לפני כשנתיים חתמתי על חוזה עם נותן שירות מסויים (זהותו ותחום עיסוקו אינם רלוונטיים כרגע). מדובר בחוזה פיזי, שנחתם בנקודת מכירה. לאחרונה נראה לי שנותן השירות מחייב אותי שלא על פי החוזה שחתמתי בזמנו - אך לא נשאר אצלי העתק (עברתי דירה מאז, ונראה כי העותק שלי אבד). יצרתי קשר עם נותן השירות, ודרשתי לקבל העתק של החוזה עליו אני חתום. אחרי כמעט חודש, קיבלתי בדואר "חוזה" מטעם אותו נותן שירות, אך זה לא היה המסמך שחתמתי עליו, אלא משהו מתאריך מאוחר בהרבה, עם פרטים רבים שגויים שחלקם בכלל סותרים אחד את השני. יצרתי עמם קשר שוב, ודרשתי לקבל את החוזה הנכון. בינתיים עברו כשבועיים, וכלום.

מה אני יכול לעשות מול נותן השירות הנ"ל? אני לא יכול הרי לתבוע אותו בגין החיובים - לא רק שאין לי כרגע ראיות כלשהן לטענתי בדבר החיובים שלא כדין, אלא שיכול להיות שהם בעצם תקינים לחלוטין על פי החוזה עליו חתמתי... איך ניתן להכריח חברה לשלוח ללקוח עותק של החוזה שלו?

פנייה בכתב, בה תטען לסכום X אותו עליך לשלם (למיטב זכרונך), בניגוד לסכום Y הנגבה ממך. דרוש קבלת החוזה המקורי עליו חתמת, אחרת תפעל מול חברת האשראי להכחשת סכום העסקה, או תנקוט בהליכים משפטיים. (אני מניח שעד לאחרונה חויבת בסכום הנכון)

כתלות בתחום השירות, ניתן לפנות בתלונה למשרד התמ"ת/תקשורת/אחר.

כבר ביטלתי את השירות, אבל היתה תקופה (ולא קצרה) שבה לא שמתי לב שחוייבתי בסכומים גבוהים משמעותית מאלו שזכור לי שהסכמתי להם. לפיכך, הכחשת העסקה מול חברת האשראי לא תעזור. לגבי הליכים משפטיים, כבר ציינתי מה הבעיה - אני לא בטוח ב100% שהחיובים לא היו בהתאם לחוזה ואין לי אפשרות לבדוק זאת מבלי שיהיה לי חוזה.

אגב, אם נותן השירות יטען שאין בידו את החוזה שלי, האם הדבר מהווה עילה חוקית עבורי לדרוש החזר על כל מה ששילמתי מעבר לסכומים ההתחלתיים (אלו שלגביהם אכן הסכמתי)?

בגדול, נראה שכן.

אתה אומר שהיה חוזה פיזי שחתמת עליו. עליהם להמציא לך אותו, כי אחרת תטען שהגביה היא בניגוד לחוזה וחובת ההוכחה תהיה עליהם.

האם מישהו מטעם אותו נותן שירות סיפק לך הסבר למהות השינוי בחיובים?

נסה בכל זאת לדבר עם חברת האשראי - שמעתי כבר על מקרים בהם חיובים בוטלו חצי שנה אחורה (אך היה מדובר בהכחשת עיסקה, ולא בהכחשת סכום עיסקה).

לאחר שפנית בכתב, טענת כי נגבו ממך סכומים גבוהים מהמוסכם, ולא קיבלת תשובה ראויה מבית העסק - איני רואה כל מניעה מפנייה לבית המשפט. במקרה הכי גרוע - העסק יצרף את החוזה לכתב ההגנה, ותוכל לבטל את התביעה (הפסד של אגרה).

אם החוזה שלך אבד, לדעתי הלא מקצועית יהיה משקל לשאלה אם מדובר בחוזה אחיד עליו חותמים כל הלקוחות, או בחוזה פרטני. מעבר לכך - אין לי מושג.

אולי כדאי שאפרט קצת. הצטרפתי לאותו נותן שירות במחירי מבצע, שהיו תקפים לתקופה מסויימת. מחיר המבצע היה נמוך משמעותית מהמחיר שנגבה ממני אח"כ. על פי החוק הקיים (החל מ2009 כמדומני), לנותן שירות אין זכות "להחתים" מחדש לקוח שהצטרף במחיר מבצע על שירות במחיר מלא מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת לכך ("הסכמה בשתיקה" כבר לא תקפה במקרים כאלו), אלא אם אותו מחיר מלא צויין במפורש בחוזה המקורי שהלקוח חתם עליו. עברתי בזמנו על החוזה, ולא זכור לי אזכור כלשהו למחיר המלא, ועל כך המחלוקת.

עוד שאלה קטנה, שכן לא הצלחתי למצוא בחיפושי באינטרנט תשובה חד משמעית בעניין: כשנותן שירות מעדכן את מחיר השירות (הכוונה לשינוי במחיר המלא, אותו משלמים לקוחות שאינם בתקופת מבצע), האם הוא מחוייב להודיע על כך ללקוח באופן שמהווה "הוכחת מסירה", נניח באמצעות שיחת טלפון, או שמותר לו להסתפק בהודעה כתובה שלא בהכרח תגיע ליעדה?

אני לא בטוח שיש חוק שמעגן את הדברים האלה ולכן מה שקובע הוא מה שכתוב בחוזה.

יכול להיות שכתוב שמותר להם לעדכן את המחירים, ואם כן, אז בכמה, ובאיזו דרך עליהם להודיע.

כמו כן, הטריק הזה של מחיר מבצע שמשתנה לאחר X זמן הוא כל-כך נפוץ, שקשה לי להאמין שקיים איזשהו חוזה שבו לא יהיה רשום (אולי באותיות קטנות) מה יקרה למחיר בסיום המבצע (ייתכן שיצוין מחיר המשך מפורש, ייתכן שיהיה כתוב שהמחיר יתעדכן למחיר המחירון הקיים באותו זמן).

בקיצור, תמשיך להתעקש לראות את החוזה המקורי בהקדם.

לגבי החוק שהזכרתי, אני מבסס את דברי על האמור פה:

http://www.consumers.org.il/category/contract-renewals

- - - תגובה אוחדה: - - -

ויתרה מכך, מלשון החוק נובע למעשה שגם אם "הסכמתי" במסגרת החוזה עליו חתמתי להארכה אוטומאטית בתום תקופת המבצע, הסכמתי זו אינה תקפה אם נציגי נותן השירות לא יצרו איתי קשר לקראת תום תקופת המבצע הקצובה וקיבלו את הסכמתי להמשך ההתקשרות.

ויק ... ממך ציפיתי ליותר.

1. בהחלט ניתן להעלות מחיר אחרי תקופת המבצע בלי להחתים אותך מחדש על משהו.

"...

(ד) הוראות סעיף קטן (ג)(1) לא יחולו על –

...

(2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה "עסקה לתקופה קצובה", ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, ויכול שיצוין במסמך כאמור שהסכומים שננקבו יוצמדו למדד כהגדרתו בסעיף 31(ב)(3); ואולם אם התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות נקבעים בידי הממשלה או בידי שר, יציין העוסק בהודעה את מחיר העסקה במועד מתן ההודעה, וכן כי המחיר ייקבע כאמור;

(ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות."

אני מניח שזה מתאים למקרה שלך. לגבי ההודעה שמחוייבים לתת - לרוב ניתנת בחשבונית ובאותיות קטנות.

2. לגבי המועצה לצרכנות -

א) הם לא ה"חוק". הם מקסימום מפרשים אותו.

ב) בהרבה מהמקרים פירושיהם הם לא יותר מחלום באספמיה המנותק מהמציאות. ובמקום לפעול לשינוי החוק (וזה המנדט שלהם) הם נותנים "פרשנות" שאינה מחייבת אישית ואינה קשורה לחקו.

וזו הסיבה שאני דורש עותק של החוזה - כדי לבדוק האם ננקב שם המחיר "הרגיל" או לא. אם לא ננקב שם המחיר שיהיה עלי לשלם בתום תקופת המבצע, "הסכמתי מראש" להמשך ההתקשרות אינה תקפה.

אני במקום העוסק הייתי פשוט עונה שהמסמכים נגנזו והעתק יעלה לך 200 שקל.

חבל על האנרגיה. עדיף לך למקד אותה בתיאוריית הקונספירציה בביטוח החובה של האופנועים.

בברכה

אני מתחיל לחשוב שעדיף לי למקד את האנרגיה שלי בלחפש אנשים כמוך ולתקוע להם מעדר בגולגולת.

אתה חמוד

חוק העונשין, תשל"ז-1977

איומים [א/100] [תשל"ג] ת"ט תשל"ז-1977

192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

אולי די? ויק - זה היה חוזה אישי או כללי?

באמת שזה חסר משמעות, אלא אם מדובר בגוף כמו בנק שחייב לשמור מסמכים על פי דין.