו, בדרך כלל עם שני ערוצים למוזיקה בלבד.

3. קדם מגבר + מגבר הספק: מורכב מיחידת "קדם מגבר" (קופסא קטנה יחסית הכוללת את כל המתגים וכפתורי העוצמה, שתפקידה שליטה על כל המערכת והגברה ראשונית של הסיגנל) ומיחידת "מגבר הספק" (קופסא גדולה וכבדה יותר הכוללת את דרגת ההגברה הסופית, ובדרך כלל כוללת לא יותר מכפתור ההדלקה/כיבוי). אם התקציב גבוה מעט יותר וריבוי הקופסאות אינו בעיה, זו היא האפשרות האיכותית יותר בהשוואה לרסיבר. העלויות של מגבר (או שילוב של קדם+הספק) למוזיקה בלבד (שני ערוצים) שונות לחלוטין מהעלויות של מגבר לקולנוע ביתי. הסיבה פשוטה: עבור קולנוע ביתי צריך לפחות 5 ערוצי הגברה: לשני הרמקולים הקדמיים, לשני האחוריים ולסנטר. כמו כן, צריך מעגל נפרד של יציאה לסאב-וופר. במכשיר כזה יש מפענחים דיגיטליים עבור ששת הערוצים, ודרגת קדם הגברה הכוללת שליטה נפרדת על העוצמה לכל ערוץ. בחישוב גס נראה, שמבחינת איכות החלקים וההשקעה במעגל, מגבר קולנוע ביתי שעלותו לצרכן היא X, שקול למגבר סטריאו (שני ערוצים), שעלותו בערך רבע ממנו.

אבל זה לא כל הסיפור:

בגלל הסיבוך הרב של מגברי קולנוע ביתי, עם שדות חשמליים ומגנטיים, המשפיעים על החלקים האלקטרוניים, ועם המסלול הארוך יחסית והמיתוגים הרבים שצריך לעבור הסיגנל, קשה מאוד למצוא מגבר קולנוע ביתי שיישמע סביר - שלא לדבר על טוב - במוזיקה. הוסיפו לכך את העובדה, שמגבר המיועד לקולנוע ביתי בדרך כלל מכוון להישמע במיטבו בסרטים ולא דווקא במוזיקה, והמסקנה המתבקשת היא פשוטה: כדי לשמוע מוזיקה היטב, צריך לתמרן את המערכת או להשקיע הרבה מאד כסף ובצורה זהירה מאוד מכשיר יקר, במיוחד בתחום זה, אינו בהכרח טוב, אם למוזיקה יש חשיבות בהרכבת המערכת.

כמו בסעיף הקודם, ישנם כמה פתרונות בהתאם לצורך ולשימוש במערכת:

1. למי שמעוניינים במוזיקה בלבד הפתרון הוא מגבר סטריאו (או שילוב של קדם מגבר ומגבר הספק) שני ערוצים איכותי. כל דבר אחר הוא בזבוז מוחלט של כסף וירידה דרסטית באיכות.

2. למי שמעוניינים בסרטים בלבד רסיבר קולנוע ביתי או פרה לקולנוע ביתי והגברת הספק 5 ערוצים הם הפתרון.

3. למי שמעוניינים בשני התחומים, יש שוב בעיה, הפתרונות האפשריים מבוססים על האופציות הבאות:

א. קניית רסיבר קולנוע ביתי זול וגם מגבר שני ערוצים טוב. יש לבחור ברסיבר עם יציאות "pre out" ומיציאות אלה של הערוצים הקדמיים להתחבר לאחת הכניסות הסטנדרטיות של המגבר. המגבר יפעיל כך את שני הרמקולים הקדמיים, הן במוזיקה והן בסרטים, והרסיבר - את כל השאר. אי הנוחיות המסוימת כאן היא המעבר של הסיגנל בשני הערוצים הקדמיים של הסרטים, דרך שתי דרגות הגברה, ולכן גם דרך שני כפתורי ווליום. לכן, פתרון זה נועד בעיקר למי שמוזיקה היא השימוש העיקרי שלו במערכת.

