10,000 ש"ח בשנה גלידה, 2.5 מליון ש"ח לשנה להחזקת הבית

[vic07]

בין המטרות החשובות של התקשורת ניתן למנות חשיפת שחיתויות ואי סדרים. הבעיה היא שהתקשורת הישראלית (ובמידה לא מעטה, התקשורת בכלל בימינו) לא רואה בזה מטרה בפני עצמה אלא כלי לקידום אג'נדה - ולפיכך, בתקשורת הישראלית תמצאו רק אי-סדרים, שנחשפו, נופחו או אף פוברקו, כמעט אך ורק בקרב אלו בלבד:

1. פוליטיקאים ואנשי ציבור מהימין.

2. התנחלויות.

3. ארגונים דתיים.

4. מועצות\עיריות של ישובים המזוהים כדתיים.

5. גופים ממשלתיים וציבוריים הנמצאים תחת ניהול של גורמים המזוהים עם הימין.

6. צה"ל.

7. המשטרה (בעיקר כשיש חשש שאי-הסדרים לכאורה פגעו באינטרס שמאל כלשהו או בגורם המזוהה עם השמאל\ערבים).

8. גורמים פרו-ישראלים בחו"ל.

9. כל גורם שהוא האחראי על חלוקת\הקצאת משאבים כלשהם, אם זה פגע לכאורה בארגוני שמאל או בערבים.

10. כל גורם ישראלי, אם מדובר בסוגיה שבינו לבין גורם חיצוני כלשהו.

בהתאם לזאת, ישנם לא מעט גופים הפטורים, לחלוטין או קרוב לכך, מביקורת עיתונאית על התנהלותם או מפשפוש עיתונאי בתקציבהם:

1. מוסד נשיא המדינה, מאז שפרס קיבל לידיו את התפקיד.

2. כמעט כל הגורמים הנתמכים ישירות ע"י משרד התרבות, כגון הבימה.

3. כמעט כל גורם האחראי לתמיכה ביצירה עצמאית, למשל של סרטים.

4. כל מועצה אוניברסיטאית בתנאי שזו נשלטת ע"י גורמים המזוהים עם השמאל.

5. כל ארגון שמאל.

6. כל מועצה אזורית\עיריה בישובים ערביים.

7. כל משרד ממשלתי שלפעילותו עשויה להיות זיקה פוליטית מובהקת (לא, נניח, משרד החקלאות), המנוהל ע"י איש שמאל.

8. כל כלי תקשורת אחר, למרות שאמורה להיות תחרות בינהם (אם כי לאחרונה אנו עדים לשינוי קל בתחום הזה).

9. כל גוף "חברתי" המקדם אינטרס שמאל כלשהו.

10. כל גורם, פנימי או חיצוני, המכפיש את ישראל.

[omrij]

כן הבדיחה הזאת מתבקשת, ועלתה לי לראש מיד כשקראתי את הכתבה.

סביר להניח שבבית ראש הממשלה אוכלים הרבה אנשים.

משפחה, חברים, אורחים מכובדים, שגרירים, ראשי מדינות, וכו...

אני לא יודע בדיוק מה הולך שם, אבל 27 שקל ליום בשביל גלידה לא נשמע כל כך הרבה לבית ראש ממשלה.

בדיוק כמו ש27 דולר ליום לגלידה לא נשמע הרבה לבית הלבן ולשולחנו המארח של נשיא ארצות הברית.

הנסיון לעשות בסיפור שימוש לדמגוגיה נגד מדיניות ביבי שטייניץ, רק מביישת את מעלי הטענות.

מוטב להם שיתמקדו בדברים בעלי חשיבות.

שינסו ליצור לשם שינוי שיח ציבורי אינטליגנטי, במקום עיתונות צהובה.

האמת היא שזה בעיקר לשימוש המשפחה

תקציב אירוח הוא בנפרד

ובאופן כללי, נתניהו נוהג לערוך פגישות במלונות.

אבל אם תעזוב את הגלידה בצד, 260 אלף ש"ח בשנה למזון נשמע לך הגיוני?

600 אלף ש"ח ומעלה לנקיון הבית?

הסירוב של לשכת רוה"מ למסור פירוט למרות שהחוק מחייב אותם?

בשורה התחתונה, ראשי הממשלה הקודמים היו נהנתנים לא פחות (אולמרט/שרון/ברק) וגם הם "ביזבזו" פחות ממנו

אבל אין ספק שזה צהוב, אבל גם צהוב לפעמים מקומם

בטח כשמדובר בתקופה של קיצוצים.

[איסתרא בלגינא]

מלבד זאת "הביזיון והחזיריות נמצאים ברמה אחרת של ניהול מדינה וכלכלה" מי אתה חושב אישר פטור מס לחברות שמרוויחות מיליונים אם לא מיליארדים ובגלל שכול כך מפחדים שהם יקומו ויעזבו,אז אם חלילה הם חייבים משהו למדינה הוא מבוטל מייד מחשש לפגיעה במקומות עבודה.

נתניהו וחברו לקואליציה מר שטייניץ.

תגיד, אתה שלי יחימוביץ' במסווה?

מי אישר? כנסת ישראל. זה לא תקנה ששר האוצר יכול לתקן, זה חוק! קוראים לו "החוק לעידוד השקעות הון" והוא חוק שהרבה יותר זקן ממך. אולי גם מאבא שלך.

אז נכון, כשביבי היה שר האוצר, הוסיפו לו גם מסלול של הקלות במס חברות (עד אז היו בו רק מענקים ופחת מואץ, שגם נותן הנחה אפקטיבית במס). אבל הכנסת הצביעה בעד. למעשה, גם בכנסת שאחריה, שבה לליכוד לא היו יותר מידי מנדטים, החוק הזה נשאר. אפילו שלי הודיעה שהיא תומכת בו (שניה אחרי שהיא התלוננה שחברות משלמות מס מופחת... כי ממתי צריך לדעת משהו על הנושא שעליו מדברים במדינה הזו).

אבל זה לא שייך לרווח של החברה. גם חברה שמרוויחה מאה ש"ח בשנה יכולה להשתמש במסלולים שהחוק מציע. כל מה שהיא צריכה זה להעביר את המפעלים לפריפריה או לייצא אחוז משמעותי מהתוצרת.

רגע, למה צריך לעודד השקעות הון? כי מה לעשות שחברות לא בהכרח רוצות להשקיע כפי שהמדינה רוצה שהן ישקיעו? חברות מעדיפות להקים מפעלים במרכז. יש שם תשתית יותר טובה, יש שם מבחר גדול יותר של עובדים. אבל המדינה רוצה לדאוג לתעסוקה גם בפריפריה. אז מה עושים? מעודדים חברות להקים מפעלים בפריפריה ע"י מענקים או הקלות במס. המדינה רוצה שחברות ייצאו, כי השוק בחוץ הרבה יותר גדול והמדינה זקוקה למטבע זר. אז איך מעודדים? מענקים או הקלות במס. זה לא קיים רק לחברות, אגב, גם מי שגר באזור עדיפות לאומית משלם מס הכנסה מופחת. כי מה לעשות שהאזרחים ברובם לא רוצים לגור שם ושהמדינה כן רוצה שיגורו שם?

כלומר זו לא שאלה של ישארו בארץ או לא, זו שאלה גם של יקימו את המפעל איפה שאנחנו רוצים או איפה שהם רוצים. אבל לא נורא, תמיד אפשר לתת לתושבי עפולה או בית שאן דמי אבטלה והבטחת הכנסה, הם לא ממש צריכים עבודה. :

וכן, יש חברות בינלאומיות שאין להן שום סיבה להקים מפעלים דווקא בארץ. אינטל היא דוגמה מובהקת: מה בדיוק הם איבדו בקריית גת שדווקא שם אינטל הקימה מפעל? הם קיבלו הטבות שאף מדינה אחרת לא הציעה להם, לכן הם באו לשם. ומה קורה כשלא נותנים להם?

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000817084

הפספוס של ישראל: מפעל אינטל באירלנד ייצר 4,300 משרות אינטל תשקיע 4 מיליארד דולר בהקמת המפעל ■ ענקית השבבים העדיפה להקים את המפעל באירלנד ולא בישראל לאחר שהממשלה לא נענתה באופן מלא לדרישותיה לקבל מענק מיוחד לשם ההשקעה

אז איבדנו את המס שהם היו משלמים (כי עדיף לקבל מס מופחת מאשר לא לקבל כלום), איבדנו את מס ההכנסה שהעובדים שלהם היו משלמים, איבדנו את הקצבאות שנשלם למובטלים שהיו יכולים לעבוד שם - אבל היי, לפחות לא נתנו להם מענק והפחתה במס!

תבין: חברה היא לא בן אדם. כשחברת טייקון בע"מ מרוויחה מיליארד ש"ח לפני מס, זה לא מר טייקון שהרוויח את הכסף. החברה לא קונה לעצמה יאכטה במאה מיליון או וילה בסביון בחמישים מיליון. האדם עושה את זה. אבל כדי לעשות את זה, הוא צריך למשוך את הכסף מהחברה. ומאחר שהוא והחברה אינם אותה יישות, הוא צריך לשלם מס כשהוא מוציא את הכסף.

בד"כ מושכים את הכסף כדיווידנד. דיווידנד מגיע לא רק לבעל השליטה אלא לכל מחזיקי המניות, כולל אליך (ישירות אם יש לך תיק מניות או בעקיפין, דרך קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים). על הדיווידנד משלמים מס, 30% לעל מניות עיקרי (מר טייקון שלנו) ו- 25% כל השאר. זה השלב בו הכסף הופך להיות כסף של בן אדם וזה המקום שבו צריך למסות אותו. אגב, מי אתה חושב בעלה את המס הזה? ביבי ושטייניץ'. עדיף להוריד את מס החברות ולהגדיל את מס הדיווידנד. לחברות אין יותר מידי מה לעשות עם הכסף, או שמשקיעים אותו או שמעבירים אותו לבעלי המניות. אם משקיעים אותו, נהדר (במיוחד אם משקיעים בארץ, וכדי שישקיעו דווקא כאן כדאי לתת להם סיבה להשקיע כאן - נאמר הקלות במס?), אם מעבירים אותו לבעלי המניות אז משלמים מס.

