או, לפחות, אם החברה האחרת היא חברה עשירה ובעלת משאבים, שתתבע לך את הצורה על שהעזת להשתמש בשמך הפרטי מלידה כשם לעסק שפתחת, שעוסק בתחום קרוב לזה של החברה העשירה.

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4576373,00.html

אה, וכמובן שבית הדין לא רק יכריח אותך לשנות את השם, שאולי נתת בלי להיות מודע בכלל לקיומה של החברה האחרת, אלא גם יכריח אותך לשלם 50,000 שקל פיצויים על "שימוש במוניטין". יש גבול לציניות?

שופט אידיוט.

רונית רפאל הוא שם אישי, זה שרונית רפאל העשירה השתמשה בו לצרכים עסקיים לא נותן לה בעלות על השם הזה.

לדעתי במקרה ומשתמשים בשם אישי לא צריכה להיות בעיה, במיוחד אם לא משתמשים בלוגו או לא מתחזים להיות חברה אחרת.

בוודאי, אבל נראה שזה ממש לא מנע מהשופט לפסוק כפי שפסק. אחרי הכל, לא ציפית להגינות בבית המשפט, נכון?

יש שופטים אידיוטים כמו שיש אידיוטים בכל תחום עיסוק. מקרה ספציפי כזה עוד לא סיבה לאבד אמון לחלוטין בבית המשפט. לפעמים יוצאות משם גם החלטות טובות.

במקרה זה ייתכן שמדובר בצירוף מקרים ובתום לב, אבל משום שתחומי הפעילות קשורים, יש סיכוי שהנתבעת כן ידעה על קיומו של המותג וקיוותה בצורה כזו או אחרת למשוך לקוחות רק בשל הקוריוז. יכול להיות שמסיבה זו השופט לא השתכנע שהיה פה תום לב, למרות שלי ההחלטה נראית תמוהה.

במקרה שבאמת מדובר היה בתום לב, הייתי במקום הנתבעת שוקל לערער לעליון.

איך אפשר בדיוק להוכיח שזה לא היה בתום לב \ היה בתום לב?

אני הייתי מאשר את השם לחלוטין ודואג שתהיה הודעת גילוי נאות בעסק.

"איך אפשר בדיוק להוכיח שזה לא היה בתום לב \ היה בתום לב?"

ברור ששתי רוניות רפאל השתמשו בשם שלהן בצורה כתובה בכמה וכמה מקומות. למשל, על השלט של החנות. האם השלט "בטעות" באותו פונט, צבע וכו' כמו הסימן המסחרי ?

אפילו אם אין פה תום לב - עדיין אין לתובעת קייס לטעמי.

ואם קוראים לה סמסונג והיא משחררת מכשירים באותו שם ופונט ?

סמסונג זה שם מסחרי ולא שם פרטי שאיתו היא נולדה מיומה הראשון.

לא הבנת את שאלתי? אם היא נולדה עם השם סמסונג

אני לא הולך להתווכח איתך על דוגמאות מגוחכות בלי קשר למציאות.

חוץ מזה שדיברתי על שימוש בשם ולא בהתחזות לחברה אחרת. אם היא היתה מעתיקה את הלוגו אז זה שונה. אני לא יודע מה הלוגו של רונית רפאל העשירה, אם הלוגו הוא השם שלו בפונט מאוד מסויים אז כן, אם היא תשתמש באותו פונט ספציפי כדי להתחזות לחברה הגדולה אז לא יעזור לה שהיא תגיד "אבל זה השם שלי".

מצד שני כל עוד אין ניסיון התחזות אלא בסך הכל שימוש בשם שלה שאיתו היא נולדה (שלא יקום איזה חכמולוג וישנה את השם במשרד הפנים בגיל 35) - אפילו אם לא היה פה תום לב (כלומר היא הכירה מצויין את רונית רפאל העשירה, משהו שהוא דיי מובן מאליו אם העיסוק שלה הוא קוסמטיקה... ואפילו אם היא אמרה לעצמה "מעולה איזה יופי אנשים יחשבו שאני קשורה אליה") - עדיין זו זכותה המלאה.

לבינארי ענית אחרת לשאלתו לגבי פונטים שגם אם אין תום לב... ולכן הדוגמה הקיצונית.

השופט צודק, רונית רפאל יכולה להשתמש בשם שלה באופן פרטי אבל מאחר ועשתה בו שימוש מסחרי זו הפרה של סימן מסחר רשום של עסק אחר.

קודם כל, לדעתי צריכה להיות החרגה של שמות פרטיים או שמות משפחה או צירוף של השניים מהמושג "סימן מסחר", אלא אם הסימן מתייחס לצורת הלוגו הכולל את השם ולא לשם עצמו. דבר שני, גם אם לטעמך יש לאסור על כך (או אם זה המצב בפועל), על מה ולמה מגיעים לגברת פיצויים? האם השופט חושב שהעסק הקטן הציג עצמו כסניף של העסק הגדול? האם "נגנבו" מהעסק הגדול לקוחות? האם נגרם נזק כלשהו? האם הלקוח הממוצע חושב שרונית מפינת הקוסמטיקה הקטנה היא רונית מהמותג?

קודם כל, לדעתי צריכה להיות החרגה של שמות פרטיים או שמות משפחה או צירוף של השניים מהמושג "סימן מסחר",

רגע, ואיך אתה מגדיר מהו שם פרטי או שם משפחה יחודי? הרי בעולם תוכל למצוא דואליות רבה בין שמות מותגים ושמות אישים.