טעות, בגלל הטאפאטולק הזה..

כן. סוללה של "10 Ah" למשל יכולה לתת יותר (אוליי עד 20Ah אפילו) אם אתה פורק אותה בזרם קטן מאוד, ואוליי 1-2Ah בסך הכול אם אתה פורק בזרם גבוה

כל הנתונים האלה נמצאים בטבלה שהיצרן נותן לכל סוללה

יצרן תמיד נותן את הקיבולת המקסימלית של הסוללה ,כלומר מילוי מוחלט של הסוללה ,ניתוקה ממקור המתח , ואז : כמה זמן תחזיק הסוללה את המתח המקורי (כאן זה 5V , ב- UPS זה 220V ) ואת הנתון (ה"טבלה") באמפר \שעה.

במילים אחרות , הוא אומר לך "תשחק עם הנתונים , אבל זאת התוצאה שתקבל".

כאן התוצאה תמיד תהיה : 6000mAH.

הווה אומר :

6000mA למשך 1 שעה.

3000mA למשך 2 שעה.

1000mA למשך 6 שעה.

500mA למשך 12 שעה.

וכך הלאה.

אם ניקח מצבר של רכב , הוא בעל קיבולת בערך של 60AH .

כאשר המנוע לא מונע והאלטרנטור לא מטעין , אנו יכולים לשמוע רדיו במשך שעות (זרם פריקה נמוך).

אבל אם אי פעם נתקעת , אתה בוודאי יודע שהמצבר יכול להתפרק תוך שניות ,אם אנחנו מנסים להתניעו (זרם פריקה גבוה), ולא מצליחים.

אבל אם תחבר אליו מצבר של מכונית אחרת , אתה למעשה מושך את זרם ההתנעה מהמקור החילופי\המטען , למרות שהסוללה שלך מרוקנת.

כאשר אתה גם טוען את הסוללה וגם פורק אותה , למעשה אתה "מושך" את זרם הצריכה ,מהמטען.

כי אם נלך הלאה לפי התיאוריה שלך , כל סוללה תהיה בקיבולת אינסופית.

לא מצאתי שום טבלה על הסוללה שלי.

אני יודע שזו סוללה בתוך קופסה עם מתאמים,

אבל כתוב על הפלסטיק

"Cell from Panasonic, made in Taiwan

AP1233"

בכל מקרה טוב לדעת.

אני אטען מהמחשב ואטעין בתור USB ולא AC.

הזרם שכרטיס ה -USB של המחשב יכול לספק הוא נמוך יותר , בדרך כלל עד 1A , כי מיועד להפעיל מכשירים ולא לטעון אותם .

לספק שמחובר ישירות ל - 220V בדרך כלל אין ההגבלה הזאת ולכן יכול להגיע לאספקת זרם גבוהה יותר.

ההגבלה היחידה של הספק שמוזן מ - 220 הוא קווי העברת הזרם , קרי התקע של ה- USB .

דרך אגב,

התאים מפנסוניק אולם מיוצרים בטייוואן (וזה אומר שכתבו שהם יפנים כי הם יוצרו על ידי חברה יפנית....)

במילים אחרות , הוא אומר לך "תשחק עם הנתונים , אבל זאת התוצאה שתקבל".

כאן התוצאה תמיד תהיה : 6000mAH.

הווה אומר :

6000mA למשך 1 שעה.

3000mA למשך 2 שעה.

1000mA למשך 6 שעה.

500mA למשך 12 שעה.

וכך הלאה.

זהו, שהמשחק הזה פשוט לא נכון

קח דוגמה סוללה של 12V 7Ah - סוללה רגילה שש ברוב ה UPSים. הנתונים שלה שינתנו על ידחי היצרן הם - http://www.securitynethouse.fi/filemanager/productfiled/34413file1Upload.pdf ושם יש את הטבלה שאמרתי מקודם

לפי החישוב שלך, הוא אמורה להחזיק 1A במשל 7 שעות - אוקי, התקבל

או 2A במשך 3.5 שעות - זהו שלא, מהטבלה ניתן לראות שיהיו 2 וקצת שעות בלבד

או 3.5A במשך 2 שעות - לא, מהטבלה יותר משהוא כמו 1.5 שעות

או 7A במשך שעה - תחלום, קצת יותר מ 30 דקות

למה ? ככל שהזרם גבוה יותר, הקיבול של הסולה שאתה ייכול לנצל נמוך יותר. הקיבול תלוי בזרם, הוא לא קבוע ! אי אפשר לעשות איתו את החישובים של ה Ah.....

