הצד הטכני של התמונה

[רפאלח]

יצא לי להתאמן קצת לאחרונה על אספקטים חשובים ביצירת פריים טוב כמו איזון לבן, קומפוזיציה, ובוקה. הסט האחרון שצילמתי בפסח נתן לי במה לנסות דברים חדשים והתוצאות הדהימו אותי. אך אני ללא הדרכה, המדריך הכי טוב שלי עד עכשיו זה העין שלי והשיפוט שלי. אני רוצה להתקדם עם זה הלאה ולדעת איפה אני עומד.

אני אתן פה תמונה, ואני צריך את הביקורת שלכם לגבי האספקטים הבאים:

-איזון לבן

-בוקה (למרות הסובייקטיביות)

-קומפוזיציה

-הולכת עין

התמונה צולמה כאשר אחיין שלי היה בנחל שהמים בו קרים מאוד, ההבעה טבעית, חיכיתי שזה יקרה

עריכה:שימו לב שהפורום החדש חותך את התמונה מצד שמאל שלה וזורק את זה לפס גלילה. קחו את זה הצידה כדי לראות את ההמשך של התמונה

גרסה גדולה של התמונה 1:1 כמו שיצאה מהמצלמה בלי שום עריכה:

http://www.fastup.co.il/images/5534524.jpg

-ניסיתי להכניס כמה שיותר מהסצנה לתוך הפריים. לשים את הנושא במרכז לא נתן הרבה, אך שהזזתי אותו ימינה התוצאה הייתה הרבה יותר טובה. הקומפוזיציה שיחקה פה תפקיד חשוב.

-ניסיתי לכייל את האיזון לבן מהמצלמה לפני הצילום ע"י צילום תמונת בקרה בנקודת צל. קיבל גוון שנוטה יותר לכיוון הכחול (לפני כן היה יותר צהוב) אך זה מרגיש יותר טבעי.

-בעניין של הבוקה אין לי יותר מדיי איפה לשחק מבחינה טכנית, העדשה מאוד בסיסית, כל מה שנשאר לי לעשות זה להתרחק מהנושא המצולם כדי להפריד אותו יותר ולקבל עומק שדה רדוד, וכן שיהיה עדיין אפשר להבין מה עומד מאחוריו.

-לגבי הולכת עין אתם כבר תגידו אם הצלחתי להשיג משהו מעבר לתמונה פשוטה.

מה דעתכם?

[עוד אחד]

חוק מספר אחד. אין דבר כזה חוקים.

האיזון לובן כביכול "לא נכון". אין לזה שום משמעות - קבע מה שמתאים לך. רוצה קריר - תעשה קריר.

רצוי להרהר מה הצבעים השונים מעוררים אצל הצופה.

בוקה - חובבים רבים אספו את המונח הזה באינטרנט ולא מבינים את משמעותו.

בוקה הוא אופי הטשטוש, לא כמותו (עומק שדה)

סוגים שונים יש לו. לאהוב סוג מסויים זה סובייקטיבי.

לגבי קומפוזיציה ו"הולכת עין" (מושג שאני לא אוהב) - כאן, צומת דרכים במה שאפשר לומר לך.

האם אתה רוצה להתעניין בצילום כצורת אמנות, או רוצה להשתפר בלהוציא "תמונות יפות של חובבים" ?

אין לי כח לספר דברים שאיש לא רוצה לשמוע.

[רפאלח]

האם אתה רוצה להתעניין בצילום כצורת אמנות, או רוצה להשתפר בלהוציא "תמונות יפות של חובבים" ?

זה 2 דברים נפרדים. כרגע אני לא רואה את עצמי מתמקד בצד האומנותי, למרות שיש לי נסיונות פה ושם. ולכן זה יהיה יותר בצד החובבני.

[fungiman]

כמו שאמרו כאן - איזון לבן הוא עניין סוביקטיבי, אתה יכול לנסות לאזן את התמונה שתראה דומה ככל הניתן לאיך שהיא נתפסה בעין שלך, או לבחור באיזון מעט שונה על מנת להעביר סיפור אחר.

