לא יודע אם זה עוזר אבל אני פעם פשוט חיברתי אוזניות ישירות לארדואינו.

אולי יש טעם להוסיף נגד שיגביל את הזרם וימנע נזק למיקרובקר שלך.

לא יודע אם זה עוזר אבל אני פעם פשוט חיברתי אוזניות ישירות לארדואינו.

אולי יש טעם להוסיף נגד שיגביל את הזרם וימנע נזק למיקרובקר שלך.

אתה יודע שאם הולכים ל-youtube ורושמים

arduino pc speaker

בכל התוצאות, אנשים חיברו רמקולים ישירות למיקרו-בקר..

לא רק שבלי דיודה, אלא גם בלי נגד אפילו, ברוב המקרים..

והאמת, אם לא היו אומרים לי שצריך דיודה ושאר הדברים, גם הייתי מחבר כך(כלומר בלי כלום),

כי זה כולה רמקול, אתה לא חושב שתצטרך משהו בנוסף אליו..

לגבי מה שכתבת,

אוקיי, אין ספק שאשים נגד כדי להגביל את הזרם,

אבל אם מישהו יכוללרשום לגבי מה שאר הדברים שצריך בנוסף לנגד..

(דיודה כדי למנוע זרם חוזר? בגלל שהרמקול הוא השראתי?) או משהו כזה..

בכל הנוגע לאודיו אני די חלש, אבל כמובן שתלוי ברמקול (גודל/עכבה).

אני לא הייתי מחבר רמקול ישירות לבקר, למרות שרואים הרבה אנשים שעושים זאת עם ה ארדואינו באינטרנט. אני מניח שאתה דוחף את הרמקול עם גלעד מרובע בלי סינון. אני הייתי מחברת אותו דרך טרנזיסטור ובנוסף הייתי מחבר קבל בטור אליו (לחסום dc).

אין לי אפשרות לצייר שרטוט כרגע, תנסה להריץ חיפוש עלmcu speaker drive או משהו בסגנון.

אני לא הייתי מחבר רמקול ישירות לבקר, למרות שרואים הרבה אנשים שעושים זאת עם ה ארדואינו באינטרנט. אני מניח שאתה דוחף את הרמקול עם גלעד מרובע בלי סינון.

כן.. המטרה היא לשלוח גל מרובע - PWM.

אני הייתי מחבר אותו דרך טרנזיסטור ובנוסף הייתי מחבר קבל בטור אליו (לחסום dc).

למה משמש כאן הטרנזיסטור?

תנסה להריץ חיפוש על mcu speaker drive או משהו בסגנון.

אני בדיוק מחפש בגוגל, עם:

arduino speaker circuit

התוצאות מצחיקות קצת.

אפילו תוצאות רשמיות מהאתר של ארדואינו, נראות כך:

http://arduino.cc/en/Tutorial/tone

הם השתמש רק בנגד..

לרמקול אלקטרומגנטי, ועוד בגודל רגיל, לא קטן.

מצאתי תראד מעניין על הנושא כאן: http://www.avrfreaks.net/index.php?name=PNphpBB2&file=viewtopic&t=84711

רמקוחל מגנטי הוא סליל ולכן רצוי לחבר במקביל אליו קבל לספוג את הקפיצות שלו אם נותנים לו גל מרובע

תחפש speaker snubber network

מצאתי תראד מעניין על הנושא כאן: http://www.avrfreaks.net/index.php?name=PNphpBB2&file=viewtopic&t=84711

הי

קראתי את התרד,

אולי אני צריך לציין ש-כל המטרה שלי מה-Speaker היא להוציא טונים פשוטים, חיווי להצלחה/אי-הצלחה של פעולות.

לכן אני לא חושב שאני אצטרך הגברה וכל זה, ואין לי בעיה שעוצמת הקול תהיה יחסית חלשה..

(אבל עדיין שתהיה נשמעת..)

אני שואף למעגל כמה שיותר פשוט.

מה שאני דואג לו זה לא עוצמת הקול, אלא רק שלא יהרס המיקרו-בקר.

(או המחשב אם המיקרו בקר מחובר למחשב)

רמקול מגנטי הוא סליל ולכן רצוי לחבר במקביל אליו קבל לספוג את הקפיצות שלו אם נותנים לו גל מרובע

הממ..

יש מקומות שאומרים לשים קבל,

ויש מקומות שאומרים לשים דיודה..

האם יש הבדל בין שתי האפשרויות?

גם במחשב יש רמקול פנימי שמיועד רק להוציא צליל קבוע מסויים (הצפצוף בהדלקה / כשיש בעיה אם הזיכרון). במקור הרמקול הזה היה מחובר ישירות ליציאה של גנרטור של גל מרובע - 1 KHZ

ועדיין משחקי מחשבי ישנים היו מצליחים להוציא צלילים שונים ולפעמים אפילו מוסיקה של 8 ביט מהרמקול הזה

איך ?