ב. כמו בסעיף הקודם, אבל עם שימוש בכניסה ייעודית במגבר. כניסה זו עוקפת את דרגת הקדם האקטיבית ואת כפתור הווליום, ובכך הופכת שילוב כזה לאופטימלי וחסר בעיות, הן במוזיקה והן בקולנוע ביתי. למרבה הצער, מעט מאד מגברים (ובדרך כלל רק קדם מגברים יקרים למדי) כוללים אופציה זו, אך היא הופכת לפופולרית יותר ויותר. שילוב זה מיועד למי שרוצים ליהנות מכל העולמות ומוכנים לשלם עבור אפשרות זו.

ג. למי שמשתמשים במערכת למוזיקה ולקולנוע ביתי ומוכנים להתפשר על איכות הביצוע במוזיקה: קניית רסיבר ביתי טוב, ומגבר הספק שני ערוצים, שיתחבר לשני הרמקולים הקדמיים דרך יציאת "pre out". כך מושג שיפור משמעותי ברמת הביצועים של שני הערוצים הקדמיים, הן במוזיקה והן בסרטים. בכל זאת, הסיגנל עדיין עובר דרך מעגלי הקדם מגבר של הקולנוע הביתי, ולכן התוצאה במוזיקה אינה המקסימום אליו ניתן להגיע באופן שתואר בסעיפים הקודמים.

סוגי מגברים :

קיימות מספר שיטות עבודה למגברים, ובאופן כללי ניתן לחלקן לשלוש קטגוריות:

1. מגברים טרנזיסטוריים:

מהוים את החלק המכריע של השוק. ניתן לחלקם לפי שיטת העבודה שלהם (Class A או AB , למשל) , סוג הטרנזיסטורים (Mosffet, Bi Polar), כמות הפידבק וכו'. לכל אחת משיטות העבודה הללו יש יתרונות וחסרונות, וכמובן - חסידים ומתנגדים.

2. מגברי מנורות:

עדיין מיוצרים, ונתח השוק שלהם עולה בהתמדה כבר שנים. הם יקרים יחסית, והתאמתם לרמקולים אינה תמיד פשוטה ודורשת תשומת לב אבל אוהדיהם טוענים שהצליל שלהם טבעי, דינמי ומדויק יותר מכל מגבר טרנזיסטורי.

3. מגברים דיגיטליים:

אלו יהיו כנראה מגברי העתיד. הם מיוצרים כיום בשתי שיטות (Class D בו כל המעגל, כולל האות הנכנס, הוא דיגיטלי; ו Class T, בו אות הכניסה הוא אנאלוגי המומר לאות דיגיטלי בתוך המכשיר). בשני המקרים, ההגברה הסופית מתבצעת על ידי מיתוג מתח הספק. מיתוג זה נשלט על ידי סיגנל המוזיקה ולא על ידי הגברת הסיגנל, כמקובל בכל מגבר אחר. בשל האפשרות להחדיר זו גם למכשירים זולים מאד בעלויות נמוכות ביותר, ותוך פתרון בעיות של התחממות וניצולת, הצפי הוא לחדירה מסיבית לשוק בכל הרמות בשנים הקרובות. כרגע, מיושמת השיטה רק במכשירים יקרים ואקזוטיים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 46
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

טיפול אקוסטי:

אקוסטיקת החדר היא גורם מוזנח יחסית, אך בשל חשיבותו המכרעת לכל מערכת, אסור להתעלם ממנו. כל מי ששמעו אי פעם מערכת עם באס מהדהד ומעצבן יבינו מיד למה הכוונה. אבל, גם מערכת שנשמעת נהדר וללא בעיה בולטת יכולה למצות את עצמה רק עם טיפול אקוסטי נכון. הנושא אמנם מורכב מאד, לכן מובאים כמה ראשי פרקים לגבי האופציות השונות:

1. מיקום נכון של הרמקולים בחדר הוא הטיפול האקוסטי הבסיסי והמשמעותי ביותר לאיכות הצליל.

2. שימוש באלמנטים פסיביים, בולעים, שוברים, או שילוב שלהם במקומות אסטרטגיים בחדר.

3. Room Correction System העובדת בדומיין הדיגיטלי, היא הפתרון האולטימטיבי, אבל גם היקר ביותר המוצע כרגע על ידי מספר קטן בלבד של יצרנים מתמחים בעולם. מערכת כזו יודעת "לקרוא" את החדר, לנתח אותו, למצוא את התדירויות הבעייתיות שלו (התדירויות בהן נוצרים גלים עומדים), ולהנמיך את האמפליטודה של הסיגנל המושמע בתדירויות אלה. התוצאה היא שיפור גדול בצליל וחשוב לא פחות יכולת למקם את הרמקולים בכל מקום בחדר ואפילו צמוד לקיר.

