התייחסותי ל - 11@11:

ככל הנראה לא קראת את שכתבתי עד הסוף, שאילו כן היית קורא, או אז היית נתקל בדברים הבאים שכתבתי:

" ג. אם אינך מנסה "לחסוך כל גרוש", המלצתי היא ללכת דווקא על מעבד 2500K, שיעלה אמנם כמה גרושים יותר (250 ש"ח לערך)

מעל ל- 2300, אך יתן ביצועים כדי 30% מעל בזכות היכולת לעבוד בתדרים של 4.5ghz , לעומת אזור ה 3ghz פלוס בלבד במעבד

2300. "

"ככלל, כל קפיצה (שדרוג) בין רכיב לרכיב הבא (המהיר יותר), צריכה להעשות לפי שקולי עלות/תועלת מושכלים, ובהתחשב במכלול השיקולים

לטווח הארוך ולא רק המיידי. זו לפיכך אחת הסיבות שבגינן הנני ממליץ לרכוש 2500k בכ- 990 ש"ח כיום ולא 2300 בכ- 740 ש"ח,

משום שהתוספת של 250 ש"ח לערך היום, תתן מחשב שמהיר בכ- 30%, מה שיתן למחשב אורך חיים של עוד כשנה בסוף הדרך ובכך

יוכל לאפשר בידנו "לדחות בכשנה" לערך את רכישת המחשב הבא. דהיינו: בממוצע לאורך השנים, השקעת 250 ש"ח היום במעבד המהיר

יותר, תתברר דווקא כחלופה הזולה יותר. הנה לנו דוגמא קלאסית לשיקול שדי נעלם אצל מרבית הרוכשים הבייתיים בתחום המחשוב, אך הינו

שיקול שכן קיים אצל הרוכש המוסדי או לומר הרוכש המקצועי, שמשכלל עלות ממוצעת לאורך השנים, עלות ממוצעת פר יחידת

הספק/ביצוע, שיקול שנגזר מתכליל כלכלי מתמטי ומגלם בתוכו היבטים נוספים."

התייחסותי ל- gil28 שלושה פוסטים למעלה:

גיל, הנך מתעלם מהדברים הבאים ומתייחס רק לתכונה אחת של ערכת השבבים, על כן אחזור על שכתבתי קודם בשנית,

על מנת שהדברים יחודדו:

"...על כן כדאי לך לרכוש דווקא לוח עם ערכת שבבים Z68, היות וערכה זו היא העדכנית ביותר:

- היא נותנת מעט יותר תמיכות שיתכן ויבוא יום ותזדקק להן.

- היא מאפשרת המהרה של המעבד וגם של כרטיס המסך המובנה בו, מה שהערכה H67 לא מאפשרת.

- תקבל לוח שיצא כרונולוגית במועד מאוחר יותר, ועל כן זכה להפקת לקחים נרחבת יותר מצד היצרנים ביחס לערכה הוותיקה H67

משום ש- Z68 במידה לא מעטה, הינו תולדה והפקת לקחים מ H67 ו- P67.

- סביר להניח שהיות וה Z68 בוגר יותר טכנולוגית מלוח H67, העניין עשוי להתבטא בעתיד.

- כמו כן ישנה סבירות גבוהה יותר לעדכונים מצד היצרנים כאשר לוח הוא מודרני יותר."

"הפער במחיר בין לוח Z68 ללוח H67 (שמקביל באיכותו/רמתו) הוא בקושי 100 ש"ח.

לחסוך (הייתי אומר להתקמצן ולא בכדי - קרא הלאה) "עד" 100 ש"ח היום (וגם זה לא בטוח), רק על מנת לקחת את הסיכון, וחלילה להתקל

בעתיד (אימתי שהוא) באיזו שהיא סיבה שבגינה אני הצרכן כן הייתי צריך לבחור היום Z68, כמו למשל שיצא מעבד של אינטל שיאפשר לי

שדרוג (אולי אף בזול) והוא פתוח לאובר קלוקינג, ורק בגלל שבחרתי אי שם שנה או שנתיים אחורה H67 "כי התקמצנתי", לגלות "שאני

תקוע" - לא יכול לערוך את השדרוג וחייב גם להחליף את לוח האם - זו תהייה בכיה.

