ביצועי מספר שלם (integer):
טבלה מספר 1 מציגה את התוצאה הטובה ביותר הקיימת עבור כל אחד מהמעבדים המובילים בשוק. ניתן מייד לזהות את האכזבה מביצועי מעבד האיטניום מדור ראשון (המופיעה בטבלה בגרסת מהירות 800Mhz) ומנגד מעבד האיטניום 2 שהוכרז לאחרונה. מעבד האיטניום הראשון נחות בביצועיו מכל מעבדי ה – RISC של הספקים המובילים, אם זאת מעבד האיטניום 2 כבר מתברג בעשירון הביצועים העליון ועוקף מעבדים מסוג MIPS,PA-RISC, SPARC64 GP וUltraSPARC III.
רק יצרניות השבבים IBM עם POWER4 וחברת HP עם Alpha 21264 משיגות ביצועים טובים יותר מאשר האיטניום 2 וזאת רק בגרסאות המהירות ביותר של מעבדים אילו. ברור כי מהירות השעון המוגברת של האיטניום 2 (כ 25% יותר) משפיעה על ביצועי המעבד החדש אבל אין זה הגורם המרכזי להפרשי הביצועים בין שני המעבדים (יותר מפי – 2 ביצועים), ובאמת כאשר בוחנים את ההבדלים בארכיטקטורת המעבדים מגלים כי אינטל שיפרה כמעט כל גורם המשפיע על הביצועים בתוך המעבד. בין החלקים "המשודרגים" ניתן למנות את רוחב הפס המרכזי (system bus) שהוגדל פי-3 ל- 6.4GB/s ותומך בפקודות ברוחב 128 בתים (פי – 2), זיכרון המטמון מסוג L3 נמצא על המעבד עצמו וזמן אחזור המידע ממנו הוקטן ב 50%, מספר יחידות ה-integer הוגדל ב-50%, גודלו המכסימלי של דף (page) הוגדל פי-15 ועוד….
כך שבעצם אנו רואים מעבד שונה לחלוטין שהקשר היחידי שלו אל איטניום דור ראשון הוא – השם, היצרן והטכנולוגיה!
אנקדוטה מעניינת היא שאינטל יצרה את איטניום 2 במהירות שעון של 1000MHz אשר דומה למהירויות שעון של מעבדי RISC אבל שונה במאות אחוזים מהמהירויות הנהוגות בסדרות המעבדים האחרות של אינטל דוגמת פנטיום (ia-32). הסיבה מקורה בסיבוכיות ובתחכום מעבד האיטניום 2 .מצד אחד לא ניתן כל כך מהר להגדיל בארכיטקטורה זאת את קצב השעון ומצד שני אני סומך על אינטל ביכולותיהם בהאצת מהירות השעון וכמובן מזעור טכנולוגיית הייצור (איטניום 2 מיוצר בטכנולוגיה של 0.18 מיקרון, הצפי הוא שאיטניום 3 או בשמו הרשמי Madison ייוצר בטכנולוגיה של 0.13 מיקרון). לפי הידוע לי, אינטל לא מתכננת ייצור של מעבד איטניום 2 במהירות שעון גבוה יותר, אם זאת אנו יודעים שהכל פתוח ותמיד יש מקום לשיפורים קטנים.
* http:/www.spec.org/osg/cpu2000
** ההגדרה ממוצע אינה מדויקת לחלוטין מכיוון שלכל ריצה יש מגבלות גיאומטריות לגבי ריצה ודיווח
*** הנתונים נלקחו מהאתר המוזכר במראה מקום 1 ומייצגים את התוצאה הטובה ביותר הקיימת ל26 באוגוסט
ביצועי נקודה צפה (floating point):
בחלק זה, אני מוריד את הכובע ואפילו נותן בו נגיסה – יותר מכל, מעבד האיטניום מצטיין בביצועי נקודה צפה. המעבד המקורי (דור ראשון) ממוקם באמצע סקלת הביצועים בהשוואה למעבדי RISC מדור אחרון (אוסיף ואומר כי הלקוחות הסופיים, בשונה ממפתחי תוכנה, רכשו את האיטניום מדור ראשון רק בגלל ביצועי נקודה צפה עדיפים בהיבטי עלות/ביצועים אל מול מעבדי RISC).
האיטניום 2 לעומתו "משכיב" לישון את מעבדי ה – RISC (אפילו המתקדמים) די בקלות ועוד יוצא "לרקוד" אחרי. האיטניום 2 מהיר בפקטור של 1 ל -2 מרוב המעבדים וממוקם בפסגת ביצועי נקודה צפה בימינו (ראה טבלה מספר 2). הביצועים משמשים כטיעון חזק מספיק לעצם סיבת הקיום של מעבד/ארכיטקטורה זאת, וזאת עוד לפני שבחנו את האפקטים החיוביים האחרים כגון: סטנדרט יחיד לכל מערכות ההפעלה, יחס ביצועים/מחיר מעולה בגלל יצורו על ידי ענקית המעבדים אינטל, מיעון 64 ביט אמיתי, ארכיטקטורה מקבילית ועוד. יש ליזכור כי המספרים עדיין לא עברו fine-tuning בדומה למעבדי ה – RISC בשוק – האחרונים נמצאים בסביבתנו שנים ועברו את כל האופטימיזציות האפשריות כגון שינוי תדר שעון, הגדלת זיכרון מטמון ושיפור סקלארי. הניחוש שלי הוא שאנחנו עדיין בתחילתה של עקומת שיפור פקטור הביצועים, וכאשר המעבדים יתחילו "לעוף" לתוך נבכי מערכות המידע, מהנדסי מערכות, מפתחי תוכנה, מפתחי מערכות הפעלה ומהנדסי אפליקציות ייצרו את הדרישה ויספקו את המשוב לבעיות שזקוקות לפתרון. סביר להניח ששיפורים שאינם דור חדש (Madison) כגון הגדלת זיכרון מטמון יכנסו לתוך ארכיטקטורת איטניום 2. דוגמא לכך ניתן להדגים על P4 שעבר שדרוג למעבדים עם אותה מהירות שעון אבל עם זיכרון מטמון גדול יותר (256Kb -> 512Kb).