עוד משהוא, מה זה אומר "תחזיק את המתח המקורי" ? זה לא ליתיום יון, היא יורדת באיטיות.... אתה זה שמחליט באיזה מתח להפסיק, וומכן השורה בטבלה. יכול להיות שתחליט לרדת ל 11.1V עד שתחיט שהסוללה ריקה, ויכול להיות שתרד איתה עד 8V ומטה. זה משפיע על הזמן שאתה יכול לעבוד איתה בפעם אחת, וגם על אורך החיים שלה - סוללה שתוריד ל 8V תיהרס מהר יותר

זהו, שהמשחק הזה פשוט לא נכון

קח דוגמה סוללה של 12V 7Ah - סוללה רגילה שש ברוב ה UPSים. הנתונים שלה שינתנו על ידחי היצרן הם - http://www.securitynethouse.fi/filemanager/productfiled/34413file1Upload.pdf ושם יש את הטבלה שאמרתי מקודם

לפי החישוב שלך, הוא אמורה להחזיק 1A במשל 7 שעות - אוקי, התקבל

או 2A במשך 3.5 שעות - זהו שלא, מהטבלה ניתן לראות שיהיו 2 וקצת שעות בלבד

או 3.5A במשך 2 שעות - לא, מהטבלה יותר משהוא כמו 1.5 שעות

או 7A במשך שעה - תחלום, קצת יותר מ 30 דקות

למה ? ככל שהזרם גבוה יותר, הקיבול של הסולה שאתה ייכול לנצל נמוך יותר. הקיבול תלוי בזרם, הוא לא קבוע ! אי אפשר לעשות איתו את החישובים של ה Ah.....

עוד משהוא, מה זה אומר "תחזיק את המתח המקורי" ? זה לא ליתיום יון, היא יורדת באיטיות.... אתה זה שמחליט באיזה מתח להפסיק, וומכן השורה בטבלה. יכול להיות שתחליט לרדת ל 11.1V עד שתחיט שהסוללה ריקה, ויכול להיות שתרד איתה עד 8V ומטה. זה משפיע על הזמן שאתה יכול לעבוד איתה בפעם אחת, וגם על אורך החיים שלה - סוללה שתוריד ל 8V תיהרס מהר יותר

לכל סוללה יש את היעד שאליה היא מתוכננת.

למשל את הטבלה של סוללות כפתור :

http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_battery_sizes

תראה כמה שוני יש ביניהן.

כאן הבאת סוללה שמיועדת לפריקה עמוקה , ולכן שים לב עד כמה הנתונים שלה מיוחדים , כולל "עומק הפריקה" (DOD -

Depth of Discharge) .

שים לב עד כמה עומק הפריקה העמוקה מקצרת את חיי הסוללה ,ועוד נתונים שהם ייחודיים לסוללות כאלו.

שים לב שהקיבולת של 7AH נמדדת בחום סביבתי של 25 מעלות צ' , לאורך זמן של 20 שעות , עד למתח תא של 1.75V .

או פריקה של 70A למשך 5 שניות בלבד (והרי זה לא יחסי כלל ! ).

מדוע ישנם כאלו הפרשים בין הפריקה האיטית למהירה?

ככי סוללה זאת מיועדת לפריקה עמוקה ואיטית .

שים לב כמה גרפים ועד כמה הם מייצגים שינויים ביכולת הסוללה.

בקיצור מדובר על בדיקה בתנאי מעבדה (בערך כמו נתוני צריכת הדלק שמפרסמים על מכוניות חדשות.....) .