"זה הזול בסופו של דבר עולה יקר" הינה אימרה נכונה: ללכת היום על לוח H67 בכ 400-500 ש"ח (במקום על Z68 ב- 500 ש"ח)

זו בשפה ההנדסית/ניהולית - מוגדרת כניהול סיכונים שגוי."

לעניין הזכרונות:

זכרונות 1600 במקום 1333 מהירים לא בכ- "15% על הנייר" (כפי שציינת),

שכן 1600 חלקי 1333 שווה 1.2 שזה 20% (לא 15).

בפועל ישנם מצבים ובהם היקף רוחב הפס של הזכרון כן מגיע ליידי ביטוי.

ככל שהזמן יעבור והמחשב יתיישן, כל מני רכיבים שהיום נמצאים "ביתירות מסויימת" ובראיה מופשטת עושים רושם ככאלו

שאינם מגבילים את ביצועי המערכת, עשויים בבוא היום להפוך "לצווארי הבקבוק של העתיד".

לעיין לוח האם:

ASROCK קיימים בשוק כמה שנים בודדות, שזה מבחינה תעשייתית מעט מאד.

אם תגלגל מספיק טוב באינטרנט (או תהייה חשוף לסטטיסטקות תעשייתיות בתחום, במיוחד אצל ספקי ויבואני חומרה),

תצליח למצוא שסטטיסטית - אחוז הנפל שלהם גדול יותר מאשר של חברת ASUS, וכי ה- MTBF קצר יותר.

יצור שני מוצרים "באותו מפעל" אינו בהכרח אומר שהם "שווי איכות".

פער המחיר בין הלוחות יש לו משמעות והוא לא שם לחינם, פער במחיר אומר בין השאר - בקרת איכות ככל הנראה טובה יותר, תהליכי יצור

איכותיים יותר, חומרי גלם טובים יותר, אחריות ארוכה יותר, וכיוצא בזאת.

אם מנגד היה מדובר במוצרי מותג לנשים, כמו פרפומריה או טקסטיל, לא היה קשה ביידי לקבל את הטענה - שזה היקר יותר אינו בהכרך טוב

יותר. **סוגיה כאובה וידוע למרביתנו: שמתחילה עם האשה, ממשיכה ביום החודשי של חיוב כרטיס האשראי :'( ומסתיימת "במריבה" שלאחר מכן.

אך לא כך הוא הדבר במוצרים הנדסיים, ולוח אם הוא בהחלט אחד מהם. מבחינה מעשית, לוח האם הוא אחד הגורמים העיקריים לכשל

חומרה במחשב, הרבה לפני המעבד. היות ורכיב זה הוא "רכיב" יסוד שעליו כל המחשב יושב, ישנה חשיבות גדולה להבטיח שהוא

יהיה אמין ויחייה לכל אורך חייו הטכנולוגיים של המוצר. ומדוע: משום שכשל בלוח אם במועד מאוחר יותר, מאלץ בדרך כלל את זריקת כל

המחשב לפח, משום שהוא קורה בשכיחות גבוה לאחר שהטכנולוגיה התקדמה בדור אחד לפחות. מכאן חשיבותו העליונה: זה לא איזה כרטיס

שאפשר להעיף ולהחליפו באחד אחר בהינף יד, כמו למשל כרטיס מסך או מודול זכרון. כשל בלוח אם משמעותו הסיכונית, היא בדר"כ אבדנו

של כל המחשב.

nec_000, נוצר אצלי הרושם שהגבת מתוך כך שאתה חושב שאני תוקף את דעתך (אולי אפילו אותך?) או אפילו פוסל אותה. אז אני רוצה קודם להבהיר שזה ממש לא כך. דעתך לגיטימית לחלוטין, ומי אני בכלל שאפסול דעה של מישהו אחר? אני רק לא מסכים עם חלקים ממנה שאליהם התייחסתי. זה גם לא אומר שאני צודק, פשוט מציג את דעתי. אז אני מקווה שהנקודה הזאת ברורה לפני שממשיכים.

ב. קרא בשנית את שפירטתי לעומק, "מדוע כן Z68 לעומת H67" קודם לכן.

קראתי שוב. עד כמה שאני יודע והצלחתי ל"חקור (במסמכי תיעוד ורשמים כללים ברחבי הרשת" מאז יציאת פלטפורמת SB, כל ערכות השבבים מסדרה 6 הן זהות לחלוטין זו לזו. המגבלות של H67 ו-P67 הן ככל הנראה מגבלות כפויות שכנראה נעשו מטעמי שיווק ומיתוג. כך גם היצע החיבורים של הלוחות השונים. היצרנים בחרו לממש רק חלק מהיכולות או להגביל את כמות וסוג החיבורים, לא עקב מגבלה טכנית, אלא מטעמי פילוח שוק. לכן מהסיבה הזאת לדעתי אין שום הבדל ב"טכנולוגיה" של ערכות השבבים הללו.

הפער במחיר בין לוח Z68 ללוח H67 (שמקביל באיכותו/רמתו) הוא בקושי 100 ש"ח.

זה הפרש המחיר בין לוח H67 עשיר יחסית בתכונות לבין לוח Z68 מרמת הכניסה (ובמקרה שלנו מדובר על לוח או לוחות של GB). הלוחות מרמת הכניסה הללו קצת מפספסים את המטרה מכיוון שאינם מכילים מערכת חשמל שבאמת מאפשרת OC גבוה. הייתי אומר שאם רוב הלוחות הללו הגעה ל-4.5Ghz היא הגבול העליון וגם זה עם קצת מזל. אז זה אמנם תדר מכובד מאוד, אבל לא זאת בכלל הנקודה. למרות מה שלפעמים נדמה מהפעילות בפורום, ש-OC החא פעולה שכבר כמעט כולם עושים, במציאות יש הרבה מאוד משתמשים ש-OC כלל לא מעניין אותם. אין להם כוונה לעשות כזה ואין שום סיבה להניח שבעתיד תהיה להם. אז כך שניתן לסכם:

א. מי שמתכנן OC או רוצה להשאיר לעצמו את האפשרות הזאת פתוחה - שיקנה רכיבים בהתאם (ועל כך גם המלצתי).

ב. מי שבוודאות לא מתכנן OC, לא יודע בכלל מה זה ומבחינתו זה נשמע כמו משהו הלקוח מעולם המדע בדיוני, אין טעם שישקיע בלוח יקר יותר שלא לצורך.

סיפורי "חברת בת" הם גימיק שווקי שמנסים להכניסו כמעט בכל תחום צרכני, אך שוב, כמהנדס ומנהל עם לא מעט נסיון, אני אומר לצרכן: על תהמר בשביל חסכון של גרוש וחצי, לך על בטוח.

בנקודה הזאת אני מכבד את דעתך אך חולק עליה במקצת. אני לא נכנסל לסוגיית חברת-בת או לא, וגם לא לגופו של מותג כזה או אחר. מניסיוני, כל לוחות האם מיצרנים מוכרים אמינים באותה מידה, אלא אם כן הוכח אחרת בדגם לוח ספציפי מכיוון שלעיתים יש לוחות המכילים פגמים מובנים כלשהם ועקב כך מהם יש להימנע. זה קורה גם למותגים הכי גדולים בשוק. כאשר בוחרים צריך להגדיר את הדרישות ואז לבחון מפרטים ועלויות של לוחות מקבילים פחות או יותר מיצרנים שונים שעונים על הדרישות הללו. כשמוצאים את הלוח הזול ביותר מאותו יצרן מוכר שעונה על הדרישות הללו, ושאין עליו דיווחים כסובל מבעיות כרוניות ידועות, זה הלוח המשתלם ביותר. לוח של מותג X לא מבטיח שהוא "יחייה" יותר מלוח של מותג Y, וכנ"ל לגבי לוח יקר וזול יותר. סוגיות של אחריות לדוגמה, אם תקופת האחריות שמציע יצרן X גדולה מזאת של יצרן Y, זה כבר נושא צרכני אחר שאין להתעלם ממנו ולפעמים למישהו כדאי לקנות לוח קצת יקר יותר שגם מכוסה באחריות ארוכה יותר, אך רק לעיתים רחוקות זה המצב בשוק לוחות האם.

שוב, לא מדובר ב"התקמצנות" אלא אל בחירה מושכלת בהתאם לדרישות, לתקציב ולהיצע החומרה. יש פלטפורמות או נקודות זמן מסוימות שבהן למותג מסוים אין היצע משתלם ואילו למתחרים יש. לכן אני באופן אישי לא מאמין בנאמנות "עיוורת" למותג, אלא בבחינת מצב השוק ובחירה באפשרות המשתלמת ביותר מתוך ההיצע של יצרני לוחות אמינים מספיק.

ד. הפער כיום במחיר בין DDR1600 ל- DDR1333 הכל 230 לעומת 170 ש"ח בלבד. פער זה יקנה לנו זכרונות

מהירים יותר בכ- 20%. ראשית, ישנן אפליקציות ומצבים שבהם כן יש לזכרון המהיר יותר השפעה, לא תמיד רואים זאת בכל benchmark.

צווארי בקבוק במערכת תמיד יש, כאשר "הזכרון" שנמצא רמה אחת מתחת תמיד מעיב על זה שמעליו

נדמה לי שאתה מסתכל על הנושא מזווית ראיה אקדמית ושל מישהו שמתעסק יותר עם יישומי שרת מאשר יישומי מערכת ביתית ממוצעת. מה שאתה אומר הוא נכון אך לא לגמרי רלוונטי למערכת ביתית באופן כללי (כמובן שגם ההגדרה של 'מערכת ביתית' היא קצת מעורפלת. אני מתכוון לשימושים של עבודה שוטפת, משחקים, מדיה ואולי קצת גרפיקה וקידוד).

לא ניתן לדעת כעת מה ילד יום, וגם אם אין (כיום) "יתרון מובהק" לרוחב פס זכרון מהיר ב 20%, לא בטוח שיהיה כך בעוד כמה שנים.

שוב אתה צודק, אך שוב זה קצת לא רלוונטי למערכת ביתית. בטווח של כמה שנים רוב האנשים כבר מחליפים מערכת שלמה, ואם קורה מקרה שעוד לפני נקודת הזמן הזאת יש תועלת אמיתית בזכרון בתדר גבוה יותר, אפשר לבצע לו OC.

בכך ובממוצע לאורך השנים, מתיחת חיי המחשבים שאנו רוכשים עוד קצת, וזאת בזכות החלטות מושכלות בעת רכישתם, יאפשר בידנו להגיע

לעלות ממוצעת זולה ונכונה יותר בשקלול המצרפי של כל המחשבים שרכשנו לאורך השנים. ההחלטה על כך מתקבלת בעת הרכישה - מי שחוסך

60 ש"ח כיום, אינו עורך לתפיסתי, החלטות מושכלות במישור ניהול הסיכונים לטווח הרחוק.

אתה צודק באופן עקרוני. יש בהחלט רכיבים ששווה להשקיע בהם, אך יש אחרים שפחות. במקרה הספציפיה זה אני לא חושב שזכרון בתדר קצת יותר גבוה הוא זה שעליו יקום או ייפול אורך חיי השירות היעיל של המערכת.

*נ.ב - הטענה שזכרון DDR1333 יעבוד (אולי) לאחר המהרה ב- 1600, נכונה גם לזכרון 1600 שיעבוד (אולי) לאחר המהרה ב- 1866.

הפער הוא ליאנרי ונשמר גם עבור הזכרון המהיר יותר. על כן הטענה בזכות ההמרה לזכרון האיטי יותר, תקפה באופן שקול גם לזכרון המהיר יותר.

