עבור לתוכן

איך אני מברר אם המגבר שלי (Musical Fidelity a1) יתאים למוניטורים (Dynaudio BM6)

Featured Replies

פורסם

שלום רב,

מה שלומכם?

יש לי בירור שאני מנסה לערוך ולא הכי הולך לי...

בקצרה, אני מנסה לברר אם הרמקולים יתאימו למגבר פיזית, (מבחינת כבלים, עכבה, וכו') והאם השידוך יהיה מוצלח (האספקט המעניין הוא אולפני, כלומר סאונד נאוטרלי ו-FLAT כמה שיותר).

אשמח לכיוון! בינתיים, לא הצלחתי לברר אפילו פרטים בסיסיים כמו עם אילו עכבות מסוגל לעבוד המגבר ומה סוג הקונקטור ברמקולים :(

הסיפור הנוכחי הוא כזה: לאחרונה חזרתי לתחביב ישן שלי, יצירת מוזיקה, ואני מוצא שאני נהנה מכך כמו בעבר...

בנוסף, אני עובר דירה, והחלטתי ללכת על דירה מרווחת, כאשר אחד החדרים יקבל תפקיד של חדר מחשב/אולפן, ייעוד שבעבר מילא הסלון.

ברשותי מגבר musical fidelity a1 - בדגם הישן, לו משודכים כרגע epos es-11.

המקום הטבעי למערכת זו הוא מין הסתם בסלון, שבקונפיגורציה החדשה "יפוצל" מהמחשב, ביחד עם הטלוויזיה (שיש הרהורים להעביר בכלל לחדר שינה ולהביא מקרן במקום, אבל הפורום הזה הוא כבר לא הכתובת לכך).

בנוסף, הes-11 הם אחלה רמקולים אך לוקים בחסר בתחום הבאס, עובדה שלא הפריעה להנאה ממוזיקה, ולאומת זאת די מציקה כאשר משתמשים בהם כמוניטורים בהפקת מוזיקה, בטח כשהיא אלקטרונית באופייה.

לכן, אני שוקל לשים את ה-epos בסלון ולהביא מוניטורים נפרדים ל"סטודיו".

הומלץ לי על ה dynaudio BM6. מתברר כי הם באים בגרסה אקטיבית ופאסיבית. יחסית למחיר זוג כאלה חדשים ואקטיביים, שהוא לא צנוע,

מצאתי את הגרסה הפאסיבית במחיר ידידותי הרבה יותר ב-yad2.

כיוון המחשבה שלי היה, לקנות מגבר נוסף, למשל ה-T-Amp, ואז אחד משניים:

או לחבר את הepos לT-Amp בסלון ואת הDynaudio ל-Musical Fidelity בחדר הנוסף,

או להפך, להשאיר את הepos עם הmusical fidelity ולחבר את הT-Amp לdynaudio.

מה שייתן את התוצאה הטובה יותר עם דגש לאולפן.

אז שוב, אשמח לקבל הכוונה למידע שיעזור לי.

תודה מראש !

פורסם

האפוס לא נצילים אבל יש להם קרוסאובר מאד פשוט והם שומרים על עכבה גבוהה באופן יציב כך שקל מאד להזיז אותם. נראה לי שהטי-אמפ יסתדר עם האפוס ביתר קלות. מאחר וכבר ננעלת על הדיינאודיו, פשוט נסה את שתי הקומבינציות ובחר את זו שמוצאת חן בעיניך.

פורסם
  • מחבר

שלום שוב ותודה.

אני מבולבל לגמרי מכל עניין העכבות הזה.

לא הצלחתי למצוא בשום מקום רשימת עכבות שהמגבר יכול לעבוד איתן.

בסוף הסתכלתי על הspecs של ה-Epos. רשום שם 8 אוהם.

על ה Dynaudio רשום 4.

מאיזו כתבה שראיתי הבנתי דבר כזה: אם מגבר מסוים מסוגל לעבוד עם עכבה מסוימת X, והוא "מוציא" Y WATTS בעכבה זו, במידה וניתן לו רמקול עם עכבה גבוהה יותר 2X הוא יוציא Y/2 WATTS?