אישית אני מצלם ב-RAW ומתעסק באיזון הלבן בהמשך. צלם אירועים או עיתונות שרוצה לשמור על אחידות בתמונות יאזן לבן בכל אתר צילום לפי לוח איזון וכו'.

התמונה שלך לדוגמא היא יותר על הצד הקריר, אני מאמין שבמציאות הסצינה הייתה עם צבעים יותר חמים. אבל התמונה נראת בסדר ככה ומעבירה טוב יותר את האווירה הרטובה והצוננת.

יש חוקים מאוד ברורים בקומפוזיציה, זה נושא שנחקר על ידי אמנים מזה אלפי שנים. אבל גם אומרים שבאומנות אין כללים.

עצתי היא שתלמד את הכללים ולאור הכללים תיצור את התמונות שמעבירות את הסיפור באופן הטוב ביותר (גם אם לפעמים אתה חורג מהם).

בוקה - תעזוב, תתמקד בדברים אחרים, תבחר את עומק המוקד המתאים לכל נושא וזהו.

[עוד אחד]

כל ה"חוקים" הללו התפתחו בתקופת הרנסנס, ושייכים אליה.

הגיעו מניסיון לחתור אל השלמות.

בתור אמנות, הם לא ממש רלוונטיים היום מלבד רפרנס...

אכן אם מישהו רוצה ללמוד קומפוזיציות קלאסיות (כל מה שמקובל באינטרנט כ"טוב") - אמנות הרנסנס ומאה אחת קדימה ממנו ייתנו לו השראה טובה.

[fungiman]

כל ה"חוקים" הללו התפתחו בתקופת הרנסנס, ושייכים אליה.

הגיעו מניסיון לחתור אל השלמות.

בתור אמנות, הם לא ממש רלוונטיים היום מלבד רפרנס...

אכן אם מישהו רוצה ללמוד קומפוזיציות קלאסיות (כל מה שמקובל באינטרנט כ"טוב") - אמנות הרנסנס ומאה אחת קדימה ממנו ייתנו לו השראה טובה.

החוקים האלו בחלקם עוד מהתקופה ההלינסטית ("נזכרו" בהם בתקופת הרנסנס) וחלק מהיחסים המתמטיים בקומפוזיציה באומנות ויזואלית וארכיטקטורה מגיעים בכלל מעולם הטבע.

החוקים האלו נמצאים בכל פרקי המבוא של כל ספרי לימוד הצילום הרציניים, כמובן שהם גם נותנים דוגמאות נגד (תמונות טובות שחורגות "מהכללים") אולם לרוב גם מסבירים למה במקרה דנן זה כן עובד.

לפי דעתי - קודם ללמוד את הבסיס, כולל חוקי הקומפוזיציה ובניית התמונה "הקלאסיים". אחר כך שיקח מזה מה שמתאים לו ויבנה תמונה לפי איך שנראה לו נכון.

[עוד אחד]

לפי דעתי - קודם ללמוד את הבסיס, כולל חוקי הקומפוזיציה ובניית התמונה "הקלאסיים". אחר כך שיקח מזה מה שמתאים לו ויבנה תמונה לפי איך שנראה לו נכון.

אני אגיד רק סייג לדעתך, בהרבה מקומות מזכירים את ה"חוקים" הללו, אך לא מזכירים את השפעתם על הצופה או התמונה. או את מקורם.

בכך חוטאים ולא מוסיפים ידע. זה נראה "יפה" או "מתאים" אבל אתה לא מבין למה.

בהחלט זה מקדם את הצלם המתחיל, אבל מכשיל אותו בהעלמת נתיב התקדמות מעבר לנקודה זו.

לכן ציינתי מקום שיש ממנו כיוון, אם רוצים, להמשיך הלאה, או להעמיק בו באותה נקודה.