שלום

לפני כמה זמן קראתי שיש לוחות של ארדואינו(או יותר ספציפית: מעבדי AVR מסוימים) שכוללים Pull-Down Resistors בילט אין.

באיזה מעבדים זה קיים?

תודה

card

למיטב ידעתי רק לבקרי ATXMega יש אפשרות להגדרת נגדי pull down, אבל אין לוחות ארדואינו לבקרים האלה.

ב-Arduino Nano יש ATmega328

http://www.arduino.cc/en/Main/ArduinoBoardNano

זה לא טוב?

כתבת ATXMega,

ה-X זה משהו אחר?

לא, ל ATMega יש רק נגדי Pull up.

סדרת XMega היא סדרה יותר מתקדמת מהMega, רק בסדרת XMega יש אפשרות להגדיר נגדי Pull down.

http://www.atmel.com/products/microcontrollers/avr/avr_xmega.aspx

לא, ל ATMega יש רק נגדי Pull up.

האם לכל המעבדים בסדרה ATMega יש Pull Up, או רק לחלק מהמעבדים?

כן, לכל הבקרים מסדרת Mega (וגם Tiny האמת) יש אפשרות להגדיר נגדי Pull up.

מעניין למה הם בחרו דווקא Up, ולא Down.

לפי ההגיון, זה נשמע ש-Down אמור להיות חסכוני יותר בחשמל.. לעומת Up שאמור להיות בזבזני.

צריכת החשמל זהה.

כשיש לך נגד Pull Up יזרום דרכו זרם רק כשימשכו אותו לאדמה.

בדומה, כשיש לך נגד Pull Down, יזרום דרכו זרם רק אם תמשוך אותו למקור מתח.

יכול להיות שPull up קצת יותר שימושי, גם מבחינה היסטורית צ'יפים ישנים ידעו למשוך זרם גדול יותר דרכם (sink) מאשר לספק זרם (source).

מה התכונות של מעגלי TTL(לדוגמא שער לוגי כלשהו, או רגל כניסה למעבד), מבחינת הזרם שעובר דרכם, או התנגדות שלהם?

נקח דוגמא למתג שמחובר לכניסה בבקר.

כשהמתג לא לחוץ, ז"א הוא לא מחבר את הפין (שיש לו pull up) לאדמה, והכניסה כלפי הבקר (CMOS) היא התנגדות גבוהה מאוד לא יזרום זרם לשום מקום.

כאשר המתג לחוץ, רק אז נסגר המעגל דרך הנגד pull up, דרך המתג לאדמה. במקרה הזה תהיה צריכת זרם שתלויה בגודל נגד הpull up.

המקרה זהה גם עם נגד pull down רק שהמתג לא יחבר אותו לאדמה אלא למקור המתח.

הממ

הכוונה שלי הייתה לזרם שיש, בלי שום קשר לנגד pull כלשהו..

הזרם שמגיע למשל מ-"1" לוגי, אל תוך המעבד..

(נעזוב לרגע את הנושא של קיים pull כלשהו או לא)

דבר נוסף,

הפעם כן בקשר לנגד pull כלשהו(up או down)

אמור להיות זרם דרכו גם בלי הפעלת המתג שלפניו.

הרי כל הרעיון הוא שהנגד pull גורם ל"ערך" כלשהו להופיע בכניסה המדוברת.

אם לא הייה זרם בו, הוא בעצם לא שווה כלום, וזה כאילו הוא לא שם..

לכן מה שכתבת לא ממש מסתדר.....

זה תלוי בטכנולוגיה של הצ'יפ, כל מה שCMOS יש זרם זליגה נמוך יחסית לתוך הבקר.

משהו בסדר גודל של עד 1uA - די זניח.

אני לא כל כך בקיא בזרם הכניסה בTTL, אבל הוא יותר בזבזני.

יש הרבה מאוד וריאציות של TTL שבאו כדי לשפר את צריכת ההספק, בטח שמעת על רכיבים עם LS או ALS בשמם.