לאומת זאת אם ניתן לו עכבה X/2, הוא עלול לנסות להוציא יותר מדי זרם ולהשרף?

זאת ועוד: בspecs של המגבר רשום 20W לערוץ (באיזו עכבה השד יודע)

לאומת זאת ב-specs של ה-Dynaudio רשום שיש להשתמש במגבר שנותן לפחות 40W.

מה משמעות הנתון הזה, Amplifier Minimum?

פורסם

לא כל מגבר מכפיל את נתון הוואט שלו בהינתן רמקול בעל עכבה קטנה פי שתיים. לרוב נתון הוואט שרשום במפרט הטכני של מגברים נמדד ב-8 אוהם, אלא שבפועל מרבית הרמקולים הם בעלי עכבה נמוכה יותר או חמור מכך, עכבה שמשתוללת. אולם, האפוסים שלך מציגים עכבה גבוהה ונאמנים לה לאורך תחום התדרים - זה טוב מאד עבורך ועבור המגבר שלך. הטי-אמפ יזיז אותם בלי בעיות מיוחדות להערכתי.

לגבי מה שרשום על הדיינאודיו, נראה לי שהוואטים המעטים אבל האיכותיים של המיוזיקאל פידליטי שלך (הוא Class A כמדומני) ישביעו את רעבונו. רצוי שתלך עם המגבר שלך לבחור שמוכר את הדיינאודיו ותשמע אותם איתו כדי להיות בטוח שזה מספק אותך.

פורסם
  • מחבר

שוב תודה רבה לך!

טוב, אחלה, אז אני מבין שלשרוף דברים באופן מיידי יש סיכון יחסית קטן.

נראה לי שבאמת אני אקח את עצמי והמגבר ונסע לבקר את ה-dynaudio המדובר....

ובנימה אופטימית זו, איך באמת מזהים שיש בעיה/אחר הרכיבים הולך להשרף? דיסטורשן? ארטיפקטים אחרים בסאונד?

(נהייתי די נודניק כבר אבל פשוט לא בא לי לזרוק ציוד באלפי שקלים לפח עקב טעות של טירון...)

פורסם

אלא אם כן ישנה תקלה קריטית, השנויים שיווצרו באיכות הקול בתגובה לסטיות שרכיבים שונים מבצעים מהערכים התקניים שלהם - בעקבות הבלאי הטבעי שלהם - יהיו אינקרמנטליים באופן שאתה תספיק להתרגל אל כל אחד מהם בתורו, כך שבסך הכולל לא תורגש השחיקה בצליל. זו הסיבה שמומלץ לבצע למגברים באים בימים רענון אצל אלקטרונאי\טכנאי (ונשמע ששלך יכול להינות מכך).

מטבע הדברים, אם יש לך בעיית מגעים - שהיא בעייה "מכאנית" בהגדרה הרחבה ביותר - בהחלט ניתן לומר שאתה מסתכן בהחמרתה בכך שאתה מטייל עם המגבר. אישית, הייתי הולך לפתור את הבעיה הזו בלי קשר, אבל זה רק אני.

פורסם

ובנימה אופטימית זו, איך באמת מזהים שיש בעיה/אחר הרכיבים הולך להשרף? דיסטורשן? ארטיפקטים אחרים בסאונד?

(נהייתי די נודניק כבר אבל פשוט לא בא לי לזרוק ציוד באלפי שקלים לפח עקב טעות של טירון...)

כן, אתה תשמע דיסטורשן רציני שלא אמור להיות שם (לא מהסוג ההרמוני הנעים כלומר) במיוחד בבאס, מה שידוע כקליפינג, וגם אם המגבר מתחמם מאוד כשבדר"כ הוא לא, אבל זה לא תופס ממש לקלאס A. ברוב המגברים SS שיש להם טרנסיטורים מסוג BJT במוצא יש מנגנון הגבלת זרם שדואג להנחית את העוצמה כאשר הם עוברים את טווח ההעבודה שלהם, לא נראה לי שהMF שלך יוצא מהכלל פה.

פורסם
  • מחבר

Fkl0ster, נקודה טובה. נראה לי שאקח את העצה.

