הפוך. סדאם היה גורם נגדי לכח האיראני - ברגע שארה"ב הורידה אותו לאירן בעצם לא היו מתנגדות אזוריות אמיתיות.

אמריקה נכנסה לעיראק אך ורק בגלל הנפט

הפוך. סדאם היה גורם נגדי לכח האיראני - ברגע שארה"ב הורידה אותו לאירן בעצם לא היו מתנגדות אזוריות אמיתיות.

סדאם אולי היה מתנגד לאירן (והם היו במלחמה ארוכה ) ,אבל אם לשפוט לפי מה שאמריקה עשו לעירק עוד במלחמת המפרץ הראשונה ,אני בספק עז אם הם בכלל יכולים להתנגד לאירן .

שאומרים התנגדות לא מתכוונים רק לכח צבאי אלא למערכת בלמים ואיזונים, בדומה למלחמה הקרה.

אירן מכריזה על כור - סדאם מכריז שהוא יביא בהם - אירן מכריזה שהם יביאו בעירק וחוזר חלילה.

אתה חושב שזה מקרי שאחרי המלחמה בעירק אירן התחילה להרים את הראש?

אתה חושב שזה מקרי שאחרי המלחמה בעירק אירן התחילה להרים את הראש?

כן ,ובגלל זה הם צעקו כל הזמן הזה על ארה"ב ,צאו מעירק .

א. ארה"ב אחרי הפלישה השאירה את עירק מפורקת לחלוטין. אין ספק שברגע שארה"ב נכנסה היא הייתה צריכה להישאר שם כמה זמן. השאלה היא האם הכניסה שלהם הייתה נכונה, לא מה הם צריכים לעשות אחרי הכניסה.

ב. זה משרת את האינטרסים של אירן להיראות כלוחמים בכוחות כיבוש אימפריאליזם אמריקאי(או בולשיט ניוספיק אחר) וכלוחמים למען מזרח תיכון עצמאי/פאן ערבי וכו' וכו'.

אוקי ,באו נעזוב את העבר ,קרה מה שקרה ,אמריקה נכנסה לעיראק המפורקת ,מהמצב הזה ,יציאה של אמריקה מעיראק היא דבר רע לנו (לא משנה עם הכניסה לעיראק הייתה נכונה או לא )

לאו דווקא.

קודם כל - בוא נעמיד דברים על דיוקם - בשיא הלוחמה בעירק היו בה כ150 אלף כוחות אמריקאיים. עכשיו, לאחר ההסגות הגדולות יש שם "רק" 50 אלף.

אחת הטענות העיקריות של פוליטקאים אמריקאיים פרו-פעולה נגד אירן הייתה כי עירק בעצם מסרסת את ארה"ב, גם מבחינת דעת הקהל בעולם אך גם מבחינה ביצועית/ביטחונית נטו. עם כל הכבוד לצבא ארה"ב הענק - הוא לא יכול לנהל מלחמה בכ"כ הרבה ארצות ענק(אפגניסטן, עירק + אירן).

יציאת הכוחות האמריקאיים יכולה(למרות שאני בספק שזה המצב) לרמז על הכנות או לפחות יכולת לבצע פעולה צבאית באירן. פעילות צבאית ממושכת בשתי הארצות הללו הינה בגדר בלתי אפשרית. רק באחת מהן - ייתכן. ולכן אם אתה מוריד את עירק מהמשוואה, אפשר להכניס לשם את אירן.

מה באמת יקרה? זה רק הזמן יגיד. בינתיים אירן עושה "הכל נכון" וככל שהזמן עובר היא רק מתחזקת ושאר העולם טמן ידו בצלחת. המשטר הזה טוטאליטרי אבל לא טוטאליטרי מדי, דתי אבל לא דתי מדי(בשביל רוב האוכלוסייה), מיליטריסטי אבל לא מיליטריסטי מדי.

אני משער(ומפחד) שלא ישראל ולא ארה"ב ינקפו אצבע למניעת גרעין איראני למטרות לוחמה - ואז... אז יהיה לנו באמת "מזרח תיכון חדש"...

לאו דווקא.

קודם כל - בוא נעמיד דברים על דיוקם - בשיא הלוחמה בעירק היו בה כ150 אלף כוחות אמריקאיים. עכשיו, לאחר ההסגות הגדולות יש שם "רק" 50 אלף.

אחת הטענות העיקריות של פוליטקאים אמריקאיים פרו-פעולה נגד אירן הייתה כי עירק בעצם מסרסת את ארה"ב, גם מבחינת דעת הקהל בעולם אך גם מבחינה ביצועית/ביטחונית נטו. עם כל הכבוד לצבא ארה"ב הענק - הוא לא יכול לנהל מלחמה בכ"כ הרבה ארצות ענק(אפגניסטן, עירק + אירן).

