פורסם 2010 באפריל 915 שנים אני אמור להכין דו"ח מעבדה בביוכימיה עם שותף, לצערי הרב. אני שונא כל סוג של שיתוף. אני שונא להיות תלוי באחרים. פעם נוספת צדקתי. השותף חפר לי מספר פעמים "מתי ניפגש להכין את הדו"ח". אמרתי לו אין לי זמן, אני לומד למועד ב', תכין 50%, שלח במייל ואני אכין את החלק השני. חלוקה עבודה הוגנת וצודקת. הוא בתגובה ענה "אני לא יודע מה לעשות". בטח שהוא לא יודע. אני הכנתי במקומו את הדוחות סמסטר א' ועכשיו הוא לא יודע מה עושים ומצפה ממני לעשות את כל העבודה. עכשיו יש לי דילמה. אפשרויות: א. אם אני לא מכין את הדו"ח שנינו מקבלים 0. ב אם אני אכין את הדו"ח לבד הוא יקבל ציון בלי שנאלץ לעשות משהו בשבילו. אין לי כוונה לחזור על הטעות של סמסטר א'. ג. אם אני אכין 50% ואשלח לו במייל הוא יראה את הדו"ח רק במוצ"ש כי הוא שומר שבת כלומר לא יצליח/יספיק להכין את החלק הנותר ואז אנחנו נקבל 50 במקרה הטוב. אבל בדרך הזאת הכדור במגרש שלו. איך הגעתי למצב הזה, אתם שואלים? אני לא מכיר אף אחד באוניברסיטה, אין לי חברים ומצאתי את עצמי שותף עם האידיוט הפרזיט הזה. בגללו יש לי פלאשבקים לצבא. גם אז הייתי בחדר עם אפסים נצלנים. אני כל כך שונא שיתוף ועבודה בזוגות. מה הייתם עושים במקומי?
פורסם 2010 באפריל 915 שנים מה הייתם עושים במקומי? שאלה קשה, אבל אני הייתי מהמר על להפסיק להיות סוציומט ולהכיר אנשים נורמליים באוניברסיטה.
פורסם 2010 באפריל 915 שנים נתחיל מזה שהאשמה היא חלקית עליך, אם בעצמך אתה מודה שהוא יזם פגישות ואתה זה שמנע מזה לצאת לפועל (וכרגע זה לא משנה האם מסיבה מוצדקת או לא). נמשיך בזה שאין שום יתרון בלדפוק את עצמך רק בשביל לדפוק גם אותו. נציין גם שאולי כדאי להסיק מסקנות לעתיד, כמו למשל שרצוי בכל זאת לתקשר עם הסביבה כדי להצמיח אי-אלו חברים שאתה יכול לסמוך עליהם.מה אני הייתי עושה? הייתי שוקל להגיש דו"ח שעליו מתנוסס שמי בלבד. הייתי פעם במצב מאוד דומה, כאשר לי ולשותפה שלי (מישהי שאני מכיר וסומך עליה) דחפו שותף שלישי, שלא מצא בן-זוג. במעבדה עצמה הוא לא עשה הרבה, ואילו כשישבנו לעשות את הדו"ח הוא לא טרח להגיע לפגישה העיקרית וסיפק תרוצים שונים ומשונים (וזאת אחרי שדחינו את אותה הפגישה עקב אילוצים שלו). כתבנו את הדו"ח שנינו, ואז תהינו מה לעשות עם השלישי. החלטנו בסוף שהרי היינו עושים את הדו"ח גם ככה, איתו או בלעדיו, ולכן זה לא שהוא גרם לנו לנזק ממשי חוץ מעצבים... אז הגשנו בשם שלושתינו, קיבלנו את הציון שלנו, ובסוף לאותו בחור שלישי זה בכלל לא עזר והוא נכשל בקורס.אני מבין שהמצב שאתה מתאר הוא קצת שונה, ועדיין, זה כל מה שיש לי להגיד בעניין.
פורסם 2010 באפריל 915 שנים אשמתך, תעשה את הדוח לבד ותגיש בשם שניכםאתה לא אבא שלו אז אין לך שום סיבה לנסות לחנך אותו + אתה הבאת את עצמך למצב הזה דחיית בקשות שלו וחוסר חברותיותבנוסף כל פתרון אחר יפגע גם בך ללא שום תועלת אמיתיתובקשר לבגשה עם השם שלך לבד, לא יודע איפה אתה לומד ואיך זה אצלכם אבל יש מקומות שפשוט לא יקבלו את זה, אז שוב, זה לא שווה את הסיכוןפעם הבאה תעשה את כל הקטע של "לחשוב מה לעשות" כמה ימים לפני שאתה צריך להגיש כדי שיהיו לך אופציות הגיוניות להחליט מהן
פורסם 2010 באפריל 915 שנים התרד הזה עושה לי פלאשבקים לימי התיכון שהיה צריך להגיש עבודה בקבוצות והכי גרוע כשהמורה היתה מחלקת את התלמידים, זוועה. נכון שתמיד אפשר למצוא מישהו נורמלי לעשות איתו, אבל אני לא אוהב להיות תלוי באחרים או מחויב כי מישהו אחר תלוי בי. לדעתי תכין את הדו"ח לבד ותכתוב רק את השם שלך, אם זו היתה פעם אחת הייתי מחליק את זה ורושם את שני השמות אבל לא בקביעות.
