שלום,

לאחר נסיון לתקן ספק מתח פנימי של סוויץ', הגעתי למסקנה שיותר מהר יהיה לבנות ספק מתח חיצוני.

אני צריך לספק מתח של 5V על 6A לסוויץ'.

הבעיה היא שיש לי 2 ספקים של 5V אבל של 3A כל אחד.

שאלתי היא:

האם חיבור יציאות המתח של שניהם במקביל יתן לי את הזרם של 6A הדרוש להפעלת הסוויץ'?

תודה.

מבחינה אידיאלית זה אפשרי.

לפי חוק הזרמים של קריכהוף סכום הזרמים הנכנסים שווה לסכום היוצאים , זאת אומרת שאפשר.

אבל בכל מקרה תחבר ותשמש ברב מודד לבדוק זרם.

אני ממש לא ממליץ לעשות את זה.

בשביל שתוכל לעשות את זה צריך שהם יוציאו בדיוק את אותו המתח תחת כל תנאי העבודה האפשריים.

העולם רחוק מלהיות אידיאלי.

אני בטוח שהמתח של הספקים לא היה בדיוק אותו הדבר, מה קורה ברגע שזורם זרם מספק אחד לספק השני ?

במקרים כאלה נהוג לחבר דיודות בטור לכל מקור מתח, וכמובן שזה יוריד לך את גודל המתח.

מייק, דיודות לא יעזרו פה. דיודות משמשות בכדי להשתמש בספק עם המתח הגבוה בין ה-2 (לדוגמא אם יש לך סוללה שצריכה להיכנס לפעולה כשמנתקים מהחשמל). במקרה הזה (מה שדובר עליו בדיון הזה) צריך להשתמש בנגדים בכדי לאפשר זרם משני הספקים במקביל ולא רק מאחד מהם. עם זאת, עם ספקים שלא ידוע כלום על הדיוק שלהם (כמה הם קרובים ל-5V), וכשצריך 6A, אני לא חושב שכדאי להתעסק עם זה. בשביל שהשיטה הזו תהייה פרקטית צריך דיוק דיי גבוה (או למעשה התאמה טובה בין שני המתחים). LT עושים משהו דומה ב-LT3080 כשהם מאפשרים לחבר כמה כאלה במקביל על ידי חיבור נגד טורי קטן מאוד לכל אחד מהם. יש להם גם גרסא עם הנגד הזה כלול בתוך הצ'יפ בכדי לחסוך ברכיבים חיצוניים. הדרך היחידה שהם מסוגלים לעשות את זה היא על ידי spread נמוך מאוד במתח המוצא של השבבים האלה.

אנטולי אשמח אם תוכל להסביר כיצד LT עושים זאת.

לא מומלץ. אפלו לא עם שני ספקים זהים. בטח שלא בזרם שעובר את המקסימום של כל אחד מהם. תחשוב; אם נניח שהסוויץ' באמת צורך 6 אמפר, מי מבטיח לך שהצריכה תתחלק ל3A לכל אחד? אולי מאחד מהם תהייה הצריכה 4A והוא ישרף?

אגב, פעם חיברתי במקביל זוג שנאיי AC זהים לקבלת הספק כפול. הם עובדים כבר כמה שנים

DaTHE, הסברתי איך הם עושים את זה. הם דואגים שהשגיאה בין 2 שבבים תהייה מאוד קטנה (אתה יכול לראות את ה-Spread של הרכיבים בדפי המפרט). אם אני זוכר נכון למרות שמדובר על צורת עבודה שונה מאשר בשאר המייצבים הלינארים (במקום רפרנס של מתח הם יצרו רפרנס של זרם ועל ידי נגד חיצוני קובעים את המתח, ואז אפשר להפעיל את מגבר השגיאה עם B של 1 תמיד ולמקסם את ה-Bandwidth של החוג ללא קשר למתח המוצא), הם מחבר את רגל ה-Adj לאותה הנקודה בדיוק עבור כל המייצבים (לא באמת משנה אם זה נגד או מקור מתח כלשהו) ואז כל מה שרלוונטי מבחינת שגיאה הוא ה-Vos של מגבר השגיאה. בכדי להגביל את השוני בין הזרמים הם ממליצים להכניס נגד של כ-20mohm במוצא של כל רכיב, זה מוסיף משוב שלילי שמגביל את הזרם מהרכיבים עם המתח הגבוה יותר. זה דיי דומה למה שעושים בכל פעם שמחברים טרנ' במקביל ושמים להם נגדים אמיטר\סורס בכדי להשוות את הזרמים שלהם. הנגדים האלה מהווים רכיב שמוסיף משוב שלילי שמייצב את הזרם תחת וריאציות ברכיבים האקטיביים. אתה יכול לקרוא עוד על הנושא בדפי המפרט של הרכיב (אם אני זוכר נכון ה-3080A כולל את הנגדים בתוך הצ'יפ).

