http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100047,00.html

את דעתי על הנושא אכתוב מחר, לילה טוב.

יש מאמר/כתבה שמסקר בצורה נרחבת, את תנאי השירות של התצפיתניות?

קצת קשה לשפוט לפי הכתבה הבודדת הזו...

אני יכול לסכם לך את תנאי השירות של התצפיתניות במילה אחת: חרא.

מדובר על תנאים של חיילים קרביים כמעט לכל דבר, פשוט כי הן בד"כ נמצאות איתם באותם מוצבים.

התצפיתניות שזכו להשתבץ יחד עם בסיסי פלוגת המפקדה של הגדוד/חטיבה, עוד איכשהו נמצאות בתנאים טובים. האומללות שנתקעו במוצבים פלוגתיים - אבוי.

מדובר על תנאי מחייה לא גבוהים במיוחד, ושירות מאוד מתיש. בד"כ מדובר על משמרות של 8-8, או 4-8 / 8-16 ושות' במקרה הטוב. (כלומר משמרת שלך ואז 2 משמרות של 2 אחרים ואז שוב אתה).

וזה אולי ישמע טיפשי, אבל לשבת 4 או 8 שעות מול המסך ולבהות בו בלי להסיט את המבט / לאבד את הריכוז, זה הרבה יותר קשה, לדעתי (ואני לא נטול ניסיון..), מאשר להיות 8 שעות בשמירה בעמדה או במחסום/מארב.

כשאתה עושה את זה יום יום, לילה לילה, ובתנאי מחייה לא נעימים (להיות כלוא במוצב זה לא שונה במיוחד מלהיות בכלא, בינינו. הלוחמים שמחים לצאת לסיורים בעיקר בשביל לראות קצת עולם מסביב..) - תענוג גדול זה לא.

כשהצבא מתייחס אליך כמו עבד, פשוטו כמשמעו, אז מה הפלא שאנשים "מקלקלים בטעות" את המערכת בשביל לברוח קצת מהעבדות? אני בטוח שגם העבדים במצריים היו עושים טריקים כאלה..

מסכים איתך !!!!!!

ועדיין אני לא מקבל את הקלות ראש שבה פעלו החיילות.

כאילו זה מקצוע עם אחריות , אם חייל קרבי ילך לישון בשמירה , לא יגידו לו "זה בסדר יש לך תפקיד שוחק ".

ולשמור בקור ובחום זה לא יותר קל .

מסכים עם מילפורד. חברה שלי היתה בתפקיד הזה בצבא - רוב הזמן הן היו בחוסר מטורף של סד"כ ועשו 8-8 עם יציאות של 19-2. כאילו זה לא מספיק, בערך באמצע השירות שלה התחלף הסגל הפיקודי שהחל גם להתעלל בהן באופן פעיל, למשל להמציא מסדרים מיותרים לחלוטין במעט הזמן הפנוי שהיה להן או להמציא עונשים על "עבירות" קלות שלא קשורות לתפקוד המבצעי של החמ"ל. אחת מהתצפיתניות שם חטפה התקף פסיכוטי ואחרת אושפזה בגלל קרישי דם. חברה שלי הצליחה לעזוב לבסוף את התפקיד כחצי שנה לפני שחרורה.

בקיצור, אם רוצים לבוא למישהו בטענות על "הפקרת בטחון המדינה", שיבואו בטענות למי שמאפשר סד"כ כה חסר בתפקיד החשוב הזה ולמי שמפקד על הבנות הללו בלי להבין איזה עומס זה.

למען הסר הספק, אני כותב דברים אלה כאדם שמאוד מעריך את חשיבות הצבא והשירות בו, שעשה את המקסימום בתפקיד בו הוא שירת ואף נהנה מכך, ושעושה מילואים. פשוט יש גבול לכל דבר.

כעקרון במוצב שאני הייתי בו. ההתצפיתניות לא נראו סובלות במיוחד. אבל לא פעם, הן התלוננו על התפקיד שלהם ועל כמה שהוא שוחק.

אני זוכר שהייתי בפילבוקס, וקצת "טעמתי" ממש על קצה המזלג את העבודה שלהן. בהחלט לא פשוט. ממני, ומשאר החיילים לא ציפו כל הזמן להסתכל על המסך. אלא להעיף מבט מדי פעם, ולהתריע אם מבחינים באיזו תנועה חשודה.

*לא היה לי איתן מספיק קשרים. ולכן שאלתי, מה התנאים שלהן פחות יותר...

כנראה שאני יכול להבין אותן. לצבא, ולפיקוד העליון בד"כ אין גבולות שהוא מציב לעצמו. מבחינתו, החיילים הם כח העבודה שעושה ונותן הכל.

"אתה כשיר מבחינתי לעשות את זה וזהו, נקודה." "לא אכפת לי איך אתה מתפקד, ומה אתה מרגיש. אתה צריך לעשות את המוטל עליך."

לא פעם נתקלתי ביחס כזה מהצבא, גם בעיצומו של מצב בריאותי מאוד לא פשוט גם אם כל זה "נאמר" לי בעקיפין.

