הקונסולה המיוחדת ממשיכה להנות מנתוני פתיחה מפתיעים לטובה, אך היכולות הטכנולוגיות שבפנים עשויות להקשות על המשך הדרך
אנחנו עדיין לא משוכנעים בכך שזה ימשיך לאורך זמן, אבל לעת עתה נראה שנינטנדו נמצאת בעננים – ההשקה של קונסולת ה-Switch מוצלחת יותר מכל מה שנחזה עבורה, ובחברה מקווים לנצל את ההזדמנות הזאת עד תום.
מכפילים מאמצים
בנינטנדו העריכו וקיוו למכור כ-2 מיליון יחידות של הקונסולה הניידת/נייחת בכל רחבי העולם בחודש הראשון להשקתה, אך לפי נתונים עדכניים נראה שהמספר הזה לא באמת יהווה אתגר ראוי עבור מעריציה הרבים – עם מכירות של יותר מ-1.5 מיליון יחידות אשר הגיעו כבר בשבוע הראשון בשוק, ועל אף שהזמינות בחנויות רבות היא מוגבלת מאוד ואפילו בלתי קיימת.
הדיווחים מציינים שמכירות השבוע השני של ה-Switch נמוכות משמעותית מאלו של הימים הראשונים, אך סביר להניח שבחברה בכל זאת יצליחו לנפץ את התחזיות באופן משמעותי – מה שתמיד מהווה סימן טוב, הן עבור אנשי החברה היפנית והן עבור המשקיעים שלה.
בנינטנדו גם החלו בהכפלת קצב ייצור הקונסולות בפסי הייצור, זאת על מנת לנסות ולעמוד בצורה טובה יותר בביקוש הקיים, לפני שזה דועך בצורה בלתי נמנעת – כך שאולי הצלחה היסטרית בסדר גודל של ה-Wii לא תהיה כאן (אם כי לא כדאי להתחייב כבר עכשיו), אך מסתמן שיש כאן שיפור בריא בהשוואה ל-Wii U שיוכל להעניק לחברה גלגול חדש ומוצלח, לצד ההשקעה המתגברת בעולם משחקי המובייל.
החומרה תכריע?
למרות כל האופטימיות, אנחנו לא יכולים שלא לתהות אודות העתיד של הקונסולה החדשה והצבעונית בטווח הזמן הבינוני, כאשר ממצאים חדשים מתיימרים לחשוף בפנינו את יכולות החומרה המעשיות של שבב ה-Tegra שפועם בתוכה, ומציירים תמונה לא ממש ורודה.
באתר techinsights.com ביצעו פירוק מודרך משלהם ל-Switch, והביטו דרך עין המיקרוסקופ בשבב של NVIDIA שבפנים על מנת לאשר לנו כי מדובר בגירסה ייעודית של ה-Tegra X1 (ולא ה-Tegra X2 העדכני יותר), מבוסס תהליך ייצור מישורי וותיק יחסית של 20 ננומטר, ועם ארבע ליבות Cortex A57, ארבע ליבות Cortex A53 – ובעיקר ליבה גראפית מובנית מדגם ה-GM20B שמבוססת על ארכיטקטורת ה-Maxwell המתיישנת, עם 256 יחידות CUDA.
מדובר באכזבה מבחינתנו, בהתחשב בכך שארכיטקטורת ה-Pascal המעודכנת והמשופרת משמעותית של NVIDIA זמינה בשוק קרוב לשנה, גם במסגרת שבב ה-Tegra X2 המדובר, ואם לא די בכך נראה כי גם תדרי העבודה של הליבה הגראפית ב-Switch הם נמוכים מאוד, עם מהירות של בין 307MHz ל-384MHz בלבד במצב הנייד הסטנדרטי, ובין 768MHz ל-921MHz במצב בו הקונסולה מעוגנת ביחידה השולחנית שמעניקה לה יכולות פיזור חום מוגדלות – כשבשני המקרים מדובר בפחות מתדר עבודה של 1,000MHz איתו נצפו שבבי ה-Tegra X1 עד כה במסגרת מספר המוצרים הצרכניים המצומצם שבהם כיכבו.
