טסט שלישי לאוטו (הייתי באמת לחוץ מדי בפעמיים הראשונות), טסט שני לאופנוע A1, טסט ראשון לאופנוע A. תאוריה ראשונה מן הסתם (בשתי הפעמים - עד שהלכתי להוציא רשיון A כבר "פג התוקף" ונאלצתי לעשות מחדש). המקרה המקומם היחיד נוגע לטסט הראשון על האופנוע הקל: עשיתי הכל כשורה והוכשלתי רק על "אי עצירה בעצור", כאשר בצומת T כלשהו עצרתי עצירה מלאה בקו העצירה המסומן, הנמצא במקום כזה שממנו אי אפשר לראות בכלל את התנועה החוצה בגלל גדרות וכו', ומיד התקדמתי למקום ממנו אני כן יכול לראות את התנועה. בגלל שהמתנתי במקום בו המתנתי ולא בקו העצירה ממנו אני לא רואה כלום, הבוחן החליט שלא עצרתי בעצור (למי שלא מכיר - באופנועים הבוחן לא יושב איתך כמו באוטו מסיבות ברורות אלא רוכב לצד הנבחנים על טוסטוס משלו). עד היום בא לי לשבור לו את הראש.

הטסטרים מכשילים בסיטונאות ללא קשר לטיב הנהיגה.

הם צריכים לשמור על כמות מסויימת של הכשלות כדי לא להיתפס כ"מקלים", מה גם שככה הם מרוויחים יותר.

אז הם מכשילים אחד של שטות קטנה, ומעבירים אחר למרות שטויות גדולות.

השיקולים שלהם לא מקצועיים נטו, כי אף אחד לא בוחן אותם!

ויש הרבה מקום לתמרון בהחלטות שהם עושים.

אם הוא אהב את הבלונדינית שנוהגת בביטחון, אז הוא יסלח לה על ההתקשות בחניה, ועל כך שלא עברה לנתיב הימני באובססיביות יתרה.

לעומת זאת על מישהו אחר הוא מסוגל להיתפס דווקא בגלל שלא עבר לנתיב הימני באובססיביות.

אם יש לכם תפיסה מרחבית טובה, אתם מהירים לחשוב ולפעול, ואתם משתמשים בטווח יכולת תזוזת האישון שלכם, הוא יכשיל אותכם שלא הסתכלתם במראה מספיק.

לעומת זאת אם אתם מפגרים מבחינה מרחבית ומזיזים את כל הראש ימין ושמאל כמו מאותגרים שכלית בעלי משקפיים עם תחתיות של כוס ערק וקוצר ראיה, אז הוא יתן לכם ציון לשבח על עירנות.

במילים אחרות אני מקלל חלק מהטסטרים שהכשילו אותי, ומאחל להם סרטן.

נערך 2014 באפריל 111 שנים על-ידי Art Tatum

צריך להמציא חוק לפיו בכל רכב המשמש לטסטים יותקנו שתי מצלמות - אחת המצלמת קדימה והשניה המצלמת את הנהג, כאשר כל נבחן יהיה זכאי לקבל לידיו עותק של ההקלטות. לא ייתכן שבתעשיה המגלגלת כ"כ הרבה כסף, ההחלטות יתבצעו ע"י גורם שלא רק שאינו אובייקטיבי (או ישר) ולא תמיד מקצועי, אלא גם בלתי ניתן לערעור.

... והוכשלתי רק על "אי עצירה בעצור", כאשר בצומת T כלשהו עצרתי עצירה מלאה בקו העצירה המסומן, הנמצא במקום כזה שממנו אי אפשר לראות בכלל את התנועה החוצה בגלל גדרות וכו', ומיד התקדמתי למקום ממנו אני כן יכול לראות את התנועה. בגלל שהמתנתי במקום בו המתנתי ולא בקו העצירה ממנו אני לא רואה כלום, הבוחן החליט שלא עצרתי בעצור (למי שלא מכיר - באופנועים הבוחן לא יושב איתך כמו באוטו מסיבות ברורות אלא רוכב לצד הנבחנים על טוסטוס משלו). עד היום בא לי לשבור לו את הראש.

אבל זה מה שהחוק טוען (ומה שמורה הנהיגה לימד אותי בזמנו). יש תמרור עצור והוא אומר "עצור ותן זכות קדימה". כלומר, קודם תעצור (בפס העצירה) ואז תתקדם לאט ותן זכות קדימה מהנקודה בה יש לך שדה ראיה מספיק.

יש תמרור גרוע מעצור וזה "האט ותן זכות קדימה"

בתמרור עצור אם עצרת ואחר כך קרה משהו אין לך 100% אשמה

לעומת זאת בתמרור האט ותן זכות קדימה, 100% מהאחריות עליך.

^^

אם לא נתת זכות קדימה לפני תמרור של זכות קדימה, אז ברור שאתה אשם.

יש לי חבר עבר איזה טסט שביעי דרך הצבא. ברור שהבוחן ניצל את העובדה שהכסף מגיע מהצבא כי הצבא משלם כמעט ללא הגבלה.

אני עברתי טסט ראשון על משאית עד 12 טון.

על מכונית - תשיעי וראשון באותה מכה...