זיגי, עבור שנאים המצב שונה מאוד מאשר במקרה הזה מסיבה פשוטה. עכבת המוצא של שנאי ממוצא גדולה בסדרי גודל מעכבת מוצא של אפילו מייצב מתח גרוע וחלש מאוד, לכן האפקט שיוצרים נגדים האיזון החיצוניים (שחשוב לזכור שהם מחוץ לחוג המשוב ולכן הערך האפקטיבי שלהם לא מושפע מהגבר החוג) כבר נמצא באופן פנימי בשנאים האלה ובצורה הרבה יותר משמעותית. אני לא יודע אם בדקת את זה פעם, אבל לי קרה בפרוייקט שבניתי בעבר להיתקל בתופעה הזו בתור גורם מגביל (מאוד) ליכולות של המעגל שלי למרות שהשנאי אמור באופן תיאורתי לספק הרבה מעבר למה שדרשתי ממנו. הבעיה הזו חריפה מאוד בעיקר בשנאים קטנים יחסית (עד כמה עשרות VA), ובשנאים גדולים יותר התופעה חמורה הרבה פחות.

אנטולי אני מכיר את המושגים. אך קצת קשה לי לחבר בינהם (כבר בערך שנה שלא עוסק בזה).

כעיקרון המתחים צריכים להיות זהים. אבל לא הבנתי עדיין איך זה קורה... איך בעזרת נגדים הם גורמים לזה לקרות?

ברגע שהמתח במוצא של אחד המייצבים גבוה יותר מאשר בשני, הוא מספק יותר זרם. לכן מפל מתח גבוה יותר נופל על הנגד הטורי, וזה מגביל את הזרם. פשוט תשרטט מעגל מפושט שבו יש 2 מקורות מתח האחד בערך של V0, השני בערך של V0+dV. תשים בטור לכל אחד מהם נגד של 1mohm (שזה סדר הגודל של התנגדות המוצא של מייצבי מתח ב-DC). נקודת האמצע בין שני הנגדים האלה היא Vout של המייצב ה"משולב". מה הזרם שכל אחד ממקורות המתח יספק? זרם גבוה מאוד

עכשיו תעשה את אותו הדבר אבל תשנה את ערך הנגד ל-20mohm, עכשיו עבור אותו dV (הפרש מתחים בין 2 מקורות המתח) הזרם שהספק עם המתח הגבוה יותר נידרש לספק יהיה קטן יותר משמעותית (פי 20 אם אין שם שום עומס חיצוני).

עכשיו אתה מבין למה צריך לשים שם את הנגדים ועל ידי כך להגביל את הזרם. גם קל להבין מהניסוי הזה למה הערך של הנגד תלוי בהפרש המתחים בין 2 המקורות. אתה לא רוצה להשתמש בנגדים גדולים כי:

1 - זה מבזבז הרבה הספק

2 - זה מעלה משמעותית את עכבת המוצא של המייצבים שזה אף פעם לא דבר טוב

הבנתי.

ואני חושב שיש בעיה נוספת, צריך שגם הנגדים יהיו אותם נגדים כדי שלא תיהיה סטיה (אחוז הדיוק) בערך שלהם.

אם אתה מדבר על נגדי הקביעה של המתח, זה תלוי באיזה מייצב אתה משתמש. אם אתה משתמש ב-LT3080 אז זה לא רלוונטי, כי מה שעושים זה לחבר את רגל ה-Adj של כל השבבים אחת לשנייה (ומשם לנגד או למקור מתח כלשהו, זה לא רלוונטי). לכן, כפי שהסברתי, מה שמשנה הוא Vos של מגבר השגיאה הפנימי. ב-LM317 וחבריו גם יש אפשרויות לעשות טריקים דומים ולקבל Spread סביר.

אם אתה מדבר על הנגדים הטוריים אז הערך שלהם לא חייב להיות מדויק בכלל. גם נגדים של +-5% יהיו בסדר גמור בשימוש הזה. זה עלול ליצור סטייה קטנה בזרם בין המייצבים, אבל זה משהו שאפשר לחיות איתו בקלות, במיוחד אם מתכננים מראש עם headroom מסוים (שחובה לעשות את זה בכל תכנון טוב).

קיצר צריך פה תיכנון ממש לא פשוט.

אני התכוונתי לנגדי קביעת המתח.

headroom מדובר על הערך הזה - http://en.wikipedia.org/wiki/Headroom_(audio_signal_processing) ?

(כמה מושגים חדשים למדתי היום )

אוקיי,

אפ הדבר לא מומלץ, אולי מישהו יודע ויכול להסביר כיצד מתמודדים עם הספק המובנה של הסוויץ' אשר כרגע לא מוציא מתח.

זהו ספק smps מבוסס רכיב 3843.

בדקתי קבלי-מוצא - תקינים.

מה הלאה?

תעלה תמונות.