הבעיה היא שבארץ לא מבינים שיש הבדל בין חברת טייקון בע"מ לבין מר טייקון.

אני פתחתי את הת'רד רק בגלל דאגה לבריאות של ראש הממשלה ומשפחתו

לאכול חצי קילו גלידה ביום זה פשוט לא בריא

אז אתה יכול להרגע, כבר הסברתי שזו לא הוצאה בפועל אלא הרשאה להתחייבות. כלומר המקסימום שניתן יהיה להוציא על גלידה הוא 10,000 ש"ח, אבל זה לא אומר שזו תהיה ההוצאה בפועל. יכול להיות שהיא תהיה 10,000, או שתהיה 9,500, או 6,431, או 3,028, או 543 או 185 או רק 40 ש"ח. את זה נוכל לדעת רק בשנה הבאה (בהנחה שהסעיף הזה לא יבוטל בסופו של דבר).

[vic07]

איסתרא, עם כל הכבוד לדבריך (ויש לי הרבה, באמת) עדיין קשה לי שלא לשים לב שגם ה30% שנלקחים מבעל המניות העיקרי בעת משיכת דיוידנד אינם מתקרבים ל48 האחוזים של מדרגת המס העליונה לשכירים. נכון, מדובר רק על הכנסה של מעל 40,000 בחודש - אבל גם אקדמאי שמרוויח ביושר 15,000 ישלם מס לא מבוטל. אני לא רואה צדק בכך שמישהו שמרוויח מליונים ישלם את אותו האחוז.

אוקי, אתה אומר, אבל כאן צריך להיות חכם ולא "צודק". כמו שאמרת, עדיף חברה שמשלמת פחות מס מהעדר חברה בכלל... הבעיה היא, איסתרא, שזה נכון רק לחברות שיכולות לבחור היכן יותר משתלם להן לייצר, כגון אינטל שהבאת כדוגמה - ומה עם כל החברות שנותנות שירות כלשהו שאי-אפשר להעביר למיקור חוץ? חברה להשכרת רכב, למשל, לא מייצרת דבר. עדיף לה, לפי אותו ההגיון שהבאת, להמשיך לספק שירות לשוק המקומי תמורת מס גבוה, מאשר לוותר על העסק ועל הרווחים שמתקבלים ממנו... כנ"ל בנוגע לעידוד עסקים בפריפריה: אם שכנעת מפעל לעבור לדימונה, עזרת בפיתוח הפריפריה, נכון - אבל מה עם שופרסל, למשל? האם החברה תוותר כליל על פתיחת סניף שם כי במרכז היא תרוויח יותר? בוודאי שלא, כי האחד לא סותר את השני. היא תפתח סניפים גם במרכז וגם בפריפריה. בפריפריה היא אולי תרוויח פחות פר סניף מאשר במרכז, הן עקב היקף העסקים הנמוך יותר והן עקב נכונות ההוצאה הנמוכה יותר של משקי הבית, אבל רווח כלשהו עדיף מכלום, לא?

[kentaro]

אז אתה יכול להרגע, כבר הסברתי שזו לא הוצאה בפועל אלא הרשאה להתחייבות. כלומר המקסימום שניתן יהיה להוציא על גלידה הוא 10,000 ש"ח, אבל זה לא אומר שזו תהיה ההוצאה בפועל. יכול להיות שהיא תהיה 10,000, או שתהיה 9,500, או 6,431, או 3,028, או 543 או 185 או רק 40 ש"ח. את זה נוכל לדעת רק בשנה הבאה (בהנחה שהסעיף הזה לא יבוטל בסופו של דבר).

נעים להכיר, חשבשב הממשלה מר איסתרא בלאגינה.

עצם העובדה שבכלל קיים תקציב כזה הוא מגוחך,אם כבוד ראש הממשלה שמוציא 710 אלף ש"ח על שירותי נקיון(!!!!) בשנה

והוא איננו יכול ממשכורת הרעב שלו לקנות לבני משפחתו ואולי אפילו לשגריר או שתיים גלידה בטעם פיסטוק אז אני מצפה לראות אותו באחד האוהלים במחאה החברתית הבאה.

לא מעניין את אף אחד אם הוא קנה מהגלידריה ארטיק קרח ב5 שקל או משאית בטעם פיסטוק ב10 אלף שקל,העקרון הוא שבעידן של גזרות כלכליות קשות שעומדות להשפיע על כולם,ראש הממשלה צריך לתת דוגמא.

נכון,הוא עדיין צריך לארח אורחים ושאר דיפלומטים בכבוד ופה לא תמצא התנגדות ממני,יש מקום לתקציב לענייני אירוח,

אבל להתחיל להקציב לכול חלק בקטגוריה הזאת שנקראת "אירוח" כול מני תתי תקציבים ושאר הטבות כאלו ואחרות זאת הגזמה וגרגרנות לשמה.

מזלינו שראש הממשלה לא אוהב קוויאר בלוגה,אחרת כנראה כולנו היינו חיים בקופסאות קרטון.

[Art Tatum]

לא מעניין את אף אחד אם הוא קנה מהגלידריה ארטיק קרח ב5 שקל או משאית בטעם פיסטוק ב10 אלף שקל,העקרון הוא שבעידן של גזרות כלכליות קשות שעומדות להשפיע על כולם,ראש הממשלה צריך לתת דוגמא.

את אף אחד לא מעניין המקרר של ביבי.

העקרון הוא שבעידן של תהפוכות חברתיות ןכלכליות, התקשורת צריכה לדבר על הדברים החשובים, ולא להתמקד בשטויות.

אך כנראה שלך ומעטים אחרים, חשוב יותר שביבי לא יאכל גלידה.

[איסתרא בלגינא]

ויק, יש הבדל גדול בין רווח על הון לרווח על עבודה: הון אפשר להפסיד, עבודה לא.

קרה לך אי פעם שקיבלת תלוש משכורת עם מספר שלילי בברוטו, כלומר שבמקום שהמעסיק שלך ישלם לך תמורת העבודה, אתה היית צריך לשלם לו? זה לא קרה, נכון? זה לא יכול לקרות. אבל קרה פעם שהשקעת הון ובמקום להרוויח, יצאת מופסד? אם היו לך השקעות הון בשנים האחרונות (פנסיה, קופת השתלמות, ביטוח מנהלים) ובדקת את הדו"חות הרבעוניים ששולחים לך, בוודאי ראית שלא פעם במקום להרוויח, הפסדת.

כלומר כשאתה משקיע עבודה, מקסימום לא תרוויח כלום (וגם זה נדיר), אבל כשאתה משקיע הון, אתה יכול לגלות שאיבדת את כולו. השקעת הון הרבה יותר מסוכנת מהשקעת עבודה. לכן, התגמול מהשקעת הון צריך להיות גבוה יותר או שאנשים לא ירצו לסכן את הכסף שלהם בהשקעת הון. אם תבדוק תראה שהמס על הון בכל מדינות העולם נמוך יותר מהמס על עבודה ובדיוק מהסיבה הזו.

אתה רוצה שמי שמרוויח מיליונים ישלם אחוז גבוה יותר? למה, מגיע לו עונש על זה שהוא לקח סיכון והצליח? תיקח ממנו יותר ויהיה לו פחות אינטרס להתאמץ. זו לא תאוריה, זה קרה שוב ושוב כשניסו להעלות את המס יותר מידי. תאר לעצמך את המומחה מס' אחד בעולם לגירבוץ. כשמישהו נתקע עם הרגבוץ שלו ורוצה את הטוב ביותר, הוא יודע למי לפנות. יש המון גרבצנים שרוצים לשכור את שירותיו של המומחה שלנו והתשלום שהוא גובה בהתאם. נאמר שהמוחה שלנו מרוויח 100K בשבוע, לפני מס, ונאמר שהמס שהוא משלם הוא 30%, כלומר נשארים לו 70K בנטו. המומחה שלנו חי בכלל לא רע מהמשכורת הזו.

אבל יום אחד אתה מתמנה לשר האוצר ומחליט שמי שעושה יותר מ- 300K בחודש ישלם מס שולי של 50%, כי למה שעשירים ישלמו את אותו האחוז כמו כל השאר. אז המומחה שלנו מגלה פתאום שאחרי שבשלושת השבועות הראשונים של החודש הוא עושה 70K כל שבוע, בשבוע הרביעי הוא עושה רק 50K עבור אותה עבודה. מה- 70K הוא היה מרוצה, זו הסיבה שהוא לא גבה יותר, אבל 50K? זה אמנם מכובד, אבל לו הוא היה רוצה להסתפק בסכום הזה תמורת העבודה שלו, הוא היה מבקש פחות מלכתחילה! אז הוא עשוי להחליט שקוסומו הויק הזה, אני יכול לחיות יופי מהמשכורת שהרווחתי בשלוש השבועות הראשונים ולבלות בשבוע הרביעי, למה מי מת? ואז אתה תגלה שבמקום לגבות ממנו יותר, אתה גובה ממנו פחות, כי הפסדת את כל השבוע האחרון. הלקוחות שלו יגלו שרבע מהם אכלו אותה ויצטרכו לגרבץ לבד. כולם הפסידו. יש סיבה שעל שכעות נוספות משלמים יותר ולא פחות, אתה יודע.

מי אמר שלקחת אחוז גבוה יותר ממי שיש לו יותר זה צודק? אם זה צודק, למה לעצור? למה השולי המקסימלי צריך להיות, נגיד, 48% ולא 58% למשכורות גבוהות יותר? למה לא 68% למשכורות עוד יותר גבוהות? מה רע ב- 88% למשכורות ממש ממש גבוהות ו- 99% למשכורות סופר גבוהות? ואם אנחנו חושבים שמשכורות סופר-היפר-אולטרה גבוהות זה ממש לא בסדר, לא צודק שניקח מהן מס שולי של יותר ממאה אחוזים?