IlyaN, תודה על המידע. נכון, המגבר יכול לשמש להכנת חביתות תוך כדי פעולה תקיה, כך שחימום יהיה טיפה קשה לזהות.

אני אחזור לדווח על ההתפתחויות....

שוב תודה לשניכם!

פורסם

כן, אתה תשמע דיסטורשן רציני שלא אמור להיות שם (לא מהסוג ההרמוני הנעים כלומר) במיוחד בבאס, מה שידוע כקליפינג, וגם אם המגבר מתחמם מאוד כשבדר"כ הוא לא, אבל זה לא תופס ממש לקלאס A. ברוב המגברים SS שיש להם טרנסיטורים מסוג BJT במוצא יש מנגנון הגבלת זרם שדואג להנחית את העוצמה כאשר הם עוברים את טווח ההעבודה שלהם, לא נראה לי שהMF שלך יוצא מהכלל פה.

מעניין.. לא שמעתי בעבר על כך שמגבר שערכי הרכיבים שבו סוטים מהתקן, נכנס בשל כך לקליפינג (רוויה) מוקדם יותר בהשוואה למצבו כשהיה חדש. האם אתה טוען שמאחר והערכים "נשחקים", המגבר עלול לצאת מטווח העבודה שלו מוקדם יותר ועל כן תונחת העוצמה בסבירות גבוהה יותר ומכאן שתיווצר רוויה בתדירות רבה יותר?

אנטולי, אם אתה רואה את זה נשמח כולנו לקרוא את הארותיך.

פורסם

במקרה נכנסתי לדיון הזה בדיוק בזמן :)

א. אני ממליץ לעבור על הדיון על ה-KA-7100 שלי (בראש פורום אודיו כרגע), בעיקר על העמוד-שניים האחרונים - זה יהיה רלוונטי מאוד.

ב. בכדי להגיע לרוויה (clipping) צריך שהמתח הנדרש ביציאה, או באחת מהנקודות לאורך המגבר, יהיה גבוה יותר מהמתח המקסימלי אליו הנקודה הזו מסוגלת להגיע. בשביל שזה יקרה צריך שיקרו אחד משני דברים:

1 - המגבר מבקש ליצור מתח גבוה

2 - המתח שמגביל (בדר"כ היסט קבוע מתחת למתח הספק) נמוך מהמצופה - משמע בעיה בספק\מייצב

נתחיל ממספר 2 - בכדי שיהיה הבדל משמעותי במתח הספק לעומת התכנון, צריך יותר מסתם "התיישנות" של רכיבים, צריך תקלה ממש. זה משהו שאי אפשר לא לשים לב אליו. רוב הסיכויים שבמקרה הזה הממסר ביציאה בכלל לא ייסגר ולא תוכל לשמוע כלום ברמקולים.

בנוגע ל-1, זה מצב מסובך יותר. במידה ויש התיישנות של הרכיבים שיוצרת הבדל בהגבר אז זה לא משפיע במיוחד כי המשתמש פשוט יגביר פחות והתקלה הסתדרה. במידה ויש שם התיישנות שיוצרת חוסר איזון שמסיט את מתח ה-DC אז יכולה להיות תקלה שכזו. במגברים מודרניים יחסית (20-30 שנה ומטה) רוב המגברים משתמשים בצימוד DC ואז תקלה כזו תיצור היסט DC גבוה ביציאה והממסר לא ייסגר. עם זאת, יש מגברי ווינטאג' שבהם כן יש קבלי צימוד לאורך הסיגנל (אני מניח שיש גם מגברים יותר מודרניים שיש בהם את זה, אבל זה פחות נפוץ), ואז הם "ימסכו" את התקלה הזו והמשך המגבר לא יהיה מודע לה.