סיפור קפקאי - התחלתי לעשות רשיון כבן טיפש עשרה - לא הצלחתי 8 טסטים על מכונית - הפסקתי את העניין כי הייתי לוחם - וממשכורת של לוחם לא יכולתי לממן את עניין שיעורי הנהיגה \ טסטים - מה גם שחופשות כמעט ולא היו לי. לאחר הצבא עשיתי את כל הסיפור מחדש (שיעורים\תיאוריה\טסט) ועברתי בטסט ראשון

לגבי דו גלגלי - עברתי בטסט ראשון.

חנייה לקחה לי 5 דקות עם כמה תיקונים,

פספסתי 2 פניות,

כמעט התנגשתי במכונית כשעברתי נתיב,

ועברתי את הטסט!! חחח הייתי בטוח שאני נכשל (הגיע לי להיכשל..) וכשאחר כך עברתי, הבנתי כמה המערכת שטותית...

מה שכן, אני בטוח שכל מי שנוהג פה כבר זמן מה יסכים איתי שטסט ממש לא משקף את רמת הנהג...

לנהוג באמת לומדים אח"כ..

שני טסטים ראשוני נכשלתי על שטויות, בנוסף הטסטר המניאק לקח אותי למקומות הכי קשים ואף נתן לי להחנות ברוורס ליד מדרכה מעוקלת כשלא היתה בכלל מדרכה(מין דרך שבורה כזו).

בטסט השלישי יצאנו מנקודת ההתחלה ונסענו למשרד הרישוי, זמן נהיגה של כ3-4 דקות על כביש ראשי וישר ללא רמזורים, הטסטר מורה לי לעצור ולהמתין ברכב, נכנס לקחת חתימה של איזה בודק מסמכים.

יוצא לאחר כרבע שעה מסתכל על השעון ואומר לי,טוב הזמן של הטסט עבר תתחלפו.

התחלפתי עם בחור אחר שהמתין להבחן, איך שאנחנו מגיעים לרמזור הבחור נכנס לצומת באדום מהלחץ, אם לא הטסטר שדפק לו ברייקס היינו עושים תאונה קשה.

מיד ידעתי שעברתי, בהרבה מקרים אחד עובר ואחד נכשל.

בטסט של הסירה המהירה חזרנו מהים לנמל יפו

בתוך הנמל אמר לי פנה שמאלה למעגן

איך שאני פונה שמאלה באה לי ממול סירה של צופי ים שלא אני ולא הטסטר ראינו

ההוא נבהל יותר ממני והתחיל לצעוק ראית אותם, ראית אותם ?

אמרתי לו בטח שראיתי

העביר

צריך להמציא חוק לפיו בכל רכב המשמש לטסטים יותקנו שתי מצלמות - אחת המצלמת קדימה והשניה המצלמת את הנהג, כאשר כל נבחן יהיה זכאי לקבל לידיו עותק של ההקלטות. לא ייתכן שבתעשיה המגלגלת כ"כ הרבה כסף, ההחלטות יתבצעו ע"י גורם שלא רק שאינו אובייקטיבי (או ישר) ולא תמיד מקצועי, אלא גם בלתי ניתן לערעור.

חבר שלי למד אצל מורה שמותקן לו מצלמת דרך והטסטר דרש שיורידו את זה..

לא מפתיע.

אתם לא יודעים כמה זה מרגיז אותי.

לא רק העניין עם הטסטרים ספציפית, אלה כל הדברים שלכאורה באים להועיל ולהיטיב עם הציבור, ובפועל משמשים(ובנויים לכך מבחינה מערכתית) לדמי חסות אה-לה פשע מאורגן.

עלוקות חסרי בושה שלובשים תחפושות של יושרה, ומתחתם(אומנם לא כולם) צומחת לה שחיתות והתעמרות בציבור הרחב.

והיא מעוגנת בחוק ברוב כבוד.

- - - תגובה אוחדה: - - -

למה לא משלבים לימודי נהיגה בלימודי בית הספר?

תארו לכם מורי נהיגה וטסטרים שמקבלים משכורת חודשית ועובדים במערכת החינוך.

לא עדיף?

אני מסכים, זה ממש שרירותי ופעמים רבות נועד להזין את המערכת הרקובה עצמה.

באופן אישי, עברתי הכול בטסט שני: מכונית, אופנוע A1 ואופנוע A. אני זוכר עד היום את הבאסה והאכזבה הגדולה על ההכשלה בטסט ראשון על אופנוע לא מוגבל: באותה תקופה רכבתי על GS 500 באופן קבוע, זה היה כלי הרכב שלי, כך שהרכיבה על ה-dr 650 ממש לא הייתה מאתגרת. הוא היה אפילו קל יותר ממה שהיה לי. הטסטר הכשיל אותי על שטות מוחלטת שנבעה מביטחון עודף שלי.

ויחד עם כל זה, יש מקרים של אנשים שעברו בטסט שישי או שביעי ומעלה, והמקרים האלה על פי רוב מוצדקים. מי שיודע לנהוג יעבור בטסט ראשון עד שלישי לרוב, באופן די שרירותי. ככל שנגררים מעבר לכך, הדבר נובע פחות משרירות ההחלטה של בוחן מניאק, ויותר בגלל שהנבחן באמת לא יודע לנהוג ומסכן את עצמו ואת הסביבה.

עם הקביעה הזו אני נוטה להסכים.