אבל כשמנסים את זה, מגלים שהחיים יותר מסובכים. לפני כמה שנים העלו את המס השולי בבריטניה למי שמרוויח יותר ממיליון שטרלינג בשנה ארבעים ומשהו (לא זוכר כמה בדיוק ומתעצל לחפש) אחוזים לחמישים אחוזים. כי מי שמרוויח מיליון בשנה יכול להרשות לעצמו לשלם יותר והמדינה צריכה את הכסף. אז כמה השינוי הזה הכניס? כלום. למעשה, יש הערכה שהמדינה הפסידה ממנו שבעה מיליארד שטרלינג, כי בשנה שהמס הועלה, מספר האנשים שדיווחו לרשויות המס שהם מרוויחים יותר ממיליון ירד בכשני שליש, מ- 16,000 ל- 6,000. עשרת אלפי עשירים נעלמו בבת אחת!

מה קרה להם? לא יודעים. חלקם בטח עבור למדינות אחרות. חלק בטח עשו כל מיני קומבינות חוקיות כדי שההכנסה החייבת במס שלהם תהיה נמוכה ממיליון. חלק בטח העלימו באופן לא חוקי חלק מההכנסה שלהם. חלק בטח עבדו פחות, כי בהחלט אפשר לחיות לא רע גם עם פחות ממיליון שטרלינג בשנה. מה שלא יהיה, אותם אחוזים בודדים שהתווספו לתשלום המס של ה- 6,000 שנשארו רחוקים מלכסות את הפסד המס על ה- 10,000 שנעלמו. אז עכשיו הולכים להוריד את המס בחזרה וכבר המספר זינק מ- 6,000 ל- 10,000.

זה לא רק בריטניה, גם בצרפת, רק דיברו על העלאת המס השולי על מי שמרוויח יותר ממיליון יורו בשנה מאזור ה- 50% לאזור ה- 75% וכבר כמה מאות מיליונרים יתרו על האזרחות הצרפתית שלהם ועזבו את המדינה. לגבות מהם מיסים כבר אי אפשר. וזה קרה ג בארץ, כשבטלו את תקרת המס על ביטוח לאומי. כי כשאתה לוקח יותר מידי מאנשים, בשלב מסויים זה ימאס להם, והעשירים תמיד יכולים ללכת למקום אחר או לחיות ממה שהם כבר הרוויחו.כל השאר יפסידו מזה.

רגע, שנגבה מס מחברות כפונקציה מהיכולת שלהן לעזוב? זה לא רציני. איך בדיוק אתה הולך לנסח את החוק הזה? איך אתה בודק מה הסבירות שהחברה תעזוב, או שההשקעה הבאה שלה תהיה בארץ או במקום אחר? אבל זה לא נגמר כאןץ תגבה יותר מס חברות והרווח אחרי מס יקטן. דיווידנדים מחלקים מהרווח אחרי מס, כלומר באותה פעילות עסקית, הרווח של הבעלים יקטן. הסיכון שלהם, לעומת זאת, בכלל לא ירד - הם עדיין יכולים לגלות שהחברה פשטה רגל והם הפסידו כל שקל שהשקיעו בה. אז אולי עדיף לשמור על הכסף ולסגור את החברה להשכרת רכב שלך. חבל על העובדים בחברה ועל העבודה שהיא מייצרת סביבה, אבל אתה משקיע בה כדי להרוויח, לא כדי לספק עבודה.

אבל אל תדאג, חברה להשכרת רכב לא יכולה להשתמש בחוק לעידוד השקעות הון. גם השופרסל לא, למרות שדווקא כאן אולי היה כדאי: בפריפריה האוכלוסיה דלילה יותר וההכנסות שלה נמוכות יותר ולכן היא קונה פחות, כך שסופר בפריפריה מכניס פחות מסופר במרכז. מצד שני, הובלת סחורה לסניף בפריפריה עולה יותר. מאחר שהרווחים של סופרמרקט הם בד"כ במספר חד-ספרתי של אחוזים, ירידה במכירות ועליה בהוצאות יכולה בקלות להביא חנות מרווח להפסד. אז יש פחות סופרים בפריפריה. כתוצאה מכך יש פחות תחרות ביניהם ולכן המחירים גבוהים יותר, דווקא במקום שבו לאוכלוסיה יש פחות כסף. שופרסל היא חברה מסחרית, המטרה שלה היא רווח - זה לא מוסד צדקה. הסופר רחוק יותר כשאתה בפריפריה והמחירים גבוהים יותר מאשר במרכז? מגיע לך על זה שאתה גר מחוץ לגוש דן. העיקר שגבינו משופרסל מס גבוה.

אגב, האקדמאי שלך ישלם 22% מס. הטייקון שלנו ישלם 30% וגם החברה שלו תשלם מס, כי כאמור אלו שתי ישויות שונות. למעשה, גם אם הוא היה משלם רק 22%, הוא עדיין היה משלם פי כמה מאותו אקדמאי, כי ההכנסה שלו היתה גבוהה פי כמה (אם ההכנסה החודשית שלך היא 15K, אתה לא טייקון...). הטייקון יכול להוריד את מס החברות שהחברה שלו משלמת אם הוא יעבר אותה לפריפריה, אבל גם האקדמאי שלנו יכול - אם הוא יעבור לקריית שמונה, למשל, המס שהוא ישלם ירד ל- 9% בלבד.

[vic07]

ויק, יש הבדל גדול בין רווח על הון לרווח על עבודה: הון אפשר להפסיד, עבודה לא.

קרה לך אי פעם שקיבלת תלוש משכורת עם מספר שלילי בברוטו, כלומר שבמקום שהמעסיק שלך ישלם לך תמורת העבודה, אתה היית צריך לשלם לו? זה לא קרה, נכון? זה לא יכול לקרות. אבל קרה פעם שהשקעת הון ובמקום להרוויח, יצאת מופסד? אם היו לך השקעות הון בשנים האחרונות (פנסיה, קופת השתלמות, ביטוח מנהלים) ובדקת את הדו"חות הרבעוניים ששולחים לך, בוודאי ראית שלא פעם במקום להרוויח, הפסדת.

כלומר כשאתה משקיע עבודה, מקסימום לא תרוויח כלום (וגם זה נדיר), אבל כשאתה משקיע הון, אתה יכול לגלות שאיבדת את כולו. השקעת הון הרבה יותר מסוכנת מהשקעת עבודה. לכן, התגמול מהשקעת הון צריך להיות גבוה יותר או שאנשים לא ירצו לסכן את הכסף שלהם בהשקעת הון. אם תבדוק תראה שהמס על הון בכל מדינות העולם נמוך יותר מהמס על עבודה ובדיוק מהסיבה הזו.

תשמע, לאור ההשקעה שלך בהסברים כואב לי לקרוא לך דמגוג, אבל במקרה הזה אני חייב, לאור החלק המודגש. התגמול האפשרי על השקעת הון בכל מקרה יהיה גבוה יותר, בתנאי שיש לך את ההון להשקיע. הכנסתך האפשרית מעבודה מוגבלת ע"י כישוריך (או יותר נכון, ההכרה של מעסיקים פוטנציאליים בכישוריך) - וע"י כך שאינך מוכן להשקיע יותר מX שעות בשבוע בעבודה, וגם כמות השעות הכוללת העומדת לרשותך מוגבלת. אם לפלוני יש 50 מליון שקל, יותר משתלם לו להשקיעם בחברה המניבה רק 2% רווח בחודש, אחרי מס, מאשר לחפש עבודה ניהולית - גם אם ישלמו לו עליה 200,000 שקל בחודש. נכון, המשוואה לעיל נכונה רק אם מדובר בהשקעה בטוחה יחסית - אבל בינינו, כמה חברות גדולות בישראל אתה מכיר שפשטו רגל או הסבו בטווח של 10 השנים האחרונות הפסד לבעלים (הפסד שעליו הם לא פיצו ברווחים מהשקעות אחרות)? יתרה מכך, האחד לא סותר את השני: אותו פלוני יכול להשקיע את הונו בחברה זו או אחרת, ועדיין לעבוד במקביל.

אתה רוצה שמי שמרוויח מיליונים ישלם אחוז גבוה יותר? למה, מגיע לו עונש על זה שהוא לקח סיכון והצליח? תיקח ממנו יותר ויהיה לו פחות אינטרס להתאמץ. זו לא תאוריה, זה קרה שוב ושוב כשניסו להעלות את המס יותר מידי. תאר לעצמך את המומחה מס' אחד בעולם לגירבוץ. כשמישהו נתקע עם הרגבוץ שלו ורוצה את הטוב ביותר, הוא יודע למי לפנות. יש המון גרבצנים שרוצים לשכור את שירותיו של המומחה שלנו והתשלום שהוא גובה בהתאם. נאמר שהמוחה שלנו מרוויח 100K בשבוע, לפני מס, ונאמר שהמס שהוא משלם הוא 30%, כלומר נשארים לו 70K בנטו. המומחה שלנו חי בכלל לא רע מהמשכורת הזו.

אבל יום אחד אתה מתמנה לשר האוצר ומחליט שמי שעושה יותר מ- 300K בחודש ישלם מס שולי של 50%, כי למה שעשירים ישלמו את אותו האחוז כמו כל השאר. אז המומחה שלנו מגלה פתאום שאחרי שבשלושת השבועות הראשונים של החודש הוא עושה 70K כל שבוע, בשבוע הרביעי הוא עושה רק 50K עבור אותה עבודה. מה- 70K הוא היה מרוצה, זו הסיבה שהוא לא גבה יותר, אבל 50K? זה אמנם מכובד, אבל לו הוא היה רוצה להסתפק בסכום הזה תמורת העבודה שלו, הוא היה מבקש פחות מלכתחילה! אז הוא עשוי להחליט שקוסומו הויק הזה, אני יכול לחיות יופי מהמשכורת שהרווחתי בשלוש השבועות הראשונים ולבלות בשבוע הרביעי, למה מי מת? ואז אתה תגלה שבמקום לגבות ממנו יותר, אתה גובה ממנו פחות, כי הפסדת את כל השבוע האחרון. הלקוחות שלו יגלו שרבע מהם אכלו אותה ויצטרכו לגרבץ לבד. כולם הפסידו. יש סיבה שעל שכעות נוספות משלמים יותר ולא פחות, אתה יודע.