אז עכשיו אחרי שעברנו על התופעות שעלולות להיגרם מתקלה שכזו, האם צריך לחשוש מזה? בדרך כלל בכדי שנגיע למצב של חוסר איזור גבוה מספיק לגרימת קטימה ללא תקלה שהמגבר מזהה ולכן לא סוגר את הממסר, צריך שהרכיבים ייסטו בצורה קיצונית. אני לא נתקלתי בדבר כזה עד היום, אבל קשה לשלול את זה על הסף, כי תיאורטית זה אפשרי. לכן חוסר איזון ברכיבים ייצור בדר"כ בדיוק מה ש-Fkl0ster תיאר, שינוי לאורך הזמן שאתה לא תוכל להיות מודע אליו כיוון שהשינוי איטי, והוא לא כזה שגורם למגבר לא לעבוד או להישמע על הפנים, אלא פשוט לא להישמע במיטבו.

מה כן חשוב לבדוק, ויכול ליצור הבדל משמעותי בצליל (כפי שהיה כבר אצלי, ואני שמעתי אותו כבר לא מעט זמן), ה-BIAS. זרם ה-BIAS בדרגת המוצא (שהיא בדר"כ Class AB) משפיע מאוד על העיוותים של דרגת המוצא. לכן אני ממליץ לכולם לבדוק אותו ולכוון אותו לזרם המומלץ על פי היצרן (בדר"כ מסומן בסכימה), או אפילו קצת יותר (במידה ואתם יודעים מה אתם עושים). על הדרך אפשר גם לכוון את ה-offset ביציאה - זה לא משפיע על הצליל, אבל תמיד טוב לדעת שהוא נמוך כמה שניתן.

במידה ומדובר על מגבר שבו דרגת המוצא היא Class A, הזרם BIAS יהיה תמיד לכל הפחות הזרם המקסימלי שהמגבר מסוגל לספק ביציאה (אלא אם המגבר עובר ב-Class A רק עד הספק מסוים כפי שיצרנים רבים אוהבים לעשות). לכן במגבר Class A המגבר יהיה הרבה פחות רגיש לשינויים של כמה עשרות mA בזרם ה-BIAS (שב-99% מהמגברים יהיה מספיק בכדי להעביר את דרגת המוצא לגבול של Class B).

אגב, בעבר פירסמתי בפורום גם ביקורת קצרה על ה-t-amp. אז אתה מוזמן לחפש אותו אם מעניין אותך לדעת מה דעתי עליו :)

פורסם

מעניין.. לא שמעתי בעבר על כך שמגבר שערכי הרכיבים שבו סוטים מהתקן, נכנס בשל כך לקליפינג (רוויה) מוקדם יותר בהשוואה למצבו כשהיה חדש. האם אתה טוען שמאחר והערכים "נשחקים", המגבר עלול לצאת מטווח העבודה שלו מוקדם יותר ועל כן תונחת העוצמה בסבירות גבוהה יותר ומכאן שתיווצר רוויה בתדירות רבה יותר?

אנטולי, אם אתה רואה את זה נשמח כולנו לקרוא את הארותיך.

הי fkloster, לא הבנת את כוונתי. התייחסתי למצב של יציאה מטווח עבודה לינארי עקב עומס-יתר (לכל טרנזיסטור הרי יש נק' bias אופטימלית מבחינה תרמית), לא עקב שחיקה. כשזה קורה הריליי של ההגנה מעומס יתר נכנס לפעולה ומקטין את ההספק במוצא, מה שמוביל לקליפינג, למיטב ידעתי.

פורסם

היי איליה,

נראה לי שאתה קצת מבלבל בין דברים שונים.

