NVIDIA חוגגת שני עשורים לכרטיס שהניח את היסודות ל-CUDA עם הדגמה חינמית ב-Steam, אבל כדי לפתוח את הקופסה הווירטואלית תצטרכו מחשב גיימינג רציני
כדי לחזור ל-2006 ולחוות מחדש את הרגע שבו פתחתם קופסה של כרטיס מסך חדש, NVIDIA רוצה שתצטיידו לפחות ב-GeForce RTX 4070. כדי ליהנות מהחוויה במלואה, היא כבר ממליצה על RTX 5080. האירוניה כמעט כתובה על הקופסה: כרטיס המסך שבשעתו היה אחד המתקדמים בעולם הפך לאטרקציה נוסטלגית, שכדי להריץ אותה צריך חומרה חזקה בהרבה מזו שהוא עצמו הציע.
הסיבה לחגיגה היא יום הולדתו ה-20 של ה-GeForce 8800 GTX, שהושק ב-8 בנובמבר 2006 במחיר של 599 דולר. זה היה אחד מכרטיסי המסך המשמעותיים של NVIDIA, ולא רק בגלל הביצועים שהציע לגיימרים. מתחת למעטפת השחורה והירוקה שלו הסתתרה ארכיטקטורה שסללה את הדרך לעיבוד מקבילי באמצעות CUDA, טכנולוגיה שהפכה בהמשך לחלק מרכזי בתשתית שעליה נשענים מחשוב מדעי ובינה מלאכותית.
כדי לחזור ל-2006 צריך מחשב מ-2026
לכבוד יום ההולדת השיקה NVIDIA הדגמה טכנולוגית בשם GeForce 8800 GTX – 20 Years of a Legend, שזמינה בחינם ב-Steam מאז 5 בנובמבר. את הפרויקט יצר אמן Unreal Engine בשם Dylan Browne, בתמיכת החברה. השחקנים נכנסים לחדר מחשב טיפוסי מאמצע שנות האלפיים, עם מארזי מחשב מהתקופה, ציוד היקפי ישן ורמזים למשחקים שהגדירו את דור הגיימינג ההוא. אפשר לפתוח את הקופסה, לסובב את הכרטיס מול המצלמה ולהכניס אותו למחשב תקופתי.
החוויה אינה משחק מלא, אלא הדגמה אינטראקטיבית קצרה שמשתמשת בטכנולוגיות גרפיות מודרניות כדי להציג את החדר הישן ברמת פירוט גבוהה. היא כוללת Path Tracing לחישוב תאורה והשתקפויות, לצד DLSS 4.5, טכנולוגיית Ray Reconstruction לשחזור איכות התמונה, Dynamic Multi Frame Generation ו-RTX Mega Geometry. מאחורי הסצנה הנוסטלגית מסתתר למעשה חלון ראווה לטכנולוגיות העיבוד הנוכחיות של NVIDIA.
דרישות המערכת מסבירות מדוע: גרסת Steam הראשית דורשת לפחות GeForce RTX 4070, בעוד ההמלצה היא RTX 5080. לשתי התצורות נדרשים גם 32GB של זיכרון RAM ו-30GB של שטח אחסון פנוי. מדובר במשאבים מכובדים בשביל חוויה שמוקדשת בעיקר להוצאת כרטיס מסך מהאריזה. בצד החיובי, הפעם לפחות לא צריך לשלם על הכרטיס שבתוך הקופסה.
יש גם פרט מעניין שלא הופיע בחלק מהדיווחים הראשונים: המפתח הוסיף ענף ניסיוני נפרד ב-Steam בשם non-nvidia-branch, שמאפשר לנסות את ההדגמה גם עם כרטיסי AMD ו-Intel. הגרסה הזו מוותרת על טכנולוגיות NVIDIA הייעודיות, ובהן DLSS ו-Ray Reconstruction, במחיר של איכות תמונה וביצועים נמוכים יותר. בינתיים, NVIDIA מתכננת להציע את החוויה גם דרך GeForce NOW למנויי Ultimate, ללא תאריך השקה סופי.
681 מיליון טרנזיסטורים ושינוי עמוק בתכנון הגרפי
כדי להבין את חשיבותו של ה-GeForce 8800 GTX צריך לחזור לשנת 2006, כששוק כרטיסי המסך נראה אחרת לגמרי. הכרטיס התבסס על שבב G80 שיוצר בתהליך של 90 ננומטר וכלל 681 מיליון טרנזיסטורים. הוא צויד ב-768MB של זיכרון GDDR3, המחובר באפיק ברוחב 384 ביט, והציע רוחב פס של 86.4GB לשנייה. ליבת השבב פעלה בתדר של 575MHz, בעוד יחידות העיבוד הגרפיות פעלו בתדר של 1.35GHz.
המספר החשוב ביותר במפרט היה דווקא 128. זה מספר מעבדי הזרימה (Stream Processors) שהציגה NVIDIA כחלק מארכיטקטורת Unified Shaders החדשה שלה. עד אז, כרטיסי מסך השתמשו ביחידות נפרדות לטיפול בקודקודים גיאומטריים ובפיקסלים. ב-G80 אותן יחידות עיבוד יכלו לקבל סוגים שונים של משימות, כך שהחומרה לא הייתה כבולה מראש לתפקיד אחד.
השינוי הזה אפשר ניצול גמיש יותר של משאבי השבב, והוא גם הכין את הקרקע ל-DirectX 10. ה-GeForce 8800 GTX היה כרטיס המסך הראשון של NVIDIA שתמך בתקן החדש, עוד לפני ההשקה הצרכנית של Windows Vista בתחילת 2007.
לצדו הושק GeForce 8800 GTS, גרסה נגישה יותר שעלתה 449 דולר והציעה 96 מעבדי זרימה ו-640MB זיכרון. בהמשך הצטרפו למשפחה דגמים נוספים, בהם ה-GeForce 8800 Ultra וה-GeForce 8800 GT שהתבסס על שבב G92 בתהליך ייצור של 65 ננומטר. האחרון הצליח להציע חלק ניכר מביצועי דגמי הדגל במחיר נמוך משמעותית, והפך לאחד הכרטיסים הזכורים מאותה תקופה.
מבחינת המשחקים, סדרת GeForce 8800 הגיעה בדיוק בזמן למעבר לעולם גרפי עשיר יותר. Company of Heroes כבר היה בשוק כשהכרטיס הושק, ואחריו הגיעו BioShock ו-Crysis במהלך 2007. האחרון הפך למבחן ביצועים לא רשמי עבור מחשבי גיימינג, והמשפט "But can it run Crysis?" נשאר מזוהה עם התקופה הרבה אחרי שהחומרה התיישנה.
מהכרטיס של Crysis לתשתית של עידן הבינה המלאכותית
התרומה החשובה ביותר של ה-GeForce 8800 GTX לא נמדדה בפריימים לשנייה. ארכיטקטורת G80 הייתה הבסיס לדור הראשון של כרטיסי NVIDIA שתמכו ב-CUDA, פלטפורמת התכנות שאפשרה למפתחים להשתמש במעבד הגרפי גם למשימות שאינן קשורות להצגת תמונה.
הרעיון פשוט יחסית: במקום שמעבד מרכזי יטפל במספר מצומצם של משימות מורכבות, אפשר להעביר ל-GPU חישובים שמתחלקים להרבה פעולות קטנות ודומות, ולעבד אותן במקביל. עבור סימולציות, עיבוד תמונה, חישובים מדעיים ובהמשך גם אימון רשתות נוירונים, זו הייתה אפשרות בעלת פוטנציאל משמעותי.
צריך לדייק בנקודה אחת: ה-GeForce 8800 GTX כבר תמך בחומרה ב-CUDA בעת השקתו, אבל כלי הפיתוח הבשילו רק לאחר מכן. NVIDIA פרסמה ערכת פיתוח בגרסת בטא בפברואר 2007, ו-CUDA Toolkit 1.0 הושק ביוני של אותה שנה. כלומר, היכולת הייתה קיימת לפני שהאקוסיסטם שסביבה היה מוכן לשימוש רחב.
במבט של עשרים שנה לאחור, כאן נמצא החיבור המעניין בין NVIDIA של 2006 ל-NVIDIA של 2026. החברה שהייתה מזוהה בעיקר עם כרטיסים לגיימרים הפכה לשחקנית מרכזית בשוק מאיצי המחשוב לבינה מלאכותית ולמרכזי נתונים. CUDA לא הייתה הסיבה היחידה להתפתחות הזו, אבל היא סיפקה לחברה יתרון מצטבר: ככל שיותר מפתחים וכלי תוכנה הסתמכו עליה, כך התחזק הקשר בין התוכנה לחומרה של NVIDIA.
גם הדמו החדש ממחיש את השינוי בסדרי העדיפויות הטכנולוגיים. ה-GeForce 8800 GTX נבנה כדי להציג משחקים שנחשבו מתקדמים ב-2006; שני עשורים אחר כך, NVIDIA מפעילה מערך שלם של טכנולוגיות עיבוד ותאורה כדי לשחזר את חוויית פתיחת האריזה שלו. הדרישות החריגות אינן מעידות על מורכבות הפעולה הווירטואלית, אלא על כמות העבודה הגרפית המושקעת בהצגתה.
ויש כאן גם מסר שיווקי ברור: NVIDIA משתמשת בנוסטלגיה של קהל הגיימרים כדי להציג את ההתקדמות הטכנולוגית שלה, דווקא בתקופה שבה חלק גדול מהכנסותיה ומהקשב העסקי שלה מגיעים מתחומים אחרים לחלוטין.
ה-GeForce 8800 GTX כבר לא מסוגל להריץ משחקים מודרניים, שלא לדבר על ההדגמה שנוצרה לכבודו. אבל הארכיטקטורה שלו הייתה אחת מאבני הבניין בדרך להפיכת המעבד הגרפי ממנוע להצגת משחקים למעבד המשמש מגוון רחב של חישובים. עשרים שנה אחרי שהגיע לחנויות, זו המורשת החשובה ביותר של הכרטיס השחור והירוק.