אנחנו מדברים כאן על השקעת הון, ואילו אתה נותן דוגמה שקשורה לעבודה. כשמדובר בעבודה, אתה צודק: יכול להיות שאותו גרבצן מדופלם יחליט שעדיף לו לנוח מאשר לעבוד חודש מלא. כשמדובר בהשקעת הון, זה בולשיט: אם אני אמנע מלהשקיע חלק מכספי בערוץ רווח כשלהו כי הרווח נמוך מדי לטעמי, לא הרווחתי דבר, אלא רק הפסדתי את אותו הרווח הנמוך. תמיד יהיה עדיף לי להשקיע את כל הוני בערוצי רווח שונים, כל עוד תוחלת הרווח של כל אחד מהם היא חיובית. בוודאי שאחפש את ערוצי ההשקעה המשתלמים ביותר, אבל בכל מקרה אשקיע את הכל.

מי אמר שלקחת אחוז גבוה יותר ממי שיש לו יותר זה צודק? אם זה צודק, למה לעצור? למה השולי המקסימלי צריך להיות, נגיד, 48% ולא 58% למשכורות גבוהות יותר? למה לא 68% למשכורות עוד יותר גבוהות? מה רע ב- 88% למשכורות ממש ממש גבוהות ו- 99% למשכורות סופר גבוהות? ואם אנחנו חושבים שמשכורות סופר-היפר-אולטרה גבוהות זה ממש לא בסדר, לא צודק שניקח מהן מס שולי של יותר ממאה אחוזים? (*)

אבל כשמנסים את זה, מגלים שהחיים יותר מסובכים. לפני כמה שנים העלו את המס השולי בבריטניה למי שמרוויח יותר ממיליון שטרלינג בשנה ארבעים ומשהו (לא זוכר כמה בדיוק ומתעצל לחפש) אחוזים לחמישים אחוזים. כי מי שמרוויח מיליון בשנה יכול להרשות לעצמו לשלם יותר והמדינה צריכה את הכסף. אז כמה השינוי הזה הכניס? כלום. למעשה, יש הערכה שהמדינה הפסידה ממנו שבעה מיליארד שטרלינג, כי בשנה שהמס הועלה, מספר האנשים שדיווחו לרשויות המס שהם מרוויחים יותר ממיליון ירד בכשני שליש, מ- 16,000 ל- 6,000. עשרת אלפי עשירים נעלמו בבת אחת!

מה קרה להם? לא יודעים. חלקם בטח עבור למדינות אחרות. חלק בטח עשו כל מיני קומבינות חוקיות כדי שההכנסה החייבת במס שלהם תהיה נמוכה ממיליון. חלק בטח העלימו באופן לא חוקי חלק מההכנסה שלהם. חלק בטח עבדו פחות, כי בהחלט אפשר לחיות לא רע גם עם פחות ממיליון שטרלינג בשנה. מה שלא יהיה, אותם אחוזים בודדים שהתווספו לתשלום המס של ה- 6,000 שנשארו רחוקים מלכסות את הפסד המס על ה- 10,000 שנעלמו. אז עכשיו הולכים להוריד את המס בחזרה וכבר המספר זינק מ- 6,000 ל- 10,000.

זה לא רק בריטניה, גם בצרפת, רק דיברו על העלאת המס השולי על מי שמרוויח יותר ממיליון יורו בשנה מאזור ה- 50% לאזור ה- 75% וכבר כמה מאות מיליונרים יתרו על האזרחות הצרפתית שלהם ועזבו את המדינה. לגבות מהם מיסים כבר אי אפשר. וזה קרה ג בארץ, כשבטלו את תקרת המס על ביטוח לאומי. כי כשאתה לוקח יותר מידי מאנשים, בשלב מסויים זה ימאס להם, והעשירים תמיד יכולים ללכת למקום אחר או לחיות ממה שהם כבר הרוויחו.כל השאר יפסידו מזה.

העדר פיקוח במקרים שהזכרת אינו ראיה לכך שזה לא יעבוד. חוץ מזה, אני לא מציע כאן את השיטה הזו של לקחת מס כתלות במקום מושבו של אדם או אזרחותו, אלא כתלות במקור הרווח. אם אותו מליונר צרפתי יחליט שעדיף לו לא רק לוותר על האזרחות הצרפתית אלא אף למשוך את כל עסקיו מצרפת, יוותר חלל, שחיש מהר ימולא ע"י גורמים אחרים שמחפשים רווח, המוכנים להתפשר על תשלום מס גבוה יותר - כי כמו שאמרתי קודם, רווח כלשהו עדיף על כלום.

יתרה מכך, שים לב שדברי מכוונים לרווחי הון, לא למשכורות. לפיכך, אתייחס לאמור בפסקה (*) כאילו הדבר כוון לרווחי הון. אמנם כתבת בציניות, אך אני לא רואה בעיה עם הרעיון הכללי הזה של להגביל את הרווח האפשרי של כל השקעת הון בדרך הזו. אם תהיה אסימפטוטה כלשהי שמעבר לה הרווח הצפוי אחרי מס לא יהיה שווה את הסיכון, משקיעים אכן לא ישקיעו מעבר לקו זה, ובכך יפתחו את השוק למשקיעים חדשים, קטנים יותר, שעבורם אותה ההשקעה בדיוק באותו העסק בדיוק תניב רווח גדול יותר בגלל המס הקטן יותר. גם זו דרך להלחם בריכוזיות, לא?

רגע, שנגבה מס מחברות כפונקציה מהיכולת שלהן לעזוב? זה לא רציני. איך בדיוק אתה הולך לנסח את החוק הזה? איך אתה בודק מה הסבירות שהחברה תעזוב, או שההשקעה הבאה שלה תהיה בארץ או במקום אחר? אבל זה לא נגמר כאןץ תגבה יותר מס חברות והרווח אחרי מס יקטן. דיווידנדים מחלקים מהרווח אחרי מס, כלומר באותה פעילות עסקית, הרווח של הבעלים יקטן. הסיכון שלהם, לעומת זאת, בכלל לא ירד - הם עדיין יכולים לגלות שהחברה פשטה רגל והם הפסידו כל שקל שהשקיעו בה. אז אולי עדיף לשמור על הכסף ולסגור את החברה להשכרת רכב שלך. חבל על העובדים בחברה ועל העבודה שהיא מייצרת סביבה, אבל אתה משקיע בה כדי להרוויח, לא כדי לספק עבודה.

אבל אל תדאג, חברה להשכרת רכב לא יכולה להשתמש בחוק לעידוד השקעות הון. גם השופרסל לא, למרות שדווקא כאן אולי היה כדאי: בפריפריה האוכלוסיה דלילה יותר וההכנסות שלה נמוכות יותר ולכן היא קונה פחות, כך שסופר בפריפריה מכניס פחות מסופר במרכז. מצד שני, הובלת סחורה לסניף בפריפריה עולה יותר. מאחר שהרווחים של סופרמרקט הם בד"כ במספר חד-ספרתי של אחוזים, ירידה במכירות ועליה בהוצאות יכולה בקלות להביא חנות מרווח להפסד. אז יש פחות סופרים בפריפריה. כתוצאה מכך יש פחות תחרות ביניהם ולכן המחירים גבוהים יותר, דווקא במקום שבו לאוכלוסיה יש פחות כסף. שופרסל היא חברה מסחרית, המטרה שלה היא רווח - זה לא מוסד צדקה. הסופר רחוק יותר כשאתה בפריפריה והמחירים גבוהים יותר מאשר במרכז? מגיע לך על זה שאתה גר מחוץ לגוש דן. העיקר שגבינו משופרסל מס גבוה.

התחלנו עם הדמגוגיה שוב? בהודעה הקודמת שלך, שאני מניח שכתבת בעצמך ועל דעתך, אתה נותן הסבר משכנע מאוד לכך שהטבות מס צריכות להיות פונקציה של היכולת של חברה זו או אחרת לבחור לא להגיע לכאן מלכתחילה - ופתאום המקרה ההפוך לא לרוחך? כן, צריכה להיות פונקציה כזו. כל מפעל שיכול להעתיק את עצמו למדינה בה עלויות הייצור (עבודה + מס + שינוע) נמוכות יותר, צריך להנות מהטבות שישכנעו אותו להשאר כאן, ובדיוק מהסיבות שהזכרת - אבל לעומתו, כל עסק בתחום השירותים אינו יכול להעתיק את עצמו באותה הקלות. בכל מקרה האוכלוסיה המקומית נזקקת לבנקים ולחברות ביטוח ולסופרמרקטים וכולי, ואם הבעלים הנוכחיים חושב שזה למטה מכבודו להחזיק בכל אלו תמורת רווח נמוך יותר, יימצא מישהו אחר שדווקא יסכים. על הדרך, אולי חלק יגיעו למסקנה שעדיף להם להשקיע בתעשיה ולא בשירותים, וכך נראה דווקא תוספת של מקומות עבודה וחיזוק התוצר הלאומי. למיטב ידיעתי, כרגע אין הבדל חוקי בין השקעות הון כתלות בתחום ההשקעה.

אגב, האקדמאי שלך ישלם 22% מס. הטייקון שלנו ישלם 30% וגם החברה שלו תשלם מס, כי כאמור אלו שתי ישויות שונות. למעשה, גם אם הוא היה משלם רק 22%, הוא עדיין היה משלם פי כמה מאותו אקדמאי, כי ההכנסה שלו היתה גבוהה פי כמה (אם ההכנסה החודשית שלך היא 15K, אתה לא טייקון...). הטייקון יכול להוריד את מס החברות שהחברה שלו משלמת אם הוא יעבר אותה לפריפריה, אבל גם האקדמאי שלנו יכול - אם הוא יעבור לקריית שמונה, למשל, המס שהוא ישלם ירד ל- 9% בלבד.