אני מסכים ולא מסכים. נכון שלכל טענה של קח את רכיב X תעשה לו OC ותקבל למעשה רכיב Y, ניתן להשיב בטענה שאם תקח את רכיב Y ותעשה לו OC אז תקבל את רכיב Z. אך בביצוע OC יש מגבלות מסוימות. לכל רכיב יש גבול מסוים, הרי לא ניתן לבצע OC עד אין סוף, ובנוסף לכל רכיב יש את נקודת האיזון שלו שהיא הנקודה שעד אליה מאמצי ה-OC (צריכת אנרגיה ופליטת חום) עומדים ביחס ישר לתוספת התדר ולאחריה כבר לא, צריך להשקיע הרבה יותר מאמץ ב-OC והתמורה והמחיר לא עומדים ביחס ישר למאמץ הזה. כשמדובר על זכרון DDR3 שעובד במתח של 1.5V. ניתן להביא אותו במתח הזה עד לתדר של 1866 ובמקרים מסוימים וקצת יותר נדירים אפילו עד לתדר של 2133 לפעמים אפילו מבלי להעלות מתח או עם הלאת מתח מינימלית. אז כך שמבחינתי לכל זכרונות DDR3 1333/1600 שעובדים במתח של 1.5V יש פוטנציאל OC זהה.

אז כך שיש הגיון בדברים שאתה אומר. קנייה צריכה להעשות מתוך שיקולי עלות/תועלת. אולם מניסיוני למדתי שני דברים כאשר מדובר במערכות ביתיות:

1. אנשים בדרך כלל לא משדרגים למעט הוספת נפח אחסון ואולי זכרון. כך שאין טעם להשקיע באופק שדרוג משום שזה כמעט אף פעם לא קורה.

2. חלק גדול מהאנשים שקונים מערכת ל-OC מתוך רצון הפעם להתחיל עם זה, לא באמת עושים בסופו של דבר OC. הם מקבלים את המערכת היא מספיק "מהירה" עבורם ואחרי כמה שנים הם כבר רוצים חומרה חדשה במקום להתחיל להתעסק עם ה-"OC הזה". זה כמובן להבדיל מכאלה שיודעים בוודאות שהם הולכים לבצע OC ויש להם כבר ניסיון עבור וכו'.

3. במערכת ביתית פחות משתלם להשקיע סכום כסף על רכיבים שאין בהם צורך מיידי מכיוון שהאופי של המערכות הללו, בעיקר מערכות למשחקים, הוא שדרוג תכוף ולאו דווקא סחיטת המערכת הנוכחית עד תום. מעורבים פה גם שיקולים צרכניים ופסיכולוגיים, אך כאשר מדובר בכך עדיף לדעתי השקיע 2,500 ש"ח כל שנתיים מאשר 5,000 ש"ח פעם בארבע שנים, כך מקבלים תמורה טובה יותר לכסף.

שי,

לרישאת דבריך, אם "נוצר הרושם"... אזי הרושם שקבלת מוטעה - לא הרגשתי מותקף כלל וכלל.

אם "הצלחתי" חלילה ליצור רושם שכזה אצלך, אזי המשגה הוא שלי .

אשמח לקבל הערה/משוב, היכן בגוף הטקסט יצרתי רושם שכזה (שהצליח להטעותך) על מנת שאוכל לתקן להבא.

כך התרשמתי מהתגובה שלך כשקראתי אותה, ככל הנראה טעיתי, ואני שמח על כך, כי כוונה לפגוע לא הייתה לי.

היה כיף לקרוא את המידע ששפכתם פה

תעשו את זה להבא?

לפותח השרשור, להלן לוח אם אפשרי שאמצליץ לך עליו באם תקציבך מוגבל, מחירו בסך הכל 500 ש"ח.

זהו לוח Z68 מודרני ועדכני מבית Gigabyte - מגיע עם 3 שנות אחריות.

הלוח בפורמט Full ATX Form factor ומכיל רכיבי אלקטרוניקה ראוים בהחלט,

כל הקבלים Solid State, לוח זה אינו נופל באיכותו מאף לוח H67 שמחירו נע בין 400-500 ש"ח,

כך שמבחינתך כצרכן אין כאן פשרות שאתה עושה (אם כבר להפך) והפער במחיר כפי ששמת לב הוא אפסי עד זניח.