4. Room Correction System העובד בדומיין האנאלוגי כלומר איקוולייזר. מכשיר כזה הוא בדרך כלל מאד אינו מומלץ, פרט למקרים של בעיה אקוסטית חמורה, שבה חייבים להנחית תחום תדירויות שלם בשל גל עומד דומיננטי מאד בחדר. ההשפעה על המערכת היא שלילית בגלל הורדה ברזולוציה והסחות פאזה, אבל לפעמים פשוט אין ברירה.

רמקולים :

רמקולים הם נושא בעייתי וכאוב בכל מערכת למוזיקה או לקולנוע ביתי. הסיבה לכך פשוטה רוב האנשים רואים ברמקול את החלק החשוב ביותר במערכת, ולכן הם נוטים להשקיע בו את מירב התקציב. כתוצאה מכך, יש הרבה יותר יצרני רמקולים מיצרנים של כל פריט מערכת אחר והבלבול גדול. כל יצרן מנסה כמובן לגרום למוצר שלו להישמע "אחר" ו"מיוחד", וכיוון שרמקולים הם הפריט שבו ניתן לעשות מניפולציות בקלות הרבה ביותר התוצאה היא בלבול רב במיוחד. אם נוסיף לכך את העובדה, שמתח הרווחים על רמקולים (באחוזים) הוא הגבוה ביותר, ושהשונות במתח הרווחים בין סוגים שונים של רמקולים מיצרנים שונים גם היא גדולה ביותר, ברור שהאינטרס המסחרי של החנות וההחלטה מה למכור ועל מה להמליץ מתוך המבחר הקיים, אינו בהכרח רק טובת הצרכן. בעיה נוספת היא הדעות הקדומות של הקונים, שהן רבות במיוחד בתחום הרמקולים. למשל, שלהספק יש חשיבות לצליל של הרמקול, שרמקול ריצפתי טוב יותר מרמקול מדף או רמקול קטן יותר, שרמקול עם יחידות רבות עדיף על רמקול Two-Way פשוט יחסית וכו'. כל אלו הן דעות קדומות ומוטעות. ואם כל זה אינו מספיק רמקול הוא האלמנט הגדול והבולט ביותר במערכת, ועיצוב הבית מכתיב פעמים רבות את גודלו, סוגו ומיקומו.

חשיבות הרמקול למערכת:

כשחושבים על השפעת רכיבי המערכת על הצליל, נטיית רב האנשים היא להגדיר את הרמקול כפריט החשוב ביותר, ולהוציא עליו את רוב התקציב. ובכן, זה אינו כך. כל רכיב במערכת משפיע במידה שווה פחות או יותר. כדאי לזכור, שרמקול טוב משמש מעין "זכוכית מגדלת " למערכת ככל שהוא טוב יותר הוא יחשוף בעיות רבות יותר במגבר או ב CD. מערכת עם אלקטרוניקה זולה ובינונית ורמקולים יקרים ואיכותיים מאד תשמע לכן פחות טוב ממערכת, שבה התקציב חולק באופן שווה בין כל הרכיבים. מצד שני, לרמקולים יש את ההשפעה הברורה ביותר על הצליל שום הבדל בין מגברים לא יתקרב אפילו להבדל בין רמקול מוניטור קטן וצעקני לרמקול ריצפתי ענק עם באס חזק ודומיננטי. האם זה אומר כי הרמקול הוא דווקא הרכיב בו יש להשקיע את רוב תקציב המערכת? ובכן, לא. העניין מתמצה בכך שלכל אדם טעם משלו, הנובע בין השאר מסוג המוזיקה שהוא שומע, וטעם זה מכתיב את "הקטגוריה" של רמקול בה יבחר. לדוגמא, מי ששומעים בעיקר סונטות לפסנתר ומי ששומעים בעיקר טכנו או מוזיקת מועדונים, יבחרו סוגים שונים לגמרי של רמקולים. כל אחד מהם, בתוך "סוג" או "קטגוריית הרמקולים שמתאימה לו, יוכל כמובן לעלות באיכות ככל שיעלה במחיר. אבל, ההבדלים באיכות הצליל שיתקבלו על ידי שיפור כזה יהיו באותה רמת החשיבות כמו ההבדלים בהגברה או ההבדלים באיכות ה-CD שיתקבלו עם העלאת תקציב הקניה. במילים אחרות, השוואת סוגים או קטגוריות רמקולים שונות (מוניטור קטן מול רמקול ריצפתי ענק, למשל) הן מטעות ואינן רלוונטיות כשמדובר בתקצוב המערכת. ההבדל בין שני מוניטורים, או ההבדל בין שני רמקולים ריצפתיים גדולים, הוא ההבדל אליו יש להתייחס. גם כאשר קונים רמקולים למערכת, השיקול החשוב צריך להיות מה מטרתה העיקרית או קולנוע ביתי. לקולנוע ביתי הגורם החשוב, אולי יותר מכל, הוא הטווח הדינמי והיכולת להעביר אפקטים בצורה מצמררת. למוזיקה, הגורם החשוב ביותר הוא טבעיות הצליל והעברת כוונת המבצע בצורה האופטימלית ובהתאם לסוג המוזיקה. לכן, מי שמשווים רמקולים מתוך מטרה להשתמש בהם לקולנוע ביתי בעיקר, אינם יכול להסתפק בהדגמה הכוללת קווארטטים קלאסיים או ג'אז. במקביל, למי שמוזיקה מאד חשובה להם, הדגמה של פסקול סרט ג'יימס בונד במערכות רמקולים שונות לא תיתן שום מידע השוואתי רלוונטי.

