אמרתי שלא צריך להחזיק? על סמך מה הגעת למסקנה הזאת בכלל? אמרתי שמדובר בתחומים שמתאימים לאנשים מאוד מוכשרים שמסוגלים לסיים מסלול תואר ראשון -> תואר שני -> תואר שלישי -> לימודי המשך הפרק זמן סביר ולהשתלב באקדמיה. הכוונה למי שבונה על קריירה בתחום, לא מי שלומד להעשרה או רק כדי להוציא תואר.

מוקדי שירות לקוחות מלאים בבוגרי תואר ראשון בביולוגיה/כימיה/פיזיקה/מדעי חברה/תקשורת/פסיכולוגיה. מי שמצליח בתחומים שציינתי בדרך כלל תותח על, שפיץ, מוכשר מאוד ואולי גם קצת מקושר במקומות הנכונים.

מלאים? אין מספיק בוגרים בביולוגיה כימיה ופיזיקה כדי שמוקדי שירות לקוחות יהיו מלאים בהם. לי זה נשמע, כמו שאר טענותיך, שאין לך מושג על מה אתה מדבר ואתה ממציא טענות לצורך הדיון.

המשפט השני שכתבת הוא שקר, וכפי שאמרתי אתה מוזמן לבקר בפקולטות ולבדוק את האוכלוסיה שם. לא מדובר בתותחי על, שפיצים ושאר סופרלטיבים מיותרים. מדובר לרוב באנשים שעובדים קשה (אכן מוכשרים) כדי להגיע לתוצאות.

בפעם ה-100 כדי להשתלב בעבודה בתחום צריך להיות מוכשר מאוד. עבודה רצינית, לא לבורנט בטבע דרך חברת כוח אדם.

אני לא מבין מה אתה רוצה. ברור שאם תסיים רק תואר ראשון ועם ממוצע 70 לא תהיה ראש צוות R&D לתרופה החדשה נגד סרטן.

הייתי בדילמה בדיוק כמו שלך לפני כמה שנים.. בסופו של דבר לא יודע מאיפה זה נפל לי ומי דיבר איתי

הצלחתי להשתכנע להוציא בגרות, היה קצת מאוחר מידי עברתי לכיתת מב"ר, וויתרתי על ביולוגיה הייתי בא לבצפר ב 9 נשאר להפסקה בשביל הצחוקים והולך הביתה עם האוטו.

עשיתי 3 יח' מתמטיקה (הוצאתי 100 בכל הטפסים זה בדיחה) ו4 אנגלית (המורה שנאה אותי כי לא הייתי בא לשעורים)

שנאתי גם ספרות עברתי על הפסיק אני חושב שיש לי בערך 70, היסטוריה ממוצע 70.

תנ"ך הייתי טוב לא יודע למה קיבלתי 80, אזרחות 88 ולא באמת השקעתי כיתת מב"ר המורים אנסו אותנו עם מתכונות ושיעורי תגבור ככה שלא ישבתי אפילו בבית אני אומר לך בגרויות כל אחד יכול להוציא!!

21 או 22 יחידות, הגברתי ניהול עסקי שזה נושא ממש קל .

כרגע אני במסלול לוחם בגדס"ר, אני גם אמרתי שנגיע לצבא נראה כבר מה עושים בינתיים אני שונא את המערכת הצבאית ולא חושב שאני מסוגל להתקדם תן לי רק לסיים 3 שנים וזהו, ככה שאל תסתמך על דברים שאתה לא יודע מה יהיה בהם.

מה שאני כן יודע שאולי הבגרות שלי לא בשמיים אבל לפחות יש לי משהו ביד ועדיף להשלים 2-3 טפסים במתמטיקה ולעשות פסיכומטרי במקום לפתוח תנך או איזה סיפור מפגר כמו אנטיגונה

אני מכיר כמה אנשים שסיימו תואר בפיסיקה והשתלבו בהייטק.

בכל מקרה אנחנו סוטים מהדיון עם כל עמוד שעובר, בגדול כמו שכבר נאמר לפותח הדיון, אם אתה רוצה חיים קשים ולהרגיש שאתה מאחוריי כולם אז בבקשה תתבטל בגיל 16-18(זה מה שאני עשיתי ועוד רבים אחרים, זה ממש לא אומר שלא תצליח בהמשך אבל זה מאד קשה) ואחריי הצבא תטחן את הטוסיק קצת יותר מכולם אבל זה גם נותן לך את האופציה להמנע מחלק מהמקצועות שאתה לא אוהב(על ידי מכינות ספציפיות לדוגמא).

הייתי בא לבצפר ב 9 נשאר להפסקה בשביל הצחוקים והולך הביתה עם האוטו.

כרגע אני במסלול לוחם בגדס"ר, אני גם אמרתי שנגיע לצבא נראה כבר מה עושים בינתיים אני שונא את המערכת הצבאית ולא חושב שאני מסוגל להתקדם תן לי רק לסיים 3 שנים וזהו

אתה צריך להיות ג'ובניק מוצהר אחי

האמת שכן, אבל כנראה שאני יודע לעבוד כשצריך..

החלום והערכים שגדלתי עליהם יותר חזקים מההרגשה שעולה תמיד "בשביל מה אני צריך את זה"

אבל אני שונא את המערכת בגלל שאני בגולני ויש ראש מפגר, עתיק ועכשיו בשטח 100 עם משחקים בקקה

ואני לא הכי מסתדר בעולם עם המפק"צ שלי

רק שזו לא המציאות. דוקטורים שיוצאים מהאקדמיה בגילאי ה-30 לא יוצאים עם אפס ניסיון חיים - זו שטות מוחלטת. רובם בעלי משפחה, ילדים ואפילו בית, ועם ניסיון רב במחקר ומוכנות להתעסק בתחומם בתעשיה או להמשיך כחוקרים באקדמיה.

הייתי שמח להבין איך מישהו שלטענתך מקדיש את כל חיו ללימודים (יקרים רצח) החל מרגע השחרור מהצבא ועד שהוא מסיים דוקטורט (!) , מצליח לסיים את הדוקטורט לא רק בלי חובות כספיים עצומים, אלא לטענתך גם עם משפחה, ילדים (!) ואפילו בית (!!).

אנשים שלא צריכים להוציא מאות אלפי שקלים על הלימודים האלה (תואר ראשון + שני + שלישי) לא מצליחים להגיע לדברים האלה בגיל 30, אז איך בדיוק מישהו שגם מוציא מאות אלפי שקלים על לימודים וגם אין לו כמעט בכלל זמן בשביל לעבוד בעבודה שתכניס לו יותר מסכום דיי סימלי בשביל להתקיים בזמן הזה (כתבת בעצמך, שעתיים פנויות ביום במקרה הטוב) - מצליח לטענתך להגיע לכל הדברים האלה. ולא רק זה, עוד בלי למצמץ טענת שמדובר ב"רובם".

מעניין.

לימודים לתואר שני ושלישי מלווים לרוב בעבודה ותואר שלישי ממומן ע"י מלגות ומחקרים.

זה עדיין לא מסביר שום דבר בשיט.

גם לאנשים "רגילים" יש עבודה.

לעומת זאת לאנשים הנ"ל, גם אם יש להם עבודה, יש להם בנוסף להוצאות השוטפות שיש לכולם גם הוצאות נוספות עבור הלימודים.

כלומר גם אם נניח שהם עובדים ומכניסים את אותו סכום כסף שמכניס מישהו שעובד במשרה מלאה בלי לימודים שגוזלים לו חלק ניכר מהזמן - עדיין יש להם יותר הוצאות כך שהמאזן הסופי שלהם נמוך יותר.

עכשיו, אותם אנשים "רגילים" שיש להם מאזן סופי גבוה יותר עדיין לא מצליחים להגיע בגיל 30 למצב שיש להם משפחה וילדים (הוצאות מטורפות!) ובנוסף לזה גם דירה (!!!!!!) .

אז FUCK ME איך לעזאזל אפשר לטעון טענה כלכך מטופשת שרוב (לא פחות ולא יותר! רוב!) האנשים מהקבוצה השניה, אלה שהמאזן שלהם אפילו נמוך יותר!!! לכאורה כן מצליחים להגיע לזה בגיל 30.

פשוט מגוחך!

הייתי שמח להבין איך מישהו שלטענתך מקדיש את כל חיו ללימודים (יקרים רצח) החל מרגע השחרור מהצבא ועד שהוא מסיים דוקטורט (!) , מצליח לסיים את הדוקטורט לא רק בלי חובות כספיים עצומים, אלא לטענתך גם עם משפחה, ילדים (!) ואפילו בית (!!).

אנשים שלא צריכים להוציא מאות אלפי שקלים על הלימודים האלה (תואר ראשון + שני + שלישי) לא מצליחים להגיע לדברים האלה בגיל 30, אז איך בדיוק מישהו שגם מוציא מאות אלפי שקלים על לימודים וגם אין לו כמעט בכלל זמן בשביל לעבוד בעבודה שתכניס לו יותר מסכום דיי סימלי בשביל להתקיים בזמן הזה (כתבת בעצמך, שעתיים פנויות ביום במקרה הטוב) - מצליח לטענתך להגיע לכל הדברים האלה. ולא רק זה, עוד בלי למצמץ טענת שמדובר ב"רובם".

מעניין.

ייתכן ש"רובם" אכן היה מוגזם. אתקן: הרבה מהדוקטורנטים שאני מכיר נשואים עם ילד או מצפים לילד וגרים בדירה ולא במעונות. אני כמובן לא מכיר את כל הדוקטורנטים בישראל. כשאמרתי בית לא התכוונתי לאחד שקנו (למרות שגם זה ייתכן אך לא סביר), אלא לדירה שהם שוכרים. איך למה וכמה אני לא יודע, ולא מעניין אותי להמציא הסברים.

תואר שני ושלישי עושים על מלגה. במכון ויצמן למשל, מסטרנטים ודוקטורנטים מקבלים 5300~ ש"ח ו-7000~ ש"ח בהתאמה כל חודש, בלי לתרגל. בטכניון כזכור לי אפשר להגיע לסכומים של ~5500 ש"ח (4 מנות עם תרגול/הדרכה. לעיתים אפילו יותר, תלוי במנחה). על התואר הראשון אתה אכן משלם, ועבורו בדר"כ נעזרים בפיקדון ובהורים (מי שיכול כמובן, אחרים עובדים לפני או תוך כדי הלימודים).

"שעתיים פנויות במקרה הטוב" - דיברתי במסגרת תואר ראשון, לא עד סוף הדוקטורט. בתארים גבוהים אתה יכול גם לקחת ימים חופשיים.

ואם לחזור לטענה המקורית שלך - שדוקטורים יוצאים מהאקדמיה עם אפס ניסיון חיים - זו באמת טענה מטופשת.

בוא נסכם את כל טחינת המים הזאת במשפט אחד. וואלה חשוב.

זה מה שקורה בפועל. תחום מדעי מתאים רק לטובים ביותר. אנשים שהתחילו ללמוד באוניברסיטה בגיל 16, סיימו תואר ראשון בגיל 19 והמשיכו במסלול תואר שני ושלישי במוסד יוקרתי. השאר מבזבזים את זמנם וכספם. עדיף שילמדו תואר יותר פרקטי או לימודי תעודה.

הבנתי מה אמרת, אתה רוצה שאני אמליץ לאלברט איינשטיין לא ללמוד פיזיקה או שאתה תודיע לו?

הייתי שמח להבין איך מישהו שלטענתך מקדיש את כל חיו ללימודים (יקרים רצח) החל מרגע השחרור מהצבא ועד שהוא מסיים דוקטורט (!) , מצליח לסיים את הדוקטורט לא רק בלי חובות כספיים עצומים, אלא לטענתך גם עם משפחה, ילדים (!) ואפילו בית (!!).

התשובה פשוטה: אותם אלה שמדברים עליהם פשוט לא גרים בישראל. אני לא יודע לעומק מה המצב הכלכלי בשאר מדינות העולם כך שיכול להיות שצריך לשנות את התשובה שלי ל"לא גרים בשביל החלב".