אז אל. אתה לא יכול - אל תכריח את עצמך.

חוצמזה, יש הרבה ג'ובים ממש טובים שפותחים בפניך דלתות באזרחות, לעומת קרבי, שאחרי זה אתה יכול להיות שומר (אלא אם כן היית בשייטת, או קצין או משהו).

התפקיד של מקומות כמו יובל עילם הם בעיקר לדמות ימי סיירות ולכן רמת הכושר שם די גבוהה ויש לה תפקיד אחד...שתתקבל לאחת הסיירות שאתה רוצה.

אין קשר אם יהיה לך קשה ביובל עילם לבין זה שאתה לא מתאים לקרבי - צא מזה.

בתור מפקד צוות בחיל תותחנים לשעבר אני יכול להגיד לך שכושר זה דבר נחמד אבל לא חובה להגיע בכושר מטורף כמו שאתה חושב..המסלול הוא מובנה ומכינים אותך לאט לאט לרמת כושר סבירה שכל אחד כמעט יכול להגיע אליה..אל תשכח שיהיו איתך גם אנשים עם משקל עודף גבוה לפעמים ודברים דומים..

אגב, אני יותר מאמין שתוכל להעלות את הפרופיל ל72 שזה אחלה. להיות בתותחנים או שריון זה מעולה וגם הדילמה עניין הכושר תהיה פחות קריטית מאשר אם תהיה בחי"ר ששם באימונים יש דרישות פיזיות יותר גבוהות של סיבולת לב ריאה בעיקר.

בחילות כמו תותחנים ושריון הדגש הוא יותר על הרמת משקל כבד (פגז ממוצע בחיל תותחנים למשל שוקל 45 ק"ג ובשריון באיזור ה25 אם אני לא טועה). ובחילות אלה אפשר גם לקבל תפקידים שלא ידרשו את הרמת המשקל הזה כמו למשל להיות נהג הטנק וכך עדיין תוכל להיות קרבי, אך עם דרישות כושר מינימליות.

בשורה התחתונה אני מאד מייעץ לך להיות קרבי, זה יבנה לך את האופי ויחשל אותך,יהיו לך חברי אמת לכל החיים, ויהיו לך חוויות שלא להרבה אנשים יש.

וכל זה עוד לפני האידאולוגיה של הגנת המדינה שהיא ברורה לאליו.

אני ממליץ שתנסה כבר עכשיו לעבוד על נושא המשקל ולהעלות את הפרופיל כבר עכשיו, כשתהיה כבר בג'וב בצבא יהיה לך יותר קשה לעלות במשקל ולשמור תפריט לעליית משקל בגלל שהאוכל שם מלכתחילה לא טוב ולא יתאים בדיוק לתפריט שאתה צריך..לא קרקע אופטימלית לעלייה במשקל, לפחות לא בתחילת הצבא כשאתה עוד לא רגיל לאוכל הצבאי..

שיהיה בהצלחה!

בחילות כמו תותחנים ושריון הדגש הוא יותר על הרמת משקל כבד (פגז ממוצע בחיל תותחנים למשל שוקל 45 ק"ג ובשריון באיזור ה25 אם אני לא טועה).

גם לא ממש דורש כושר, זה יותר עניין של טכניקה נכונה. אני למרבה הצער כבר לא בכושר ועדיין מסוגל להרים פגז ללא קושי במילואים (מדי פעם אני בודק אם לא "איבדתי את זה" למרות שאני כבר כמה שנים לא בסוללה). שירות בתותחנים ושיריון דורש כושר בסיסי למדי.

בשורה התחתונה אני מאד מייעץ לך להיות קרבי, זה יבנה לך את האופי ויחשל אותך,יהיו לך חברי אמת לכל החיים, ויהיו לך חוויות שלא להרבה אנשים יש.

וכל זה עוד לפני האידאולוגיה של הגנת המדינה שהיא ברורה לאליו.

חוצמזה, יש הרבה ג'ובים ממש טובים שפותחים בפניך דלתות באזרחות, לעומת קרבי, שאחרי זה אתה יכול להיות שומר (אלא אם כן היית בשייטת, או קצין או משהו).

וזה פרצופה של המדינה היום.

טוב. תראה זה מאוד נחמד והכל אבל לפי איך שאתה מתאר את עצמך ואת המשקל והיסטוריית הפעילות הגופנית שלך (והרפואית) יש להניח שאתה בחור קטן פיזית,ואפשר להגיד אפילו שברירי במקצת (בהנחה שאתה לא פחות מ-1.60). במיוחד לאור זה שאתה מתאר את עצמך שביום סיירות היית "מתעלף למוות".

לכן ארשה לעצמי להגיד שאתה צריך לחשוב היטב אם אתה באמת רוצה קרבי כ"כ. נכון,יש יתרונות בקרבי מבחינת בניית האופי על פני ישיבה במשרד כל היום (למרות שזה רק סטריאוטיפ,ויש ג'ובניקים שעובדים קשה מאוד,גם אם הם בתפקידים משרדיים). ולכן אם הייתי רופא,אני אישית על בסיס הנתונים שלך היייתי ממליץ או על תוכנית ארוכה של התחזקות,במיוחד על פני השמנת כאסח או דחיפת אבקות,שיכולים להזיק לבריאותך.

ואל תזלזל בתקפידים ג'ובניקיים,גם כאלה שלא דורשים מיון. יש דברים מעולים כאלה,עם אופק שירות מעניין ואף קצונה. וגם חימושניק ביחידה חשוב כמו לוחם כמה שזה נשמע מוזר.

בקשר לכושר, אל תדאג, בונים את הכושר מאפס.

אני הגעתי גם עם כושר מאוד מנימאלי, ונשארתי לוחם כל השירות שלי. ואני לא קרוב ליהיות ספורטאי.

אם תרצה, תגיע. הכושר הוא שולי, כי זה באמת שטויות.

הייתי במצב מאוד דומה לך, ובחרתי קרבי, ואני שמח על כך. אני כבר שנה לאחר שחרור.

טופס 55 לעבור לקרבי זה לא כזה בעיה. אבל אם תרצה לעבור מקרבי לג'וב זה יותר בעיה, למרות שלצבא הזה לא כזה אכפת מלוחמים.

בכל מקרה, עצה שלי תישאר בג'וב, לא תואהב תלך לקרבי. אם תעשה ההפך יהיה לך סיפור מהאגדות.

1+

יש כאלה שיגידו הפוך הדעות תמיד יהיו מכאן ולכאן. אני תומך בדעה של ג'וני. נסה להתברג לתפקיד ג'ובניקי/משרדי כמה שיותר מעניין ומועיל.

אני באופן אישי נכוויתי חזק מהצבא. לכן אני לא הייתי ממליץ כמעט לאף אחד, ללכת ליחידה קרבית.

את הבחירה אתה צריך לעשות לבדך ועם עצמך! אתה מרגיש שאתה מוכן מנטאלית/פיזית/נפשית לכזה שירות? עד שאתה לא שם, אין לך באמת מושג מה באמת קורה בשטח.

אני באופן אישי לא מרגיש שהצבא ביגר/חישל אותי. הוא קרע וריסק אותי לחתיכות. לקום מהמקום "האפל" שאליו הגעתי היה לא פשוט בכלל.

אני לא מצטער לרגע על מה שהיה ועל מה שעשיתי, אבל בדיעבד לא הייתי מכניס את עצמי שוב לכזו סיטואציה.

איך אתה מגדיר את האופי שלך? יש לך אופי אסרטיבי/חזק, אתה יודע לעמוד על שלך?

אם אין לך עמוד שדרה חזק בקטע הזה. חיילים שישרתו איתך, במיוחד ביחידות שדה מהסוג הזה יוכלו לדרוך עליך ולנצל אותך בלי סוף. והשירות לאו דווקא יגרום לך להשתנות בקטע הזה.

תחשוב טוב טוב עם עצמך, מה מתאים לך ומה אתה רוצה מעצמך במשך 3 השנים הבאות.

אין שום התלבטות, תעלה במשקל (תלך לדיאטנית, תשתה שייקים ותתאמן) ותלך לקרבי; סיפוק עצמי אדיר, תרומה מרבית למדינה והתחשלות...

חחח בפעם הראשונה קראתי את זה בתור תשתה שיקויים.. ואני כזה: מה לעזאזל?!

Night-Fire, גם אני חושב שכדאי לך להתחיל בג'וב ואז להתקדם משם. לעלות מג'וב לקרבי יהיה יותר קל מלעבור מקרבי בחזרה לג'וב במידה ותראה שזה לא מתאים לך.

בהצלחה.

שמע סיפור

אני עברתי בזמנו גיבוש חובלים (פרשתי) וגיבוש צנחנים - ולאחר מכן קיבלתי מכתב שהתקבלתי לצנחנים.. אבל הזמן עבר ולא קיבלתי תאריך גיוס. אחרי מספר בירורים גיליתי שיש לי פרופיל לא יודע כמה עם סעיף תת משקל - שקלתי בזמנו 47 והגובה שלי היה בערך 164 (נמוך ורזה).

אחרי מספר שיחות עם לשכת גיוס הסכימו לזמן אותי לוועדה (שזו בעצם שקילה חוזרת אצל הרופא בלשכת גיוס). ממה שאני זוכר הייתי צריך לשקול משהו כמו 50 או אולי קצת יותר בשביל לקבל פרופיל 97. הצלחתי להגיע למשקל והתגייסתי לצנחנים.

במהלך המסלול היה לי קשה מאוד לעמוד בעומסים, בעיקר מבחינה גופנית. הייתי מאוד רזה והייתי מגיע למצבים של תשישות מהר מאוד. אבל מה - ככל שעבר הזמן עליתי במשקל וככל שעליתי במשקל ככה נהייתי יותר חסון מבחינה פיזית. אם בהתחלה לא יכלתי לסיים מסע של 20 ק"מ - את המסע כומתה כבר סיימתי בלי בעיה - וזה רק המשיך להשתפר. השיא היה אחרי קורס מכ"ים כשכבר שקלתי 57 קילו בערך והגוף שלי הצליח לעמוד בעומסים רציניים מאוד (אימונים קשים).

אני מקווה שהסיפור הזה נתן לך נקודת מבט של מישהו שהיה (בערך) במצבך - ותלמד ממנו ותגיע להחלטות הנכונות.

שיהייה לך בהצלחה

אל תחשוב שאם תתגייס ותשרת בקרבי יעשה ממך גיבור ישראל.

מניסיון אישי שלי בלבד אתה מקבל זין בעין אחרי השיחרור.

זה יופי טופי לבוא ולהגיד אני רוצה לשרת את המדינה בצורה הכי טובה שאני יכול (ואתה מוזמן לקרוא הודעות שלי מלפני 3-4 שנים) ועוד הרבה לפני כן על כמה שרציתי לתרום ולמרות שיש לי אזרחות כפולה באתי לשרת את המדינה ונלחמתי על להיות בקרבי. תכלס אם אתה לא בונה מזה קריריה אל תבנה לעצמך ציפיות.

אתה תשחרר, תקבל מענק עלוב של 9 אלף במידה והיית קרבי, ועוד 26 אלף פיקדון. חוץ מזה בהצלחה ותודה רבה.

אני לא אומר ובא לעודד אותך לא להתגייס לקרבי, אני מציג לך את המציאות שאני נתקלתי בה.

שתבין אותי, גם אם תשרת כג'וב וזה לא הכי בשמים ולא בדיוק מה שרצית זה בסדר לא קרה כלום.

מה עוד אתה רוצה לקבל? מדלייה? תגיד תודה שלוחם מקבל אקסטרה במדינה עם שירות צבאי חובה.

לא קראתי את הכול אבל אני רק יכול להגיד שהתגייסתי לגבעתי במשקל 43 בלי שום כושר גופני וסיימתי שם 3 שנים.

לא היה קל אבל אפשר.

מה עוד אתה רוצה לקבל? מדלייה? תגיד תודה שלוחם מקבל אקסטרה במדינה עם שירות צבאי חובה.

אני מאמין שאם תתחיל להתאמן בקבוצות של כושר קרבי או במכון כושר בצורה קבועה + תפריט מגוון ונכון

אתה תעלה למשקל תקין

יש לי בעיה דומה לשלך מספיק שאני מפסיק להתאמן חודש וחצי אני יורד ל 55-58 קילו ואני מעל 1.82 (לא מדדתי הרבה זמן)

עם זה שהפסקתי להתאמן גם ירד לי החשק לארוחות מלאות ומסודרות כמו בייצים, טונה...

אבל מזל שבוועדה הרפואית שקלתי 63 והייתי בדיוק על הקו של התקין

קרבי לא קרבי.. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה רק שיהיה סגור על ההחלטה שלו ב 100 אחוז ולא יתחרט אחר כך

אני שומע אנשים שמתחרטים על זה שלא הלכו לקרבי

ואני שומע גם מהצד השני אנשים שהיו בקרבי, נפצעו והמדינה זרקה אותם וכו'

ויש כאלה שקרבי עזר להם בחיים ויגידו לך שזאת חוויה חד פעמית ושאין כזה דבר בשום שלב בחיים לא מגיע לאותה רמה

שלא נדבר על כך שבכל זאת אתה אמור לתרום למדינה 3 שנים. לשים את הצרכים האישיים בצד, אנחנו חיים במלחמה מתמדת למען השם.