אתם כבר מכירים את זה:

כל כרטיס חדש שמראים לנו - הדבר הראשון שזורקים עליו אלו מספר בנצ'ים עם דוגמאות מ- 3dmark או משחק כזה או אחר שיש לו בנץ מובנה,

ומספרים לנו את התוצאה ב FPS. וכאן זה נגמר ועל סמך זה אנחנו אמורים להבין מה הכרטיס מסך הזה מסוגל לתת לנו.

 

האמנם ?

לא ממש...

 

הבעיה עם הבנצ'ים הללו היא שהם קצרים מדי, בדרך כלל פחות מדקה, לעיתים עד דקה או שתיים גג (אך עם הפסקות באמצע בין סט בדיקה לסט שעוקב

אחריו, אשר מקררות את הכרטיס).

 

בפועל כשמשתמשים בכרטיס כדי לשחק ולא כדי למדוד שטויות, אז הכרטיס תוך פרק זמן קצר של מספר דקות מתחמם ומגיע לטמפרטורת עבודה שממנה

ומעלה אסור לו לעלות עוד. בשלב הזה הדרייבר מתחיל להוריד את תדר העבודה של הכרטיס.

 

מידע זה מוסבר עתה לאלו בנינו החושבים, שאם מגדירים לכרטיס תדר עבודה מאד מהיר, או אובר קלוק מדהים לעיתים כדי 2100mhz (בכרטיסי פסקל

מהדור האחרון למשל), אז זה מה שמקבלים בפועל כל משך המשחק.

 

האמת היא שזה מה שמקבלים אולי ב- 30 שניות הראשונות להרצת הכותר, אך תוך דקה - שתיים התדרים יורדים, ומהר, כך שלאחר מס' דקות משחק

הם מתכנסים לתדרים שקרובים הרבה יותר לתדרי base clock (שנמצאים אי שם באזור 1600mhz) כתלות בכותר כמובן (יש כאלו שיוצרים עומס

רב על המעבד GPU ויש שיוצרים עומס קל).

 

זה כל הרעיון עם ה- Boost clock:

שזה סוחב כל עוד נמצאים במסגרת המעטפת התרמית (במקרה של פסקל - 82 מעלות צלסיוס) ובמסגרת הזרם המותר, שני ערכים שמופרים מהר מאד

בפועל לכשמנסים לעבוד מעל לתדר הבסיס. ולכן כל הבוסט הזה זה במידה לא מעטה מהווה סוג של אחיזת עיניים, שנועדה לתת ביצועים טובים בבנץ

שרץ דקה, אך לצערנו אינם מספרים את התמונה מה קורה אילו הבנץ ירוץ למשל שעה רצופה בלי הפסקות ובדומה לגיימינג מעשי.

 

נכון הוא הדבר שניתן בכוונת מכוון לאלץ את המעטפת להתרחב, למשל להגדיר לכרטיס נקודת טמפ' גבוהה יותר להחלת ביצוע מנעד תדר, למשל 92

מעלות צלסיוס במקום 82, או למשל הגדרת מעטפת זרם גבוהה יותר מ- 100% (כמו למשל 120%) אך זו כבר המהרה שמקצרת משמעותית את אורך

חיי המוצר ואת אמינותו, עלינו לקחת זאת בחשבון.

 

היצרן שפיתח את המוצר עשה בדיקות מקיפות ולא סתם קבע, את גבולות המעטפת התרמית והזרם כפי שקבע:

הוא קבע אותן בהתחשב בפרמטרים כאלו, שייקנו למוצר אורך חיים ארוך ובריא שמכוסה כולו במסגרת אחריות היצרן למוצר.

הכרטיס עוד בשלב הפיתוח ובטרם הושק - עבר בדיקות של אלפי (אם לא עשרות אלפי) שעות בטרם נקבעו גבולות המעטפת,

תוך כדי כך שבדרך שרפו גם כמה כרטיסים - רק כדי לבנות גרף שמראה את קצב הבלאי לכרטיס כפונקציה של העומס התרמי והחשמלי שעובר דרכו.