כמה כמה
תדרי העבודה הצנועים אולי מבטיחים שה-Switch לא תתחמם יתר על המידה כמעט בשום מצב, וכנראה גם מאפשרים לה להנות מחיי סוללה טובים יותר (למרות שבכל מקרה מדובר בזמן מצומצם ולא מרשים מדי), אבל גם מבהירים שרמת הביצועים פשוט לא נשמעת סבירה עבור מוצר שהושק בשנת 2017: הליבה הגראפית בקונסולה מספקת ביצועים של פחות מ-200GFLOPS במצב הנייד שלה, וכ-400GFLOPS במצב הנייח – כאשר לשם השוואה קונסולת ה-Xbox One של מיקרוסופט מספקת בין 1,300GFLOPS ל-1,400GFLOPS (בתלות בגירסה – הסטנדרטית או ה-S המוקטנת והמומהרת קלות), ה-PlayStation 4 מספקת כ-1,800GFLOPS ואילו ה-PlayStation 4 Pro שהושקה בסוף השנה שעברה מציעה כ-4,200GFLOPS (!), כלומר בערך פי 10 ממה שהיחידה של נינטנדו יכולה לספק בתצורה המיטבית שלה.
מקור התמונה: techinsights.com
על מנת לקבל עוד קצת קונטקסט, נציין כי ליבת ה-Adreno 510 מבית קוואלקום, אותה ניתן למצוא בשבבי הביניים כמו ה-Snapdragon 650 וה-Snapdragon 652, מסוגלת לספק כ-180GFLOPS, כלומר בערך מה שיש במכונת הגיימינג בתצורה הניידת שלה – זאת בזמן ששבב סמארטפונים מוביל כדוגמת ה-Snapdragon 821 מסוגל להגיע לביצועים של כ-500GFLOPS בעיבוד הגראפי שלו, אשר מתעלים גם על אלו של ה-Switch בתצורה הנייחת המיטבית. אם זה לא מספיק לכם, כדאי אולי לציין שה-Switch הניידת מציעה ביצועי עיבוד גראפי פחות טובים מאלו של ה-Wii U ואפילו מאלו של ה-PlayStation 3 (כ-350GFLOPS וכ-230GFLOPS בהתאמה). אאוץ'.
נינטנדו מעולם לא התמקדה בביצועים חומרתיים בתור המאפיין המובהק והמוביל במוצריה, ואנחנו יכולים להבין ולכבד זאת, אך לצערנו יש ניצני תחושה שבמקרה של ה-Switch מדובר בפשרה שהלכה רחוק מדי, ובקרוב נתחיל לראות מגוון כותרים שלא עברו התאמה חומרתית טובה מספיק מקרטעים מאוד במערכת, ו"מבריחים" בכך את המשתמשים והמפתחות החיצוניות כאחד, מה שבתורו עלול להעניק לנו שידור חוזר מימי ה-Wii U, שבו קיבלנו הוכחה כי משחקים שמגיעים מנינטנדו עצמה ללא עזרת מפתחות גדולות אחרות פשוט לא מספיקים על מנת להעניק לקונסולה פופולריות והצלחה אשר יצדיקו את הקיום שלה.
מה עושים?
נינטנדו תוכל לבחור ולעדכן את חומרת הקונסולה שלה, בדומה למה שבחרו לעשות סוני ומיקרוסופט, אך במידה ותרצה לשמור על תאימות לגירסה המקורית הנוכחית בכל זאת תיאלץ להתפשר מאוד על היכולות הטכניות, או לחילופין להשאיר מיליוני מעריצים עם תחושות קשות של 'בגידה' על כך שהגירסאות אותן קנו כבר לא זוכות ליחס הראוי.
היצרנית היפנית האגדית נמצאת במילכוד של ממש, ואנחנו חוששים שהמצב יוכל רק להחמיר ככל שיחלוף הזמן – כאשר פתרון סביר אחד (יחיד?) שעולה לנו לראש הוא קיצוץ מאסיבי במחיר בתוך זמן קצר יחסית, עד לרמה של פחות מ-200 דולר לערך, שימצב את ה-Switch יותר בתור קונסולה ניידת מדור חדש במקום כמתחרה סלונית ל-Xbox ול-PlayStation, ויוכל לאפשר לרבים "לסלוח" על היכולות הבסיסיות.
אנחנו מחבבים מאוד את היצירה העדכנית מבית נינטנדו ומקווים שהקונספט ישרוד, אך זה יהיה מבחן אופי אמיתי עבור החברה ועבור מעריציה, עם יכולות שמזכירות את הדור הקודם בעידן של מסכי ה-4K, ה-HDR וה-60 פריימים לשנייה (לכל הפחות). כיצד כל זה יגמר? זו שאלת מיליון הדולר מבחינתנו, וכנראה שגם מבחינת כל מי שעדיין לא ממש משוכנע ששווה להשקיע 300 דולר במכשיר הזה.
