אני מאמין גדול בכלל "מהות קודמת לצורה"

גרוניס כותב עוד כי קריאה מדוקדקת של החלטת הנציב תגלה שאין בה ממצא לפיה אותם תיקונים שנעשו ע"י אלשיך אינם משקפים את שארע ונאמר בדיון, אלא הנציב קבע רק כי התיקונים נעשו בניגוד לדין. לדבריו, יש הבדל מהותי בין מקרה בו נעשה תיקון עובדתי שאין לו בסיס במציאות לעומת תיקון שהפגם שבו נובע מכך שאין הוא תואם את הוראות הדין. מכאן, כותב גרוניס "שאין לדבר כלל על זיוף פרוטוקול".

ומאמין שיש הבדל של שמיים וארץ בין לתקן פרוטוקול כדי שישקף נכון יותר את שנאמר בדיון

לבין "לשפץ" פרוטוקול כך שיפגע בעו"ד כלשהו.

העניין הוא, מר עמרי, שאני לא רואה שום סיבה לקבל את העמדה הזו לפיה

אין בה ממצא לפיה אותם תיקונים שנעשו ע"י אלשיך אינם משקפים את שארע ונאמר בדיון, אלא הנציב קבע רק כי התיקונים נעשו בניגוד לדין

כתורה מסיני, לאור הטענות שהועלו. אני שוב מזכיר מה עוד נכנס לרשימת הדברים ש"אינם זיוף" לפי השופטים שלנו:

http://www.themarker.com/law/1.559311

אין לך שום טיעון שמחזק את העמדה שלך, אני לא מחובבי גרוניס ועדיין אני נוטה לקבל את העמדה שלו על גבי הדמגוגיה שלך.

הטיעון שלי הוא דווקא פשוט מאוד לשם שינוי: היכן, בקביעה של הנציב (ולא של גרוניס, שכן גרוניס רק מסתמך עליה כלשונה) יש התייחסות לטענות כפי שהועלו ע"י הלשכה? אני מקבל את הרושם שנציב התלונות פשוט פטר אותן כלאחר יד, בלי באמת לתת נימוק למעשיו. בהעדר נימוק כזה, למה לי להאמין לעמדה של גוף פנימי למערכת המשפט, שנוטה לזכות גם שופטים שזייפו גם זייפו לפי התקדים בקישור שהבאתי קודם?

למה הרושם שהוא פטר את הטענות כלאחר יד?

הטענות היו שמדובר בשינויים מהותיים בפרוטוקול, שנועדו ליצור מצג שווא (או לפחות לשנות את עצמת הרושם שהפרוטוקול יוצר). הובאו דוגמאות לשינויים שכאלה. נציב התלונות לא מצא לנכון, לפחות לפי הידוע לי, להתייחס לטענות, הוא אפילו לא טרח לומר שהן שקריות מבחינתו: הוא פשוט אמר שלפי ראות עיניו לא בוצע כל שינוי מהותי ביחס לדברים שאכן נאמרו בדיון (כאמור, בלי לנמק כיצד בדיוק השינויים שתוארו אינם מהותיים).

זה התגובה של הנציב

http://go.calcalist.co.il/pic/contralmanager/04061201.pdf

אני לא רואה שם שהוא אמר דבר כזה

למעשה הוא גם עשה בירור עם עו"ד אחר (בא כח הכנ"ר) בנוגע לחלק מהנושאים

אני תוהה האם באמת קראת את המסמך הזה. אני קראתי. שים לב בעיקר לסעיפים 40-44. רוב הסעיפים לפני ואחרי מתייחסים לעניינים פרוצדורליים, אך גם לכמה וכמה גרסאות מעניינות שמסרה השופטת בנוגע לאי-הסדרים שנמצאו, בהם היא האשימה את המחשב ואת המזכירה (כולל שינוי גרסאות באמצע) - הסברים אותם הנציב מצא כ"לא סבירים". בנוסף, בסעיף 40 נאמר על ידי השופטת שהשינויים שנעשו אינם מהותיים, דבר שמייד מוקע כשקר. נחזור לעניינינו. קרא את 40-44, ועכשיו דלג לסעיף 58: "במקרה של גרסאות סותרות, גרסתה של השופטת עדיפה" - וזה אחרי שאותו הנציב קבע שהשופטת נתנה הסברים לא סבירים, שלא לומר שיקרה, בכמה וכמה עניינים אחרים.

אכן, שיא האמינות. סיבה טובה להעדיף את גרסת השופטת לעניין השינויים בפרוטוקול, לא?

ציטטת לא נכון את סעיף 48

"במצב דברים זה של גרסאות סותרות, אין בידי להעדיף את גרסת כב' השופטת בנושא"

שזה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר

אין בידי=אין ביכולתי

אתה צודק. השעה מאוחרת. בכל אופן, מההמשך נובע משהו חמור עוד יותר: בסיכום המסמך נכתב כי התלונה בסעיף 44 נמצאה מוצדקת - קרי, אכן נעשו שינויים מהותיים בפרוטוקול (ולא רק "תיקונים"). איך לכל הרוחות זה מסתדר עם הקביעה של גרוניס שנעשתה על בסיס המסמך הזה?

אתה מצדיק באופן אוטומטי את המתלונן ולא ברור לי למה

הרי חלק מהטענות שלו נדחו על פי עדות (סעיף 75-79)

ויש גם התייחסות של ב"כ הכנ"ר שהרשום בפרוטוקול המשופץ "משקף נאמנה את מה שנאמר והתרחש בדיון"

היא בהחלט לא היתה בסדר בסיפור הזה, אבל קשה לקרוא לזה זיןף.

ואני אוסיף ואומר שאין פסול בביצוע תיקונים מהותיים בפרוטוקול

רק שיש פרוצדורה מתאימה לתיקונים כאלה ופה הבעיה הייתה שהתיקונים נעשו שלא לפי הפרוצדורה.

מפה להגיע אוטומטית למסקנה שמה שאלשייך עשתה זה זיוף - צעד יותר מידי גדול.

אני מזכיר לכולם שוב שלא הוגשה נגד השופטת תלונה במשטרה על זיוף.

אני הייתי משוכנע שהיא תודח משתי סיבות עיקריות

1. ההתפתלות לגבי נסיבות חתימת הפרוטוקול במערכת הממוחשבות - שנדחתה לחלוטין וזכתה לביקורת מהנציב.

2. העובדה שנקבע שהשופטת תיקנה את הפרוטוקול בניגוד לדין (הפרוצדורלי).

גם אני בספק אם מדובר בזיוף.