אם האקדמאי שלנו בוחר לעבור לפריפריה (וזה עוד בתנאי שיש לו מה לעשות שם, כי הטייקון צריך להגיע לשם לפנוי ולספק לו מקום עבודה), הוא וויתר בכך על החיים במרכז, וגם על ההכנסות האפשריות במרכז, שם השכר גבוה יותר. בחלקם, הדברים נכונים גם למפעל תעשייה (אם כי בנימוקים שונים קמעה). לעומתו, טיקון מסחרי שבוחר להקים סניף בפריפריה לא מוותר על דבר. הוא לא עושה זאת במקום הסניף במרכז, הקיים ממילא - פשוט, במקום להרחיב את הסניף הזה אל מעבר לביקוש המקומי ובכך לא להרוויח כמעט דבר, הוא יפתח סניף חדש בטיזי. משתלם לכל הצדדים - והעיקר, בהבדל מאותו אקדמאי, לחברינו הטייקון זה ישתלם גם ללא הטבת מס כלשהי.

[איסתרא בלגינא]

דמגוג, מה? בוא נראה...

"רק" 2% לחודש בהשקעה בטוחה? רק בחלומות שלך. כדי למשוך 2% בחודש מההשקעה שלך, הרווח אחרי מס של החברה בה תשקיע צריך להיות 24%! זה המון. מיידוף, מכיר? הרמאי שהונה אנשים בעשרות מיליארדי דולרים? הוא פיתה את הפראיירים שהשקיעו אצלו בהבטחה לריבית שנתית של 10% ואתה מדבר על השקעה סולידית בריבית שנתית גדולה פי 2.4! זה הכל חוץ מסולידי.

למעשה, השקעות סולידיות לטווח קצר (מס' חד-ספרתי של שנים) נושאות בד"כ ריבית שנתית של 3-5%. זה לא הרבה מעל למדד, אתה יודע, למעשה מספיק גרעפס אחד לא נכון של נגיד בנק ישראל או שיעול לא מנומס של שר האוצר כדי שהאינפלציה תהיה מעל לתשואה של אותה השקעה ואז תשכח מרווח. אין דבר כזה, השקעה ברווח גבוה וסיכון נמוך. זה או סיכון נמוך ורווח נמוך או סיכון גבוה ורווח גבוה.

אם לפלוני יש 50 מיליון, הוא יכול לקנות אג"ח מדינה. זו ההשקעה השקלית הכי בטוחה שאפשר למצוא. הריבית, כאמור, מאוד נמוכה - אחרי מס, ישארו לו משהו כמו אחוז או שניים רווח שנתי ריאלי. או שהוא יכול להשקיע בחברה יציבה וסולידית ולקבל עוד רבע או חצי אחוז. או שישקיע בחברה שמצבה לא כ"כ טוב תמורת עוד איזה אחוז או שלושה. או שיילך על איזה סטארט-אפ, בלי מוצר, בלי הכנסות, עם סיכוי לא רע להפסיד את כל הכסף שלו, אבל עם ריבית עוד יותר גבוהה.

שים לב, עם הריבית הגבוהה בא הסיכון הגבוה - הסטארט אפ יכול להיכשל ואז הוא יכול לשכוח מהכסף. בא לך להפסיד 50M? מעבודה, לעומת זאת, אי אפשר להפסיד. אין מצב שבו תגלה בסוף החודש שאתה צריך לשלם למעסיק.

אז יהיו כאלו שיעדיפו את הביטחון על פני הרווח הגבוה וישקיעו את המיליונים שלהם בצורה סולידית ויהיו אלו שיעדיפו רווח גבוה על פני ביטחון וילכו על השקעות מסוכנות. אבל אם אתה לוקח מס גבוה על רווחי הון, הרווח מההשקעה שלך יורד - השקעה מסוכנת שתניב (אם החברה תצליח) 8% ריבית בשנה תיתן למשקיע רק 4% רווח (נומינלי) אם המס על רווחי הון יהיה 50%. זה בערך הרווח שאפשר לקבל היום מהאג"ח הכי סולידיים שיש! כלומר אלו שבוחרים אותם אנשים שממש מפחדים מסיכונים. נראה לך שזה מה שימשוך את מי שמוכן לקחת סיכון גבוה תמורת רווח מתאים? לדוגמה, לא מזמן נכשלה הנפקת אגרות חוב של חברת החשמל, למרות ריבית מאוד נחמדה של 6.5%. למה? המשקיעים חושבים שהסיכון שחברת החשמל לא תוכל לשלם יותר כ"כ גבוה, שגם 6.5% לא מצדיקים קניה של האג"ח. תעלה את המס על רווחי הון ליותר מהנהוג כיום (15%, למיטב זכרוני) והחברות יצטרכו להציע ריבית גבוהה יותר כדי למשוך משקיעים, כי הסיכון נשאר באותה רמה אבל התגמול קטן. כלומר אתה מעלה את העלות של גיוס הון עבור החברות. ומה קורה כשמחירים עולים? קונים פחות. אז חברות יגייסו פחות כסף, יוכלו להשקיע פחות בהקמת חברות חדשות או הרחבת חברות קיימות, תהיה פחות צמיחה, יהיו פחות מקומות עבודה, ישלמו פחות מיסים. שווה, לא?

רווח כלשהו עדיף על כלום, נכון, אבל רווח שאתה עושה כאן ומשלם עליו מס גבוה פחות טוב מרווח שעושים שם ומשלמים עליו מס נמוך. לפי התאוריה שלך, אותם 10,000 עשירים שהתנדפו בבריטניה היו אמורים להיות מוחלפים ע"י 10,000 עשירים חדשים. אלה מה, זה לא קרה! כלומר המציאות הפריכה את התאוריה שלך. אם יש לך רק אפשרות אחת להרוויח אז נכון, עדיף רווח נמוך על פני אפס רווח. אבל אם יש לך כמה דרכים, עדיף רווח גבוה על רווח נמוך. אף אחד לא ילך לעבוד בשכר מינימום אם תהיה לו הצעת עבודה דומה בשכר גבוה פי כמה, נכון? גם אף משקיע לא ישים את הכסף שלו בהשקעה שתציע לו רווח נמוך אם תהיה לו השקעה שתציע רווח גבוה יותר. או, העסקים ישארו, אבל בלי משקיעים הם לא יגיעו רחוק. אתה צריך להוסיף קו ייצור למפעל, להסב את פס הייצור הישן למוצר החדש, להשקיע בשיפור המוצר, לנסות לפרוץ לשוק חדש, להקים עסק חדש - כל הדברים האלו לוקחים כסף היום ומניבים רווחים (אולי) מחר. מישהו יצטרך להשקיע את הכסף הזה היום. מי יעשה את זה אם המשקיעים הפוטנציאליים יעדיפו להשקיע את הכסף שלהם במדינה אחרת? אז אתה מפסיד פעמיים, גם לא גבית מהם את המס וגם לא הרווחת את מקומות העבודה שהם מייצרים (ואת המיסים שהעובדים באותם מקומות ישלמו וכך הלאה).

בוא נתאר מצב קיצוני: מס של 100% על הרווח. מישהו ישקיע משהו? מה פתאום. במצב הזה, או שאתה מפסיד או שאתה לא מרוויח. ומה עם המס יהיה 99%? אם אתה לא משוכנע שהרווח יהיה ממש גבוה ושהסבירות להפסד ממש נמוכה, זה פשוט לא כדאי. רק שאין השקעות כאלו... להשאיר את הכסף מתחת לבלטות עדיף. מה עם 98%? 97%?

רווח צפוי זה באמת נחמד, רק שאתה שוכח דבר אחד: יש גם הפסד אפשרי. כשאתה משקיע 50 מיליון, יש סיכוי שתפסיד חלק או אפילו את כל הסכום. אף אחד לא מבטיח לך רווח.

אתה רוצה מס דיפרנציאלי על הון? אתה יודע איזה כאב ראש זה הולך להיות? בוא נראה: כמה אתה שווה? אני בטוח שאתה לא יודע. או, כמה כסף יש לך בעו"ש אתה יכול לברר בקלות, אבל מה עם שאר הנכסים שלך? יש לך חשבון חיסכון כלשהו? כמה הוא שווה כרגע? יש לך השקעה כלשהי בבורסה? כמה היא שווה עכשיו? הרכוש שלך, כמה הוא שווה? המחשב עליו אתה קורא את ההודעה כרגע, מה השווי שלו?

עכשיו קח את מר טייקון. הוא לא עובד ולא צריך לעבוד כיוון שהוא מתפרנס מרווחי הון. המשכורת שלו - אפס. בעו"ש אין יותר מידי כסף כי עדיף להשקיע אותו. יש לו מניות, אג"ח, מט"ח, שפצ"ח וקרפ"ח בכמויות, אבל כמה כל זה שווה? בלי לדעת, איך תדע כמה מס הוא צריך לשלם?

או אולי אתה מדבר על מס לעסקה? כלומר הרווחת 10 ש"ח בעסקה הזו, תשלם אחוז, הרווחת 10M ש"ח, תשלם 40%? בסדר, אבל מה עם מי שעושה המון עסקות קטנות שבממוצע נותנות לו רווח של 10 ש"ח כל אחת, רק שהוא עושה מיליון כאלו בשנה? הוא ישלם אחוז אחד על רווח של 10M.

בנוסף, למה אתה רוצה להבריח משקיעים גדולים? למשקיעים גדולים יש הרבה כסף. אם הם ילכו, יהיה פחות כסף להשקעה בשוק. העסקים שירצו שישקיעו בהם יצטרכו להתחרות על מאגר קטן יותר של כסף שמחפש מקום להשקיע, כלומר המחיר שיצטרכו לשלם, קרי הריבית, יהיה גבוה יותר. כבר כתבתי מה יקרה במצב הזה, לא?

אני כותב בעצמי ועל דעתי? מה פתאום. אני מקבל כסף מטייקון כדי לכתוב מה שהוא אומר לי :-) . חברות לא יכולות לעזוב בקלות, הכסף שמאחוריהן יכול בלי שום בעיה. אף אחד לא אמר שמר טייקון חייב להמשיך לשלם לי, הוא יכול ללכת לשלם לטוקבקיסטים באיטליה דווקא. אני (העסק) אשאר כאן, אבל בלי משקיעים. זה, אגב, פחות או יותר המצב כרגע, וזה אידיוטי בדיוק כפי שזה נשמע (לי, אבל לא לך). התוצאה של זה היא שאינטל מנהלת מו"מ עם הממשלה על איזה הטבות היא הולכת לקבל ובסוף הולכת לאירלנד, אבל מי שמנסה להקים חנות מחשבים בדימונה יכול לשכוח מלהתמקח עם המדינה. אותו אפשר לסחוט.

