כל ה UPSים הזולים האלה, מתאימים מקסימום למחשב בינוני

אורך החיים של הסוללה מוגבל אל ידיי 2 דברים :

טעינה - בהרבה מה UPSים הזולים יש מטען דיי דפוק שפשוט מטעין כל הזמן, והורס את הסוללה באיטיות (נבנים שם חומרים לא רצויים וכדומה). אם זה אין לך ממש מה לעשות

פריקה - הסללות שיש ב UPSים מיועדות לפריקה בזרם מקס' של 30A. אם משתמשים אם הסוללה לעיתים קרובות, אז גם זה קצת הרבה. אבל UPS לא עובד לעיתים קרובות אז זה נורמלי. ניתן אפילו למתוח קצת ל 40A וזה עדיין לא יהרוס את הסוללה במקום. אבל כמה שיותר מעמיסים אותה ככה האורך חיים שלה יהיה קצר יותר. חוצמזה גם ה UPS עצמו בעייתי ורצוי ממש לא להתקרב למקסימום שכתוב אליו

השאלה אם כל מה שאמרת ,בתוקף גם לגביי ה-UPS הספיציפי הזה מתוצרת FSP

שאינו ממש זול (500 ש"ח ) ולכאורה מ- "בית טוב "?

ה UPSים ה "לא זולים" מתחילים ממשהוא כמו 1500 שקל

ב 500 שקל UPS זה בדיוק זה : משהוא יכול להחזיק את הנחשב כמה דקות, לתת כמה הגנות בסיסיות למתח, וכנראה לא להספיק להישרף בכמה דקות האלה

ה UPSים של אדוויס (PRPC) הם דיי טובים בשביל המחיר שלהם, ואני מנחש שגם FSP יהיו. אבל זה לא אומר שהם בנויים אם רכיבים טובים והכול, אלא שאיפה ש UPS של חברה אחרת אוליי לא יתמודד (ובמקרה של איתן הנדסה - עולה באש), ה UPSים האלה כנראה יחזיקו את המחשב בצורה גבולית. כך שרצוי לא למתוח אותם כי הם לא בדיוק בנויים לזה

אפשר פירוט על איתן הנדסה? יש לי מחשב שמחובר לאחד כזה.

היי,

בהמשל לתרד, קצת להעמיד דברים על דיוקם.

המצבר הנפוץ באל-פסק בהספקים עד 850VA הינו מצבר של 12V 7AH.

זרם הפריקה המירבי בלא לגרום נזק למצבר הינו 3C = קיבול המצבר כפול 3.

ראו גרפים אצל כל יצרן שהו, כאשר כאן מצורפים נתונים טכניים של יצרן שאין לגביו מחלוקת (עמוד 7 למטה)

http://www.enersysreservepower.com/documents/US-NP-AM-003_0111.pdf

גם במקרה זה זמן הגיבוי כפי שעולה מהגרף הינו כ- 6 דקות (נטו) זאת מבלי לקחת בחשבון את הנציות של מעגל ההמרה מ- DC ל- AC.

באשר לטעינת המצברים באל-פסק הרי שהמצבר נטען ממעגל CV (מתח קבוע)

כלומר כאשר המצבר נמצא במצב שלאחר פריקה הוא מושך זרם במגבלת הזרם של מעגל הטעינה עד 0.25CA = 1.75A.

ראה דף 11 במפרט).

ככל שהמצבר טעון יותר זרם הטעינה יורד עד שלאחר מספר שעות הוא מגיע לאחד פרומיל מהקיבול (7 מ"א).

מכאן היכולת של המצברים כאשר הם נמצאים בתנאי עבודה טובים מבחינת טמפרטורה לחיות מספר שנים.

בברכה

צביקה

בהמשך למה שצביקה אומר, למצבר יש כמה צורות של הרס :

התהליך של הרס מזרם פריקה גבוה קשור להתחממות ולהצטברות של בועות גז צמוד לאלקטרודות. שתיהם (ובעצם כל יתר התהליכים שיש בסוללה) לוקחים זמן ולכן הכלל הוא לא מוחלט "מעל 3C יש נזק" אלא תלוי בזרם ובמשך הזמן שיש זרם כזה. יש פונקציה רציפה של קשר בין זרם לזמן שקובעת מה התחום לפניי שנגרם נזק. אזורים שונים של הפונקציה הזאת מייצגים מצבים שונים כמו - פריקה קבועה וממושכת בזרם נמוך, פריקה בזרם גבוה יותר לזמן קצר יותר, פריקה חזקה לכמה שניות, וקצר מוחלט למשך כמה ms שלוקח לשרוף פיוז או להקפיץ מאמת. בכל אחד מהמצבים האלה, גם במצב של הקצר המוחלט (שיכולים לעבור בו מאות A), אם זה לא ממשיך יותר מהזמן המותר לא נגרם נזק קבוע

כשחורגים מזה נגרם נזק קבוע לסוללה. אבל הנזק יכול להיות מיידי (בום, עשן) או מצתבר (סוללה מתחילה להחזיק פחות ופחות זמן וכו). בחריגה קלה הנזק יהיה מצתבר

וכשמחשבים נזק מצתבר, ניתן להביא בחשבון את אורך החיים הכולל של הסוללה, וכמה נזק היא תספוג במשך החיים שלה. UPS מיועד לעבוד בהפסקות חשמל בלבד, כך שבדרך כלל הסוללה שלו לא עובדת הרבה זמן בפועל (עד שממילא צריך להחליף אותה, למשל כי היא נדפקה מ sulfation). המסקנה היא שניתן להוציא מהסוללה קצת יותר (למשל 40A מסוללה שמיועדת ל 30A) בלי שנגרם נזק משמעותי. זה מצב עבודה לא רצוי, אבל הוא דיי קובע מה הגבול בין העמסה מסוכנת של UPS (לפי מה שיצרן ה UPS כותב) להעמסה סבירה שלא תגרום להרס מיידי של הסוללה (שב UPSים שיש להם סוללה אחת נמצא הרבה מתחת למה שהיצרן כותב)

הדבר שאכן דופק סוללות ב UPSים זולים (חוץ מפריקה) הוא מעגל הטעינה. כשטוענים סוללה במתח קבוע הסוללה נדפקת בתהליך איטי שנראה sulfation. מטען CV מתקדם יותר מעלה את המתח אחת לכמה זמן כדיי "לתקן" את הסוללה אל ידיי טעינת יתר קצרה, אבל רוב המטענים ב UPSים זולים לא עושים את זה

ודבר אחר שדופק את הסוללה ונמצא בשליטה מלאה של המשתמש, לא להשאיר אותה פרוקה לזמן ממושך. בגלל זה, יש לכוון תמיד את התוכנה של ה UPS לזמן מינימלי (לא שיכבה את המחשב מכל קפיצת מתח, אבל כן שיכבה אם המתח לא חוזר תוך זמן קצר מאוד) כדיי שלא יקרה מצב שהסוללה עומדת כמה שעות של הפסקת חשמל כשהיא ריקה או כמעט ריקה - יכולה להספיק פעם אחת כזאת כדיי לדפוק סוללה

ה UPS של איתן הנדסה שאיתו היה לי את הניסיון הוא דגם ה 500VA הכי פשוט וזול. המשתמש קרא לי על "רעש מפחיד שיוצא מה UPS"

המשתמש עבד על המחשב. התחילה הפסקת חשמל, ה UPS החזיק את המחשב כמה דקות אל סוללה והתכבה (אין תוכנה, סוללה נגמרה). כשנגמרה הפסקת החשמל, ה UPS התחיל לתת רעש של "בזזזזזזזזזז" (חשמל) חזק ביותר, אז המשתמש כיבה אותו מהמפסק של ה UPS ומהחשמל

ה UPS עמד על המחשב, מארז גנרי זול של CIDEV ממתכת דקה. חיברתי את ה UPS לחשמל, בזזזזזזזז. אני מסתכל ואני רואה את המתכת של המארז רועדת במרחק של יותר מ 1 ממ איפה שה UPS עומד עליה. אני מרים את ה UPS מהמחשב, הרעש נפסק. שם אותו בצד, שקט מוחלט. אם אני מקרב את ה UPS מאוד מקרוב למשהוא מתכתי ודק (המארז של המחשב למשל) נוצר רעש של בזזזז מהרעידות של המתכת

מסקנה : מה UPS יש שדה מגנטי חזק ביותר, בטח פי הרבה פעמים מעל מה שאמור להיות. אם זאת, כשאין ליידו משהוא מתכתי להרעיד אם השדה המגנטי, ה UPS שקט לגמרי ומעביר את המתח (מהכניסה ליציאה) בלי הפרעה

בינתיים ה UPS התחיל להיח אם בידוד שרוף של שנאים (אחריי משהאו כמו 30 שניות+ של ניסיון להבין ממה הרעש נגרם, קירוב והרחקה מדברים מתכתיים)

פתחתי אותו ונגעתי בחלקים. השנאי חם בצורה שלא ניתן לגעת בו וכנראה שלא רחוק מלהתחיל להמיס את הפלסטיק של המארז

המסקנה שלי היא שבשנאי היה חוט אם בידוד דפוק שגרם לקצר על חלק מהסליל (אוליי בקטע של הסליל שמשמש ל AVR). קצר כזה יגרום אכן לפליטה של כמויות ענקיות של שדה מגנטי, והתחממות יתר מיידית וחזקה, ואמור להעביר מספיק זרם כדיי לשרוף פיוז בכניסה ל UPS

אבל הפיוז לא נשרף כלומר היתה התנגדות כלשהיא שהספיקה כדיי להגביל את זרם הקצר. אני מניח שהתנגדות כזאת היא התנגדות של החוט שממנו עשוי הסליל בשנאי (יש אפשרויות אחרות ?) מה שאומר שחוץ מבידוד דפוק, יתכן שהחוט היה קצת יותר דק ממה שצריך, ....

מה שקרה זה, שככ הנראה שנאי מקוצר התחמם במהירות לקראת טמפ' שבה הוא יכול להמיס את הפלסטיק של ה UPS, לשרוף את עצמו לגמרי וכו' וכל זה בלי לשרוף אף פיוז תוך יותר חצי דקה

מה שמפחיד בנוסף, זה שאם בטעות ה UPS לא היה עומד על המארז, לא היה את הרעש והוא היה ממשיך להתחמם (כשהמשתמש לא יודע, אוליי כשהמשתמש לא בבית אפילו), וייתכן מאוד שהיה מגיע לטמפ' של פריצת אש

מספר השלמות

כל יצרן שמכבד את עצמו מוסיף מעגל הזנה בפני עומס יתר במוצא האל-פסק, דבר שבא להגן על מעגל המוצא החשמלי וכפועל יוצא גם על המצבר.

מכאן שזרמי קצר לא אמורים להתפתח על המצבר, (אלא אם כן יש קצר חשמלי).

תא מצבר בסיסי בטכנולוגייה זו הינו בעל ערך של 2V.

מצבר של 12V מכיל 6 תאים המחוברים בטור.

על מנת לתת מענה לזמני גיבוי גבוהים יותר היצרנים משרשרים מספר רב של תאים בטור, שכן שרשור מקבילי יאלץ שימוש בכבלים עבים על מנת שיעמדו בזרם הגבוה P=V*I

במערכות גיבוי בעלות הספקים גבוהים בהם מותקנים מצברים רבים ויקרים המערכת יודעת בצורה אוטומאטית או ידנית לבצע "טעינת השוואה".

בטעינת השוואה מרימים מעט את מתח הטעינה של המצרים, דבר שגורם לדחיפת זרם, וזאת כדי לגרום לתאים חלשים להתעורר כדי להגיע למלוא קיבולם.

תהליך זה הינו קצר על מנת למנוע נזק עקב טעינת יתר.

לי אישית לא מוכר אל פסק ברמה בייתית או בעלי הספק מוצא נמוך (עד מספר ק"וו) אשר יש לו את האופצייה הזו.

באשר לאל-פסק מקרין או מתחמם, מעבר לתקלה חשמלית שנוסעת מאיכות רכיב, הרי שעדיף לעשות שימוש באל פסק אשר הגוף שלו מתכתי.

מארז מתכתי מייצר כלוב למניעת הפרעות אלקטרו-מגנטיות ובעיקר משמש כמוליך להסעת החום מהאל פסק החוצה.

להזכירכם, ארך החיים של המצבר תלוי בטמפרטורת הסביבה בה הוא חי, כאשר כלל אצבע מלמד שכל עלייה של 8 מעלות מטמפרטורת הסביבה

(20-25 מעלות) מקצר את ארך חיי המצבר בחצי.

זאת מעבר להשפעה על שאר רכיבי האל-פסק, שכן ידוע שה- MTBF של כל מוצר מתקצר בעבודה בטמפרטורות גבוהות.

צביקה