לי אין בכלל ראש ריאלי

אני גם שונא מטמטיקה

אני מתחיל ללמוד מתוך ברירת מחדל MCITP

מקווה להכנס לתחום אחרי שתהיה לי הסמכה

אור,העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך ממרום שנותי,היא לא לעשות מה שאני עשיתי,כלומר ללמוד

משהו שנחשב למקצוע שמרוויחים בו טוב,אבל הוא לא מעניין אותך בכלל.

אז תעשה חושבים,ותגיע למסקנה מה באמת מעניין אותך,ולך ללמוד את זה,גם אם זה ארכיאולוגיה או

ספרות אנגלית.

לצערי הרב, אם הוא ילך ללמוד את זה, המקום היחיד שהוא יגיע אליו זו לשכת התעסוקה.

זה הבעיה עם רוב המקצועות ההומנים

אין מה לעשות איתם

רק תעודה תלויה על הקיר

אני גם התלבטתי אחרי הצבא אם ללמוד מדעי המדינה

קראתי ושמעתי שאין הרבה לעשות עם זה

לצערי הרב, אם הוא ילך ללמוד את זה, המקום היחיד שהוא יגיע אליו זו לשכת התעסוקה.

לפי איך שהוא מתאר את האהבה שלו למקצועות "ריאליים" אם הוא ילך ללמוד הנדסה המקום היחיד שהוא יגיע אליו יהיה הועדה האקדמית

לצערי הרב, אם הוא ילך ללמוד את זה, המקום היחיד שהוא יגיע אליו זו לשכת התעסוקה.

ואם הוא ילמד הנדסת-חשמל,בהנחה שהוא לא אוהב את זה,וגם לא מוכשר לזה,ייקח לו ים זמן לסיים את

התואר,ואח"כ הוא יבלה 10-16 שעות ביממה בעיסוק שהוא שונא.לא שווה לחיות כך.

מי שמאד נמשך,למשל,לספרות אנגלית,יצטיין בלימודיו,יהנה ואף יצטיין בהם,ואח"כ,עם קצת מוטיבציה,ימצא

עבודה כמורה,מתרגם,או סופר,או חוקר...או שיעבוד בתפקיד שלא קשור למה שהוא למד,אך דורש תואר אקדמי.

אני דווקא מאמין בהשקעה ומאמץ רב בלימודים,בתנאי שהלימודים מעניינים אותך.אם לא,אתה לא רק מתאמץ,אלא גם

סובל,ואח"כ גם תסבול בעבודה.

כמה צריך לגעת בנושאים האלה בלימודי ההנדסה?

...ועד כמה צריך להשתמש בזה אח"כ במהלך העבודה.

+

כמה צריך "לסבול" מקצועות ריאליים בלימודי הנדסה?

כל הזמן, ללא הפסקה, וגם ברוב מהעבודות בחוץ.

הנדסה זה לא בשבילך.

מילא היית אוהב את זה אבל לא ממש טוב בתחומים הריאליים אבל לא לאהוב וגם לא להיות טוב =

עדיף לך לעשות משהו שאתה אוהב מאשר להיות אומלל יום ולילה עד שתתיאש ותחליף מקצוע.

אני גם סבלתי במקצועות הריאליים בתיכון - השתעממתי מהם למוות, לא הצלחתי להתרכז בתוכן (מרוב שעמום), ובסוף עשיתי בגרות הומנית.

אני מציע לך בחום לא לעשות תואר ריאלי אם אתה לא מתחבר לזה בכלל. אתה תסבול, לא תצליח - ואם תצליח, רק תסבול יותר (כי תכפה על עצמך שעמום וחוסר עניין יום-יומיים, וזה עלול להוביל אותך לתחושות תסכול, עצבנות ודיכאון קל).

כסף זה ממש לא חזות הכל. אתה לא רוצה לשבת במשרד 40 שנה ולעסוק במקצוע ריאלי, כשבשיעור בתיכון של 45 דקות אתה סובל. יש מספיק מקצועות הומניים מכובדים: כלכלה (יש המון אפשרויות תעסוקה), ראיית-חשבון, פסיכולוגיה, משפטים, קרמינולוגיה, לוגיסטיקה וחינוך הם לדוגמה כמה מהם. גם אפשר לעבוד בעבודות שתואר בהם לא נדרש לעבודה עצמה (יכול לעזור להתקבל): משטרה, צבא קבע (קצין, נגד או אזרח עובד צה"ל), שב"ס וכד'.

אל תלך ללמוד מקצוע ריאלי. אתה תסבול וסביר להניח שתכשל. טוב לא ייצא מזה.

יכול להיות שאני לא אוהב, כי לא הייתה לי מספיק הזדמנות להתאמץ ולהשקיע בזה. וגם לא נחשפתי לזה מספיק.

הייתי בגיל ה"טיפש-עשרה" ולימודים לא ממש עניינו אותי באותה תקופה וחבל שכך.

למרות, שניסיתי ללמוד בביה"ס במגמת מדעי-המחשב (פסקל) ופשוט שנאתי את זה אז החלטתי להפסיק. כשזה נעשה יותר ויותר מסובך, כך זה גרם לי לשנוא את זה יותר ויותר. כשזה הגיע ללולאות בתוך לולאות למשל...

יש אנשים דווקא שבאים בגישה כזו שאם אתה מתחיל משהו, אתה צריך לסיים אותו ולא להפסיק באמצע. אני דווקא, לא תמיד בעד.

חלק מהמקצועות ההומניים מעניינים אותי: פסיכולוגיה, עו"ס לדוג' יותר בתור רכישת ידע. אני לא חושב, שהייתי רוצה לעסוק בזה... למיטב הבנתי, אין מה לעשות עם תואר ראשון בפסיכולוגיה. מדובר בתואר לא פשוט בכלל שדורש הרבה שינון וזכירה. וגם, קשה מאוד להתקבל ואני לא מתכוון ללמוד בפתוחה אני מעדיף מסגרת לימודים יותר מלאה ומסודרת.

הבעיה, שיש לי גם קליטה איטית יחסית. כך, שלעתים קרובות בשביל להבין משהו בעיקר במקצועות שלא מעניינים אותי. אני צריך לחזור ולחזור מיליון פעם עד שזה נקלט.

ואם הוא ילמד הנדסת-חשמל,בהנחה שהוא לא אוהב את זה,וגם לא מוכשר לזה,ייקח לו ים זמן לסיים את

התואר,ואח"כ הוא יבלה 10-16 שעות ביממה בעיסוק שהוא שונא.לא שווה לחיות כך.

אולי. אבל לפחות יהיה לו אוכל על השולחן, רכב בחניה והוא לא יהיה באוברדראפט.

לעומת זאת, בעבודה כמורה, סופר או מתרגם ספק אם הוא ירוויח אפילו מינימום - עם סיפוק לא הולכים למכולת.

מי שנמשך לספרות אנגלית והולך ללמוד את זה באקדמיה, יגלה אחרי התואר השני (כי עם תואר ראשון באמת אין מה לעשות עם זה) שהוא מבלה את רוב זמנו באתרים כמו AllJobs בחיפוש עבודה, וכשהוא ימצא עבודה (שתהיה בשכר של 5-6 אלף בחודש, לא יותר מזה, אין מה לחיות באשליות) הוא יגלה שרוב האנשים מסביבו מרוויחים יותר ממנו, חלקם אפילו בלי תואר, ואז הוא ירגיש הרבה יותר גרוע ממה שהוא היה מרגיש אם הוא היה עושה תואר בהנדסת חשמל ועובד בהייטק.

אגב, גם תואר בפסיכולוגיה דורש ידע מתמטי, בעיקר בתחומי הסטטיסטיקה וההסתברות (התפלגויות דגימה, התפלגות נורמלית וכו'). אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה שהתעשיה העיקרית שלה היא תעשיית הידע והטכנולוגיה. אם אתם רוצים לחיות בישראל ברמת חיים סבירה (לא עשירים, חס וחלילה), כדאי שתבינו את זה בהקדם.

