אהלן חבר'ה

היום דפדפתי בלוח שנה לשנה העברית החדשה- התשע"א וראיתי שהשנה הבאה תיהיה שנה מעוברת.

כלומר יהיו 2 חודשים אדר.

כמובן שזה לא משפיע על החיים בשום צורה, פרט לעובדה שיש הרבה יותן זמן ללמוד מחנוכה לפורים אבל זה העלה בי שאלה מסקרנת.

בלוח השנה העברי יש 354 ימים ושליש. האם גם בשנה מעוברת יש 354 ושליש ימים?

אם כן, איך זה יתכן?

הרי מוסיפים עוד חודש, אדר א', ויש בו 30 יום, ומנגד מחסירים 2 ימים בחודש חשון וכסלו מה שנותן בסופו של דבר 28 ימים נוספים שלא היו בשנה רגילה.

איך זה שבכל זאת יש אותם מספר ימים כל שנה?

ולגבי הלוח הלועזי בו יש 365 ורבע ימים בשנה, ופעם ב-4 שנים מוסיפים עוד יום (29 לפברואר), איך זה שעדיין נשמר כל שנה 365 ימים?

או שאני בכלל טועה וכל שנה יש מספר שונה של ימים.

התחלנו אני ואבא שלי להתווכח על זה קצת, ולא הגענו למסקנה חד משמעית וחותכת מה קורה פה.

בלוח השנה העברי יש 354 ימים וקצת (כל חודש הוא 29 נקודה חמש משהו יום)

בלוח השנה הגרגוריאני יש 365 ימים ורבע.

כלומר, יש פער של כ 10 ימים בין אורך השנה בכל לוח. פעם ב 3 שנים (כלומר, שנפתח פער של 30 יום בערך) מוסיפים חודש אדר ב' שסוגר חזרה את הפער, ושומר על החגים והמועדים של לוח השנה העברי במצב נכון ביחס לעונות השנה (סתם לדוגמה, פסח חייב להיות באביב, ואם לא היה אדר ב'- כל כמה שנים הוא היה עובר עונה)

לגבי הלוח הגרגוריאני-

כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ב 365 ורבע ימים. כלומר, תוך 4 שנים נוצר פער של יום בין איפה שכדור הארץ היה בהקפה שלו בתאריך מסוים למיקום הנוכחי שלו באותו תאריך, לאחר 4 שנים. בשביל זה מוסיפים את ה 29 לפברואר. אם לא היו עושים את זה, התאריכים לאט לאט היו יוצאים מסנכרון עם העונות, והיה לך שלג בחרמון באוגוסט ;D

^לא מדוייק. בלוח השנה העברי יש שנה מעוברת 7 פעמים בכל 19 שנה ולא כל 3 שנים.

בשנה עברית אין מספר ימים קבוע, הוא נע בין 353-355 יום (כמו שאמרת חשוון וכסלו משתנות) וזה משתנה לפי הימים שיום כיפור, פסח וראש השנה יוצאות ועוד דברים שאני לא זוכר.

אני יודע שמגיע לי כאפה אבל ישבתי וספרתי כמה ימים יש בשנה לפי לוח שנה של 2010-2011 ולפי לוח של 2009-2010

והנה מה שגיליתי!

ספרתי רק לפי השנה העברית, מתשרי עד תשרי יוצא בשנה תש"ע להלן שנה לא מעוברת 355 ימים

ובשנת תשע"א שהיא מעוברת יוצא 385.

ומה הבעייה בזה? היות ואם לא הייתה שנה מעוברת בלוח העברי, לא היה מתבצע סנכרון של הירח והשמש. פסח היה יוצא בחורף למשל.

כמו שהשנה הלועזית נמשכת 365 יום ו-6 שעות ולכן "אוגרים" במשך 4 שנים את השעות האלה לכדי יום שלם כך גם אוגרים את הימים שמבדילים בין מסלול השמש והירח לכדי 210 יום במשך 19 שנה (ואז פורשים את הימים ל-7 שנים שונות).

בשנה מעוברת עברית יש 30 יום נוספים כמו שבשנה מעוברת לועזית יש יום אחד נוסף.

הבנתי.

אז בכל מחזור של 19 שנה בעצם יש אותו מספר ימים גם בלועזי וגם בעברי. עכשיו מסתדר.

הנה מאמר שמסביר את העניין לא רע http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3400728,00.html

לא יודע אם זה מדויק במאה אחוז, אבל זה מעביר את הפואנטה.

^^^

הוא אכן מדוייק (מלבד הרקע ההיסטורי על הלוח הגרגוריאני, שאני פשוט לא יודע אם זה נכון או לא).

בגדול הסיבה היא שהלוח העברי די דפוק.

הלוח הנוצרי עוקב אחרי השמש בלבד, ולכן הוא תלוי רק בהקפה של כדוה"א את השמש, דבר שלוקח

(בערך) 365.25 ימים. מכיוון שכל ארבע שנים מצטבר "הפרש" של יום, אז מוסיפים כל (כמעט) ארבע

שנים (מלבד שנים שמתחלקות ב-100, אך כן בשנים שמתחלקות ב-400) את ה-29 בפברואר בשביל

למחוק את הפער הזה.

הלוח שנה המוסלמי עוקב אחרי הירח בלבד, ולכן אין להם שום צורך להוסיף (עד כמה שידוע לי) ימים

או חודשים בשביל שלא יתפתח איזשהו פער, אולי פעם בכמה שנים מוסיפים איזה יום כי גם ההקפה של

הירח סביב כדוה"א אינה מספר ימים שלם בדיוק אני חושב. מכיוון שהחגים שלהם אינם חקלאיים אין להם

שום צורך להוסיף חודשים לשנה או משהו כזה, כי לא מעניין אותם מתי החגים יוצאים מבחינת עונות השנה,

ולכן לפעמים הרמאדן נופל באמצע הקיץ ולפעמים הוא ייפול בחורף.

הלוח שנה העברי הוא קצת מוזר, כי מצד אחד הוא בנוי על פי הירח (זאת הסיבה שבאמצע חודש תמיד

יש ירח מלא למשל), אך מצד שני, החגים הם חגים חלקאיים, שזה אומר שהם תלויים בעונות השנה, שזה

אומר שהם תלויים בשמש. ולכן, כדי לשמור על סינכרון גם עם הירח וגם עם השמש אז צריכים מדי פעם

(7 פעמים ב-19 שנה) להוסיף חודש שלם (אדר א' כביכול).