http://members.home.nl/epsilon/nas/

לא גמור עדיין , חסרים לי הצינורות נחושת בשביל למדוד תקוטר ולעשות יציאות

ככל הנראה הבלוק יהיה מכסף טהור

:-X

אחלה !

היו לי בסוף השבוע כמה מחשבות מאד מענינות בקשר לבלוק קירור. העיקרית בהם היא ההבנה שמה שחשוב זה לרכז את החום (כמו שמקרן עושה)(איך) ואז לסלק אותו מהר. בנוסף היתה לי התחלה של רעיון על סילוק חום לא ע"י שינוי צבירה של חומר אלא שינוי סוג , משהו בסגנון של חלבון ביצה שמשנה את מבנהו בחימום. כלומר לא WATERCOOLING אלא WATERCOOKING ,האהא , אבל הרי יש טכנולוגיה של כלי בישול ובעיקר בתחתיתם כדי לשלוט בפיזור-מיקוד החום.

לדעתי עליך לחספס או לגבשש את השטח מעל המעבד כדי להגדיל את שטח הפנים שמקרין את החום. בנוסף נראה לי סביר ליצור בליטה למגע עם המעבד מוקפת במבודד . זה יתרום למיקוד החום לאיזור שסופח אותו.

אחד המחשבות שלי היא ליצור מעין סריג או ספוג מכסף להגדלת שטח המגע של החומר המקרר עם החום. יש "חימר כסף" :

http://www.silver-clay.com/ וחשבתי על אפשרות לערבבו עם מלח כדי ליצור חללים גדולים ואחרי הקליה להמיסם במים.

הנה לינק מאד מענין

http://www.google.co.il/search?q=cache:rdeNxLsqmE8J:www.pclincs.co.uk/Forums/showthread.php%3Fs%3D%26threadid%3D2547+cascade+waterblock+&hl=iw&ie=UTF-8

אז זה הבן אדם שעיצב תקאקסקייד אה ..

מה שהתכוונת בהחלפת מצב הנוזל זה העקרון בקירור גז ובמקרה שלנו: מאדה (evaporator)

הגז נדחס למצב של נוזל , וכשהוא מגיע למאדה הוא מתפזר ומתאדה מהחום ובדרך לוקח איתו תחום , מכיון שטמפרטורת האידוי של הגז שעליו אנחנו מדברים היא -43 , אלו יהיו הטמפרטורות שנצפה לקבל

בשביל ה Water cooking אתה תצתרך למצוא נוזל שמתאדה בטמפרטורה נמוכה ככל האפשר , אולי איזה סוג של אלכוהול ..

נוזל שיתאדה מטמפרטורה שבה תרצה שהמעבד שלך ירוץ , ויתאבה בטמפרטורת החדר כדי שיתאבה בתוך הרדיאטור ויחזור למצב נוזל שוב כדי שהלולאה תמשיך שוב ושוב

בקשר לפרמידה במרכז , היא נבנתה על מנת לחלק את הנוזל לכל רבעי הבלוק באופן שווה וכך לא להרוג תזרימה באיזורים שבהם לנוזל קשה יותר להגיע ..

אני באמת מעדיף ליצור שטח מגע טוב מעל הליבה מה שהפרמידה עושה בצורה טובה , אבל מסת החומר שלה(נפח) יחסית גבוהה לשאר הבסיס ולכן יקח לחום יותר זמן לעבור שם ולהתקרר ..

כל הבלוק יופצץ בניקוי חול מה שיצור עוד לא מעט שטח מגע , יווצרו מן גומות מיקרוסקופיות לאורך כל קירות הבלוק.

הסילבר קליי היה יכול להיות מעניין , אם אני לא טועה יש תהליך שנקרא אלקטרואליזה או משהוא דומה יכול להיות שאני מתבלבל , שמה שעושים זה צורבים את המודל שכבה שכבה מאבקה או משהוא דומה..

ל watercooking דרושה ראקציה כימית בינרית אנדותרמית הפיכה שמתרחשת בטמפ' של 25C+ . כלומר לא שינוי מצב צבירה . למשל כדורעות דם אדומות שסופחות חמצן תוך שימוש בחום או כלורופיל אולי .

הסילבר קליי זה מתחום הצורפות. זה כמו AS3-5 שחומר הסיכה שבו התאדה ונשארה רק המתכת.

www.pclincs.co.uk/Forums/showthread.php%3Fs%3D%26threadid%3D2547+cascade+waterblock+&hl=iw&ie=UTF-8

CATHAR (שבונה את הקסקייד) אומר בלינק שצירפתי כמה עקרונות חשובים על בנית ההיטסינק. לא צירפתי סתם. תקרא.

מה שהתכוונתי זה לא ניקוי בחול אלא יצירת שקערוריות שטוחות עגולות , אך יתכן שחיספוס זה יותר טוב גיאומטרית.

הפריאון לא מקרר בעצמו אלא בהתאיידות ולכן אתה רוצה שיתאייד מעל הליבה. אם סילקת את כל החום במרכז , הפריפריה כבר לא חשובה.

אולי שהפריאון יכנס למרכז מההיקף ומשם יתאדה למעלה ?

מצאתי איזה מאמר היום עם צילום תרמי של IC - החום הנפלט מהקוביה הוא בדיוק כמו נר. אבל מפל הטמפ' הפוך.

השאלה איך (אם) הוא משתנה בתוך גוש מתכת בשונה (?) מאויר .

כמובן שצלעות האויר קיימות להגדלת שטח הפנים אל המאוורר.

ההשלכה העיקרית היא לגבי תכנון מהירות סילוק החום. הגישה האינסטינקטיבית של קירור האויר או המים היא נכונה אבל יש לי חשד שיש פה קבוע פיזיקלי, או שאפשר לכבות נר ע"י מגע עם גוף קר מאד ? כך שבפירמידה יווצר שיווי משקל תרמי השאלה רק באיזה רמה.

ההיטסינק עצמו יכול להיות (מכסף) 2X2 ס"מ . עם מדרגה בו ובפלטה של נחושת עם חור שההידוק למעבד מחזיק אותם צמודים.

כסף מוליך חום מהר מאד, נחושת נוטה לאגור אותו ואלומיניום מוליך ומשחרר מהר.

"כסף מוליך חום מהר מאד, נחושת נוטה לאגור אותו ואלומיניום מוליך ומשחרר מהר. "

אכן , כסף מוליך חום מהר מאוד , מעט פחות מאלומיניום , אך הוא מעביר יותר חום .

אלומיניום מוליך חום ממש מהר , אבל מוליך מעט חום יחסית לנחושת וכסף

נחושת מוליכה הרבה חום , קצת פחות מכסף , אבל בצורה איטית יותר

בין בלוק מים ובלוק גז יש כמה הבדלים , אחד העקרונות החשובים ביותר בבלוק קירור גז זה שאתה רוצה לתת לנוזל\גז מספיק התנגדות ומספיק שטח מגע כדי להאט אותו עד שכל הנוזל יהפוך לגז , אבל שלא יסיים את התהליך לפני צאתו מהבלוק , ברגע שכל הנוזל הפך לגז נוצר תהליך שנקרא superheat מה שאומר זה שהוא יפלוט חום במקום לאגור אותו .. במקרה ונוזל חוזר לקופרסור , הקומפרסור לא יחזיק ימים מרובים

המטרה שלנו היא להציף בנוזל את הבסיס , דבר שממש קשה להשגה במערכות שאנחנו מדברים עליהם , זה אפשרי בעזרת מערכת בקרת זרימה אוטומטית שנקראת TXV (Thermostatic Expansion Valve)

"ההיטסינק עצמו יכול להיות (מכסף) 2X2 ס"מ . עם מדרגה בו ובפלטה של נחושת עם חור שההידוק למעבד מחזיק אותם צמודים. "

לא בידיוק הבנתי מה אתה מתכוון פה.. :-\

בקשר לפרמידה , אני לא בטוח אז הזרימה תלך במבחן המציאות אבל בתאוריה שלי ללא המשולש הזרימה בצדדים תיהיה נמוכה מאוד , ושיגרום לגז להילכד שם ולחמם תמערכת ולכן אני חושב שזה דיי הכרחי , אני מבין שזה יעלה ב2-3 מעלות , אבל אם הבלוק יהיה מכסף החום יתפזר מהר יותר בתוך הפרמידה ויתכן שיצור אפקט יותר טוב , במצב של משטח שטוח , נקבל העברת חום מהירה יותר , אבל שטח מגע כדי להעביר תחום יהיה קטן פי כמה וכמה ...

עם הפרמידה , העברת החום תיהיה איטית יותר , אך שטח המגע יהיה גדול פי כמה.. מה שיגרוםם לסילוק מהיר יותר של החום שכבר הגיע .

לפי דעתי זה דיי יתקזז ..

בקשר ל'watercooking , לא נראה לי יהיה פשוט למצוא חומר שנוזלי מספיק ויעמוד בקריטריונים ..

אם הבנתי נכון את עיצוב הבלוק שלך, עדיף לך בהרבה להשתמש בפירמידה משולשת (מה שנקרא טטראדר משולש) או בקונוס (כמו במטוסים) ע"מ לקבל פיזור טוב וחד יותר של הגז - פירמידה מרובעת תיצור מערבולות עקב שינויי הזווית שאינם מאפשרים שטח זרימה רחב ועוטף.

מערבולות גורמות לסטגנציה וכך תאבד מיכולת הקירור של המערכת.

פרמידה משולשת אולי תיתן זרימה יותר טובה אבל לא מאוזנת לכל חלקי הבלוק..

החרוט יכול להיות מעניין .. במטוסים משתמשים בו לחיתוך חד יותר של האוויר והצמדתו לגוף המטוס , זאת לא הכוונה פה ..

יכולות באמת להיווצר מערבולות , אממ אולי משושה ?

למה לא תבנה חיקוי של יחידת קרור של מזגן רגיל ? הרי זה מבנה שידוע כיעיל ?

איני מבין במיזוג אך נראה לי שזה לא כל כך נכון להתייחס לנוזל הקירור כמו למים. אם כי יש דמיון .

לגבי פירמידה או קונוס - תעביר אותם לפית הצינור הנכנס ?

אפשר גם קונוס חלול שמתיז לצדדים ולמרכז ומשם הנוזל והגז עוברים לקומת היניקה דרך מכוורת (חורים) .

או פית מכוורת שמחלקת את הנוזל לקצה תעלות ובקצה השני יניקה.

לי עצמי יש בעיה של יכולת טכנית .. מרגיז קצת אני כנראה אמשיך להשתמש במים ואבנה פיו התזה (משפך) מעל שטח עם שקעים ובליטות וכולה בתוך גליל קצר ורחב יותר עם פתח בכיוון ההפוך למיקום צינור היניקה , בתוך בלוק עגול . כלומר המים יוצאים משטח המגע עם המעבד וזורמים מסביב עד ליציאה .זה יתן זרימה טובה ומלאה.

או אולי להדביק מעל המעבד, עם אפוקסי תרמי חוטי כסף קצרים (בתוך חורים קדוחים) שבחלקם נמצאים בתוך פית הכניסה של המים.

וזה רק למעבד . לגבי זכרונות וכרטיס מסך יש הכרח בצנרת אופקית לבלוק והשאלה היא איך לשנות זרימה אפקית לאנכית .

אני מהרהר על מחליף חום בצד האחורי של המחשב - קירור של קירור, לא בטוח שזה כדאי בטווח זמן ארוך .

אה . כיף (: