כדי להפוך סיפור ארוך לקצר...אני עושה פרויקט ואני צריך להשתמש בשיטת אפנון PDM ז"א pulse density modulation. מי שמכיר אותה יכול אולי לתת לי קצת רקע על שיטת אפנון זו? בויקיפדיה מוסבר אך לא בצורה ברורה. אם אפשר הסבר על תהליך הכימוי שבה, הקידוד וכן הפענוח בצד השני. צריך גם סכמת בלוקים כללית. תחילה אני הולך לסמלץ אותה במטלב..אז גם קוד מתמטי יכול לעזור.

אם מישו מכיר קובץ עם הסבר איכותי..אשמח ללינק כי לא מצאתי כזה.

תודה לעוזרים.

ניסית עם simulink?

היי תודה על התגובה.

סביר להניח שיש איזה שהוא בלוק ייעודי לכך ב- SIMULINK. אבל העניין הוא שאני צריך ליצור זאת בעצמי ויותר חשוב מיכך להבין איך זה עובד מבפנים.

לכל בלוק ב-simulink יש תיעוד מפורט, כולל מתמטי.

תתחיל מזה.

אם אתה בונה על ויקיפדיה כדי ללמוד הנדסה/תקשורת צר לי לבשר לך אבל מצבך קשה.

יש ל-PDM כל מיני וריאציות ודקויות ולא חושב שמישהו יוכל להסביר לך את זה על גבי הפורום.

קנה/תוריד את אחד מספרי הלימוד האוניברסיטאים על תקשורת ותלמד משם.

אתה יכול להיעזר בחומר כתוב מקורסים אוניברסיטאים בנושא (גוגל) או במאמרי מבוא מ-google scholar למשל.

http://www.icepower.bang-olufsen.com/files/ph.d.thesis/Chapter_2.pdf

לכל בלוק ב-simulink יש תיעוד מפורט, כולל מתמטי.

תתחיל מזה.

אם אתה בונה על ויקיפדיה כדי ללמוד הנדסה/תקשורת צר לי לבשר לך אבל מצבך קשה.

יש ל-PDM כל מיני וריאציות ודקויות ולא חושב שמישהו יוכל להסביר לך את זה על גבי הפורום.

קנה/תוריד את אחד מספרי הלימוד האוניברסיטאים על תקשורת ותלמד משם.

אתה יכול להיעזר בחומר כתוב מקורסים אוניברסיטאים בנושא (גוגל) או במאמרי מבוא מ-google scholar למשל.

טרם מצאתי בלוק סימולינק מוכן ל- PDM.

אני ממש לא בונה על ויקיפדיה ללימוד..פשוט כל פרויקט שאתה מפתח (לא יודע אם יצא לך) תמיד תיתקל במשו חדש שלא הכרת ותחפש עליו מידע מאנשים או ספרות כל שהיא. לבנתיים מצבי לא כזה קשה בחומרה תיאוריה היא מצוינת, אבל שאתה מדבר ברמת "הברזלים", תמיד עדיף לשאול מישו עם ניסיון מה בדיוק צריך למימוש בעולם האמיתי.

לא כל כך הבנתי על איזה דקויות וורציות אתה מדבר לגבי PDM...זה שיטה סגורה למיטב ידיעתי, רק יש להבין מה הפעולות שבה..

אגב תודה על הלינק, אבל הוא די רוחבי ולא צולל לעומק על כל שיטה.

אז לבנתיים:

הבנתי ש- PDM פשוט מבצע תחילה אפנון PCM סטנדרטי נניח עם 8 ביט (256 רמות) ואותו מעביר דרך מגבל קשיח שנע בין שני רמות סה"כ. ז"א משהוא בסגנון של DAC עם ביט אחד בלבד (אליו נכנס ה- PCM). לגבי המקלט עדיין לא ברור לי איך הפענוח.

למימוש המשדר צריך בעצם אפנן PCM רגיל (מסנן חוג-->דוגם/שומר-->מכמת-->מקודד-->משדר ושעון סינכרון לעסק) ולמגבל הקשיח אוכל להשתמש במשווה בחוג פתוח שנע בין שני רמות (VCC+ , -VCC). מה דעתכם? ומה לגבי המקלט והפענוח?

אם אתה רוצה חומר אקדמאי על זה (מצגות) ואולי סיכומים נלווים

פנה אלי בהודעה פרטית

בכללי : רוחב וגובה פולסים קבוע. פולסים יותר צפופים (או פחות צפופים אם אתה רוצה לעשות את זה הפוך.... וזה גם כן יעבוד) כדיי לתאר מתח גבוה יותר

כמובן אנחנו יוצאים מאותה הנחה שקריטית לכל שיטות האפנון - התדר של הפולסים שלנו חייב להיות הרבה יותר גבוה מהתדר של האות שאותו אנחנו מקודדים

דוגמה למעגל שמקודד ב PDM :

את האות המקודד נטעין לתוך קבל (דרך נגד להגבלת מהירות הטעינה). מהקבל ניקח יציאה למשווה, שישווה את המתח ל vref כלשהוא נמוך מאוד. בכל פעם שמבמשווה יש 1 יישלח פולס ברוחב קבוע (ממעגל ליצירת פולס) ביציאה, ומוספט יקצר את הקבל כדיי לפרוק אותו

איך זה יעבוד ? הזרם של הטעינה של הקבלח תלוי ליניארית (דרך הנגד) במתח הכניסה, ואיתו גם הזמן שלוקח לו להיטען כדיי להגיע למתח ה vref. ככל שהמתח גבוה יותר כל טעינה תהיה מהירה יותר והפולסים ישוחררו בצפיפותגבוהה יותר

דוגמה למעגל שקולט PDM :

קבל נטען דרך נגד ודיודה ממתח הכניסה, ונפרק באיטיות דרך נגד יותר גדול. על הקבל יש בערך את המתח שרוצים...

איך זה עובד ? המתח של הקבל עולה כשיש פולס, אבל לא מגיעלמקסימוםאלא מספיק לעלות קצת. ככל שהפולסים קרובים יותר אחד לשני הקבל יספיק להיפרק פחות (דרך נגד גדול יותר, באיטיות) ביניהם והמתח שיש עליו יעלה יותר ויותר אם כל פולס - מתח גבוה יותר. אם הפולסים מגיעים לעיתים רחוקות הקבל יספיק להיפרק יותר ביניהם ויגיע רק למתח שפולס 1 יכול לתת

kkffiirr כל הכבוד על הרצון לעזור, מחכה לחומר כבר.

היי 11010010110 חיכיתי לך כבר שתגיב פה 8) תודה על ההסבר העינייני והמעשי...בדיוק מה שציפיתי לקבל.

רק להיות בטוח שהבנתי את המקלט, אני בעצם קורא את מתח הקבל כסיגנל המוצא?

דבר נוסף שאני תוהה לגביו עכשיו..הוא שהשיטה הזו לא ממש טובה במקרה של שינויי מתח גבוהים (למשל אדם שפתאום צועק למיקרופון), יותר עובד טוב עם שינויים רציפים "וחלקים". לכן להבנתי צריך לתכנן קבוע טאו קטן ככול שניתן הן במקלט והן במשדר כדי לקבל עקיבה טובה נכון? שבוע הבא כמה ניסויים במעבדה יחדדו הרבה דברים..

בגדול אתה קורא את מתח הקבל כמוצא. עכשו זה לא מעגלים שראיתי איפה שהוא, סתם כתבתי את זה על המקום אז לא יודע אם הם יעבדו וכו. תנסה בסימולציה אם אתה רוצה לבדוק אותם ולשחק אם זה

כדיי לפתור את הבעיה הזאת התדר של הפולסים חייב להיות הרבה יותר גבוה מהתדר של המידע. דרך אגב צעקות זה לא דוגמה טובה כי התדר הוא משהוא רגיל בתחום 20-20KHz, רק הווליום גבוה. הבעיות יהיו ברעש בתדר גבוה שבו יש הרבה קפיצות - אז פשוט צריך שה PPM יהיה בתדר יותר גבוה כך שכל "גבעה" בגל של המידע תהיה מכוסה על ידיי הרבה פולסים בגל המקודד

בגדול אתה קורא את מתח הקבל כמוצא. עכשו זה לא מעגלים שראיתי איפה שהוא, סתם כתבתי את זה על המקום אז לא יודע אם הם יעבדו וכו. תנסה בסימולציה אם אתה רוצה לבדוק אותם ולשחק אם זה

כדיי לפתור את הבעיה הזאת התדר של הפולסים חייב להיות הרבה יותר גבוה מהתדר של המידע. דרך אגב צעקות זה לא דוגמה טובה כי התדר הוא משהוא רגיל בתחום 20-20KHz, רק הווליום גבוה. הבעיות יהיו ברעש בתדר גבוה שבו יש הרבה קפיצות - אז פשוט צריך שה PPM יהיה בתדר יותר גבוה כך שכל "גבעה" בגל של המידע תהיה מכוסה על ידיי הרבה פולסים בגל המקודד

אני ינסה דברים שבוע הבא במעבדה ולבנתיים מסמלץ דברים.

לגבי הצעקה, אני חושב שאתה מתבלבל...הכימוי בתחילה הוא לרמות מתח ועל על ספקטרום התדרים....זה דומה לאפנון דלתא שלו קשה לעקוב אחרי פיקים פתאומיים של אות המידע. בגלל שזה פועל בצורה מצטברת (צפיפות פולסים) ולא קוד פר פולס. לכן יהיה בעייה לעקוב אחרי שינויי רמה חדים מידי בלי קשר לתדרם. גם לזה חשבתי על פתרון בצורת דחיסה של האות בין נניח +/- 2 וולט ואז פריסה שלו באלגוריתם A-LAW נניח.

לפני כל התהליך אני מעביר את האות (לפני הכימוי) ב- BPF שיקטין רעש מתדרים מיותרים (גבוהים בעיקר).

צעקה היא גלי קול, ומה שמעניין אותנו זה עד 20 KHz. תשים קבל קטן שיעשה את הפולסים במאות KHz ולא תהיה בעיה - עדיין כל עליה וירידה בקול תהיה מכוסה על ידיי הרבה פולסים

אוקי אבדוק ויעדכן.

אוקי עדכון כמו שהבטחתי ושכחתי...

בסוף אחרי בחינות מעשיות, מסתבר שזו שיטת אפנון סופר קלה וזולה למימוש! מצד שני לא הכי איכותית ודי איטית. למימוש פשוט צריך:

במשדר: אינטגרטור (בעזרת מגבר שרת) בכניסה-->משווה בחוג פתוח-->דלגלג DFF אה ומתנד לדלגלג וזהוא בעיקרון..אולי מסנן חוג בסוף שלא מוסיף הרבה.

במקלט: פה זה ממש מפתיע אבל כל מה שצריך זה אך ורק מסנן מעביר נמוכים (LPF) כמובן מסדר גבוה כדי שיצא טוב (השתמשתי בסלילים וקבלים בלבד). פשוט יוצא שאם עושים סינון לנמוך על פני אות ספרתי בעל צפיפות משתנה...מקבלים את ממוצע האמפליטודות לאורך ציר הזמן וזה בתורו נותן בדיוק טוב אות דיבור לצורך העניין.

גם במטלב הסתדרתי בעיקר עזר לי לתכנן את המסנן LPF. הכי מצחיק שבתהליך גם יצרתי בדרך אפנן סיגמא דלתא.