ברור שהכותל איננו צלם.

אבל הכותל, כמו בית המקדש, הוא כלי פולחן.

גם כיפה וטלית ותפילין כלי פולחן.

גם שבעת המינים בהם משתמשים בסוכות הם כלי פולחן.

אפילו בספר התורה נעשה שימוש ככלי פולחן.

והדבר היחידי שזה מעיד זה שבני אדם אוהבים לעשות שימוש באביזרים ותפאורה במסגרת התיאטרון בו הם משחקים.

בעוד שכיפה וטלית הם כלי אישי, בבית המקדש נעשה שימוש כתפאורה וככלי ממלכתי.

בית המקדש מסמל הרבה דברים.

וקודם כל את ממלכת יהודה.

הגעגועים והתפילות לכותל הם געגועים ותפילות לתקופות בהן העם היהודי ישב בארץ ישראל ועבד את אלוהיו.

את ההבטחה של אלוהים לעמו, והגשמה של אותה ההבטחה.

לא שאני מאמין בסיפורי הדת ואלוהים.

אבל אלו הסיפורים שסופרו בתוך סיפורה של ההיסטוריה.

הם קיימים במציאות באופן כזה או אחר בכל מקרה.

זה ההיסטוריה של העם היהודי.

תקופותיה הטובות של היהדות/העם היהודי, תקופותיה הרעות.

נקודות הגאות והשפל.

הכל מתרכז בירושלים ובית המקדש.

ולכן באופן טבעי שם ירגישו המאמינים את החיבור הכי חזק לאלוהם.

נערך 2014 בספטמבר 3011 שנים על-ידי Art Tatum

נראה לי שסטינו מהנושא...מדוע רק המערבי ?

באמת שאני תוהה בנושא

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99#.D7.A7.D7.93.D7.95.D7.A9.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9D

gabriel6- אז כנראה שהיית ממש גרוע בהיסטוריה אה?

אני יבחר שלא להגיב, אני סיימתי את הדיון שלי פה, אני חושב שדבריי היו יחסית ברורים.

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים מעל מפלס הרחוב של ימי הבית השני. עקב איסור מוסלמי על מחקר ארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון.

- וויקיפדיה

[h=4]מוצאו של הורדוס[עריכת קוד מקור | עריכה][/h]האדומים היו עם שמי, אשר חי בעבר הירדן, בצפון הנגב ובהר חברון בתקופת הבית השני. כשבטים שמיים אחרים, ראו האדומים בחיוב את עלייתו של בית חשמונאי וירידת השושלת הסלאוקית, ואת השפעת מדינת יהודה באזור. מדיניות בית חשמונאי כלפי תושבי הארץ שאינם יהודים החלה בנסיונות לגרשם (כך אירע לתושבי גזר ויפו אשר נכבשו בתחילת שלטון השושלת החשמונאית), אך לאחר שהכיבושים התפרסו על פני שטח נרחב, בימי יוחנן הורקנוס הראשון, החל גיור של השבטים השמיים שנפלו תחת שלטון הממלכה. כך אירע לאדומים, וכך אירע גם ליטורים ולאחרים. בין אם ניתן היה לראות בגיור זה ככפוי ובין אם לאו, האדומים השתלבו היטב בעמם החדש, והיו לחלק מן הממלכה החשמונאית ובדיעבד לחלק אינטגראלי מהעם היהודי.

הורדוס נולד לאחת מן המשפחות המכובדות באדום. סבו, אנטיפס, היה מושל אדום מטעם אלכסנדר ינאי, ואילו אביו, אנטיפטרוס הפך ליועצו הראשי והעיקרי של הורקנוס השני. אמו של הורדוס, קיפרוס, הייתה נסיכה ערביה נבטית, שילדה לאנטיפטרוס ארבעה בנים - פצאל, הורדוס, יוסף ופרורא, ובת - שלומית‏^[4]. יש אומרים שנולד בעיר אשקלון.

-וויקיפדיה

אז בנה את הקיר התומך מלך משת"פ מטעם הרומאים שהיה חצי ערבי וחצי אדומי, לפי המסורת היהודית טכנית הוא ערבי (מוצא אימו). עכשיו מבחינתי הכותל מסמל איזה שייכות של עם ישראל לארץ ישראל כמין גלעד זכרון לכך שפעם היה לנו פה משהו והוכחה לכך שהיינו כאן.

מבחינת אנשים שמתפללים לקיר ומנשקים את הקיר ודוחפים בו פתקים זה כבר מגוחך.

ולא נדבר על בית הכנסת שבנו שם במקום עם כל המיקס מתפללים הענק שמתפלל אל הקיר... מגוחך.

כי הם לא יכלו לעלות להר הבית.

זאת היתה הרחבה הכי גדולה הצמודה לשם.

גם הגיוני להניח מטעמים לוגיסטים שהכותל המערבי היה קרוב יותר לתנועה הראשית המגיעה להר הבית.

ולא נדבר על בית הכנסת שבנו שם במקום עם כל המיקס מתפללים הענק שמתפלל אל הקיר... מגוחך.

אף אחד לא מתפלל אל הקיר, לפי האמונה השכינה שורה שם תדיר, לכן אנשים מעדיפים להתפלל שם, שים לב שכולם מתפללים מסידור ישירות אל השם, ואין סידור מיוחד לכותל שאתה מתפלל ישירות ל"קיר".

הייתי שם מספר פעמים, יש בית כנסת מסודר בתוך מבנה במקום והמון מקום להתפלל ברחבה, במקום זה אנשים ממש נצמדים לקיר ומנשקים אותה כאילו זה מזוזה.