סוגי רמקולים לפי גודלם:

ניתן לחלק את הרמקולים לקטגוריות שונות לפי גודלם. חלוקה זו חשובה מאד משתי סיבות: ראשית כל, בהרבה מאד בתים השיקול האסתטי הוא בעל חשיבות מכרעת, ושנית לגודל הרמקול יש קשר לסוג הצליל שאפשר לצפות לקבל ממנו. לכל כלל יש כמובן יוצא מן הכלל, אבל באופן כללי מאד ניתן לחלק ולהעריך כך:

1. סטליטים:

רמקולים זעירים 10 עד 15 ס"מ גובה ועם עומק זניח כמעט, המיועדים להיות צמודים לקיר. היתרון העיקרי אסתטיקה. החסרון העיקרי הוא הצליל צעקני בדרך כלל ו"רזה" מאד, בינוני בסרטים ורע מאד במוזיקה. הסאב-וופר המסופק בדרך כלל עם מערכות כאלה הוא בעצם וופר (כלומר יחידה המוציאה תדירויות באס לא נמוכות במיוחד) המוסיף בדרך כלל קצת אנרגיה בתחומי המידבאס, אך אינו מהווה פתרון פלא ואינו פותר את בעיות הדינמיקה ואת החוסר באינפורמציה בתחומי המידריינג' של מערכות אלה.

2. רמקולים שקועים בקיר In Wall :

עוד פתרון שמטרתו להעלים את הרמקול הוא השקעתו בקיר. רמקולים כאלה יכולים להישמע טוב, אבל הם יקרים יחסית ובמחירם ניתן להשיג רמקולים "רגילים" טובים הרבה יותר. בסוג זה של רמקולים יש תקרת בצועים, כך שבמערכות High End טובות ויקרות באמת, אין להם עדיין מקום.

3. מוניטורים (או רמקולי מדף) :

רמקולים הזקוקים למעמד נפרד עליו הם עומדים. מדף קיר איננו בדרך כלל פתרון מומלץ, ולמעמד עצמו השפעה ניכרת על הצליל. למוניטורים יתרונות וחסרונות ברורים בתחום הצליל: - באס מוגבל, בשל הגודל הפיזי. מוניטורים טובים יכולים להוציא כמות באס מכובדת ומספקת לרוב הטעמים, אבל לעולם לא ירדו לתדירויות נמוכות באמת. - הקופסא הקטנה מאפשרת ליצרן להשקיע את הכסף במקום הנכון טיב הקופסא (עובי, חיזוקים פנימיים, חיבורים מסיביים), טיב היחידות, טיב הרכיבים הפאסיביים. אם הוא עושה זאת נכון, התוצאה היא צליל חי ומפורט מאוד, כזה שקשה מאוד להשיג ברמקולים ריצפתיים גדולים. - לקופסא קטנה גם פחות תדרי תהודה עצמית ופחות בעיות צבע של הצליל. היתרונות, שוב, מתבטאים בחיות ובטבעיות של הצליל.