באופן כללי, כאשר אתה מספק '1' לוגי בכניסה של רכיב TTL צריכת הזרם נמוכה יותר מאשר אם תספק לו '0' לוגי (עוד סיבה למה pull up ולא down).

כל הרעיון של נגד הpull up הוא לגרום ל"ערך כלשהו" (של מתח !) להופיע בכניסה במצב שאין דחיפה לאותה הכניסה.

כאשר יש לך חוט שמחובר למקור מתח ובצידו השני הוא באוויר (התנגדות גבוה מאוד לכל הדעות) המתח שתראה בחוט יהיה המתח של מקור המתח.

זה אותו הרעיון של נגד Pull up.

אז למה לא להשתמש בחוט ?

כי כניראה יהיה מצב שתצתרך להוריד את היציאה לערך מתח נמוך, במקרה כזה כן יזרום זרם. במקרה של חוט יהיה קצר ואש, במקרה של נגד יזרום הזרם דרך הנגד.

בכל מקרה, באופן מעשי הצריכות זרם האלה אמורות פחות להדאיג אותך במיוחד אם אתה משתמש בנגדי הpull up הפנימים של הבקר שהם בסדר גודל של כ50k.

ובכל מקרה הארדואינו הוא לא אידיאלי לאפליקציות של צריכת זרם נמוך מאוד או הפעלה בעזרת סוללות.

באופן כללי, כאשר אתה מספק '1' לוגי בכניסה של רכיב TTL צריכת הזרם נמוכה יותר מאשר אם תספק לו '0' לוגי (עוד סיבה למה pull up ולא down).

באמת?

זה מעניין..

כל הרעיון של נגד הpull up הוא לגרום ל"ערך כלשהו" (של מתח !) להופיע בכניסה במצב שאין דחיפה לאותה הכניסה.

לעניות דעתי, זה חייב להיות גם זרם ולא רק מתח..

חייב לזרום משהו בתוך המעבד, כדי שהוא יראה את הערך הזה..

אז למה לא להשתמש בחוט ?

כי כניראה יהיה מצב שתצתרך להוריד את היציאה לערך מתח נמוך, במקרה כזה כן יזרום זרם. במקרה של חוט יהיה קצר ואש, במקרה של נגד יזרום הזרם דרך הנגד.

הגיוני..

לכן זה עם נגד,

כך כשיגיע החוט עם הערך, החוט "ידרוס" את הנגד pull,

בגלל שהחוט יתן יותר זרם ממה שנותן הנגד..

(ועדיין, זה יהיה בלי ליצור קצר)

ובכל מקרה הארדואינו הוא לא אידיאלי לאפליקציות של צריכת זרם נמוך מאוד או הפעלה בעזרת סוללות.

איזה לוח כן מומלץ לדברים שמיועדים לפעול על סוללה, ואמורים לצרוך כמה שפחות זרם?

לא יודע לגבי הארדואינו עצמו, אבל הבקר שלו Atmega328 בהחלט יכול לשמש בפרוייקטים עם צריכת זרם נמוכה.

תקראו כאן:

http://www.sparkfun.com/tutorials/309

יש לוחות עם בקרים שמיועדים לעבודה חסכונית.

השאלה כמה רחוק אתה רוצה להגיע.

בשביל באמת להיות חסכוני צריך בכל רגע שאין לבקר מה לעשות להכניס אותו למצב שינה.

יש בקרים שיכולים לשנות את תדר העבודה שלהם בזמן ריצה, דבר שהAtmega לא מסוגל לעשות ככל הידוע לי.

כמובן שככול שתדר העבודה של הבקר יהיה נמוך יותר כך גם צריכת ההספק.

ד"א סדרת P של בקרי Atmega עדיפה מהסדרה הרגילה לשימוש חסכוני בחשמל, אם אני לא טועה הם יכולים לפעול על מתח נמוך יותר.