למרות, שניסיתי ללמוד בביה"ס במגמת מדעי-המחשב (פסקל) ופשוט שנאתי את זה אז החלטתי להפסיק. כשזה נעשה יותר ויותר מסובך, כך זה גרם לי לשנוא את זה יותר ויותר. כשזה הגיע ללולאות בתוך לולאות למשל...

אני חייב לציין שמדעי המחשב, לפחות ברמה התיכונית, זה לא ממש מקצוע ריאלי (אלא אם כן נכנסים גם לעומקם של תחומים חישוביים כמו סיבוכיות). זה מקצוע "חשיבתי". אין שום דבר "ריאלי" בלולאות - להיפך, לולאה בשפת תכנות זה דבר אבסטרקטי לחלוטין, וכל מה שזה מלמד אותך זה טיפה איך לחשוב.

לדעתי אם אתה רוצה מקצוע טוב אז משהו בסגנון מדעי המחשב, הייטק מוביל את העולם כיום

אולי. אבל לפחות יהיה לו אוכל על השולחן, רכב בחניה והוא לא יהיה באוברדראפט.

לעומת זאת, בעבודה כמורה, סופר או מתרגם ספק אם הוא ירוויח אפילו מינימום - עם סיפוק לא הולכים למכולת.

מי שנמשך לספרות אנגלית והולך ללמוד את זה באקדמיה, יגלה אחרי התואר השני (כי עם תואר ראשון באמת אין מה לעשות עם זה) שהוא מבלה את רוב זמנו באתרים כמו AllJobs בחיפוש עבודה, וכשהוא ימצא עבודה (שתהיה בשכר של 5-6 אלף בחודש, לא יותר מזה, אין מה לחיות באשליות) הוא יגלה שרוב האנשים מסביבו מרוויחים יותר ממנו, חלקם אפילו בלי תואר, ואז הוא ירגיש הרבה יותר גרוע ממה שהוא היה מרגיש אם הוא היה עושה תואר בהנדסת חשמל ועובד בהייטק.

אגב, גם תואר בפסיכולוגיה דורש ידע מתמטי, בעיקר בתחומי הסטטיסטיקה וההסתברות (התפלגויות דגימה, התפלגות נורמלית וכו'). אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה שהתעשיה העיקרית שלה היא תעשיית הידע והטכנולוגיה. אם אתם רוצים לחיות בישראל ברמת חיים סבירה (לא עשירים, חס וחלילה), כדאי שתבינו את זה בהקדם.

אני חייב לציין שמדעי המחשב, לפחות ברמה התיכונית, זה לא ממש מקצוע ריאלי (אלא אם כן נכנסים גם לעומקם של תחומים חישוביים כמו סיבוכיות). זה מקצוע "חשיבתי". אין שום דבר "ריאלי" בלולאות - להיפך, לולאה בשפת תכנות זה דבר אבסטרקטי לחלוטין, וכל מה שזה מלמד אותך זה טיפה איך לחשוב.

ספרות אנגלית - אלא אם אתה יודע שאתה באמת תותח-על בזה ויש לך מקום עבודה פוטנציאלי טוב שתוכל להתקבל אליו - לא כדאי ללמוד כתואר ראשון. גם לא פילוסופיה או היסטוריה. אבל מצד שני זאת טעות קשה לבנאדם בעל תפיסה הומנית (או רומאנטית) ללכת לעשות תואר במקצוע ריאלי (או קלאסי). וגם להפך. אני לדוג' באמת, בכנות, משתעמם למוות מפיזיקה, מחשבים וכד'. כן מעניין אותי לקרוא ספרי מדע פופלארי בתחום או כתבות מעניינות באינטרנט, אבל הנוסחאות המתמטיות משעממות אותי למוות. זה לא עצלנות, זה לא חוסר רצון. זה כמו שאותך ישעמם למוות לעשות תואר בסיעוד (לדוגמה).

