אין לך את זה ברזולוציה יותר גבוהה?

:-\

i am jack's sense of complete misunderstanding

אין לך את זה ברזולוציה יותר גבוהה?

:-\

תוריד את זה למחשב ותראה את זה נורמאלי.

לא בדיוק היה לי זמן לשחק עם ההגדרות

עריכה: הוא גם ממש טוב למעריצים שלו, כל הצבע על העמודים הללו הוא הוסיף. הוא גם כאשר ראה את המהדורה שלי הוא החליף לי אותה למהדורה ראשונה. יש לי עוד כמה ספרים שהוא חתם לי, גם בהם הוא השקיע בלקשט. יש לי אוסף שלם של ספרים החתומים עם הקדשה. רובם בעיקר: ל-X תודה, תהנה וכו'. אף אחד מהסופרים מעולם לא הקדיש כל כך הרבה זמן לחתום (חוץ מ-Emilie Autumn שציירה לי אשכרה ציור ענקי בתוך הספר שלה)

רק שזה בכלל לא הספר שדיברתי עליו.

בספר שעליו אני מדבר (שאינו קיים) יש רק שורות של i am jack's.

שהם תיאורים של איברים פנימיים בגוף ראשון, שבתרגום חופשי הופכים להיות בעצם כל תחושה, הכרה, הבנה, תגובה וכו...

כל דבר שאפשר להגדיר שיכול לתאר את עצמו.

i am jack's endless lines of human internal workings recognition

ספר מעולה.

משעשע מאוד לכתוב בזמן אמת.

פותח את הדלת לתיאור והגדרה של דברים שבדרך כלל אנחנו לא טורחים לתת להם מילים ונפח קיום.

^

א) דיברתי על הספר שאני המלצתי

ב) אתה מדבר על הקטע שעשו בסרט מועדון קרב אך כנראה שלא קראת את הספר כי זה מופיע גם בספר

זה בדיוק העניין, משם הכל התחיל.

אבל בקושי יש אולי 20 שורות בכל התסריט.

רציתי עוד.

אשכרה חיפשתי באינטרנט ספר כזה.

הייתי בטוח שמישהו כתב משהו דומה.

ואולי יש ואני לא מוצא.

בכל מקרה מאז שהרעיון נכנס לי לראש הספר התחיל לכתוב את עצמו.

מעניין שבעברית זה לא הולך.

רק באנגלית מסתדר לי.

אתה מכיר עוד מישהו חוץ מעצמך שירצה לקרוא את זה?

הסופר של FIGHT CLUB למשל אהב את הרעיון כל כך, שעשה בו שימוש במהלך הסרט.

וכל מי שנהנה וצריך להגדיר דברים כדי לא לישון בעניים פקוחות בלי לשים לב למה שקורה.

זאת עבודה קשה להגדיר את הפרטים הקטנים של מציאות מורכבת.

והשימוש באבר המתאר את עצמו בגוף ראשון זה רעיון מעולה.

כחלק מאירועים שקורים, לא רק שזה פותח עיניים, זה גם מאוד משעשע.

תהליך החשיבה הנפוץ לתיאור התרחשויות עושה שימוש ב"אני" "אנחנו" את" אתם" "אנחנו".

אבל הקטע המעניין בבני אדם שזה שכולם חולקים פחות או יותר את אותם תכונות, תהליכים, מחשבות, מנגנונים. (או אם תרצה אברים)

לכן זה מאוד מצחיק להיתקל שוב ושוב באותו "אבר" שיש לו קיום בפני עצמו, למרות שהוא מופיע אצל בני אדם שונים בזמנים שונים.

וזה מה שיפה כל כך ש"אבר" מגדיר את עצמו בגוף ראשון.

הבמאי. לסופר לא היה קשר לסרט

ספר/סרט, מה זה משנה.

בשניהם זה חלק אינטגרלי מהסיפור.

לא זה לא. זה השפיע על הבמאי משום מה. בספר זה לוקח מקום כלכך שולי שרק בקריאה שלשית או רביעית קלטתי את זה

גם בסרט זה די שולי.

חוץ מהקטע שהוא מוצא את הכתבים בחורבה אליה הוא פלש, יש אולי כמה איזכורים בהם הוא עושה שימוש בשורה "i am jack's".

אבל במהות של הרעיון (אבר המתאר את עצמו בגוף ראשון) יש שימוש מרכזי ונרחב בסיפור.

הדמות הראשית עצמה היא אדם שקיומו התפצל לשני זהויות שונות (כמו איברים שונים במוח אחד) שכל אחד מהם מגדיר את עצמו בגוף ראשון.

הספרים שהשפיעו עלי:

מלכוד 22

מרד הנפילים

מלחמה ושלום (עדיף ברוסית אבל יש גם תרגום טוב לעברית)

כל הספרים של צ'אק פולניוק (לא השפיע יותר מדי, אבל בהחלט פתח את הראש)

לוליטה (חובה לקרוא באנגלית)

ואם בא לך להכנס קצת יותר פנימה:

אלבר קאמי - הזר

קפקא - המשפט

^^ את שני אלה אני ממליץ לקרוא יותר מפעם אחת כדי באמת להבין.

"בחזרה מטוואיצ'י"

קראתי אות ולפני כמה שנים טובות,לא זוכר את עצמי מתרגש כל כך ממשהו כזה ועוד מספר!

אחד הטובים שקראתי, וכתוב גם מדהים...

מלמד אותך הרבה לחיים.