אתה יכול להרחיב קצת על נושא הבידוד והקשר שלו למתח שאפשר להעביר דרך מוליך?

אם לסכם,

הזרם הוא זה "שתופס" נפח ויש גבול לכמות שאפשר לדחוף דרך צינור בלי שהוא יקרע . המתח הוא האנרגטיות של הזרם.

מתח לא עובר דרך מוליך, הזרם עובר. המתח פשוט קיים בין מוליך ומוליך אחר, בין מוליך והאדמה וכדומה

מה שמבודד בין המוליכים האלה אמור להתמודד אם המתח, ש "רוצה" לפרוץ בין מוליך אחד לשני

כשחומר מבודד דק עומד בין 2 מוליכים שיש עליהם מתח גבוה במידה שהוא לא יכול להחזיק, המתח יוצר שדות משיכה ודחייה מספיק חזקים כדיי לקרוע בכוח אלקטרונים מהמולקולות של החומר המבודד - לפרוץ אותו. ברגע שאלקטרונים נקרעו מהמולקולות שלהם הם אלקטרונים חופשיים, שיכולים לזרום, וכך החומר המבודד נכשל במשימה

ככל שהחומר המבודד עבה יותר, חלק גדול יותר מהעובי של המבודד עומד מול המתח (השדה החשמלי = מתח/מרחק, נמוך יותר), הכוחות לא מספיקים כדיי לקרוע אלקטרונים מהמולקולות והחומר המבודד נשאר חומר מבודד

חומרים מבודדים שונים מורכבים ממולקולות שונות ולכן יש חומרים שיכולים להחזיק מתח גבוה יותר מחומרים אחרים, באותו עובי

רוב החומרים שמשמשים בבידוד של חוטי חשמל הם פלסטיקים/פולימרים שונים, אלה חומרים שיכולות להיות בהם תופעות של הרס איטי (נזקים קטנים ומצטברים למולקולות של הפולימר - מולקולות ארוכות מחזוריות נשברות לחלקים קטנים יותר, הקצוות של המולקולות החדשות במקומות שהן נשברו יכולים להיות פחות יציבים וליצור מקומות חלשים שבהם קל יותר להוציא אלקטרון חופשי וכדומה) לכן יש לפעמים תופעות כמו מבודד שמחזיק מעמד חודשים/שנים באותו מתח ואז פתאום נפרץ, או חומר מבודד שהמתח המקס' שלו ב AC וב DC הוא לא אותו דבר

בחוטים שמתוחים על עמודי חשמל חלוקת התפקידים ברורה הרבה יותר :

המוליך בחוט מחזיק את הזרם

המבודדים על העמוד (שמחזיקים את החוט בלי ליצור חיבור בינו לחלקים המתכתיים של העמוד) מחזיקים את המתח בין החוט לבין העמוד, שיכול להיות 240V, 24KV ויותר

אממ, בכלל לא חשבתי על זה שהחשמל מנסה "לקפוץ כל הזמן לצדדים למקומות בעלי מתח חשמלי נמוך יותר.

החכמתי, תודה!