עכשיו - אנחנו חיים בעולם ריאלי, שבו הטכנולוגיה והמדע שולטים, אבל זה לא אומר כאמור שאין צורך במקצועות שהם לא ריאליים כגון כלכלה, משפטים או פסיכולוגיה. ולהרוויח משכורת של 5 ספרות. אני מעדיף להרוויח 10 אש"ח ולא לעבוד כמהנדס חשמל ולהרוויח 20 אש"ח. בהנחה שהעבודה גוזלת את מרבית השנים הטובות של החיים (גילאים 25-65 נגיד), ובכל שנה מהשנים האלו רוב הזמן ביממה מוקדש לעבודה ולשינה...זה יותר מדי להקריב תמורת 20 אש"ח.

אני מעדיף להרוויח 10 אש"ח ולא לעבוד כמהנדס חשמל ולהרוויח 20 אש"ח

א) אתה אומר את זה עכשיו. בעוד 10 שנים, כשתהיה לך משפחה וילדים ומשכנתא, כנראה שתחשוב "קצת" אחרת.

ב) כלכלה ופסיכולוגיה הם מקצועות ריאליים לחלוטין; הם לא הנדסה, אבל הם בטח לא ספרות אנגלית או היסטוריה. למעשה, אני אישית חושב שכלכלה זה אחד הנושאים הכי מגעילים ומשעממים שנתקלתי בהם בתואר שלי (אפרופו נוסחאות משעממות למוות), ובטח לא הייתי ממליץ למישהו שלא מתחבר לתחום הריאלי ללמוד את זה.

משפטים - ספק אם יש עדיין עבודה בארץ בתחום הזה, לאור העובדה שהשוק פשוט מוצף בהם.

נ.ב.

http://www.hayadan.org.il/wp/fuad-visiting-technion-1505105/

לדעתי אם אתה רוצה מקצוע טוב אז משהו בסגנון מדעי המחשב, הייטק מוביל את העולם כיום

איזה קשקוש.

אנשים חיים באשליה שרק מהנדסים ומתכנתים "חיים טוב".

(לקחתי אותך בתור דוגמא, אבל יש פה הרבה מאוד הודעות בסגנון הזה)

אור

don't believe the hype

כל אותם מהנדסים "מצליחים" אולי ירויחו יותר ממך אבל רובם הם עבדים מודרניים שעובדים 14-16 שעות ביום ובעוד 15 שנה יוציאו את כל הכסף שלהם על רופאים וטיפולים.

לא חסרים מקצועות ותפקידים/עבודות גם למי שאינו מהנדס. למעשה, רוב האנשים בעולם אינם מהנדסים.

האובססיה הזו לכסף פשוט מגוחכת בעיני. שום סכום בעולם לא שווה את האושר האישי שלך ותחושת הסיפוק מעבודה.

אפשר להתקיים מצויין גם "רק" עם תואר ראשון באנגלית לדוגמא. תראה לי מהנדס אחד שמסוגל לכתוב חוברת הפעלה למכשיר מתוחכם בצורה ברורה ופשוטה.

גם המהנדס הכי חכם בעולם לא מסוגל לנהל עסק.

התפיסה הזו שמהנדס הוא התפקיד היחידי שנותר כיום בעולם הוא שגויה מהיסוד.

האם אתה רוצה לקום בבוקר ולחשוב "שיט, אני שוב חייב ללכת לעבודה הזאת שאני שונא" ?

מה הטעם בלהיות אומלל בשארית חייך? תפעיל את השכל הישר שלך ותראה אם תוכל למצוא לזה תשובה הגיונית. (כי אני לא מצליח למצוא אפילו סיבה אחת)

ודבר אחרון - אתה שואל קהל שלרובו (אם לא לכולו) יש נטייה טכנולוגית מאוד חזקה. קח בחשבון שהתשובות שתקבל פה מוטות מאוד לכיוון אחד.

אפשר להתקיים מצויין גם "רק" עם תואר ראשון באנגלית לדוגמא. תראה לי מהנדס אחד שמסוגל לכתוב חוברת הפעלה למכשיר מתוחכם בצורה ברורה ופשוטה.

עם תואר ראשון באנגלית, בישראל, אתה יכול... לעבוד בכל עבודה שלא דורשת תואר ראשון, זהו בגדול.