התופעה של הקטנת הקיבול האפקטיבי ככל שהזרם גדול יותר קיימת בכל הסוללות בצורה כזאת או אחרת. זה לא יחודי לסוללות פריקה עמוקה

ה 70A במשך 5 שניות הוא הגבלה גם כן, אבל הוא לא קשור לקיבול של הסוללה אלא להתחממות של המגעים עד שהם עלולים להתיך את הפלסטיק של הסוללה. אם אחריי 5 שניות תנתק את ה 70A ותיתן לסוללה להתקרר, היא עדיין תהיה טעונה כמעט עד הסוף

הנתןו של Ah מספיק טוב כדיי להשוות בין סוללות "בגדול" וכדיי להעריך בערך איזה גודל של סוללה צריך למעגל מסויים. אבל כשרוצים לקבל נתונים קרובים יותר למציאות, הבדיקות מעבדה (שהתוצאות שלחהן נמצאות בטבלה) נותנות תוצאה קרובה למציאות ולא ה Ah (שכפי שניתן לראות יש לו שגיאה של 2X ויותר ככל שהזרם גדול יותר)

נכון שכשכותבים נתונים של מוצרים יש נטייה לרמאות, אבל שים לב לדבר כזה - הנתונים של הסוללה מיועדים בשביל מי שמתכנן מעגלים חשמליים שמשתמשים בולל, ולא בשביל הצרכן הביתי "האידיוט", לכן יש הרבה פחות מקום למשחקים כאלה, והנתונים שהיצרן נותן במקרה הזההם אמינים (עד כדיי האיכות של הסוללה עצמה)

התופעה של הקטנת הקיבול האפקטיבי ככל שהזרם גדול יותר קיימת בכל הסוללות בצורה כזאת או אחרת. זה לא יחודי לסוללות פריקה עמוקה

ה 70A במשך 5 שניות הוא הגבלה גם כן, אבל הוא לא קשור לקיבול של הסוללה אלא להתחממות של המגעים עד שהם עלולים להתיך את הפלסטיק של הסוללה. אם אחריי 5 שניות תנתק את ה 70A ותיתן לסוללה להתקרר, היא עדיין תהיה טעונה כמעט עד הסוף

הנתןו של Ah מספיק טוב כדיי להשוות בין סוללות "בגדול" וכדיי להעריך בערך איזה גודל של סוללה צריך למעגל מסויים. אבל כשרוצים לקבל נתונים קרובים יותר למציאות, הבדיקות מעבדה (שהתוצאות שלחהן נמצאות בטבלה) נותנות תוצאה קרובה למציאות ולא ה Ah (שכפי שניתן לראות יש לו שגיאה של 2X ויותר ככל שהזרם גדול יותר)

נכון שכשכותבים נתונים של מוצרים יש נטייה לרמאות, אבל שים לב לדבר כזה - הנתונים של הסוללה מיועדים בשביל מי שמתכנן מעגלים חשמליים שמשתמשים בולל, ולא בשביל הצרכן הביתי "האידיוט", לכן יש הרבה פחות מקום למשחקים כאלה, והנתונים שהיצרן נותן במקרה הזההם אמינים (עד כדיי האיכות של הסוללה עצמה)

כאן :

http://en.wikipedia.org/wiki/Automotive_battery

תחת הסעיף :

Types

ישנו הסבר יפה ומקיף על ההבדלים בין הסוללות ומה הוא יעודן.

בקשר לנתוני מעבדה .

זאת לא רמאות אלא האמת .

זה פשוט אומר שהנתונים שהם מספקים נבדקו בתנאי סביבה כאלו או אחרים.

מכאן תוכל להקיש האם התנאים מספקים אותך ,

או שאולי אתה מחפש טווח גבוה יותר ועמידה בלתי משתנה , כמו תקן צבאי.

שוב , זה לא שקר , ככה בודקים מוצרים (לרוב ב- 20-25 מע' צ' ואם זה חשוב , גם מציינים את אחוזי הלחות הסביבתית).

כי הרי לא יתכן שיתכננו את כל המוצרים לטווח שיספק את כל הצרכנים .

ישנם סוללות ומצברים שמתוכננים לעבוד כאשר הם מונחים על התחתית שלהם , וישנם שמיועדים לעבוד בכל הכיוונים שיניחו אותם (לדוגמה במוצרים מסתובבים כאשר הקטבים יהיו למטה או למעלה) וכך הלאה .

