שאלה על מוצרי חשמל עם תקע בעל שתי פינים - עמוד 2 - אלקטרוניקה ומודינג - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

שאלה על מוצרי חשמל עם תקע בעל שתי פינים

Yehudaa

נוצר על ידי Yehudaa
ב אלקטרוניקה ומודינג

Recommended Posts

Ash Binary Zone Master

Ash Binary

פורסם
פורסם

בפחת עוברים החוטים של הניוטראל והפאזה / פאזות (ביחד זה 2 או 4 חוטים) דרך שנאי. כשכל הזרם (ולא משנה כמה זרם) עובר בין פאזה ואפס (כלומר המערכת תקינה או עומס יתר או קצר בין פאזה ואפס), הזרמים בפאזה ובניוטראל מבטלים אחד את השני ואין מתח ביציאה של השנאי

אם הזרמים שונים (כלומר - איפה שהוא בתוך החלק של המערכת שמוגן אל ידיי הפחת יוצא זרם מהמערכת), נוצר מתח ביציאה של השנאי. היציאה של השנאי מחוברת (בתוך הפחת) לאלקטרומגנט שמשחרר קפיץ ומכבה את המפסק

אם מישהוא מתחשמל מהפאזה לאדמה (או לרצפה רטובה וכדומה), הזרם מגיע מהפאזה ולא חוזר לניוטראל דרך הפחת. אם ההבדל בזרמים הוא 30 mA (הסטנדרט בפחת ביתי, יש פחתים שרגישים לזרם שונה) אז המתח שהשנאי מוציא מספיק כדיי להפעיל את האלקטרומגנט

במקרה של עומס יתר או קצר בין פאזה וניוטראל הפחת לא יקפוץ כי כל הזרם (גם אם זה זרם גבוה) עובר רק בין פאזה וניוטראל. חוץ מהפחת אמורים להיות מאמתים / פיוזים להגנה מזרם יתר

גם אם מישהוא מתחשמל בין פאזה וניוטראל אבל לא עובר מספיק זרם לאדמה הפחת לא יקפוץ. למשל אם אתה מתחשמל מ 2 חוטים ועומד אל סולם מבודד

בחלק מהפחתים היום (נפוץ יותר במפסקים שמשלבים פחת אם הגנות אחרות בתוך אותו מפסק) היציאה של השנאי + הבדיקות של הדברים האחרים שהמפסק מגן מהם מחוברים לכניסות של מעגל אלקטרוני, והוא עושה OR ביניהם ומפעיל את האלקטרומגנט במקרה שאחת מהבדיקות לא תקינה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים
ZiggyMan Zone Junkie

ZiggyMan

פורסם
פורסם

טוב לדעת.

אגב אם כבר יש לנו חשמלאים פה. איך פחת עובד? איך הוא מבדיל בין קצר לצרכן כבד ואיך הוא מזהה התחשמלות?

פחת לא מזהה קצר. אתה מבלבל בינו למא"ז = נתיך אוטומטי.

יש שתי הגנות על מערכת החשמל. האחת, מערכת נתיכים אוטומטיים, שמוגבלים בזרם שהם מסוגלים להעביר. כשהזרם בקו עולה מעל המותר, כמו במקרה של קצר (או מכשיר חשמלי עם צריכה גבוהה מדי) הוא יקפוץ, ויפסיק את החשמל.

השניה, זו הגנת מפסק פחת. מפסק הפחת בודק כל הזמן שכל הזרמים היוצאים (והנכנסים..) מהפאזה זהים לזרמים הנכנסים לאפס (או לפאזות האחרות, במקרה של מערכת תלת פאזית) אם יש זליגה של זרם לאדמה הגדולה מ30mA הוא יקפיץ את החשמל. בד"כ כשאדם נוגע בטעות בפאזה (או באפס, במקרה שצרכן מחובר) הוא מעביר זרם בינה לאדמה, ועל זה מפסק הפחת אמור להגן.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים
DaTHE Zone Freak

DaTHE

פורסם
פורסם

אם כבר מדברים על מפסק פחת... במידה ומחובר למערכת חשמל (דומה לביתית) צרכן שהתפקיד שלו (ורק שלו) זה להזרים זרם לאיזה שהוא מכשיר שמחובר לאדמה, הפחת לא יקפוץ? (כמובן שמודבר ביותר מ- 30mA)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים
Ash Binary Zone Master

Ash Binary

פורסם
פורסם

דוגמאות כן טובות :