4. רמקולים ריצפתיים:

בכל הגדלים ומכל הסוגים. רמקול ריצפתי זול הוא מקור לבעיות קשות. צליל עמום, חוסר פירוט, צורמנות (כתוצאה מנסיון היצרן לכסות על בעיות הבאס של הרמקול) וכיוצא בזה. היתרון הפוטנציאלי של רמקול ריצפתי טוב הוא ביכולת לרדת נמוך בבאס, וכן בתחום הדינמי העדיף בדרך כלל על מוניטור.

5. סאב-וופרים :

סאב-וופר אמיתי יוציא רק תדירויות נמוכות ביותר כדי לתמוך ברמקול בתחום זה. מוצר זה נועד בעיקר להעברת התפוצצויות במערכת קולנוע ביתי בהשמעת הוא בדרך כלל פוגע באיכות, אלא אם הושקע בו סכום גבוה, והושקעו בכיוונו ומיקומו זמן ומאמץ רב. ככלל לשמיעת עדיף לקנות רמקול גדול יותר ועם יותר באס מאשר זוג מוניטורים עם סאב וופר. זה אינו מוצר פלא, שמוסיף באס בקלות ובזול למערכת שחסר לה באס. אם זה היה כך, כל יצרני הרמקולים היו משלבים סאב וופרים במוצרים שלהם.

התאמת ומיקום רמקולים בחדר :

בשל יצירת גלים עומדים בחדר, מיקום הרמקולים הוא קריטי ביותר. כמה חוקים כלליים מאד:

1. ככל שהרמקול גדול יותר ועם יחידות באס גדולות יותר, הוא יצטרך חדר גדול יותר וכנראה גם מרחק רב יותר מהקירות.

2. רב סוגי הרמקולים יעדיפו מרחק ניכר מהקיר האחורי ומהקירות הצדדיים של החדר.

3. רמקולים, הממוקמים רחוק מידי זה מזה, יאבדו את היכולת לתת "center image" משכנע. יש לנסות ולקרב אותם זה לזה תוך השמעת הקלטה טובה עד שמרגישים שהכלי/הזמר, שאמורים להיות במרכז, אכן נשמעים משם.

4. רמקול עם באס ריפלקס אחורי חייב מרחק מינימלי של לפחות 40 ס"מ מהקיר האחורי (ולפעמים הרבה יותר).

5. יש לנסות זוויות שונות של הרמקול כלפי נקודת הישיבה.

בחירת רמקולים למערכת:

למוזיקה הדרך היחידה להערכת היכולת המוזיקלית של זוג רמקולים היא הקשבה ארוכה למוזיקה מוכרת היטב רצוי מאד עם המגבר אתו הרמקולים אמורים לעבוד בבית. רצוי מאד, שרק זוג רמקולים אחד יהיה נוכח בחדר ההאזנה באותו זמן, ושהחלפה בין הרמקולים תעשה ידנית (פירוק וחיבור החוטים) ולא על ידי מרכזיה. מרכזיה היא בהכרח גורם מגביל שאינו מאפשר מיצוי ביצועי מערכת ורמקולי High End. לקולנוע ביתי גם כאן, הבחירה צריכה להיות מבוססת על האזנה (ובמקרה זה גם צפייה) בחומר מוכר. מספר הרמקולים הגדול המעורב בעניין, הופך הדגמה כזו לעניין מורכב. באשר לחלוקת התקציב בין הרמקולים השונים: אם התקציב אינו מוגבל, יש לבחור ברמקולים קדמיים ואחוריים זהים, עם סנטר התואם להם המומלץ על ידי היצרן. הרמקולים צריכים להיות Full Range כלומר בעלי יכולת לרדת לתדירויות נמוכות, והסאב וופר אם יש בו צורך צריך להיות מכוון לעבודה בתחום של הבאסים הנמוכים ביותר (40 הרץ ומטה) ורק שם. אם התקציב מוגבל, אפשר לקצץ באיכות הרמקולים האחוריים, אחר כך באיכות הסאב וופר. הסנטר והרמקולים הקדמיים הם עדיין אלו שמעבירים את האינפורמציה החשובה ביותר, וכדאי לנסות לא להתפשר עליהם יותר מידי. למוזיקה ולקולנוע ביתי השיקול במה לבחור למערכת לשימוש כפול כזה הוא פשוט ככל שהמוזיקה היא האלמנט הקובע יותר והחשוב יותר עבור המשתמש, תהיה ההשקעה ברמקולים הקדמיים גבוהה יותר, וזאת על פי הקריטריונים של בחירת רמקולים למוזיקה, כפי שתוארו למעלה. הסאב-וופר והרמקולים האחוריים יהיו פחותים בחשיבותם ככל שלמוזיקה תפקיד חשוב יותר עבור המשתמש, הוא יכול להתפשר עליהם יותר, עד כדי ויתור על הסאב-וופר וצמצום התקציב לרמקולים האחוריים למינימום שבמינימום. הסנטר דורש אמנם השקעה סבירה, כדי שלא יהיה נחות מידי יחסית לרמקולים הקדמיים, אך שוב - ככל ששעות העבודה שלו נמוכות יותר אפשר להשקיע בו פחות. הסאב-וופר הסאב-וופר נועד להעביר תדירויות נמוכות במיוחד, מקובל להתייחס לתדירויות מתחת ל 40 הרץ כתחום העבודה של רמקול כזה. סאב-וופר שאינו איכותי מספיק, או שאינו מותאם היטב למערכת כפי שקורה אצל כמעט 100% מהמשתמשים יסבול מאחת או משתי הבעיות הבאות:

1. צליל עמום, מהדהד ובלתי ברור עקב הווצרות גלים עומדים בחדר.

2. באס הנשמע מנותק לחלוטין משאר טווח התדירויות, בלתי הומוגני, שאינו מתמזג עם המוזיקה או הפסקול. בעיות אלה מוחרפות במיוחד בשנים האחרונות, בשל נטיית יצרנים רבים להוסיף את מה שהם קוראים לו "סאב-וופר", למערכות הכוללות רמקולי מדף קטנים, ולטעון כי תוספת זו משלימה לרמקולים אלה את כל תחום התדירויות הנמוך. יחידות סאב-וופר אלו צריכות להתחיל לפעול מתחום תדירויות של 120 הרץ לפחות, ולכן אינן מסוגלות לכסות בצורה מדויקת גם תחום, זה וגם את תחום הבאס התחתון האמיתי 20 עד 40 הרץ. התוצאה היא אחת משתיים: או שסאב-וופר כזה מכסה היטב את תחום התדירויות של הבאס העליון (40 עד 120 הרץ) אם הוא בנוי ומתוכנן נכון, או שהוא מכסה את תחום התדירויות הנ"ל בצוהר לא טובה אם הוא מתוכנן לא נכון, או שהוא מנסה לעבוד גם בתחום התדירויות של הבאס העליון ושל הבאס התחתון גם יחד ואז הוא ישמע בהכרח רע. בשני המקרים הראשונים שתיארנו, הרמקול כלל אינו סאב-וופר (למרות שהיצרן קורא לו כך) אלא פשוט וופר. במקרה השלישי, הרמקול אכן ראוי לכנוי סאב-וופר, אבל הוא ישמע בהכרח רע במצב זה, כיוון שממברנה שאמורה להיות מסוגלת להוציא סיגנל נמוך באמת (20 הרץ ומטה) תהיה איטית מאוד ותכניס עיוותים וחוסר דיוק רב בתחומי התדירויות הגבוהים יותר של הבאס העליון. האפשרות הרביעית והאחרונה, שיצרני מערכות כאלה אינם מספרים עליה, היא סאב-וופר שיהיה גם בעל איכות טובה וגם ירד ל 20 הרץ ומטה. אבל סאב-וופר כזה יכול לעבוד רק מאזור ה 40 הרץ בגבול העליון שלו, ולכן ניתן לחברו רק לרמקולים גדולים עם באס טוב משל עצמם. בעיה נוספת עם הסאב-וופרים גם כאלה שהם בעצם וופרים וגם כאלה שהם סאב וופרים אמיתיים - היא התאמתם לרמקולים האחרים במערכת. זהו נושא מסובך במיוחד, שלא כאן המקום להיכנס אליו, אולם ניתן להכליל ולהגיד שכדי שמערכת כזו תעבוד היטב, הסאב-וופר צריך להיות בנוי נכון, להיות מצויד במפצל תדירויות יקר ואיכותי, ושיש להשקיע הרבה מאוד שעות בכיוונו ובהתאמתו למערכת. סאב-וופר "on a budget" הכרחי באמת רק לסוג אחד של משתמש מי שחייב באס נמוך בכל מחיר, גם אם זה יהיה באס לא מדויק ועל חשבון האיכות הכללית. או במילים אחרות למי שעושה מסיבות רועשות מאוד, שומע מוזיקת האוס, טראנס וכו'. או, כמובן, מי שרוצה לשמוע פיצוצים ורעידות בקולנוע ביתי ואינו מוטרד מכך שהתוצאה המתקבלת אינה "אמיתית". בכל מיקרה, אפקטים בסרטים מסונתזים על ידי מחשב ואינם נאמנים לאמת. מה צריך, אם כך, לעשות מי שאינו מוכן לפשרות כואבות בתוצאה שהוא מקבל בבאס של המערכת? ובכן כך:

א. לקנות רמקולים קדמיים שיורדים נמוך בבאס למרות שהגדרות היצרן לא ממש רלוונטיות לחדר מגורים/מוזיקה, מדובר בלא פחות מ 30 או 35 הרץ

ב. אם רוצים תוספת באס, יש להוסיף לרמקולים אלה סאב-וופר איכותי ורצוי מאד כזה המומלץ על ידי יצרן הרמקולים.

ג. רצוי להשקיע בשני סאב-וופרים זהים כדי להקטין את עומס הגלים העומדים בחדר.

ד. יש להשקיע הרבה מאד עבודה במיקום ובכיוון נכון של הסאב-וופרים בדרך כלל מדובר בחודשים של כיוון מכיוון שצריך לחיות עם התוצאה של כל שינוי כזה פרק זמן לא קטן.

עזרים נוספים :

שום מערכת לא תמצה את הפוטנציאל שלה ללא טיפול אקוסטי (בו נגענו בקצרה), מעמד מתאים (שתפקידו סינון או שיכוך ויברציות), כבלי חיבור איכותיים בין המכשירים (אינטרקונקטים), כבלים לרמקולים וטיפול יסודי במערכת החשמל (כבלי חשמל, מייצבי מתח, שקעים ומפצלים איכותיים). השפעת אלמנטים אלה היא מכרעת, ויכולה להפוך את צליל המערכת מקצה לקצה, כך שרצוי להשקיע בהם חלק מהתקציב הכולל 20% הוא המינימום המקובל.

סיכום:

בניית מערכת למוזיקה, ביתי, או שניהם יחד, אינה עניין של בחירה עיוורת או המלצה של מוכר. זו היא בחירה אישית המבוססת על טעם, על סוג החומר המושמע ועל הבנת הצרכים והציפיות לגבי תפקודה. בחירה שאינה נכונה, יכולה לגרום השקעה של לא מעט כסף על מוצר בינוני במקרה הטוב, ומעצבן במקרה הרע. לעומת זאת, בחירה נכונה יכולה לתת מוצר פינוק אמיתי, שיגרום לכל בני הבית שעות רבות של עונג ו"pride of ownership". רצוי לעשות שיעורי בית לפני הקניה, להתייעץ עם חברים, לשמוע כמה שיותר (וביותר מחנות אחת) ורק אחרי גיבוש של הכיוון והמוצרים שמעניינים אתכם להגיע לשלב הבחירה הסופית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תודה לFkl0ster , על הבאת המאמר שנכתב ע"י אייל פור לפורום.

הנושא הוכנס כסטיקי, ולא ננעל, אתה מוזמנים להגיב. (בבקשה ללא ספאם, רק הערות קשורות לתוכן. )

תשתמשו בזה , ותהנו

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 2 שבועות מאוחר יותר...
  • 4 שבועות מאוחר יותר...
  • 1 חודש מאוחר יותר...
  • 1 חודש מאוחר יותר...

הרמקולים התלויים על קירות הקולנוע - אילו אלו?

ואם יש יותררמקולים בקולנוע מאשר נחוץ התקן - למשל בתקן 5.1, אז מה עושים שם בקולנוע? והאם הרמקולים האלו יורדים לרמות בס נמוכות??

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הרמקולים התלויים על קירות הקולנוע - אילו אלו?

ואם יש יותררמקולים בקולנוע מאשר נחוץ התקן - למשל בתקן 5.1, אז מה עושים שם בקולנוע? והאם הרמקולים האלו יורדים לרמות בס נמוכות??

תעשה לכולם טובה, ותפתח דיון חדש, ואל תעשה פה בלאגן. תודה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • 1 חודש מאוחר יותר...

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...