זה לא ייחודי לסוללות , מתכננים מספר מוצרים שכל אחד מהם יתאים לסוג צריכה אחר (כמו שהמקררים\מזגנים בישראל חייבים להיות מותאמים לאיזור טרופי).

בפעם הבאה שתעבור ליד חנות למצברי לרכב , תכנס ותראה איזה הבדל ישנו במחיר בין המצברים.

אם המוכר אמין , הוא יסביר לך למה (זרם התנעה גבועה יותר,טמפרטורת עבודה רחבה יותר) ,

אם לא , הוא פשוט יגיד לך : "זה במבצע \ זה מסין \ כולם אותו הדבר " וכד'.

ומביקור במפעל מצברים בישראל , ולאחר שראיתי חתכים של מצברים באיכות נמוכה שמיובאים לארץ ,

אפשר לומר בוודאות :"אין כזה דבר , אותו הדבר בחצי מחיר" ברגע שהאיכות עולה , המחיר עולה יחד איתה ,ולא משנה מאיזה ארץ הבאת את המצבר .

וככה בכל שאר סוגי הסוללות וההתאמות שלהם לעבודה שאתה מבצע עימם.

לכן כל הדיון הזה הוא עבור אנשים שאינם מבינים , אבל מאוד רוצים לדעת.

תחשוב על הסוללה כמיכל מים.

המטען הוא הצינור שממלא את המיכל.

הטלפון הוא הברז שמרוקן את המיכל .

מטען עם יכולת אספקת זרם גבוה (יהיה כתוב 5V 2A לדוגמה) יצביע על צינור מילוי יותר גדול ממטען עם יכולת אספקת זרם נמוכה (יהיה כתוב 5V 1A לדוגמה) מכאן שזמן הטעינה יהיה ארוך יותר.

מכאן אפשר להבין שהמטען שלך כנראה חלש מדי.

3-4 הטעינות הראשונות של הסוללה , הן קריטיות להמשך חייה.

בטעינות אלו חייבים לרוקן את הסוללה (מכל הסוגים!) עד סופה , ולהניח להטען במשך כ- 6 שעות לפחות, גם אם המטען מראה "מלא".

ההטענה הראשונית היא זאת שלמעשה תקבע את הגובה שהמיכל יצביע על "מלא".

למה?

לסוללה לוקח זמן להעביר את המטענים מצד לצד ולכן אם תטעין את הסוללה במהירות רבה מדי , חלק מהפוטנציאל של הסוללה יאבד לנצח ואז תקבל סוללה בעלת קיבולת פחותה ממה שהיא מוגדרת.

כמוכן , לכל סוללה יש מספר טעינות מוגבל . כלומר , אם לסוללה יש אורך חיים של 400 טעינות (שלאחריהן התאים מתחילים "לגווע") כל טעינה,אפילו אם הסוללה טעונה חלקית, תחשב כטעינה .

במילים אחרות ,אל תכניס סוללה לטעינה "סתם שיהיה".

אם כל הנתונים שלה הם נתוני אמת , הסוללה הזאת מסוגלת (במצב תקין וחדש לחלוטין) לספק זרם של 2A במתח של 5V ולפי כלל אצבע של 60% (בכדי שהסוללה לא תפרק לחלוטין) היא בעלת קיבולת של 4000maH , או 4AH , או 4 אמפר\שעה.

כלומר :

4A למשך 1 שעה.

או 1A למשך 4 שעות .

או כל כפולה שתביא את התוצאה הזאת מבחינת אמפר לשעה.

כתבת "בטעינות אלו חייבים לרוקן את הסוללה (מכל הסוגים!) עד סופה" - דבר שלא נכון לגבי סוללות LiPo, ברגע שהמתח של תא יורד מתחת ל-3.2-3.0 נהרסה הסוללה במקרה הטוב או שהיא פשוט יכולה להידלק במקרה הרע

ולא נכון לאף סוללה בכלל - חוץ מ NiCd

כתבת "בטעינות אלו חייבים לרוקן את הסוללה (מכל הסוגים!) עד סופה" - דבר שלא נכון לגבי סוללות LiPo, ברגע שהמתח של תא יורד מתחת ל-3.2-3.0 נהרסה הסוללה במקרה הטוב או שהיא פשוט יכולה להידלק במקרה הרע

ולא נכון לאף סוללה בכלל - חוץ מ NiCd

אני מצטער , זה טעות סופר.