ספק כוח ממותג (כמו במחשב)

בספק כזה יש קבלי סינון קטנים (כמה nF) מפאזה לאדמה ומאפס לאדמה. הקבלים האלה מיועדים לקצר לאדמה הפרעות שונות בתדרים גבוהים (שנוצרות מהספק עצמו למשל). ההפרעות עצמן קטנות והזרם שעובר בהם הרבה יותר קטן מ 30 mA, והפחת לא קופץ בעבודה תקינה

בחדרים שיש בהם הרבה מחשבים אל מפסק פחת משותף (כמו כיתת מחשבים בבית ספר או משרד), לעיתים קרובות יש קטע שאם הפחת קפץ לא ניתן להרים אותו (קופץ שוב כל הזמן), אז מורידים את כל המפסקים האחרים, מרימים את הפחת, ומרימים את המפסקים. לעיתים קרובות זה קורה כשיש איזה שהיא הפרעה בחשמל שכל הקבלים האלה מקצרים בו זמנית וביחד הזרם שלהם גדול יותר מ 30 mA, וזה מה שמקפיץ את הפחת מהתחלה. כשמנסים להרים אותו הזרם טעינה (בזמן חיבור לחשמל) של כל הקבלים האלה בו זמנית גדול יותר מ 30 mA, אז הפחת נופל שוב. אם מדליקים את המחשבים בקבוצות ולא כולם ביחד (כשמרימים את המפסקים האחרים), לא כל הקבלים מתחברים לחשמל בו זמנית והזרם טעינה של כל קבוצה קטן יותר

מגן ברקים

במגן ברקים טוב יש רכיב MOV שאם הוא מקבל מכה של מתח גבוה הוא נפרץ ויוצר קצר (כמעט מוחלט) לאדמה. במתח רגיל של 310 V peak הרכיב מבודד ולא מעביר זרם (מעביר אבל הרבה פחות מ 1mA)

כשיש מכת מתח הרכיב מעביר עשרות או מאות A ונשרף, וכך חוטף לעצמו את המכה. אם מותקן מפסק פחת המפסק יקפוץ מהזרם הזה וינתק את המתח, ולכן מפסק פחת מגן לא רק מהתחשמלות אלא גם משפר את רמת ההגנה של מגיני ברקים שמתחוברים ממנו

פלורסצנט "רפיד סטארט" (הפלורסצנטים הענקיים 2.40 מטר 110 W)

לפלורסצנט כזה אין סטארטר. במקום זה יש 2 שנאים, אחד נותן מתח נמוך לחמם את האלקטרודות, ואחד נותן מתח גבוה קבוע לקצוות של המנורה כדיי להעביר בה זרם, אבל לא תמיד המתח הזה לבד מספיק לפרוץ את כל ה 2.40 מטר של הגז (ארגון / קריפטון) בתוך הפלורסצנט

המארז של גוף התאורה עשוי ממתכת ומחובר לאדמה, ויוצר קבל : לוח אחד - הגוף תאורה, לוח שני - הגז בתוך הפלורסצנט, מבודד - הזכוכית של הפלורסצנט והאוויר במרחק בין הפלורסצנט והגוף תאורה. בקיבול הזה עובר זרם קטן שמצליח להדליק את הגז לייד אחד מהקצוות של המנורה, והגז שנדלק מתפשט לכל האורך של המנורה. הזרם הזה חלש מאוד, הרבה פחות מ 1 mA

טסטר

הטסטר מעביר זרם (אני חושב כ 0.1 - 0.5 mA) מהפאזה (כשתוקעים אותו שם) ליד שלך, ואז בקיבול ממך לאדמה (אם תיגע במשהוא מתכתי שמחובר לאדמה אתה תוציא את ה "התנגדות" של הקיבול מהמעגל ותראה שהטסטר נדלק חזק יותר)

מנורת נגיעה

המנורות לילה האלה אם מארז מתכתי ללא אדמה, שניתן להדליק ולכבות (ולפעמים לשנות בהירות) אל ידיי נגיעה במארז המתכתי

בפנים יש מעגל אלקטרוני שמעביר 240 V (דרך נגד גדול מאוד, כדיי להגביל את הזרם) למארז, ומד זרם בחוט שמחבר את ה 240 V למארז. כשנוגעים במנורה עובר זרם קטן למשתמש (כנראה פחות מ 1 mA), המעגל האלקטרוני קולט את זה ומדליק / מכבה את המנורה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

עבור לרשימת הדיונים
×
  • צור חדש...