מי שכותב חוברות הפעלה למכשירים זה לא דוקטור לאנגלית - זה מישהו ממחלקת השיווק שמרוויח בקושי 4,000 ש"ח במקרה הטוב, או סיני/הודי שמשתמש ב-Google Translate במקרה הפחות טוב (אך היותר נפוץ). ובזמן שהסיני מתרגם, הד"ר לאנגלית הולך וחותם כל שבוע בלשכת תעסוקה - כי אין תקנים באקדמיה בישראל לדוקטורים לאנגלית.

אני לא מדבר סתם, אני יכול להראות לך עשרות קו"ח של אנשים עם תארים בלשון, מדעי המדינה, פילוסופיה, פסיכולוגיה וכו' שהגיעו אלי במהלך השנים (אנשים שחיפשו כל עבודה, גם בתור כתבי חדשות פה באתר). אין מה לעשות עם תארים כאלו בישראל, פשוט אין.

אתה יכול לשנן את המנטרה "מה הטעם להיות אומלל בשארית חייך" כמה שאתה רוצה, זה לא ישנה במאומה את העובדה שאם תרוויח שכר רעב אתה תהיה אומלל הרבה יותר.

אור

don't believe the hype

כל אותם מהנדסים "מצליחים" אולי ירויחו יותר ממך אבל רובם הם עבדים מודרניים שעובדים 14-16 שעות ביום ובעוד 15 שנה יוציאו את כל הכסף שלהם על רופאים וטיפולים.

לא חסרים מקצועות ותפקידים/עבודות גם למי שאינו מהנדס. למעשה, רוב האנשים בעולם אינם מהנדסים.

אני יכול לראות את זה על אבא שלי. אמנם, ממזמן הוא כבר לא עובד בתור מהנדס פשוט והוא התקדם בדרג ובתפקיד. אבל הוא עובד לא מעט שעות 10-12 שעות כל יום. אני בטוח שהוא היה מעדיף לעשות הרבה דברים אחרים, חוץ מהעבודה.

הוא לא הכי נהנה, אבל אני לא יכול להגיד עליו שהוא סובל. הוא כבר הגיע למעמד יחסית גבוה בחברה ומהבחינה הזו טוב לו שם ויש לו תנאים טובים.

האובססיה הזו לכסף פשוט מגוחכת בעיני. שום סכום בעולם לא שווה את האושר האישי שלך ותחושת הסיפוק מעבודה.

אפשר להתקיים מצויין גם "רק" עם תואר ראשון באנגלית לדוגמא. תראה לי מהנדס אחד שמסוגל לכתוב חוברת הפעלה למכשיר מתוחכם בצורה ברורה ופשוטה.

כמה שיותר יותר טוב, בעיקר במדינה הזו שלמיטב הבנתי היא לא זולה בכלל וגם לאור ההתייקרות במחירי הדירות.

הייתי מסתפק גם ב- 12K והשאר זה חלוקה והשקעה נכונה של הכסף. בקשר לילד לא הייתי מעלה על דעתי, לעשות ילד לפני שאני אהיה מסודר מבחינה כלכלית...

האם אתה רוצה לקום בבוקר ולחשוב "שיט, אני שוב חייב ללכת לעבודה הזאת שאני שונא" ?

מה הטעם בלהיות אומלל בשארית חייך? תפעיל את השכל הישר שלך ותראה אם תוכל למצוא לזה תשובה הגיונית. (כי אני לא מצליח למצוא אפילו סיבה אחת)

ודבר אחרון - אתה שואל קהל שלרובו (אם לא לכולו) יש נטייה טכנולוגית מאוד חזקה. קח בחשבון שהתשובות שתקבל פה מוטות מאוד לכיוון אחד.

מצד שני, אני רוצה להשתכר בכבוד ועבודה יציבה. אני אתבאס אם אני ארוויח כל החיים שכר ממוצע. 5000-7000 ש"ח.

יש לי נטייה טכנולוגית עד שזה מגיע לתיכנות מתמטיקה ופיזיקה. התחומים האלה מעניינים אותי עד גבול מסויים. לא עד כדי נבירה מעמיקה בהם.

למישהו יש פרטים על התואר "הנדסה רפואית"?