כשכתבתי "עד סופה" התכוונתי עד מתח התא הנומינלי לפי סוגו (רגיל \פריקה עמוקה וכדומה) ,החומר שממנו הוא עשוי וסוג הסביבה שבוׁ הוא שרוי .

עדיין לא - ברוב סוגי הסוללות אין צורך להרכיב ולפרק מחדש את כל התכולה של המרכיבים הכימיים בכל שימוש זה סתם שוחק אותם ללא צורך

עדיין לא - ברוב סוגי הסוללות אין צורך להרכיב ולפרק מחדש את כל התכולה של המרכיבים הכימיים בכל שימוש זה סתם שוחק אותם ללא צורך

מתנצל , אבל לא הבנתי .

למה אתה מתכוון במילים :

"אין צורך להרכיב ולפרק מחדש את כל התכולה של המרכיבים הכימיים בכל שימוש זה סתם שוחק אותם ללא צורך"

?

החשמל נשמר בסוללות על ידיי התכולה הכימית שלה

כשאתה משתמש אם חשמל מסוללה, יש בתוכה כימיקלים שמתרכבים אחד אם השני (למשל : חומצה + חומר של אלקטרודות = קורוזיה) ואתה מקבל חשמל

כשאתה מטעין את הסוללה אתה גורם לפירוק של התרכובות שנוצרו על ידיי אלקטרוליזה, וכך מחזיר את החומרים להרכב שבו הם נמצאים בסוללה טעונה (למשל: המים אם הקורוזיה מתפרקים בחזרה לחומצה ולמתכת)

אבל התהליך "שיחזור" שלח הטעינה אף פעם לא מושלם - למשל חלק מהמים מתפרקים גם לחמצן ומימן והגזים האלה יוצאים מהסוללה לאוויר (והם לא יחזרו לשם), חלק מהקורוזיה לא יחזור להיות מתכת נקיה, חלק מנהמתכת הנקיה שחזרה לא תחזור להיות על האלקטרודה אלא סתם "תלכלך"את החומצה וכדומה

לכן בגדול, כמה שאתה פחות "משתמש" בסוללה, אתה פחות שוחק אותה. תחשוב למשל שבמקום לפרוק סוללה עד הסוף פרקת אותה רק קצת - אז נוצרה פחות קורוזיה, החומצהאכלה פחות מהאלקטרודה, אז הסוללה תהיה שלמה יותר אחריי כמה מחזורים בהשוואה למצב שלה אם היית פורק אותה עמוק בכל פעם

לסוללות יש גם תופעות משניות שמשפיעות ולכן צריך להטעין במתח מסויים, זרם מסויים, בסוללות חומצה עופת צריך גם לעשות טעינת יתר מבוקרת אחת לכמה חודשים וכדומה, אבל התופעות האלה פחות משפיעות מהתופעה העיקרית של הרס חומרים, חוץ מסוללה אחת והיא ניקל קדמיום שבה ההשפעה הזאת חזקה ונקראת "אפקט זיכרון"

החשמל נשמר בסוללות על ידיי התכולה הכימית שלה

כשאתה משתמש אם חשמל מסוללה, יש בתוכה כימיקלים שמתרכבים אחד אם השני (למשל : חומצה + חומר של אלקטרודות = קורוזיה) ואתה מקבל חשמל

כשאתה מטעין את הסוללה אתה גורם לפירוק של התרכובות שנוצרו על ידיי אלקטרוליזה, וכך מחזיר את החומרים להרכב שבו הם נמצאים בסוללה טעונה (למשל: המים אם הקורוזיה מתפרקים בחזרה לחומצה ולמתכת)

אבל התהליך "שיחזור" שלח הטעינה אף פעם לא מושלם - למשל חלק מהמים מתפרקים גם לחמצן ומימן והגזים האלה יוצאים מהסוללה לאוויר (והם לא יחזרו לשם), חלק מהקורוזיה לא יחזור להיות מתכת נקיה, חלק מנהמתכת הנקיה שחזרה לא תחזור להיות על האלקטרודה אלא סתם "תלכלך"את החומצה וכדומה