א. מבחינה תרמית, לטרנ' יש מגבלה על טמפ' הצומת. ב-BJT יש מגבלה נוספת שאין ב-MOS ולכן יש להם הגדרה למה שנקרא SOA (Safe Operation Area) שהוא פונקציה של המתח והזרם. יציבות תרמית היא בעיה כיוון שבדר"כ ה-BIAS נקבע על ידי מכפל Vbe. תפקידו של המעגל הזה הוא לתת היסט בין המתח בבסיסים של זוג הטרנזיסטורים במוצא בכדי לשמור על זרם קבוע בטרנ' האלה ולמנוע מצב שהם נסגרים ולכן יש עיוותים מוגברים בהדלקה שלהם (מעבר של הסיגנל סביב ה-0). הבעיה היא שכשטרנ' מתחמם (אני מתייחס כרגע ל-BJT, כיוון שזה הנושא שאתה דיברת עליו), מתח Vbe שלו יורד (בכ-2mV למעלת צלסיוס), ולכן מכיוון שאנו שומרים על מתח קבוע בין הבסיסים אנחנו בעצם מגבירים את הזרם בטרנ'. הזרם המוגבר בתורו מחמם את הטרנ' עוד יותר, וחוזר חלילה. זו אחת הסיבות ששמים נגדים במוצא המגבר (למרות שיש להם גם חסרונות), הם בעצם נותנים משוב של הזרם המוגבר על ידי הפחת Vbe וכך עוזרים לייצב את הזרם. מעבר לזה, כפי שכבר אמרתי יש דרכים נוספות לעשות זאת כמו מיקום מעגל ה-Vbe multiplier בסמוך לטרנ' המוצא כדי שיעקבו אחריהם תרמית, או כפי שעשו ב-7100 שלי, לעשות שימוש ב-thermistor שמשנה את הפקטור בו מוכפל מתח ה-Vbe כפונקציה של הטמפ'.

ב. הריליי במוצא לא מיועד כלל וכלל להגן מפני עומס יתר. תפקידו להגן מפני מתח DC במוצא. כמו כן, כיוון שהוא כבר שם ממילא, משתמשים בו גם בכדי לעשות muting לפרק זמן קצר לאחר ההדלקה ובסיום בכדי למנוע מרעשים לא רצויים שעלולים להיגרם כאשר המתחים במגבר לא יציבים מלעבור לרמקולים.

ג. בכדי להגן על המגבר מפני עומס יתר (זרם מוגבר) משתמשים בהגבלת זרם אקטיבית. אומנם הנגדים במוצא מגבילים את הזרם, אך בדר"כ הם חצי אוהם ומטה ולכן הזרמים שהם מאפשרים במוצא הם גבוהים מאוד. הגבלת הזרם האקטיבית חשה את הזרם במוצא (בדר"כ על ידי המתח על פני נגדי המוצא) ובמידה והמתח הזה (או חלק ממנו - כפי שנעשה ב-7100) עובר את המקסימום שמתכנן המגבר קבע, תתבצע הגבלה של הזרם לזרם המקסימלי - מה שייצור קטימה במוצא. א-ב-ל - בכדי שזה יקרה צריך שהזרם במוצא יהיה גבוה בצורה חריגה, מעבר לזרם המקסימלי שהמגבר אמור לספק בתנאי עבודה רגילים. משמע אם המעגל הזה נכנס לפעולה אתה מבקש מהמגבר יותר ממה שהוא מסוגל לספק ויהיו לך עיוותים משמעותיים מעצם חוסר היכולת של המגבר לעמוד בדרישה. אם המעגל הזה נדלק כנראה שיש לך קצר ביציאה של המגבר :)

פורסם

היי אנטולי, תודה על כל ההבהרות, קראתי בעניין. :)

פורסם
  • מחבר

חברים, תודה רבה על ההסברים המפורטים והזמן שהקדשתם,

סוף סוף התפניתי קצת מהסיפור של מעבר הדירה ולצערי הרב ה-dyanaudio ששמתי עליהם עין בyad2 וקבעתי ללכת לשמוע היום נמכרו כבר למישהו... זה מה שקורה כשלוקחים שבוע להחליט אם כן קונים או לא קונים :(

כרגע נשאר, לפי yad2, עוד זוג בודד שנמכר בארץ, הפעם מדובר בעסקת חבילה ביחד עם מגבר Samson Servo 550 וספוגים של auralex, בהפרש ניכר מאוד 1200 ש"ח במחיר. בנוסף זה בבאר שבע ואני בכלל מהקריות...

יש סיכוי שישלחו אותי לאזור הדרום מהעבודה, אז אם כן אנסה לנצל את המצב ולקפוץ לשמוע. כלומר, אם לא יחטפו לי גם את זה מתחת לאף...

אגב, מישהו מכיר את החברה הזו, Samson? ראיתי שמוכרים גם מוניטורים שלהם...

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים