אפשר גם לסנן לפי הא"ב או לפי מספרי טלפון. אלה גם פרמטרים ידועים. אפשר גם לסנן אקראית (כמו בבדיחה על האנשים חסרי המזל).

זה לא נכון לטעון שאין שום קורלציה בין ציונים לבין הרמה המקצועית (נעזוב את הרמה האישית - פה באמת אין קשר). תבדיל בין היעדר קורלציה של 100% לבין היעדר קורלציה בכלל.

כשמדובר על הפרשים קטנים, אז באמת אין משמעות. מקום שמסנן בצורה קשיחה ויראיין מועמד עם 85.1 אך לא עם 84.9 (או אפילו 85 לעומת 80) הוא מקום מטומטם.

לעומת זאת תשווה אנשים עם ממוצע 65-70 לעומת כאלה עם ממוצע 95+, ותראה שהסיכוי שלך למצוא מפתח טוב בערימה השנייה גבוה הרבה יותר.

זה מניסיון.

כמובן שתמיד יש את המבריקים, את המבריקים באמת, שלא עשו תואר בכלל, או עשו אותו וסיימו עם ממוצע גרוע, כי לא בז*ן שלהם. אלה החריגים הסטטיסטיים. אין טעם להתייחס אליהם - מישהו ברמה כזו לרוב יהיה לו תיק עבודות וניסיון והמלצות שידברו בשבילו הרבה יותר טוב ממוצע תואר, ולא תהיה לו בעיה להגיע לראיונות ולמשרות.

כשאתה מדבר על מבריקים, אז באמת ייתכן שאין שום קורלציה משמעותית. מבריקים יש מעט מאוד. "סתם" טובים יש משמעותית יותר, ולרוב אלה יהיו אנשים שכן הלכו בדרך המקובלת של לימודים, וכן השקיעו בצורה המקובלת, והיכולות הגבוהות שלהם איפשרו להם להשיג ציונים טובים.

אתה לא צריך להתאמץ ־ ישנם מחקרים אמפיריים שמוכיחים שהמתאם בין ממוצע ציונים להצלחה בעבודה הוא חלש (כלומר אין קשר).

קח בחשבון גם אנשים שתוך כדי הלימודים חייבים לעבוד על מנת לכלכל את עצמם ולממן את הלימודים. במיוחד במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב

זה פוגע בהכרח בציונים (לפחות בשנתיים הראשונות)

אתה לא צריך להתאמץ ־ ישנם מחקרים אמפיריים שמוכיחים שהמתאם בין ממוצע ציונים להצלחה בעבודה הוא חלש (כלומר אין קשר).

אשמח לראות.

"איפה יותר טוב - אוניברסיטה או מכללה?" או "איפה יותר קשה מבחינת רמת הלימודים - אוניבסיטה או מכללה"

וכן הלאה, הרי שמדובר בהכללות מיותרות לגמרי.

כלל יסוד במחקר - שמור על כל הגורמים קבועים, ורק על גורם אחד משתנה. רק כך תוכל לספק תשובה מהימנה על השפעתו של הגורם המשתנה.

בהקשר לנושא שלנו, בכדי שנוכל לספק תשובות מהימנות ואובייקטיביות על השאלות הנ"ל, נצטרך ליישם כלל זה - אך בפועל, יש לנו כ"כ הרבה גורמים משתנים במשוואה: מוסד הלימודים, התחום הנלמד, הבן אדם שלומד, ניסיונו של אותו בן אדם, מקום העבודה, וכהנה וכהנה.

אם כך, בחיים לא נוכל להצביע על גורם מובהק בלב מלא שהוא הסיבה לתוצאה המתקבלת, ככלל על כל המקרים.

וזאת הסיבה למה תשמעו סיפורים משני הצדדים - של אחד שהיה באוניברסיטה ולא מוצא עבודה, ושל אחד שסיים במכללה והיום ראש צוות, ולחילופין, אוניבסיטאי שלא פגש מעולם בוגר מכללה בשוק, ובוגר מכללה שלא מוצא עבודה ומתחרט על כל רגע, ואין ספור סיפורים דומים.

מה שאני בסה"כ מנסה להגיד הוא שזה עניין אינדיבידואלי, כל מקרה יש לקחת לגופו ולא לתת הכללות של "זה עדיף" או "זה לא עדיף".

תמיד תשאפו למצוינות לא משנה היכן אתם, התייצעו עם אנשים אבל קחו את המידע בערבון מוגבל, עשו חושבים עם עצמכם ועשו החלטה שנראת לכם הכי לנכון, במקרה האישי שלכם.

"איפה יותר טוב - אוניברסיטה או מכללה?" או "איפה יותר קשה מבחינת רמת הלימודים - אוניבסיטה או מכללה"

וכן הלאה, הרי שמדובר בהכללות מיותרות לגמרי.

כלל יסוד במחקר - שמור על כל הגורמים קבועים, ורק על גורם אחד משתנה. רק כך תוכל לספק תשובה מהימנה על השפעתו של הגורם המשתנה.

בהקשר לנושא שלנו, בכדי שנוכל לספק תשובות מהימנות ואובייקטיביות על השאלות הנ"ל, נצטרך ליישם כלל זה - אך בפועל, יש לנו כ"כ הרבה גורמים משתנים במשוואה: מוסד הלימודים, התחום הנלמד, הבן אדם שלומד, ניסיונו של אותו בן אדם, מקום העבודה, וכהנה וכהנה.

אם כך, בחיים לא נוכל להצביע על גורם מובהק בלב מלא שהוא הסיבה לתוצאה המתקבלת, ככלל על כל המקרים.

וזאת הסיבה למה תשמעו סיפורים משני הצדדים - של אחד שהיה באוניברסיטה ולא מוצא עבודה, ושל אחד שסיים במכללה והיום ראש צוות, ולחילופין, אוניבסיטאי שלא פגש מעולם בוגר מכללה בשוק, ובוגר מכללה שלא מוצא עבודה ומתחרט על כל רגע, ואין ספור סיפורים דומים.

מה שאני בסה"כ מנסה להגיד הוא שזה עניין אינדיבידואלי, כל מקרה יש לקחת לגופו ולא לתת הכללות של "זה עדיף" או "זה לא עדיף".

תמיד תשאפו למצוינות לא משנה היכן אתם, התייצעו עם אנשים אבל קחו את המידע בערבון מוגבל, עשו חושבים עם עצמכם ועשו החלטה שנראת לכם הכי לנכון, במקרה האישי שלכם.

"קוד פתוח" וכאלה...