הולכים אחורה מהקיר כאילו זה איזה מלך רם מעלה שאסור להפנות לו את הגב או שמים פתק בחריצי הקיר בשביל לבקש דבר זה או אחר.

להתפלל במקום, לציין את החשיבות שלו... הגיוני ומקובל לפי דעתי.

ממה שאני ראיתי מהפעמים שהייתי שם אנשים קצת מבולבלים סוגדים לאבנים וזה מגוחך.

תמיד יש מבולבלים, יש גם אנשים שעוצרים את הואן שלהם באמצע צומת ורוקדים, לא ראיתי אזכור לכך בספרים של רבי נחמן זצ"ל, תמיד יש מבולבלים! תמיד יהיו כאלה שלא יפרשו נכון ויעשו מה שרוצים!

הלכתית אין איסור ללכת עם הגב לכותל כמו שאין איסור ללכת עם הגב להיכל (ששוכן בו הספרי תורה), אז כך שלפעמים אנשים ממציאים מנהגים או נוהגים כך מבית אבא, ביהדות אין עניין להסתכל על אדם וללמוד מנהגיו מראייה, זה יכול להביא להרבה כשלונות.

זה שאנשים נצמדים לקיר בזמן התפילה אין בכך פסול, אנשים מרגישים "התעלות רוחנית\קדושה" בכותל וזה מוציא מהם כל מיני אמוציות...

מה שאני רוצה להגיד לך שתמיד יש אנשים מבולבלים, יש ישיבות שלמות מבולבלות אז אנשים מן הסתם...

כמוני כמוך.

תמיד יש מבולבלים, יש גם אנשים שעוצרים את הואן שלהם באמצע צומת ורוקדים, לא ראיתי אזכור לכך בספרים של רבי נחמן זצ"ל, תמיד יש מבולבלים! תמיד יהיו כאלה שלא יפרשו נכון ויעשו מה שרוצים!

הלכתית אין איסור ללכת עם הגב לכותל כמו שאין איסור ללכת עם הגב להיכל (ששוכן בו הספרי תורה), אז כך שלפעמים אנשים ממציאים מנהגים או נוהגים כך מבית אבא, ביהדות אין עניין להסתכל על אדם וללמוד מנהגיו מראייה, זה יכול להביא להרבה כשלונות.

זה שאנשים נצמדים לקיר בזמן התפילה אין בכך פסול, אנשים מרגישים "התעלות רוחנית\קדושה" בכותל וזה מוציא מהם כל מיני אמוציות...

מה שאני רוצה להגיד לך שתמיד יש אנשים מבולבלים, יש ישיבות שלמות מבולבלות אז אנשים מן הסתם...

כישראלי מצוי שנימוסים והליכות לא מופיעים במילון שלו, לא מפתיע שאינך מבין למה אסור להפנות את הגב להיכל.

לא צריך הלכה בשביל זה, צריך להיות אדם מכובד ומכבד כדי להבין הנהגה אנושית בסיסית וחיונית זו.

אסור להפנות את הגב לאף אדם, זהו חוסר נימוס מובהק אך נפוץ מדי במקומותינו,

קל וחומר שאסור לעשות זאת לאדם מכובד, לאדם בעל מעמד,

בן בנו של קל וחומר, שלא מפנים את הגב לספר הקדוש ביותר בעולם ולמה שהוא מייצג.

.

נושא השיחה כאן הוא הכותל.. קיר. ולא על ארון של ספרי תורה שזה מובן מאליו.

המנהג שלא להפנות את הגב למישהו מקורו בסכנה ופחד.

כמובן שבני אדם לקחו את זה קדימה ופיתחו על זה מחשבות ורגשות ומנהגים.

אנשים התחילו לראות הפניית גב במרחק קרוב כהתנהגות מזלזלת וכפגיעה בכבודם.

במיוחד אותם אנשים בעמדות כוח המוקפים משרתים ולוחמים, שצריכים כל הזמן להפגין את כוחם ומנהיגותם.

שחוששים כל הזמן מאיבוד אחיזתם בעמדת השליטה.

וכך המנהג הפך להיות סמלי.

הפחד אותו הפחד, וההתנהגות כאילו צריך להיזהר ולכבד את זה שמולך כלוחם מסוכן.

אבל הסיבה לכך השתנתה, והיא אינה סכין או חרב המונפת עליך ישירות.

היא סכין וחרב המונפת עליך בתגובה למילה אחת קטנה, למחשבה קטנה, להרגשה קטנה.

ואז זה רק "אנושי" לחשוב שאם מתנהגים כך לאנשים בעלי עמדות כוח ושליטה, אז וודאי שצריך להתנהג כך גם לאלוהים.

אך המנהג מנותק מהסיבה המקורית לקיומו, ועבר תהפוכות אשר רוקנו אותו מתוכנו והכניסו בו דמיונות על דמיונות.

נערך 2014 בספטמבר 3011 שנים על-ידי Art Tatum

איך הבנת מהתגובות שלי שאני "ישראלי מצוי" וחסר נימוסים והליכות?

אני נוהג לצאת מהבית מדרש\בית כנסת עם הפנים להיכל, אך ההלכה לא מחייבת.

שאתה מסתובב בבית מדרש יוצא לך המון פעמים להיות עם הגב להיכל, דע לך שאין בזה שום איסור!

תעבוד קצת על המידות גמר חתימה טובה.

שים לב גם שרב דורש, הוא דורש עם הגב להיכל, תלמד על זה קצת על זה שהספרים יושבים על רשות בפני עצמה כך שאתה לא מבזה אותם בשום אופן כי אתה לא באותו רשות, אז כך שאתה לא מפנה להם גב כלל.

נערך 2014 בספטמבר 3011 שנים על-ידי shapin