קישור למוצר המדובר:

http://www.gigabyte.us/products/product-page.aspx?pid=3899#ov

רק שמבחינת היצע התכונות הוא לדעתי קצת חסר:

1. לא מכיל בקר הרחבה USB 3.0. אמנם החשיבות שלזה מאוד תלויה במשתמש, חיבור כזה בעיקר יעיל מי שמעביר הרבה מידע אל התקני אחסון חיצוניים ומהם (כמובן שגם אליהם וגם על הכבל לתאום לתקן USB 3.0 כדי לנצל את מלוא רוחב הפס), אך לדעתי היום כדאי לקנות לוח עם חיבור USB 3.0 מאשר בלעדיו, אלא אם כן משהו אחר בלוח יותר חשוב למשתמש מאשר USB 3.0 ומסגרת התקציב לא מאפשרת גם וגם.

2. מכיל רק יציאת HDMI. שוב, תלוי שימושים ודרישות, אך לדעתי אם קונים כבר לוח Z68 כדי שיהיו לו לפחות חיבור D-sub 15 פינים ו/או DVI מכיוון שלא לכל מסכי המחשב יש חיבור HDMI. זה חסרון גדול מאוד לדעתי עבור מי שמתכנן מראש להשתמש בליבה הגרפית המובנית.

3. מערכת החשמל מכילה רק 4 פאזות למעבד, מה שמגביל אם מתוכנן OC גבוה, ואני גם לא בטוח שכל הקבלים בלוח מוצקים (לא שזה כזה משנה גם אם לא).

כך שמדובר בהחלט בלוח לא רע אבל משתלם בעיקר:

למי שמאוד רוצה להשתמש ב-Virtu או ב-SRT אך תקציבו מוגבל.

למי שרוצה לבצע OC נמוך-בינוני בלבד.

למי שרוצה מערך CFX (ולמרות שמדובר על עבודה בתצורת x4 x4 אז אין לשכוח ששני חריצי ה-PCIex16 תואמים לתקן 2.0, כך שזה סביר בהחלט, אם כי לדעתי מערך מרובה כרטיסים גרפיים הוא מיותר לכל מי שלא משחק ברזולוציות גבוהות חריגות) עם יכולת לבצע OC למעבד בתקציב מוגבל.

למי שלא מתכנן להשתמש בליבה הגרפית המובנית עכשיו, אך בעתיד יכול להיות שירצה להסב את המערכת ל-HTPC בחיבור HDMI.

הכל שאלה של מחיר כידוע, אין לוחות אחרים במחיר מקביל שכן מספקים את התכונות "החסרות" עליהן הצבעת (למיטב זכרוני המהיר).

אם יש לו מספיק כסף כמובן שילך על ASUS P8Z68-V ב- 860 ש"ח (מה שיש לי אגב ואני ממליץ בחום רב) ולא יהיו לו "תכונות חסרות",

אבל התוספת היא גדולה יחסית - עוד 360 ש"ח.

אם הוא "לחוץ" תקציבית, הלוח המוזכר מעלה מהווה לוח Z68 סביר מאד, שנותן עלות תועלת טובה.

אפשר בקלות להגיע איתו ל- 4.4 - 4.5ghz עם מעבד 2500k מה שנחשב OC קל ואינו מצריך התעסקויות עם המתח.

אם הוא רוצה מעבד זול יותר כמו 2300, גם הולך: יעלה את הbin בארבע מדרגות למעלה, ויקבל מעבד מומהר ל- 3.2ghz במקום 2.8.

לכל לוחות האם H67 שהוזכרו בטווח המחירים הזה יש USB 3.0 ויציאות וידאו מסוג VGA ו-DVI ולפעמים גם HDMI.

ברור שהכל תלוי דרישות ותקציב, רק שזה מחזיר אותנו לתחילת הדיון. מי שלא מתכנן גם ככה OC אין לו טעם לדעתי להעדיף לוח Z68 על-פני H67 אלא אם כן יש הבחירה בלוח Z68 נעשית בגלל תכונה כזאת או אחרת שבה הוא מעוניין ונמצאת רק שם (ואז במקרה כזה מומלץ בכל מקרה לקנות כבר מעבד עם מכפלה פתוחה). לעומת זאת מי שכן מתכנן OC עדיף לו להשקיע קצת יותר בלוח מתאים.

בכל מקרה אחר של דרישות המוגזמות ביחס לתקציב (לאור מחירי הרכיבים העונים על הדרישות) זאת כבר שאלה של סדר עדיפויות ועל מה מוותרים, וכאן כל מקרה לגופו.

בסך כל פלטפורמת SB היא לדעתי לא מאוזנת מבחינת תמחור לוחות האם, ולי באופן אישי ממש מפריע פילוח השוק האגרסיבי של Intel על המגבלות המלאכותיות שכפתה, לדעתי זה ממש מוגזם (לדוגמה לשלם כמעט פי 2 על לוח-אם אם אתה רוצה גם לבצע OC וגם להשתמש בליבה הגרפית המובנית שאתה "קונה" ממילא כי הרי אין דגם של מעבד זול יותר שלא מכיל את הליבה הזאת).

אינטל זה מונופול, מזכיר במידה רבה את מה שאנחנו אוכלים כאן בארץ עם המחאה החברתית בכל האמור לתנובה, או שופרסל.

על כן לנו כצרכנים ישנו אינטרס לתמוך ב- underdog כדי שהתחרות תשמר לטובתנו - הווה אומר ב- AMD.

הערה אחת קטנה לעניין זה, לנו כישראלים יש אינטרס חבוי לטובת אינטל, שכן היא מושקעת לא מעט בישראל הן ב R&D (חיפה)

והן בייצור (קריית גת), כך שזה כמעט כמו לקנות כחול לבן.

התלבטות לא קלה.

מה עם לרכוש מערכת מחשב בעלת רכיבים "עדכניים" יותר?

הרי אני יודע שסדרת הסנדי בריגד' הנוכחית של אינטל הולכת להיות מוחלפת בקרוב, ואני לא רואה סיבה להשקיע כלכך הרבה כסף במערכת ישנה.

מישהו בכלל שקל את מעבדי הבולדוזר החדשים?

http://www.plonter.com/detail.tmpl?sku=FD8120FRGUBOX

http://www.plonter.com/detail.tmpl?sku=FD8150FRGUBOX

הם מתעלים בביצועים על ה2500K בכל באנצ'מארק, וכוללים 8 ליבות.

בנוסף הלוח שניתן להוסיף להם משווה את המחיר לפלטפורמת 2500K-Z68:

http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=796509

ומשאיר פתח לCF

יש על המעבדים האלה דיון רשמי מסודר. שם נאמר ונכתב כמעט הכל על הפלטפורמה והשוואתה ל-SB.

רק תיקון קטן, לא מדובר בדיוק ב-8 ליבות כי אם בארכיטקטורה המספקת 8 נימים, בדומה למעבדי Intel הבנויים מ-4 ליבות ומספקים 8 נימים באמצעות טכנולוגיית ה-HT (כמובן שזה לא מבנה זהה והתיאור ניתן לשם המחשה בלבד).

ועוד נקודה קטנה, כי כל השאר באמת נטחן עד דק בדיון הנ"ל, אני ממליץ להמתין להבשלת והתייצבות היצע ומחירי הפלטפורמה לפני שבוחנים אפשרות קנייה שלה.

nec_000, אני מסכים עם דבריך בנוגע ל-Intel כמונופול, למעט עניין ההעדפה מכיוון שיש לה פעילות בישראל. באותה מידה אני גם לא בעד לקנות AMD רק כי היא היחידה שמנסה להתחרות בכלל ב-Intel. לא שהטענה על החיבור בין ישראל ל-Intel אינה לגיטימית למי שבאמת מאמין שכך הוא תורם משהו למדינה, רק שלדעתי זה קצת מייפה את המציאות ובוודאות לא משנה את תמונת התמחור ופילוח השוק. מבחינתי זה ממש לא נבון מבחינה צרכנית לקנות מערכת במחיר מוגזם ביחס לצרכים, או בכלל, רק כי יש ליצרן נציגות כלשהי בארץ המגורים. בחומרה אני ממליץ לקנות את המוצר המשתלם ביותר (כלומר יחס עלות/תועלת). הרי גם כך חומרה זה בסופו של דבר "מוצר מתכלה".