לכן בגדול, כמה שאתה פחות "משתמש" בסוללה, אתה פחות שוחק אותה. תחשוב למשל שבמקום לפרוק סוללה עד הסוף פרקת אותה רק קצת - אז נוצרה פחות קורוזיה, החומצהאכלה פחות מהאלקטרודה, אז הסוללה תהיה שלמה יותר אחריי כמה מחזורים בהשוואה למצב שלה אם היית פורק אותה עמוק בכל פעם

לסוללות יש גם תופעות משניות שמשפיעות ולכן צריך להטעין במתח מסויים, זרם מסויים, בסוללות חומצה עופת צריך גם לעשות טעינת יתר מבוקרת אחת לכמה חודשים וכדומה, אבל התופעות האלה פחות משפיעות מהתופעה העיקרית של הרס חומרים, חוץ מסוללה אחת והיא ניקל קדמיום שבה ההשפעה הזאת חזקה ונקראת "אפקט זיכרון"

אני מודה ומתוודה שאת התהליך הכימי אני מתקשה להסביר אבל בעקרון הוא מדבר על השוואת האלקטרונים בין האנודה והקטודה.

האלקטרוליט משמש כמעבר שאינו מקצר .

תמיד אחד החומרים יהיה בעל אלקטרון חסר והשני בעל אלקטרון מיותר .

הזרז של המעבר הוא העברת הזרם בין הקוטב החיובי (החיצוני של הסוללה) אל הקוטב השלילי (החיצוני של הסוללה) בעוד שבתוך הסוללה עצמה , האלקטרונים עוברים בדיוק הפוך : מהלוח השלילי אל הלוח החיובי.

בטעינה אנו מעבירים זרם שמתגבר על ההתנגדות העצמית של התאים וגם מספיק בכדי לגרום לשינוי המטען של הלוח בכדי שהוא ישחרר את האלקטרונים שקיבל , חזרה את הלוח שמסר את האלקטרונים .

סופו של התהליך (כאשר אין אפשרות לטעון יותר) נקרא : גיפור ( Vulcanized battery ) , מצב שבו אין מעבר של אלקטרונים בין האלקטרודות מכיוון שאין לזרם ההופכי\טעינה (הפוך מהפריקה) יכולת לפרק את האלקטרונים מהאלקטרודה.

אחד הסימנים של הגיפור הוא משקל סגולי נמוך של האלקטרוליט .

כל זה מדבר על מצברים שניונים .

טעינה רגילה נעשית על ידי הבדלי פוטנציאלים הין המצבר למטען .

אסור ליצור הבדל גדול מדי (טעינת יתר) כי זה גורם להרס הלוחות.

החומצה שבמצבר לא אוכלת את האלקטרודה , היא רק משמשת כמעבר האלקטרונים שאינו מקצר .

בסופו של ההליך , האלקטרודות מתגפרות , ואין אפשרות לטעון את הסוללה יותר.

(דרך אגב, בהודו בונים סוללות משני אלקטרודות ,נדמה לי אבץ ונחושת, כאשר האלקטרוליט הוא חרא של פרות...)

אני רואה שיש לך המון ידע , אבל הייתי מציע לך לעשות סיור בבית חרושת למצברים (רצוי של רכבים כי שם הכל בגדול) .

חוץ מהריח הנורא ואיום , לומדים שם המון כי תמיד "טוב מראה עיניים מאלף מילים".

יש פה המון מידע שלצערי אני לא ממש מבין.

האם את הסוללה שלי ניתן לטעון בכל פעם שרוצים בלי שזה יפגע באורך חייה..?

האם לאפשר לה להתרוקן לחלוטין (לחלוטין מבחינתי - עד ש4 הלדים שמסמנים את הטעינה כבים)?

בסופו של דבר אני אמור לקבל ממנה כ4000mAh בערך לסמארטפון שלי כשאני טוען ב1A, ומעט יותר כאשר אני טוען ב0.5A?