 

כאשר חורגים ממעטפת הזו, באמצעות overclock אשר חורג ממעטפת הזרם והתרמיקה, מקצרים את אורך חיי המוצר דרמטית - לא ביום או יומיים,

הכל כתלות בעוצמת החריגה מערכי הדיפולט של היצרן. ואגב, כרטיס שהומהר - רשמית מאבד אחריות. ליצרן ישנה שיטה פשוטה לדעת אם הכרטיס הומהר:

בלוח ה- PCB של הכרטיס קיים שבב שמבצע לוג פשוט ובו מספר ערכים, בהם תדר מקסימאלי שהכרטיס הגיע אליו, טמפ' מקסימלית שהגיעו אליה, זרם מקסימלי

שעבר בכרטיס. ברגע שהיצרן מקבל כרטיס תקול במסגרת אחריות ומבצע בדיקה, ונוכח בלוג שהערכים הופרו, הוא אינו מכסה את הכרטיס באחריות.

עלינו לקחת גם זאת בחשבון.

 

**יצוין כי הדוגמה במקרה הנדון על כרטיס מסדרת פסקל הינה אקראית ובאותה מידה היינו יכולים לקחת כל כרטיס מודרני אחר, וזו שקולה וזהה במשמעותה

בכל כרטיס מסך, גם במקרה של כרטיסים מבית AMD מהשנים האחרונות, בהן אותה טכנולוגיה של בוסט קיימת גם אצלם - רק בשם שונה. זה הי נוח.

 

 

נערך 2017 ביולי 28 שנים על-ידי nec_000

 

עתה משהבנו את החשיבות של טמפ' עבודה, שצריכה להישאר במסגרת המעטפת הנדרשת והסרטון מעלה בפוסט הקודם מדגים זאת,

שאם מצליחים לשמור על המעטפת הטרמית אז הכרטיס פחות נדרש לביצוע מנעד תדר, נעבור לשאלה האם יש הבדל בין מערכת שרצה במצב

פתוח וחשוף לאוויר open air case, אל מול מערכת מחשב סגורה כמקובל במחוזותינו בסרטון הבא:

 

 

 

בשני הסרטונים דלעיל בשרשור זה, נוכל לשים לב להבדל הקונטרסטי בין אותו כרטיס מבוסס GTX1080  פעם אחת כשהוא

בגרסת רפרנס עם מאוורר מסוג מפוח, במצב שכזה הכרטיס בקלות הגיע ל- 82 מעלות צלסיוס ומשם התחיל במנעד תדר, זאת כשהכרטיס

אפילו לא הורץ במצב המהרה,

 

ולעומתו בסרטון השני כרטיס מסוג open air cooler בעל שני מאווררים, שבמצב ברירת מחדל ללא המהרה, תחת בנץ שידוע כמתיש

unigine heaven אינו עובר 72 מעלות צלסיוס, ולכן אינו נכנס למצב של מנעד תדר.

 

ההבדל הקטן, אך הכה גדול שהוא מביא לזירה - סוג הקירור.

הלקח מהדגמה זו ואגב הדבר חוזר על עצמו בכל המקרים המקבילים בתעשיית כרטיסי המסך, הוא שלא להצטייד במאיץ גראפי בעל קירור

מסוג מפוח, אלא להצטייד במאיצים גראפיים מסוג open air cooler. הם בדר"כ נהנים מיתרון של כ- 10 מעלות צלסיוס סדר גודל,

עובדה שמאפשרת להם לעבוד בתדר עבודה גבוה יותר ולכן לספק ביצועים עדיפים בעת שימוש מעשי רצוף ארוך, משמע פרקטי.

או לחלופין מאפשר הקירור המשופר לעבוד במצב שקט יותר - מה שנעים יותר מבחינה סביבתית.

 

נערך 2017 ביולי 28 שנים על-ידי nec_000