הם הסתמכו על זה שהגנרטור עובד רק כשנותנים לו 1 כלומר מרגע שנותנים לו 1 זה ההתחלה של הגל. אם למשל אנחנו רוצים צליל של 5 KHZ, אנחנו נייצר בתוכנה 5 KHZ וניתן את זה לכניסה של הרמקול. בכל פעם שאנחנו נותנים 1 הרמקול יקבל 1, ובכל פעם שאנחנו נין 0 אנחנו נכבה אותו לפניי שהגנרטור של ה 1 KHZ יתן 0 ולכן הגנרטור לא משפיע ואנחנו יכטולים לתת לרמקול בתוכנה כל מה שבא לנו

דיודה מעבירה זרם בכיוון 1 ולכן היא מתאימה רק למקרים שאנחנו רוצים לתת pulsed dc . אם אנחנו ניתן מתח AC היא תקצר חצי מהגל (במקום שהוא יגיע לרמקול). לכן אם רוצים לשים דיודה - אז רק אם הגל הוא תמיד בכיוון 1 (כלומר אין בו מתח שלילי)

יש בעיה אחרת כשרוצים לתת pulsed dc לרמקול :

אם נניח שהמתח שלנו הוא גל מרובע של 0 ו 5V, אז ניתן לראות אותו כסכום של גל מרובע -2.5 ו +2.5ה ומתח DC של 2.5V. הגל של ה +/-2.5V יתן צליל, ה DC 2.5 לא יתן כלום חוץ מלהעביר זרם נוסף ברמקול וביציאה של הבקר ולחמם אותם

לכן אנחנו רוצים למנוע מצב שהרמקול יקבל את חלק ה DC. בשביל זה שמים קבל בטור לרמקול. בכמה מחזורים הראשונים הקבל נטען ל 2.5V, ולכן אם לפניי הקבל יש גל ריבועי של 0-5V אז אחריי הקבל זה אותו דבר פחות 2.5 (המתח שעל הקבל) כלומר +/-2.5V - מה שרצינו

אם רוצים להשתמש עדין בדיודה, צריך לחבר אותה במקום שבו עדיין יש לנו pulsed dc - כלומר בין הבקר והקבל

עכשו יש בעיה נוספת אם הדיוה שיכלה להיות אם יש לנו תדר גבוה ו/או הדיודה איטית מידי : לדיודה יש זמן ניתוק. אם אנחנו נותנים לדיודה זרם בכיוון שבו היא מוליכה, ואז מחליפים ממש מהר לכיוון השני, היא תעביר קצת זרם (בכיוון ההפוך) כי לוקח לה זמן "להתנתק" ולהפסיק להוליך בכיוון הלא נכון. בדרך כלל זה לא תהיה בעיה, אבל צריך לבדוק לפי הנתונים של הדיודה אם היא מספיק מהירה בשביל שימוש בתדר מסוים. אם היא איטית מיי היא תישאר "מחוברת" לזמן קצר כשהזרם מחליף כיוון וכך תגרום לקצר קטן (כשהזרם מגיע בכיוון שהדיודה לא אמורה להוליך). בדרך כלל הקצר יהיה קטן, אבל הוא עדיין יקח הספק מסויים, ואם זה קורה שוב ושוב בתדר גבוה (ובמעגל אם הספק יותר גבוה מארדואינו) זה גם יחמם את הדיודה - אוליי עד למצב שהיא נשרפת

קבל AC קטן במקביל לרמקול מאפשר לעבוד אם AC ישירות (כי אין לו קוטביות). מה שכן, הקבל הזה יוצר פילטר שהולך לעוות קצת את הצליל (במיוחד להוריד בתדרים הגבוהים), לכן שמים קבל שיהיה קטן (עד 0.1 uF בערך) כדיי שלא ישפיע יותר מידי. אם מוצאים דיודה שמתאימה בדיוק אז אוליי יהיה לדיודה יתרון כאן על פני הקבל, כי הוא לא משפיעה בכיוון "הנכון" של הזרם אלא רק בכיוון הבעייתי, והקבל משפיע כל הזמן

במעגלים אם הספק גבוה מוסיפים נגד קטן (כ 1 ohm) בטור לקבל כדיי להוסיף הפסדים למעגל התהודה שנוצר בין הקבל והרמקול (סליל). זה מבטיח שלא יהיה זרם שהולך כל הזמן בין הקבל והסליל בתהודה. במעגל כמו כאן זה מיותר כי ההתנגדות של הרמקול עצמו מספיקה כדיי למנוע את הבעיה

ועדיין משחקי מחשבי ישנים היו מצליחים להוציא צלילים שונים ולפעמים אפילו מוסיקה של 8 ביט מהרמקול הזה

אני זוכר את זה.

בימי DOS הטובים, הייתי מחליף עם חברים קבצי MOD. ו-S3M.

דיודה מעבירה זרם בכיוון 1 ולכן היא מתאימה רק למקרים שאנחנו רוצים לתת pulsed dc . אם אנחנו ניתן מתח AC היא תקצר חצי מהגל (במקום שהוא יגיע לרמקול). לכן אם רוצים לשים דיודה - אז רק אם הגל הוא תמיד בכיוון 1 (כלומר אין בו מתח שלילי)

ה-Speaker יקבל אות PWM ממיקרו-בקר,

אז זה רק 1 או 0, גל ריבועי, ולא AC, אז לא תהיה בעיה..

אז אתה אומר שדיודה מתאימה ל-DC שהוא אפס ומעלה,

וקבל לעומת זאת מתאים גם ל-AC? מעניין.

לגבי ההמשך שכתבת על הדיודה,

תודה רבה..

לא להאמין כמה זה יכול להיות מורכב

רק רציתי לחבר רמקול קטן בשביל 2-3 טונים..

תראו את המעגל הזה:

http://www.instructables.com/id/Arduino-Chiptune-Song/?ALLSTEPS

מימשו את זה שם דיי פשוט.

והם אפילו אומרים שהדיודה לא באמת נדרשת, כי הזרמים שיכולים לחזור מהרמקול הם ממש זניחים.

בקיצור - יש המון דעות בנושא של Speaker.

בכל מקרה זה רעיון ממש רע להעמיס על הבקר עומס של 8 אום (או כמה שיש ברמקול), אני הייתי מחבר דרך טרנזיסטור כמו בסרטוט הנ"ל בתוספת של קבל טורי לרמקול ככה שבטעות לא תשאיר את אותו הפין על '1' לוגי ותזרים זרם DC ברמקול.

בכל מקרה זה רעיון ממש רע להעמיס על הבקר עומס של 8 אום (או כמה שיש ברמקול)

נגד בכל מקרה יחובר בטור לרמקול, כך שהבקר לא יקבל עומס של 8 אוהם..

כל התהייה שלי היא לגבי דיודה, טרנזיסטור, וכל זה

אתה יכול לחבר ישירות עם נגד של כמה מאות אום אבל אז עוצמת השמע תהיה נמוכה מאוד.

תחבר את זה כמו בסרטוט האחרון שממת בתוספת של קבל בטור לרמקול.

אתה יכול לחבר ישירות עם נגד של כמה מאות אום אבל אז עוצמת השמע תהיה נמוכה מאוד.

אם אני שם נגד של 330אוהם למשל, אז לא צריך דיודה, טרנזיסטור, וכל זה?

(אני יכול לבדוק את עוצמת הקול, ולראות אם היא מספיקה לי או לא)

תחבר את זה כמו בסרטוט האחרון שממת בתוספת של קבל בטור לרמקול.

בשרטוט האחרון יש כמה רכיבים.. כולל טרנזיסטור ודיודה, אז גם אותם אתה כולל בפנים?

אני מאמין שלא יהיה נזק אם לא תשים את הדיודה (הרי כל האינטרנט מלא בשרטוטים של חיבור כזה), העיקר שיש לך נגד גדול מ200 אום בטור.

בתיאוריה עוצמת הקול אמורה להיות נורא חלשה, אבל תנסה.

בשרטוט האחרון יש כמה רכיבים.. כולל טרנזיסטור ודיודה, אז גם אותם אתה כולל בפנים?

בוודאי.

חיבור דרך טרנזיסטור מומלץ לווליום מלא, או שתחבר דרך נגד גדול מספיק לבקר - עוצמת הקול יורדת בצורה משמעותית, אבל בשקט מוחלט ניתן לשמוע "רחוק" מאוד לתוך התנגדויות גבוהות. שמעתי מהמחשב באוזניות כשהמינוס היה חוט שהחזקתי ביד ולא נגעתי במארז של המחשב לסגירת המעגל, כלומר היה שם כמה Mohm נראה לי

בחיבור של הטרנזיסטור תבדוק איזה סדר חיבורים יש לטרנזיסטור שאיתו אתה משתמש, יש כאלה שהם EBC כמו בתמונה ויש כאלה שהם ECB (למשל 2SC945 הוא כזה). אם תחבר ל B מתח דרך רמקול של 8 ohm הטרנזיסטור יישרף

חיבור דרך קבל הוא חובה כדיי לבטל DC דרך הרמקול. אלקטרוליטי של 100 uF (וגם הרבה פחות או הרבה יותר) ומתח 10V ומעלה יתאים לזה