ימצא מישהו שיסכים? שוב, אתה לא מתנגד לאיזו תאוריה ערטילאית, אתה מתנגד למציאות! בפריפריה יש פחות סופרמרקטים לנפש, זו עובדה. ופיזור האוכלוסיה גבוה יותר בפריפריה, מה שהופך את הסופרים לעוד יותר רחוקים. המחירים בסופרים בפריפריה גבוהים יותר, גם זו עובדה. מה לעשות, במרכז יש ללקוחות יותר כסף ויש יותר תחרות בין הרשתות השונות. יהיו מי שיעדיפו להרוויח פחות? חבל שאף אחד לא סיפר להם את זה... אולי אתה תקים סופרמרקט בירוחם?

אין הבדל בין המס על השקעת הון כתלות בתחום ההשקעה? מה יש, לא דיברנו מספיק על החוק לעידוד השקעות הון? הוא חל על מפעלי ייצור ומפעלים תיירותיים, נותני שירותים לא נכללים בו. שופרסל יכולים להקים כמה סופרמרקטים שירצו בפריפריה, הם לא יקבלו הנחה של שקל במס חברות בזכות החוק הזה. מתפרה שמעסיקה עשרים עובדים שתוקם באותו מקום, לעומת זאת, תוכל לקבל הנחה.

הטייקון שמשקיע בפריפריה בהחלט מוותר על משהו. הרי המשאבים של הטייקון אינם בלתי מוגבלים. אם הוא משקיע את הכסף שלו כאן, הוא לא יכול להשקיע אותו שם. אם יש לו מספיק כדי להשקיע גם כאן וגם שם, אין לו מספיק כדי להשקיע במקום שלישי. אז הוא ילך בד"כ למקומות שבהם לדעתו הוא יראה את הרווח הגדול ביותר וזה, מה לעשות, לא בפריפריה. רק כשהמרכז יהיה רווי יתחילו לחשוב על השקעות מחוצה לו. כמובן שאם הרווח בפריפריה יהיה קטן לעומת הסיכון להשקעה, גם כשהמרכז יהיה רווי לחלוטין לא ירצו להשקיע בפריפריה, כי רווח קטן עדיף על כלום, אבל כלום עדיף על הפסד.

[vic07]

ברשותך, אתמקד בדבר הכי חשוב שאני מוצא בהודעה שלך. אתה אומר בעצם שמיסוי דפרנציאלי על הון הוא לא מעשי. מי אמר? את זה ניסו היכנשהו? הרי כפי שאתה טוען בעצמך, בהשקעה יש לפעמים לא מעט סיכון. אם יש לי 100,000 של חסכונות, שאני רוצה להשקיע בשביל לקבל ריבית כלשהי על הסכום הזה מעבר למה שאני אקבל מהבנק, הברירה היחידה העומדת לרשותי (מלבד לחפש חברות שנואשות למשקיעים עד כדי כך שהן יהיו מוכנות להדבר ישירות עם משקיעים זעירים כמוני) היא להשקיע בניירות הון. אותה ברירה עצמה עומדת גם בפני המשקיעים הגדולים... אלא מה, המשקיע הגדול מוכן בכיף להמר על הסכום הזה בהשקעה שאינה בטוחה. בשבילי, להמר על כל החסכונות שלי, או אף על מחציתם, זו בעיה. מצד שני, אם אני מפקיד את הכסף שלי בבנק, הבנק יעשה עם הכסף הזה בדיוק את אותו הדבר! פשוט אני, כלקוח, לא אראה דבר מהרווח של הבנק, פרט לריבית הזעומה שאני מקבל.

בסופו של יום, במצב הקיים, האזרח הקטן מורתע מלהשקיע את כספו, ואילו המשקיע הגדול מקבל עידוד לעשות כן. מה אם יפחיתו את מס רווחי ההון להשקעות עד מליון שקל (במצטבר ללקוח) לאפס? ההשקעה מצידו תהיה יותר כדאית, אבל רק עד שהחברות השונות ישימו לב לכך שהאשראי העומד לרשותן התרחב פתאום, ויציעו פחות רווח - במצב החדש הזה, זה הרי יספיק להן בשביל לגייס את ההון הדרוש... אבל מה אם במקביל המס למשקיעים הגדולים דווקא יעלה? אני מניח שניתן להגיע לנקודת איזון כלשהי, שתאפשר לשמור על מלאי האשראי הזמין במשק (או אף להגדילו), אבל להבריח חלק מהאשראי הזה לידי המשקיעים הקטנים. מי יפסיד מכך? החברות הגדולות, שיאלצו לשלם יותר מס או לוותר על השקעות. הבנקים, אם פתאום האזרחים יעדיפו להשקיע בעצמם ולא לתת לבנקים את כספם לטובת השקעה תמורת פירורים. וכמובן, אותם אזרחים שיהיו טפשים מספיק להשקיע את הכל במקום אחד, במקרה והמקום האחד הזה יניב הפסדים.

בשורה התחתונה, אני לא מוכן לקבל הסבר שעיקרו "לא ניתן לגבות מס דפרנציאלי על רווחי הון כי זה קשה לביצוע, אז בואו נגבה מס אחיד מכולם וזהו". בחיית, אתה חי במדינה בה שוקלים ברצינות להחיל מס דיפרנציאלי על נסיעה ברכב... אם היו רוצים, היו ממציאים פטנט.

לבסוף, עוד מחשבה שעלתה לי לראש. אני בטוח שתמצא סיבות להגדירה חיש-מהר כאדיוטית, אבל אזכיר אותה בכל מקרה. כשאדם משקיע בחברה דרך הבורסה, רווחיו יהיו קשורים לשווי אותה חברה ולרווחיה. אם החברה מצליחה יפה, שווי מנייתו עולה, ואם בעל השליטה בחברה רוצה למשוך דיווידנדים, כבעל מניות אותו אדם יקבל את חלקו ברווח. כל חברה מתנהלת באופן הזה, פרט לאחת: הבנק. הבנק, שרוב הונו מגיע ממשקיעים בעל-כורחם, רובם קטנים כמוני, רשאי לעשות בכסף העומד לרשותו כל דבר שימצא לנכון, כמו כל חברה אחרת, אבל את הרווחים הבנק נמנע מלחלק למשקיעיו. נכון, באותו אופן הוא נמנע גם לחלק הפסדים, אבל ברגע שהבנק מפסיד מספיק כסף בשביל לסכן את קיומו, הממשלה כבר תדאג לחלץ אותו מצרותיו, לא? זה קרה בארצות הברית, והאזרחים לא הפסידו את כספם - אבל ברגע שהבנקים חזרו להרוויח, שוב אותם רווחים נשארו בכיסי הבעלים. מדוע לא להכריח בנקים לחלק אחוז כלשהו מהרווח שלהם כדיווידנד לכלל המשקיעים, קרי לקוחות הבנק? ברור שבעלי הבנקים והמשקיעים ממש לא ישמחו לשמוע על סידור שכזה, אבל היכן הקושי המעשי כאן?

[omrij]

אם כבר אתם סוטים מהדיון החשוב על הגלידה!

פקודת מס הכנסה מתייחסת לאפשרות שבעל הון יפסיד כסף. הוא יכול לקזז אותו מרווח עתידי.

הפסדתי היום מליון ש"ח? שנה הבאה (או עוד עשור) שאני ארוויח מליון ש"ח אני לא אשלם עליהם מס.

בכלל אני חושב שצריך להפריד את הדיון על הנחות במס שמקבלים מפעלים מוטבים ומיסוי רווחי הון, אין ביניהם קשר.

[FARKASH7]

פשוט בזיון הביבי הזה, אבל מה אפשר לצפות מראש ממשלה שהשתמש בקדנציה הקודמת שלו בתקציב הזה לקניית חיתולים לילד.

יש גלידריית בוטיק לא רחוק מהבית שלי, קלקר יפה מלא בגלידה עולה 56 שקלים.

קלקר שמספיק יופי לערב גלידה ל5 נפשות.

כנראה שמשפחת נתניהו כול יומיים מפרקת קלקר גלידה קיץ חורף לא משנה הגברת רוצה גלידה.

260 אלף שקל על אוכל?

למי שהזכיר קייטרינג אני בספק לראש הממשלה יש טבח בבית אז מדובר במוצרי מזון מהסופר.

מעניין כמה הוא הוציא על וויסקי.

[איסתרא בלגינא]

מתחיל להימאס לי מהוויכוח הזה. שמת לב שאתה מתווכח עם המציאות?

ברשותך, אתמקד בדבר הכי חשוב שאני מוצא בהודעה שלך. אתה אומר בעצם שמיסוי דפרנציאלי על הון הוא לא מעשי. מי אמר? את זה ניסו היכנשהו?

מה הקשר? אם לא ניסו, אולי זה כי לכולם ברור שזה לא יעבוד? או שאולי אתה משוכנע שיש קנוניה כלל עולמית של עשירים שדואגת שהמיסוי על הון לא יהיה דיפרנציאלי?

שאלתי איך אתה חושב לממש את זה. לא ענית. אולי זה כי גם אתה לא יודע איך אפשר לממש את הרעיון הזה? זה כמו הבדיחה על האיש הניסה לרשום פטנט לחיסכון בדלק - לבנות את כל הכבישים בשיפוע יורד של 7 מעלות. איך אפשר לבנות כבישים בשיפוע יורד בלי שבכיוון ההפוך הם יהיו בשיפוע עולה? את זה הוא משאיר למי שיממש את הפטנט שלו.

הרי כפי שאתה טוען בעצמך, בהשקעה יש לפעמים לא מעט סיכון. אם יש לי 100,000 של חסכונות, שאני רוצה להשקיע בשביל לקבל ריבית כלשהי על הסכום הזה מעבר למה שאני אקבל מהבנק, הברירה היחידה העומדת לרשותי (מלבד לחפש חברות שנואשות למשקיעים עד כדי כך שהן יהיו מוכנות להדבר ישירות עם משקיעים זעירים כמוני) היא להשקיע בניירות הון.

או למצוא עסק קטן. אם אני רוצה לפתוח חנות, משקיע עם 100K יכול להיות בדיוק מה שאני צריך. אבל לא כדאי לך לעשות את זה.

אותה ברירה עצמה עומדת גם בפני המשקיעים הגדולים... אלא מה, המשקיע הגדול מוכן בכיף להמר על הסכום הזה בהשקעה שאינה בטוחה.

מאיפה לך? אתה רואה מולטי-מיליונרים שמשקיעים דווקא בחברות בסיכון גבוה? יש להם שם: פראיירים. אפשר להשקיע חלק מההון בסיכון גבוה, אבל את הרוב? כמובן, את ההשקעה בסיכון גבוה עושים כי הרווח המצופה הוא גדול. הרווח מפצה על הסיכון. וזו הנקודה שלי: אם תקטין את הרווח, הוא לא יפצה על הסיכון. הרי זו בדיוק הסיבה שהשקעות מסוכנות נושאות ריבית גבוהה - אחרת אנשים לא יסכימו לקחת את הסיכון! עוד מס הוא פחות רווח.

ושוב, אין דבר כזה "השקעה בטוחה". אם זה בטוח זו לא השקעה. בכל השקעה יש סיכון.

בשבילי, להמר על כל החסכונות שלי, או אף על מחציתם, זו בעיה. מצד שני, אם אני מפקיד את הכסף שלי בבנק, הבנק יעשה עם הכסף הזה בדיוק את אותו הדבר! פשוט אני, כלקוח, לא אראה דבר מהרווח של הבנק, פרט לריבית הזעומה שאני מקבל.

גם לעשיר יש בעיה להמר על כל הכסף שלו. אבל זו לא הנקודה.

רוצה שהבנק לא יהמר על הכסף שלך? אין בעיה. שים אותו מתחת לבלטות. אלא מה, אז אפילו ריבית זעומה לא תראה ממנו... למה הבנק נותן גרושים? כי חיסכון בבנק הוא בסיכון מאוד נמוך. סיכון נמוך - רווח נמוך. כמה מסובך להבין את זה?

אתה יודע מה ההבדל בינך ובין הבנק? חוק המספרים הגדולים. אתה משקיע מאה אלף בחנות של שמעון, הבנק משקיע מאה אלף בחנות של שמעון, במספרה של חיים, בפיצריה של משה, בחברת ההובלות של איציק, בנגריה של מוטי ובמכולת של מיקי. אם החנות של שמעון תיכשל, אתה תפסיד את כל החסכונות שלך, הבנק יפסיד את ההלוואה שנתן לשמעון, אבל הריבית על ההלוואות שנתן לחיים, משה, איציק והשאר תפצה אותו על זה. זו בין השאר הסיבה שהריבית שהבנק לוקח ממך גבוהה יותר מהריבית שהוא נותן לך: ההלוואה שהבנק נותן לך מסוכנת יותר מההלוואה שאתה נותן לבנק.

זה אותו העיקרון של חברת ביטוח: אתה משלם כל שנה לחברת הביטוח ואם קורה משהו רע, נאמר גונבים לך את הרכב, היא מפצה אותך. רגע, איך זה עובד? אם שילמת לחברת הביטוח יותר מכפי שהיא תיתן לך בסוף, מי צריך ביטוח? יכולת פשוט לחסוך את הכסף. אם היא תיתן לך יותר ממה ששילמת לה, למה לה לעשות את זה? הרי היא מפסידה עליך כסף. התשובה היא סטטיסטיקה: כל אחד מהלקוחות משלם הרבה פחות מהפיצוי שהוא יכול לקבל במקרה אסון, אבל מאחר שרק לחלק קטן קורה אותו אסון, החברה יכולה לקחת את הכסף שכולם שילמו, להעביר את חלקו לאלו שקרה להם משהו רע ועדיין לצאת ברווח. אם בממוצע משהו רע יקרה ל- 2% בכל שנה, צריך לגבות מכולם לפחות 2% מגובה הפיצוי בכל שנה ואז הסכום שאתה גובה מכולם יספיק לפיצוי אותם שניים וגם לרווח. האדם הבודד לא יכול לעשות את זה: אם יקרה לו משהו רע, זה יקרה ל- 100% ממנו, כלומר הוא צריך לשים בצד 100% מהפיצוי שהוא יצפה לקבל. סטטיסטיקה עובדת רק במספרים גדולים.

בסופו של יום, במצב הקיים, האזרח הקטן מורתע מלהשקיע את כספו, ואילו המשקיע הגדול מקבל עידוד לעשות כן. מה אם יפחיתו את מס רווחי ההון להשקעות עד מליון שקל (במצטבר ללקוח) לאפס? ההשקעה מצידו תהיה יותר כדאית, אבל רק עד שהחברות השונות ישימו לב לכך שהאשראי העומד לרשותן התרחב פתאום, ויציעו פחות רווח - במצב החדש הזה, זה הרי יספיק להן בשביל לגייס את ההון הדרוש... אבל מה אם במקביל המס למשקיעים הגדולים דווקא יעלה? אני מניח שניתן להגיע לנקודת איזון כלשהי, שתאפשר לשמור על מלאי האשראי הזמין במשק (או אף להגדילו), אבל להבריח חלק מהאשראי הזה לידי המשקיעים הקטנים.

נראה לך?

עם מס רווחי הון של 15% אתה לא מוכן לסכן את כל החסכונות שלך בהשקעה לא בטוחה, אבל אם יורידו את המס לאפס, תהיה מוכן לסכן אותם? למה? הרי הסיכון נשאר בדיוק אותו הסיכון.

המצב כיום הוא שגם המאה אלף שלך ושל הרבה משקיעים קטנים וגם המיליארדים של העשירים זמינים בשוק - הרי הכסף שלך בבנק, נכון? אם תוריד את המס על המשקיעים הקטנים, הכסף שלהם ימשיך להיות זמין להשקעה, אבל המדינה תקבל פחות ממנו. הכסף של העשירים יעבור למדינות שבהן המס נמוך יותר וגם ממנו המדינה תקבל פחות. כלומר המדינה תפסיד משני הכיוונים. הכסף שלך ימשיך להיות זמין להשקעות אבל לפחות חלק מהכסף של העשירים לא יהיה זמין כיוון שיושקע במקומות זולים יותר ולכן גם העסקים שזקוקים השקעות יפסידו - פחות כסף זמין משמעו יותר תחרות על הכסף שנשאר כלומר ריבית יותר גבוהה. אתה תרוויח כיוון שיתנו לך ריבית גבוהה יותר עבור אותו סיכון, אבל מצד שני יהיו פחות עסקים שיציעו פחות מקומות עבודה, אז אולי לא יהיו לך מאה אלף להשקיע... ומאחר שלמדינה יהיה פחות כסף, תקבל ממה שירותים גרועים יותר או שיגבו ממך יותר מיסים כדי לפצות על הירידה בגביית המס על רווחי הון. אז בסופו של דבר סביר שגם אתה תצא מופסד.

וזה דיין בלי לדבר על המימוש של התוכנית שלך. איך אתה יודע שהשקיעו פחות ממיליון? אולי אני השקעתי את המיליארד שלי בהרבה חתיכות קטנות? אולי העברתי חלק להורים/אחים/דודים/שכנים באופן פיקטיבי שישקיעו אותו בשבילי? אולי החלטתי שעם מס גבוה, לא שווה לי לקחת את הסיכון וויתרתי על ההשקעה לגמרי (או העברתי אותה למדינה אחרת, אותו הדבר מבחינתנו) ואז המס שאתה יכול לגבות ממני הוא אפס? ואיך יודעים שאתה השקעת פחות ממיליון? האם יש חובת דיווח כללית בארץ על הכנסות? אל תחפש, אין דבר כזה בארץ. למה? כי זה כאב ראש ביורוקרטי. לא שווה את ההוצאה על זה.

מי יפסיד מכך? החברות הגדולות, שיאלצו לשלם יותר מס או לוותר על השקעות. הבנקים, אם פתאום האזרחים יעדיפו להשקיע בעצמם ולא לתת לבנקים את כספם לטובת השקעה תמורת פירורים. וכמובן, אותם אזרחים שיהיו טפשים מספיק להשקיע את הכל במקום אחד, במקרה והמקום האחד הזה יניב הפסדים.

החברות הגדולות והבנקים ישקיעו בחו"ל... המשקיעים הקטנים יכולים גם היום להשקיע ישירות בבורסה או בעקיפין דרך כל מיני קרנות. מי ששם את הכסף שלו בתוכנית חיסכון סולידית בבנק עושה את זה כי הוא מעדיף סיכון נמוך על פני רווח גבוה. אז אולי אם הרווח הפוטנציאלי מההשקעה יהיה גבוה יותר (כתוצאה מהורדת המס) הוא יהיה נכון יותר להשקיע באופן מסוכן יותר, אבל זה נכון גם למשקיעים גדולים... כאמור, ממילא הכסף של המשקיעים הקטנים משמש כבר היום להשקעות.

אתה לא צריך להיות טיפש ולהשקיע את הכל במקום אחד כדי להפסיד את המכנסיים. קנית מניות של X, אג"ח של Y וגם מטבע זר של Z והמט"ח שלך איבד חלק נכבד מערכו, חברה Y מכרה הרבה בשוק Z ועכשיו, בגלל הירידה החדה במכירות ואיתן ברווחים שווי האג"ח שלה צנח, X לא הושפעה מהבעיות ב- Z אבל בעלי השליטה ב- Y החזיקו בלא מעט מניות X ועכשיו הם מוכרים אותן כדי שלחברה שלהם יהיו מספיק מזומנים כדי לשרוד את התקופה הקשה ולכן גם שווי מניית X יורד. הפסדת בכל החזיתות. קורה. אתה לא מספיק גדול כדי לתת לסטטיסטיקה לשחק לטובתך. הבנק, לעומת זאת, כן מספיק גדול. גם כשאתה שומע שהבנק הפסיד 50 מיליון בהשקעה מסויימת ושמחק 100 מיליון על הלוואה שלעולם לא תוחזר, אתה עדיין תקבל את הכסף שהכנסת לתוכנית החיסכון בבנק.

בשורה התחתונה, אני לא מוכן לקבל הסבר שעיקרו "לא ניתן לגבות מס דפרנציאלי על רווחי הון כי זה קשה לביצוע, אז בואו נגבה מס אחיד מכולם וזהו". בחיית, אתה חי במדינה בה שוקלים ברצינות להחיל מס דיפרנציאלי על נסיעה ברכב... אם היו רוצים, היו ממציאים פטנט.

מה? כלומר כשאתה הולך לתדלק, ידרשו ממך להראות הצהרת הון כדי לדעת כמה לגבות ממך לליטר? אתה בטוח שלא המצאת את זה? ברור לך שאם יעשו משהו אידיוטי כזה, מהר מאוד אנשים שהכנסתם נמוכה יחכו לעשירים ליד תחנות הדלק ויציעו להם לתדלק עבור העשירים ולהתחלק בחיסכון, נכון?

אבל התגובה שלך היא בדיוק מה שכתבתי עליו קודם: אתה לא יודע איך אפשר לעשות את זה אבל בטוח שזה אפשרי. יש גאונים שימצאו דרך שתגרום לזה לעבוד. לא מוצאים? שקרנים, יש דרך וזו קנוניה כלל עולמית! בחייך. אפשר לעשות את זה, זה יעלה הרבה כסף, יקטין את הכנסות המדינה ממס ויפדע בעסקים. כלומר נפסיד מכל הכיוונים. אבל לפחות אתה תהיה מרוצה.

לבסוף, עוד מחשבה שעלתה לי לראש. אני בטוח שתמצא סיבות להגדירה חיש-מהר כאדיוטית, אבל אזכיר אותה בכל מקרה. כשאדם משקיע בחברה דרך הבורסה, רווחיו יהיו קשורים לשווי אותה חברה ולרווחיה. אם החברה מצליחה יפה, שווי מנייתו עולה, ואם בעל השליטה בחברה רוצה למשוך דיווידנדים, כבעל מניות אותו אדם יקבל את חלקו ברווח. כל חברה מתנהלת באופן הזה, פרט לאחת: הבנק. הבנק, שרוב הונו מגיע ממשקיעים בעל-כורחם, רובם קטנים כמוני, רשאי לעשות בכסף העומד לרשותו כל דבר שימצא לנכון, כמו כל חברה אחרת, אבל את הרווחים הבנק נמנע מלחלק למשקיעיו. נכון, באותו אופן הוא נמנע גם לחלק הפסדים, אבל ברגע שהבנק מפסיד מספיק כסף בשביל לסכן את קיומו, הממשלה כבר תדאג לחלץ אותו מצרותיו, לא? זה קרה בארצות הברית, והאזרחים לא הפסידו את כספם - אבל ברגע שהבנקים חזרו להרוויח, שוב אותם רווחים נשארו בכיסי הבעלים. מדוע לא להכריח בנקים לחלק אחוז כלשהו מהרווח שלהם כדיווידנד לכלל המשקיעים, קרי לקוחות הבנק? ברור שבעלי הבנקים והמשקיעים ממש לא ישמחו לשמוע על סידור שכזה, אבל היכן הקושי המעשי כאן?

צודק, המחשבה הזו אידיוטית.

הבנק מתנהל באותה צורה. כשהבנק מצליח, ערך המניות שלו עולה. מותר לך לרכוש מניות של בנקים, אתה יודע. אם הבעלים רוצה לראות כסף מההשקעה שלו בלי למכור מניות ולהקטין את השליטה שלו בבנק, הוא יכול לדאוג לחלוקת דיווידנדים שיגיעו לכל בעלי המניות, גם אליך. מה ההבדל בין זה לבין רכישת מניות של כל חברה אחרת?

אבל מה שאתה רוצה זה שהבנק ישתף אותך ברווים שלו בלי שתקנה מניות. למה-מי-מת? אולי גם תדרוש לקבל חלק מהרווח של כל עסק אחר? כי אם הבנק צריך לתת לך חלק מהרווים שלו למרות שלא קנית מניות שלו, אולי גם המפעל לייצור ברווזי גומי צריך לשתף אותך ברווחים שלו? הרי גם את המניות שלו לא קנית.

אין דבר כזה "משקיעים בעל כורחם". לא רוצה שהבנק ישקיע את הכסף שלך? אל תשאיר אותו בבנק! הרי בשביל זה אלוהים המציא את הבלטות. כמובן שאז מובטח שהכסךף שלך יאבד מערכו כל הזמן (אינפלציה), אבל לפחות הבנק לא ישקיע את הכסף שלך! אבל את הרווחים שהבנק עושה הוא בהחלט חולק עם האנשים ששמו את הכסף שלהם בבנק. מאיפה אתה חושב שמגיעה הריבית על החסכונות בבנק? שוב, הוא לא גבוהה כי הסיכון מאוד נמוך. אבל אתה לא חייב ללכת על תוכניות חיסכון, אתה יכול ללכת על השקעות מסוכנות יותר, דרך הבנק או בלי קשר אליו. היתרון של חיסכון בבנק הוא שאתה מקבל את היתרון הסטטיסטי של הגודל בלי להיות גדול בעצמך.

למה הממשלות מחלצות בנקים (גם בארץ, ראה המעילה בבנק למסחר או מפולת מניות הבנקים)? ראשית, כי אם בנק נופל, הרבה אזרחים מאבדים הרבה כסף. כשהרבה אזרחים נדפקים, יש הרבה אזרחים עצבניים, והרבה ארזחים עצבניים זה לא טוב בשום שיטת ממשל. שנית, כשבנקים קורסים, אזרחים חוששים לשים בבנק את הכסף שלהם. בלי כסף בבנק, לבנק אין מה להשקיע. אם הבנק לא משקיע, אין במשק אשראי והמצב שהיה רע הופך לעוד יותר רע.

אבל שים לב למה שאתה אומר: כשהבנק מפסיד, אתה לא מפסיד - במקרה הכי גרוע, המדינה דואגת לך (ואם ההפסדים כ"כ גדולים שהמדינה לא יכולה לעמוד בהם, אז ממילא המדינה תפשוט רגל והמטבע שלה לא יהיה שווה כלום, אז זה כבר לא משנה). למה אתה מצפה שכשהבנק ירוויח, אתה תרוויח? כשאתה קוה מניות והחברה מפסידה, אתה לא מפסיד?

אם כבר אתם סוטים מהדיון החשוב על הגלידה!

איזה ויכוח על גלידה? פעם שלישית (זו גלידה): אין הוצאה שנתית של 10,000 ש"ח לגלידה! זו הרשאה להתחייבות של עד 10,000 ש"ח. אבל מה אכפת לאנשים, הם מבחינתם חושבים שבית ראה"מ קונה גלידות בשנה בשווי של 10,000 ש"ח (כל יום גלידה בדיוק באותו טעם?). ההוצאה על תחזוקת בית (או בתי, כי בשלהי הממשלה הקודמת החליטו שגם הבית הפרטי של ראה"מ זכאי לתקצוב זהה כמו המעון הרשמי) ראה"מ היא סיור אחר, זו הוצאה בפועל ולא הרשאה להתחייבות וכאן ביבי באמת מוציא יותר מקודמיו (למרות שכבר מזמן לא היה לנו ראה"מ שהוצאות האחזקה של ביתו היו מתחת למיליון) אבל ,היי, גם זו סטיה מנושא הגלידה .

פקודת מס הכנסה מתייחסת לאפשרות שבעל הון יפסיד כסף. הוא יכול לקזז אותו מרווח עתידי.

הפסדתי היום מליון ש"ח? שנה הבאה (או עוד עשור) שאני ארוויח מליון ש"ח אני לא אשלם עליהם מס.

אלא אם לא תרוויח מיליון כדי לקזז אותם במיליון שהפסדת... הרי אם תפסיד שני מיליון ואז תרוויח מיליון, לא תוכל לקזז מהם את שני המיליון שהפסדת קודם, כלומר המדינה לא תיתן לך 150,000 במזומן. וגם הקיזוז בסה"כ יכול להוריד את חבות המס שלך לאפס, כך שבכל מקרה המדינה לא יכולה להפסיד, במקרה הכי גרוע היא רק לא תרוויח. המשקיע עדיין יכול להפסיד.

[omrij]

מכיוון שראש הממשלה מתנער מהחוק בישראל (חופש המידע) ומסרב לחשוף כמה הוא באמת הוציא על גלידה

לא נותר לנו אלא להניח שהוא אכן הוציא 10,000 ש"ח על גלידה

אבל הבנתי, אתם לא רוצים לדבר על גלידה

אז אפשר להפווך את זה לת'רד ניגוח כללי בביבי

מה דעתכם על הדיווחים כאילו ביבי מוכן לזנוח את כל עקרונותיו (הכלכלים והמדיניים) עבור כסא ראש הממשלה?

אני מתכוון כמובן לדיווחים (הם כמובן לא מאושרים אבל גם לא מופרכים) על כך שהוא מציע לשלי יחימוביץ' את תיק האוצר

ולציפי לבני את תפקיד האחראית במו"מ מול הפלסטינים.

האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים?

[Henry55]

לא סתם אומרים שביבי הוא אחד האנשים החכמים בעולם (למרות שאני בספק , אבל שיהיה...).

הוא לא זונח כלום , אלא הוא רוצה להרוס אותם , כי הוא יודע טוב מאד שתיק האוצר לא שווה כלום ואי אפשר באמת לשנות שם משהו והמו"מ עם הפלסטינים לא יגיע לשום מקום , ועובדה שאולמרט היה מוכן לחזור לגבולות 67 והם לא הסכימו , הם רוצים את כל המדינה. אז גם ציפי לבני וגם שלי יחימוביץ יהיו בתפקיד שבו הן לא יכולות לעשות שום דבר משמעותי , אבל ביבי יקדם את האינטרסים שלו ואת מה שהוא רואה לנכון , זה בנאדם חכם שמבין בפוליטיקה. (מניפולטיביות זאת תכונה חשובה לפוליטיקאי טוב)