יציאת הכוחות האמריקאיים יכולה(למרות שאני בספק שזה המצב) לרמז על הכנות או לפחות יכולת לבצע פעולה צבאית באירן. פעילות צבאית ממושכת בשתי הארצות הללו הינה בגדר בלתי אפשרית. רק באחת מהן - ייתכן. ולכן אם אתה מוריד את עירק מהמשוואה, אפשר להכניס לשם את אירן.

מה באמת יקרה? זה רק הזמן יגיד. בינתיים אירן עושה "הכל נכון" וככל שהזמן עובר היא רק מתחזקת ושאר העולם טמן ידו בצלחת. המשטר הזה טוטאליטרי אבל לא טוטאליטרי מדי, דתי אבל לא דתי מדי(בשביל רוב האוכלוסייה), מיליטריסטי אבל לא מיליטריסטי מדי.

אני משער(ומפחד) שלא ישראל ולא ארה"ב ינקפו אצבע למניעת גרעין איראני למטרות לוחמה - ואז... אז יהיה לנו באמת "מזרח תיכון חדש"...

דווקא מהבחינה הזאת נוכחות צבאית בעירק ואפגניסטן היא הסיכוי היחידי למהלומה צבאית באיראן, אתה לא יכול לתקוף באיראן בשקט, ההתקפה תיהיה ידועה חודשים מראש כמו שהיה ידוע עם עירק.

רוב הכוחות הנוסגים הם הכוחות הכבדים, כלומר כוחות השריון וחיל האוויר ונסיגה של רוב קבוצות הלחימה של הצי(קרי אין יותר 3 נושאות מטוסים במפרץ).

נשארים בין 50 ל70 אלף חיילים כאשר רובם הם חיילי רגלים, והנדסה שישמשו להסדרת הסדר היום יומי בעירק ותמיכה בפעולות של המדינה לחידוש התשתיות במדינה. בין השאר ישארו המספר הלא יידוע של צבאות פרטיים שמספרם מוערך בין 25 אלף ל40 אלף(פאקינג 40 אלף שכירי חרב ) שמשמשים כאבטחה לחברות פרטיות, אבטחת אישים, ובט"ש כללי(זה כל עוד הם לא עסוקים בלרדוף אחרי קלפים ופוגים, והצהרה על שווקים וסמטאות כמטווחים חופשיים) וכל שאר הדברים שהפנטגון החליט להפריט..

ככה שבמבחינת עירק החיילים נשארים, לא מעניין אותם כמה מטוסי F18 יש באזור בהיכון, אובמה מודע לזה שהמצב בעירק בזמן האחרון נחשב להצלחה באופן יחסי, הוא פשוט רוצה להעיף את הנטל הכלכלי שנובע מהחזקת כלים כבדים כמו כל מסוקי הקרב, דביזיות השריון, ומטוסי הקרב באזור שאין להם שום שימוש כיום.

דובי זובי צודק.

נשארו שם עשרות אלפי חייליים, והם ימשיכו להישאר שם.

זה לא שארה"ב הוציאו את כל החיילים משם ועזבו את עיראק.

הם לא הולכים לצאת משם אי פעם כנראה, ארה"ב עדיין מחזיקה חיילים בגרמניה ויפן

^

אז? כמה הם מחזיקים שם? 50-70 אלף? לא נראה לי. הם מחזיקים אותם לשם שיקום התשתיות בעיראק, לא למטרה צבאית. זה שיש כוחות בגרמניה ויפן לא אומר שהם אף פעם לא ייצאו מעיראק. כמה חיילים אמריקאים יש בגרמניה וביפן בכלל?

כמה הם מחזיקים שם? 50-70 אלף?

36 וחצי אלף ביפן, 52 וחצי אלף בגרמניה, ועוד לפחות רבבה של אזרחים אמריקאיים שמועסקים בסניפים המקומיים של משרד הביטחון.

אל תשכחו את הבסיסים בסעודיה

על מנת למנוע הודעות נוספות בנושא "איפה יש כוחות אמריקאים וכמה"("הנה יש גם באיטליה! גם באנגליה!)

הנה הנתון מתוך הערך על הכוחות המזויינים של ארה"ב בויקיפדיה:

Personnel stationing

Overseas

As of March 31, 2008, U.S. armed forces were stationed at more than 820 installations in at least 135 countries.[18] Some of the largest contingents are the 50,000 military personnel deployed in Iraq, the 71,000 in Afghanistan, the 52,440 in Germany (see list), the 35,688 in Japan (USFJ), the 28,500 in Republic of Korea (USFK), and the 9,660 in Italy and the 9,015 in the United Kingdom respectively. These numbers change frequently due to the regular recall and deployment of units.

Altogether, 77,917 military personnel are located in Europe, 141 in the former Soviet Union, 47,236 in East Asia and the Pacific, 3,362 in North Africa, the Near East, and South Asia, 1,355 are in sub-Saharan Africa with 1,941 in the Western Hemisphere excepting the United States itself.