עריכה:

לסיום, אני מצרף ציטוט של הפסיכיאטר הנודע, ויקטור פרנקאל.

"שום אדם אל יחרוץ משפט על שלא שאל את עצמו בכנות גמורה, אם לא היה נוהג ממש כך במצב דומה."

זה תפקיד לא כיף ומתיש מה לעשות להסתכל במסך בתבניות כל היום ולרשום במחברת זה לא קל, אבל יש לך חברה בסופו של דבר, את כל היום במזגן ולמרות שהאוכל בצבא לא משהו עדיין תמיד יש לך אוכל

ראיתי הרבה מוצבים של תצפיתניות וחוץ מלהתלונן על זה שזה משעמם הם כולם שמחות מאוד ומרוצות, יש להם מגורי בנות נפרדים ותקינים תמיד, תמיד נמצאים בחמ"ל ממוזג עם כסאות נוחים ויש להם עדיפות על הלוחמים בבסיס בהכל, בעזה היינו עומדים גדוד+ מחוץ לחדר אוכל, הטבח היה מחכה שיועילו בטובן התצפיתניות להגיע, להיכנס לפני כולם ולקחת אוכל לחמ"ל על מגשים (והן היו לוקחות בשביל פי 3 ממה שהן צריכות 'שלא ישארו רעבות' ואז זורקות את השאר) ורק אז -הלוחמים-(!) יכולים להיכנס ולאכול את השאריות ואני לא סתם אומר, רוב האוכל שיצא לי לאכול בעזה הסתכם בלחמניה וקבנוס ביום עם קצת סלט, לא היה שם אוכל בגרוש, והטבחים היו של הגדוד חי"ר אז בפועל אם השריונרים לא אוכלים אז לא זה לא מטריד אותם כי הם לא חיילים שלהם, שכבר יש ארוחת צהריים אז באמת שאוכלים שאריות.

שיעשו מארבי טנקים מספר ימים ברציפות שאתה לא יכול פיזית לקום מהכסא -ברזל- שאתה יושב עליו ואז יתבכיינו, הם לא עובדות יותר קשה מאף אחד בצבא, הם כולן -בחרו- להיות תצפיתניות 'קרביות' (ואל תטעו הם כולן מחשיבות את עצמן קרביות כי עשו טירונות 03) אז שלא יתלוננו

שיהרג חס וחלילה הסיור על הגדר כי ה4 האלה ישנו במשמרת (לכבות משכירים זה אותו דבר) ולא ראו את המחבלים ששמים מטען, אז תשאלו אותם איזה מסכנות שהם טחנו, זה מובן? לא זה לא, זה רשלנות פושעות.

אני מסכים שהמשמרות שלהן לא כיפיות (של אף לוחם זה לא כיף) אבל אין מה לעשות, יש סיבה אחת בלבד למה זה ככה וזה כי כל המשתמטים היפי נפש וה'לא פראיירים' האלו לא רוצים לשרת, שההורים ישלחו את החיילים שלהם לשרות קרבי דווקא כדי לחנך אותם, היה סד"כ לתצפיתניות, אבל לא, הם ימשיכו לשלוח אותן להכין קפה קרוב לבית

כאילו זה מקצוע עם אחריות , אם חייל קרבי ילך לישון בשמירה , לא יגידו לו "זה בסדר יש לך תפקיד שוחק ".

אולי אני קצת מנפץ לך את הבועה, אבל אני לא מכיר כמעט שום חייל (!) קרבי שלא שבר שמירה בצורה כזאת או אחרת. אם זה שני חיילים בעמדה שישנים בתורות, או פשוט לשחק בטלפון בזמן השמירה, וכו'..

הרבה פעמים זה לא בדיוק עניין של "בחירה". יש X שעות שינה שהגוף האנושי חייב. כאשר יש חיילים שרחוקים מלקבל את זה, הם פשוט נרדמים בשמירה.

זה עניין של בחירה אם להשאר ער או לא. אם אתה לא יכול שלא לישון, אז תעמוד לאורך כל השמירה ואל תשב.

כך נאמר לי פעם, ע"י מס' מפקדים בצהל.

זה רק יהפוך את הנפילה לכואבת יותר כשתרדם.

יש גבול למה שאדם יכול לעמוד בו. כאמור יצא לי להתקל במקרים של אשפוז כתוצאה מהתפקיד הזה.

זה עניין של בחירה אם להשאר ער או לא. אם אתה לא יכול שלא לישון, אז תעמוד לאורך כל השמירה ואל תשב.

כך נאמר לי פעם, ע"י מס' מפקדים בצהל.

תמסור להם שהם טיפשים.

אנשים שמוחזקים ערים בכוח, ירדמו בשלב מסויים גם תוך כדי הליכה.

לא שאני מבין איך הגענו לזה, הרי זה בכלל לא המקרה המדובר..

אסור לחייל לשבות.זה צבא לא קייטנה.מה בחי"ר יותר טוב?

זה ישר לכלא בלי חשבון.גם אחותי וגיסתי היו תצפתניות.

על מה לעזאזל אתה מדבר?