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים שאלה קשה, אבל אני הייתי מהמר על להפסיק להיות סוציומט ולהכיר אנשים נורמליים באוניברסיטה.Amen to that!אם אתה נמצא במסגרת מסוימת, תקופה ממושכת ועדיין לא הכרת אף חבר, הבעיה אצלך חבוב.בהצלחה.
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים מחבר חוסר היכולת שלי ליצור יחסים עם אנשים לא קשורה ליכולת להכין דו"ח מעבדה. אדם נורמלי צריך להבין שיש כזה דבר חלוקת עבודה שווה ולצפות ממני להכין את כל העבודה כי אני אשכנזי חמוד עם משקפיים זו חוצפה וחזירות. הצעתי לו להכין 50%, לשלוח במייל ואני אכין את החלק השני. לא צריך להיפגש כדי שהוא יכין את החלק שלו. פעם נוספת אני מוצא את עצמי בין הפטיש לסדן והכל בגלל שמכריחים אותי לעבוד עם שותף כאילו אני נמצא בבית ספר יסודי. זה כמו בצבא נאלצתי לנקות אחרי חזירים מפונקים כי אני אוהב ניקיון והם מבחינתם מסוגלים לחיות גם בשלולית קיא. אם אני לא מנקה אני צריך לסבול ולחיות בחרא יחד איתם. אם אני מנקה אני הופך למנקה בחינם. כאשר ביקשתי מהם לנקות כמעט הגענו למכות. אחרי הצבא נשבעתי שאני יותר לא חי עם שותפים גם באיומי אקדח.
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים בדיונים הנוגעים לחנויות מחשבים כבר הגעתי למסקנה שאתה כנראה בלתי נסבר בתור מוכר בחנות, אבל לאור דבריך בדיון הזה אני מתחיל לחשוד שאתה בלתי נסבל באופן כללי."אדם נורמלי" צריך להבין שיש דבר כזה כמו עבודת צוות, וכשעושים מעבדה ביחד עושים גם את הדו"ח ביחד, ולא סופרים שהנה אני כתבתי 55% מהמילים ואתה רק 45%.
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים חוסר היכולת שלי ליצור יחסים עם אנשים לא קשורה ליכולת להכין דו"ח מעבדה. אדם נורמלי צריך להבין שיש כזה דבר חלוקת עבודה שווה ולצפות ממני להכין את כל העבודה כי אני אשכנזי חמוד עם משקפיים זו חוצפה וחזירות. הצעתי לו להכין 50%, לשלוח במייל ואני אכין את החלק השני. לא צריך להיפגש כדי שהוא יכין את החלק שלו. פעם נוספת אני מוצא את עצמי בין הפטיש לסדן והכל בגלל שמכריחים אותי לעבוד עם שותף כאילו אני נמצא בבית ספר יסודי. זה כמו בצבא נאלצתי לנקות אחרי חזירים מפונקים כי אני אוהב ניקיון והם מבחינתם מסוגלים לחיות גם בשלולית קיא. אם אני לא מנקה אני צריך לסבול ולחיות בחרא יחד איתם. אם אני מנקה אני הופך למנקה בחינם. כאשר ביקשתי מהם לנקות כמעט הגענו למכות. אחרי הצבא נשבעתי שאני יותר לא חי עם שותפים גם באיומי אקדח. אין ספק שבחרת שותף לא מוצלח, והאפשרות היחידה שלך כרגע היא להכין את הדו"ח בעצמך, לומר לשותף שאתה לא רוצה לעבוד איתו יותר ולמצוא שותף חדש (לא ברור למה לא עשית את זה אחרי הסמסטר הראשון, אם אתה טוען שגם במהלכו הכנת את הדו"חות במקומו). הבעיה היא שעד שלא תשנה את הגישה שלך ("אני שונא כל סוג של שיתוף"), זה כנראה לא יקרה.
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים אני לא רואה איפה הוא ציפה ממך לעשות את כל העבודה, אני חושב שהאשמה במקרה הזה היא כולה שלך, הוא רצה להיפגש זה אתה שסירבת ודחיתעבודה בזוגות זה לא עבודה שאתה עושה חצי והוא עושה חצי, אלה שניכם עושים את הכלאני אישית גם לא הייתי מסגים להסדר שכל אחד עושה חצי, זה מגוכך, אני לא רושם את השם שלי על דברים שאני לא יודע מה רשום בהםבנוסף העובדה שנשארת אחרי סמסטר עם אותו אחד שאתה לא מסתדר איתו זה גם באשמה שלך
פורסם 2010 באפריל 1015 שנים אמנם אני לא סטודנט עדיין, אבל נשמע לי הגיוני ששניכם אמורים לעשות את זה ביחד [כדי ששניכם תלמדו את הכל ולא רק חצי מהחומר], לא ככה ?
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.